ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

ושפתך מדבר

בית מדרש פרשת השבוע חומש ויקרא קדושים Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

אייר תשס"ו

ושפתך מדבר


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
ר' יוסף בן יעקב ז"ל

"לא תשנא את אחיך בלבבך, הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא" (קדושים יט, יז), ההסבר הידוע בציבור, לפסוק זה, הוא שישנה מצוה להוכיח את חבירו, ושכאשר עושה כן יש לו להזהר שלא לבייש את חבירו ובכך הנצל מלישא עליו חטא.
אלא שלפי הסבר זה הקשר לתחילת הפס': "לא תשנא את אחיך בלבבך", אינו מובן. הרמב"ם בספר המצוות (עשה רה) כותב: "...והוא אמרו יתעלה הוכח תוכיח את עמיתך. ונכנס בציווי הזה שנאשים קצתו לקצתנו כשיחטא איש ממנו לאיש, ולא נטור לו ונחשוב לו עון, אבל נצטוינו להוכיחו במאמר עד שלא ישאר דבר בנפש... ". נמצא שהרמב"ם מפרש את הפס' גם באופן זה: אם יש לך תלונה וכעס על עמיתך, הוכיחו! ואל תשמור לו חטאו בלבבך. לאור הסבר זה נמצא ברור מדוע פתח הפס' בציווי שלא לשנוא את חבירו, כי בדרך זו שלא ישמור עליו תלונתו בליבו אלא ילבן אותה עם חבירו ויוכיחו, נמצא ליבו נקי מן השנאה, משא"כ כאשר שומר השנאה בליבו. [מובן שישנו מצב בו אדם מדבר על כעסו ובמקום להתנתק ממנו ולהקיאו מהרבדים הפנימיים, אדרבה, מלבֶה את כעסו וחוזר לבולעו, ככלב השב אל קיאו. למותר לציין שלא לזאת הכוונה].
נמצא הדיבור, אפילו הוא קובלנה על חבירו, גורם לפריקת המשקעים מהרבדים הפנימיים שבנפש האדם, והקאתם למישור החיצוני.
יסוד זה של התפרקות בדיבור יכול לבוא לידי ביטוי גם בצורה הפוכה. לא מכבר קראנו בפרקי אבות (פ"א): "אמור מעט ועשה הרבה". על פניו הוא הדרכה לאדם להתמקד בעשיה ולא ביומרות. אך ניתן גם להבין בלשון המשנה שישנה סגולה לעשיה מרובה - דיבור מועט. ומדוע יהיה דיבור מועט סגולה לעשיה מרובה ? ניתן להסביר זאת בכיון קבלי כפי שכתב הבא"ח (לא זכור לי המקור) שאדם היוצא בהכרזות שבכוונתו לקיים מצוה פלונית, אזי כוחות הס"א מקטרגים עליו ומנסים למנוע בעדו, ועל כן יאמר מעט, יאמר להולך לעשות מעט מצוות, ואזי יהיה בכוחו לעשות הרבה. לאור היסוד הנ"ל על כוחו של הדיבור, ניתן להסביר משנה זו גם ברובד הפסיכולוגי הפשוט. הדיבור על ענין מסוים פורק את הלחץ מן הרבדים הפנימיים, ומונע הפנמת הענין. ממילא הסבירות ליישום מעשי, פוחת. על כן המיעוט בדיבור עוזר להפנמת המצוה וישומה.

לאור יסוד זה מתגלה חוכמה רבה באיזה מצב ידבר האדם ובאיזה יאחוז בפלך השתיקה. ע"ד משל המפרסם מעשיו הטובים גורם לעצמו אי הפנמת המצוה. ואילו המספר השח בדאגותיו מרגיע לחץ דאגתו. יה"ר שנזכה להשתמש בכח נפלא זה לעבודתו יתברך ויתעלה.


חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il