ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בהעלותך
וז"ל של משה רבנו:
"לֹא אוּכַל אָנֹכִי לְבַדִּי לָשֵׂאת אֶת כָּל הָעָם הַזֶּה כִּי כָבֵד מִמֶּנִּי" (במדבר י"א יד).
תשובתו של ריבון העולמים הייתה:
"וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָדַעְתָּ כִּי הֵם זִקְנֵי הָעָם וְשֹׁטְרָיו וְלָקַחְתָּ אֹתָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וְהִתְיַצְּבוּ שָׁם עִמָּךְ: וְיָרַדְתִּי וְדִבַּרְתִּי עִמְּךָ שָׁם וְאָצַלְתִּי מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלֶיךָ וְשַׂמְתִּי עֲלֵיהֶם וְנָשְׂאוּ אִתְּךָ בְּמַשָּׂא הָעָם וְלֹא תִשָּׂא אַתָּה לְבַדֶּךָ" (שם טז – יז).
הכתוב איננו מפרט על פי איזה קריטריונים נבררו נבחרי הציבור.
רש"י מציע לחפש את התשובה במילים: "אֲשֶׁר יָדַעְתָּ כִּי הֵם זִקְנֵי הָעָם וְשֹׁטְרָיו - אותם שאתה מכיר שנתמנו עליהם שוטרים במצרים בעבודת פרך והיו מרחמים עליהם ומוכים על ידם, שנאמר (שמות ה, יד) 'ויכו שוטרי בני ישראל', עתה יתמנו בגדולתן כדרך שנצטערו בצרתן".
לפי רש"י, מסירות נפש והקרבה עצמית לטובת עם ישראל, הוא הקריטריון הקובע בקורות החיים של המועמדים. . רק מי ששם את הצרכים והשאיפות הפרטיות שלו בצד ופועל רק למען הציבור, גם אם הוא נאלץ לשלם על כך מחיר כואב, הוא הראוי לקבל את ההנהגה ולהתמנות כפרנס על הציבור. הוא גם מי שיזכה לעמוד ליד משה בזמן גילוי השכינה. כך מסביר רש"י את דברי התורה: וְהִתְיַצְּבוּ שָׁם עִמָּךְ: וְיָרַדְתִּי וְדִבַּרְתִּי עִמְּךָ שָׁם - ... אלה שנכנסו עם משה לשמוע דבור מפי הקדוש ברוך הוא".
(נוסיף במאמר מוסגר כי גם פסוק זה מצטרף לרשימה ארוכה של פסוקים בהם הופעת השרש נצ"ב משמעותו גילוי שכינה).
הרמב"ן במקום סולל דרך חדשה בהבנת סוגיה זו. נסכם את דבריו העקרוניים:
א. המספר שבעים מבטא מנהיגות, לכן יש שבעים שרי אומות, שר לכל עם. גם בממשלתו של הקב"ה כביכול שבעים מלאכים, כך מבואר בפרקי רבי אליעזר (פרק כד). לכן, גם בסנהדרין שאמורה להנהיג את הציבור, יש שבעים חברים.
ב. "המספר הזה (שבעים) יכלול כל הדעות בהיותו כולל כל הכוחות", (אז התוצאה היא) 'ולא יפלא מהם כל דבר' (על פי דברים י"ז ח)". לפי זה רק כאשר נערכת התייעצות עם כלל מייצגי הדעות, מתקבלת ההחלטה הנכונה. דרישה זו מבוססת על ענווה של מנהיגים, שמבינים שעליהם לקחת בחשבון גם דעות אחרות, שחלקים אחרים בעם מחזיקים בהן. מדובר על אחדות שאיננה אחידות.
ג. כאשר ההנהגה נבחרת בדרך זו, יש רווח עצום נוסף: "כי ראוי במספר השלם הזה שישרה עליהם כבוד השכינה כאשר היא במחנה העליון, כי ישראל 'צבאות השם' ".
השכנת שכינה היא המטרה העליונה של הפרט ושל הכלל, הדרך להגיע אליה היא באיחוד אמיתי של כל הכוחות המייצגים את כלל הדעות.
הרמב"ן לוקח עקרון זה ומעבירו גם לתחום המשפטי. הסנהדרין איננה רק "עיני העדה", חברי הסנהדרין הם גם חברי בית הדין הגדול, הממונה על מערכת המשפט. לכן, "קבלו רבותינו (סנהדרין פ"א מ"ו) כי כל סנהדרי גדולה היושבת בבית השם במקום אשר יבחר לשכנו שם, כן יהיה מנינם שבעים, והנשיא על גביהם כמשה רבינו". מוסיף הרמב"ן ומדריך: "ולזה ירמוז הכתוב באמרו (תהלים פ"ב א) 'אלהים נצב בעדת אל בקרב אלהים ישפוט', כי השכינה עמהם להסכים על ידם".
הבה נתפלל כי "שבעים" הראויים, יבחרו על פי העקרונות שקבעו רש"י ורמב"ן לכהן כמנהיגות הציבורית של מדינת ישראל,
וגם מערכת המשפט של מדינת היהודים תזכה לסייעתא דשמיא והשכינה תשרה על כל פעולותיהם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
