ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בהעלותך
וז"ל של משה רבנו:
"לֹא אוּכַל אָנֹכִי לְבַדִּי לָשֵׂאת אֶת כָּל הָעָם הַזֶּה כִּי כָבֵד מִמֶּנִּי" (במדבר י"א יד).
תשובתו של ריבון העולמים הייתה:
"וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָדַעְתָּ כִּי הֵם זִקְנֵי הָעָם וְשֹׁטְרָיו וְלָקַחְתָּ אֹתָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וְהִתְיַצְּבוּ שָׁם עִמָּךְ: וְיָרַדְתִּי וְדִבַּרְתִּי עִמְּךָ שָׁם וְאָצַלְתִּי מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלֶיךָ וְשַׂמְתִּי עֲלֵיהֶם וְנָשְׂאוּ אִתְּךָ בְּמַשָּׂא הָעָם וְלֹא תִשָּׂא אַתָּה לְבַדֶּךָ" (שם טז – יז).
הכתוב איננו מפרט על פי איזה קריטריונים נבררו נבחרי הציבור.
רש"י מציע לחפש את התשובה במילים: "אֲשֶׁר יָדַעְתָּ כִּי הֵם זִקְנֵי הָעָם וְשֹׁטְרָיו - אותם שאתה מכיר שנתמנו עליהם שוטרים במצרים בעבודת פרך והיו מרחמים עליהם ומוכים על ידם, שנאמר (שמות ה, יד) 'ויכו שוטרי בני ישראל', עתה יתמנו בגדולתן כדרך שנצטערו בצרתן".
לפי רש"י, מסירות נפש והקרבה עצמית לטובת עם ישראל, הוא הקריטריון הקובע בקורות החיים של המועמדים. . רק מי ששם את הצרכים והשאיפות הפרטיות שלו בצד ופועל רק למען הציבור, גם אם הוא נאלץ לשלם על כך מחיר כואב, הוא הראוי לקבל את ההנהגה ולהתמנות כפרנס על הציבור. הוא גם מי שיזכה לעמוד ליד משה בזמן גילוי השכינה. כך מסביר רש"י את דברי התורה: וְהִתְיַצְּבוּ שָׁם עִמָּךְ: וְיָרַדְתִּי וְדִבַּרְתִּי עִמְּךָ שָׁם - ... אלה שנכנסו עם משה לשמוע דבור מפי הקדוש ברוך הוא".
(נוסיף במאמר מוסגר כי גם פסוק זה מצטרף לרשימה ארוכה של פסוקים בהם הופעת השרש נצ"ב משמעותו גילוי שכינה).
הרמב"ן במקום סולל דרך חדשה בהבנת סוגיה זו. נסכם את דבריו העקרוניים:
א. המספר שבעים מבטא מנהיגות, לכן יש שבעים שרי אומות, שר לכל עם. גם בממשלתו של הקב"ה כביכול שבעים מלאכים, כך מבואר בפרקי רבי אליעזר (פרק כד). לכן, גם בסנהדרין שאמורה להנהיג את הציבור, יש שבעים חברים.
ב. "המספר הזה (שבעים) יכלול כל הדעות בהיותו כולל כל הכוחות", (אז התוצאה היא) 'ולא יפלא מהם כל דבר' (על פי דברים י"ז ח)". לפי זה רק כאשר נערכת התייעצות עם כלל מייצגי הדעות, מתקבלת ההחלטה הנכונה. דרישה זו מבוססת על ענווה של מנהיגים, שמבינים שעליהם לקחת בחשבון גם דעות אחרות, שחלקים אחרים בעם מחזיקים בהן. מדובר על אחדות שאיננה אחידות.
ג. כאשר ההנהגה נבחרת בדרך זו, יש רווח עצום נוסף: "כי ראוי במספר השלם הזה שישרה עליהם כבוד השכינה כאשר היא במחנה העליון, כי ישראל 'צבאות השם' ".
השכנת שכינה היא המטרה העליונה של הפרט ושל הכלל, הדרך להגיע אליה היא באיחוד אמיתי של כל הכוחות המייצגים את כלל הדעות.
הרמב"ן לוקח עקרון זה ומעבירו גם לתחום המשפטי. הסנהדרין איננה רק "עיני העדה", חברי הסנהדרין הם גם חברי בית הדין הגדול, הממונה על מערכת המשפט. לכן, "קבלו רבותינו (סנהדרין פ"א מ"ו) כי כל סנהדרי גדולה היושבת בבית השם במקום אשר יבחר לשכנו שם, כן יהיה מנינם שבעים, והנשיא על גביהם כמשה רבינו". מוסיף הרמב"ן ומדריך: "ולזה ירמוז הכתוב באמרו (תהלים פ"ב א) 'אלהים נצב בעדת אל בקרב אלהים ישפוט', כי השכינה עמהם להסכים על ידם".
הבה נתפלל כי "שבעים" הראויים, יבחרו על פי העקרונות שקבעו רש"י ורמב"ן לכהן כמנהיגות הציבורית של מדינת ישראל,
וגם מערכת המשפט של מדינת היהודים תזכה לסייעתא דשמיא והשכינה תשרה על כל פעולותיהם.
"עין במר בוכה ולב שמח"
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
חכמת התורה וחכמות החול
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
כאב הגלות ותקוות הגאולה
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה חשוב לשים לב כשמדליקים נרות שבת?
מבוא לסדרת פתחי אמונה
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
