ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

דרך-ארץ בדרך אל ארץ-ישראל ;">

בית מדרש מבט על התקופה מאמרים אקטואליים מאמרים נוספים Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

אייר תשס"ו

דרך-ארץ בדרך אל ארץ-ישראל


שוכתב על ידי תלמידים

מוקדש לעלוי נשמת
ר' יוסף בן יעקב ז"ל

כיצד יש להתייחס לתוצאות הבחירות?
לב מלכים ושרים ביד ה', ובוודאי לבבות עם ישראל. ודאי היינו שמחים לראות תוצאות אחרות, אולם לאחר מעשה אנחנו חייבים ללמוד ולהפיק לקחים. החשיבה המרכזית היא סביב השאלה, מה הקב"ה רוצה מעמנו, מדוע הביא אותנו למצב זה.
ארץ-ישראל בעבורנו היא ערך. היא איננה רק "מקלט בטוח", אלא נכס רוחני. שנים רבות ניסינו להנחיל ערך זה לכל העם. והנה, קיבלנו טפיחה בפנינו כאשר מתברר שרוב גדול של הציבור איננו מתעניין כלל בערך זה, הנושא רחוק מלבו ואין לו כאב וצער על אובדן חלקים מארצנו.
כפי הנראה, הקב"ה שלח לנו תשדיר: חפשו במקום אחר את המסר אשר אותו יש להעביר לעם ישראל. רבים מחפשים מהו המסר החדש. לי נראה שנדבך שלם חסר בעם ישראל, ועד שלא נבנה נדבך זה, לא נוכל לבנות נדבכים גבוהים יותר. ניסינו להעביר ערכים של תורה ואמונה, אולם יש חלל בערכים של דרך-ארץ אשר קדמה לתורה, ועד שלא תתבסס קומת דרך-ארץ, לא תוכל להבנות עליה קומת התורה.
מהי קומת דרך-ארץ? זוהי הקומה של אנושיות מתוקנת. להיות בן-אדם. קומה זו פגועה מאוד כיום. אלימות במקום אהבת איש לרעהו. פשיעה במקום גמילות חסדים. תאונות דרכים במקום מידת הזהירות. בנושאים אלה אין מחלוקות בחברה הישראלית, והכול מודים שיש לפתור אותם. אולם לכל המערכות הקיימות אין כלים ואין דרך סלולה כיצד לגשת לפתרון הבעיות הללו.
אצל רבים הבעיות הללו נראות ככוח עליון וגזירה משמים. מבחינה מעשית, יש לחזק את חיי הקהילה בישראל. כיום, רבים רבים חיים לבד, לעצמם, ללא קשר עם חברה בריאה. אפשר לבנות מערכות חברתיות פשוטות אשר יחזירו את הבריאות לחברה הישראלית.
למשל, בכל רחוב או שכונה גרים אנשי מקצוע, כמו רופאים, עובדים סוציאליים, יועצים, אנשי חינוך וכדו'. אם כל רחוב יהפוך להיות קהילה, יוכל כל אחד מבעלי המקצועות הללו לתרום שעה בשבוע, בהתנדבות, לקהילתו.
אין מדובר על שעת בילוי, אלא על שעה של סיוע בפתרון בעיות, ובעיקר, בהכוונה נכונה אל הדרך לפתרון. לדוגמה: הקשר בין אבות ובנים, ונושאים חינוכיים בכלל, הנם עול כבד על החברה. אב אינו יכול לשוחח שיחה גלויה עם בנו, ובעיות חינוכיות עוברות לטיפול המשטרה ובתי המשפט.
אם תדע משפחה, שבקרבת ביתה יש אנשים טובים אשר אפשר לקבל מהם עצה טובה, ללא תשלום, בוודאי יקבלו הדרכה נכונה. וכן בבעיות רפואיות, או בעיות כלכליות, איש את רעהו יעזורו. המתנ"סים, המנסים לפעול כמרכזים קהילתיים, יוכלו לשמש כמוקדים לפעילות זו. דבר זה יביא לקשרים אמיצים בין איש לרעהו, קשרים המבוססים על טוב ועל חסד.
כאשר יתמלא החלל הזה בחיי האומה, בערכים של דרך-ארץ, ניתן יהיה לדבר על המשך בערכי אמונה ותורה, ואז תחזור גם ארץ-ישראל לתפוס את מקומה בחיי הכלל כולו.

יום העצמאות – כיצד?

חלק בלתי נפרד מיום העצמאות, אולי החלק המהותי ביותר, הוא קבלת הריבונות על ארץ-ישראל. הממשלה אמורה לייצג את הציבור בביצוע הריבונות. לצערנו, ממש בתום יום הבחירות, עמד המיועד לראשות הממשלה והכריז כי "כל המהלכים שלנו יהיו בתיאום עם ארצות-הברית ועם מדינות אירופה", זו אינה עצמאות ואינה ריבונות. למרות הגלויות שעברנו, ואחריהן, הרי שעדיין אנו בגלות, כבושים תחת מחשבות גלותיות, יש לנו עמוד שדרה עצמי, ואותו לא נמצא בארצות-הברית או באירופה, נמצא אותו בתוך עצמנו. אומה שאינה יודעת לקום על אויביה המשגרים קסאמים כנגד אזרחים, היא אומה ללא עמוד שדרה. לכן, כלפי העתיד, אנו צריכים לצפות לכל תרחיש אפשרי. כמובן, אפשר ומותר לצפות גם לנס, אך לפעמים הוא בא ולפעמים לא.
עם זאת, יום העצמאות הוא גם יום הודיה לקב"ה על שהביאנו לארץ-ישראל, וממעמקי הגלות זיכה אותנו להקים מדינה. אמת נכון הוא, שהמדינה איבדה הרבה מכוחה בשל ההנהגה הרעה שאחזה בה. אולם זו אינה סיבה להפסיק לשמוח ביום העצמאות.
לפני אלפי שנים יצאנו ממצרים, וכל אחד חייב לראות עצמו כאילו הוא יצא ממצרים. והנה באה גלות חשוכה, והשכיחה את יציאת מצרים. האם העלה מישהו בדעתו להפסיק לחגוג את יציאת מצרים?! גם תפילה לשלום המדינה איננה תפילה לשלום הממשלה, יש להודות על הקמת המדינה ולהתפלל לשלומה. אפשר ואפשר להיאבק כנגד הממשלה, להיאבק נגד צה"ל המבצע הוראות שאסור לו לבצען.
מי שקשה לו לקבל את הנוסח של התפילה לשלום המדינה, יכול לשנות מלה זו או אחרת. בקהילת אלון-מורה נוהגים לומר: "והעמד לה ראשים שרים יועצים הגונים" במקום "שלח אורך ואמיתך וכו'". נמשיך לשמוח במדינה ולהתפלל לשלומה ונמשיך להיאבק בכוחות הרעים שהשתלטו עליה, ובעזרת ה', בעוד כמה עשרות שנים, נזכור את הימים שעברו, ונוכל לומר לעצמנו, הנה חלפו ימי הרעה, ושוב מאירה שמש גדולה על ישראל, על תורתו ועל ארצו.

לעניינו של יום ירושלים
הצעד הראשון לבניין בית-המקדש הוא הכיבוש של הר-הבית, כך שיום ירושלים הוא יום המהפך. היום תודעת בית-המקדש רחוקה מלבותיהם של ישראל. כמדומני שרוב הציבור היום לא מסכים לעזוב את הבית המואר והיפה, עם המטעמים של ליל הסדר, ולחגוג את ליל הסדר בירושלים תוך עשיית "על האש" תחת אחד העצים. ואמנם שתודעת ירושלים עוד לא הבשילה, אך עדיין זהו יום המהפך שבו נעשה הצעד הראשון בכיבושה של ירושלים, ויום ירושלים ייזכר כיום שבו התחילה הגאולה.

לעניינו של ל"ג בעומר
הנקודה המרכזית בספירת העומר היא על כך שמתו תלמידיו של ר' עקיבא שלא נהגו כבוד זה בזה, עניין שנוגע בעולם התורה הפנימי שלנו שנגוע בוויכוחיים פנימיים, ובל"ג בעומר פסקו מלמות. החודש הזה מסמל ומציין לכולנו לחזור ולנהוג כבוד זה בזה. גם אם יש דעות שלא תמיד עולות בקנה אחד עם הדרך שלנו, יש בהן נקודה אמיתית, ויש לנו לנהוג כבוד כלפיהם, אני ברייה וחברי ברייה.


חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il