ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ספירת העומר
- עניני ספירת העומר
- ספריה
- קומי אורי
- ו - בעקבות הבחירות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' יעקב בן יוסך רייכר ז"ל
ימי ספירת העומר מפגישים אותנו עם שני רבדים הלכתיים – מצוות התורה לספור את העומר, שעניינה החיוב על כל אחד ואחד מישראל לספור את הימים ולהתכונן מתוך כך לקראת קבלת התורה (ע' חינוך מצווה ש"ו), ומנהגי אבלות שתיקנו הקדמונים בעקבות מות תלמידי עשרים-וארבעה אלף מתלמידי ר' עקיבא בתקופה זו.
המעבר מפסח לחג השבועות הוא מעבר שכולו רוממות וגודל, מיציאת מצרים שהיא בבחינת לידה, וברית לעם היוצא מעבדות לחיי חרות ועצמיות ועדיין לא התנער והתנקה מטומאת מצרים – לעבר מפגש פנים בפנים בין ישראל לא-לוהיו, מפגש שבו הוא לא רק נטהר מטומאת מצרים, אלא מזוהמת הנחש הקדמוני, ובכך יתקן המציאות החומרית כולה. ספירת העומר קושרת בין שני המועדים הללו והופכת אותם למהלך אחד של התעלות והתקדמות (ע' רמב"ן ויקרא ובספר החינוך שם).
ואולם העובדה שיש דרך שצריך לעבור בה, להתעלות ולתקן, משמעותה שזהו מצב רגיש ופגיע, וכפי שמבאר המהר"ל את דברי חז"ל: כל הדרכים בחזקת סכנה "כי הדרכים אין שם ישוב האדם ודבר זה כמו נבדל מעיקר העולם כי עיקר העולם הוא הישוב ודבר זה יוצא מן הישוב" (נתיבות עולם פרק א). זהו אינו נתון סטטיסטי שרירותי, אלא עניין מהותי. הדרך מהותה יציאה ממקום יישוב אחד ובסופה הגעה למשנהו, והיא עצמה מחוץ ליישוב ומחוץ לסדר. עצם היציאה מהסדר הקבוע והמוגן היא סכנה בפני עצמה והיא שינוי שמערער את יציבותו וביטחונו של ההולך בה. גם הדרך לקראת מתן תורה רצופה סכנות, כאותו מפגש עם עמלק הקורה בדיוק בדרך שבין ים סוף להר סיני והוא קורה ברפידים, וכפי שדרשו חז"ל שרפו ידיהם בתורה, זו הסכנה שקיימת בדרך – רפיון, חולשה ושכחת העצמיות.
ר' עקיבא יוצא ממצרים
אפשר שזוהי משמעות נוספת לאבל על תלמידי ר' עקיבא. ר' עקיבא חווה בעצמו מעין יציאת מצרים פרטית בהיותו בן גרים ועם-הארץ שונא תורה ותלמידי חכמים, בתחילת דרכו. בהמשך הוא עובר שינוי קיצוני, דבק בלימוד התורה ומפיץ תורה לאלפים, ובתוך כמה שבועות יורד כל מפעל חייו לטמיון, עם מות כל תלמידיו, עשרים-וארבעה אלף במספר. אבל ר' עקיבא אינו מתייאש והוא חוזר ומקים דור חדש של תלמידי חכמים, שמהם יוצאת תורה שבעל-פה לכלל ישראל, ובכך הוא מגיע למעין מתן תורה "פרטי" שעל ידו ניתנת תורה לכלל ישראל.
נמצא שמהתורה שבכתב למדנו את עצם הערך הגדול והנשגב של הדרך ומה הפוטנציאל הגלום בה, ומחז"ל והקדמונים למדנו מהן הסכנות הרבות הטמונות בה וגם את היכולת והביטחון לגבור עליהן. וכשם שהתורה שבכתב ושבעל-פה הן שלמות אחת, כך גם לגבי שני הצדדים שיש בהליכה בדרך לעבר יעדים גדולים.
זכינו ובדורותינו צעד עם ישראל כמה צעדים משמעותיים בדרכו על במת ההיסטוריה והחל להגשים ולממש את חזון הדורות של תחייה בארצו. מצד אחד אין לנו ספק שאנו מתקדמים בדרכנו הגדולה, ומצד שני אנו יודעים שעדיין לא הגענו לסופה. בעיצומם של ימי ספירת העומר זכינו לציין שני ציוני דרך חשובים המשקפים גם את ההתקדמות וגם את חוסר השלמות, הלא הם יום העצמאות ויום ירושלים, הקשורים מאוד לתחיית האומה במובן הלאומי, אך חסרונה של תחיית הקודש שעוד לא הושלמה בולט בה עד מאוד.
זאת ועוד, לפני חודשים ספורים חווינו בכאב עצום את חורבנם של יישובי גוש-קטיף וצפון השומרון, שנובע כולו מאותו הפער הנורא שבין תחיית החול לתחיית הקודש. ייתכן שדרכו של ר' עקיבא ראויה לשמש לנו תמרור ודרך – כשם שר' עקיבא, למרות הכאב והקושי שחש בוודאי על מות תלמידיו, המשיך ופעל, המשיך ולימד, וממנו ומתלמידיו יצאה תורה שבעל-פה לכלל ישראל לדורותיו, כך גם אנו בעז"ה נמשיך ונבנה, נמשיך וניבנה, ובעז"ה מאתנו ומדרכנו תצא בשורה גדולה לכלל ישראל שתביא לכולנו את הגאולה השלמה.
----------
באדיבות תנועת "קוממיות". להזמנת חוברת המאמרים: 9974425 02,
[email protected]

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

הזיכרון המשותף לראש השנה ושבת

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

הלכות קבלת שבת מוקדמת

איך ללמוד גמרא?

כאב הגלות ותקוות הגאולה

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל

הלכלוך הקדוש

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















