- פרשת שבוע ותנ"ך
- ויצא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' יוסף בן יעקב רייכר ז"ל
כוחו של כל רגע
על שני הפסוקים הראשונים של פרשת השבוע "ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה, ויפגע במקום וילן שם" וגו' 1 , מספרת הגמרא שסדר האירועים היה, שיעקב אבינו הלך עד חרן, ורק שם החליט לחזור ולהתפלל, ואז קפצה לו הדרך 2 . כשהוא עבר בהר המוריה לא עיכבו אותו, מכיוון שהוא לא נתן דעתו להתפלל, ואילו כשהוא נתן דעתו להתפלל, הפכו לשם כך עולמות. ולכאורה קשה: כיצד ייתכן הדבר, שיעקב אבינו, שתיקן את תפילת ערבית, לא נתן דעתו להתפלל?! אלא ההסבר הוא, שיעקב אבינו היה עסוק במצוה הקודמת שהוא צווה בה – מצוות כיבוד אב ואם, שציוו עליו ללכת לחרן – ולכן רק לאחר שהגיע לחרן, וגמר את המצוה, אז היה יכול לתת את דעתו למצוות התפילה.
בפסוק: "אכן יש ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי" 3 ישנו וידוי וחשבון נפש. ומכוח הוידוי הזה הגיע יעקב אבינו למדרגה נוספת של יראת שמים: "ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה". היראה היא אוצר 4 , היא עוזרת להשיג מידות ומדרגות נוספות ולשמור עליהן.
רש"י מסביר שכוונת יעקב אבינו באמרו "אכן יש ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי" היא, שאם היה יודע שיש ה' במקום הזה, לא היה ישן בו, אף על פי שעל ידי כך הוא הגיע לנבואה. אך הספורנו מסביר את הפסוק בדרך אחרת, ואומר שכוונת דברי יעקב היתה, שאם היה יודע שיש ה' במקום הזה, הוא היה מכין את עצמו לנבואה.
וניתן לבאר את הפסוק ביאור שלישי, וזאת על פי דברי הרמב"ן, שמסביר את הפסוק "עד שתחפץ", שמכל התעוררות צריך לעשות חפץ. יש כאן דבר עצום, וצריך לעשות ממנו משהו. כדי שאנו נקבל את ההבטחה האלוקית יש צורך בהתעוררות מצידנו, וללא ההתעוררות כזאת לא נוכל לקבל אותה. ומצד שני – מי ש"בא ליטהר מסייעים אותו" 5 . אין לזלזל ברגע. הרגע הזה הוא הקובע, ואם אינך מחשיב אותו, הכל יכול ללכת לאיבוד. כי דווקא בדברים קטנים נבחן האדם. פורענות נבוכדנאצר היתה על דבר פעוט 6 . בשמים מחכים, אולם על האדם להכיר בעצמו בחשיבות הרגע. אם יעקב לא היה "יהיב דעתיה" – לולי דעתו – לא היתה הבטחה, אף על פי שאנו ניזונים ממנה, ואף על פי שכבר הגיע הזמן לקבלה. היתה תביעה על יעקב שלא התפלל. צריך לדעת שעכשיו זוהי ההזדמנות להתפלל, ובלי זה הכל יאבד. "אל תאמר לכשאפנה אשנה" 7 .
(c) כל הזכויות שמורות לרב בנימין רקובר, ירושלים תשס"ו.
בפסוק: "אכן יש ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי" 3 ישנו וידוי וחשבון נפש. ומכוח הוידוי הזה הגיע יעקב אבינו למדרגה נוספת של יראת שמים: "ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה". היראה היא אוצר 4 , היא עוזרת להשיג מידות ומדרגות נוספות ולשמור עליהן.
רש"י מסביר שכוונת יעקב אבינו באמרו "אכן יש ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי" היא, שאם היה יודע שיש ה' במקום הזה, לא היה ישן בו, אף על פי שעל ידי כך הוא הגיע לנבואה. אך הספורנו מסביר את הפסוק בדרך אחרת, ואומר שכוונת דברי יעקב היתה, שאם היה יודע שיש ה' במקום הזה, הוא היה מכין את עצמו לנבואה.
וניתן לבאר את הפסוק ביאור שלישי, וזאת על פי דברי הרמב"ן, שמסביר את הפסוק "עד שתחפץ", שמכל התעוררות צריך לעשות חפץ. יש כאן דבר עצום, וצריך לעשות ממנו משהו. כדי שאנו נקבל את ההבטחה האלוקית יש צורך בהתעוררות מצידנו, וללא ההתעוררות כזאת לא נוכל לקבל אותה. ומצד שני – מי ש"בא ליטהר מסייעים אותו" 5 . אין לזלזל ברגע. הרגע הזה הוא הקובע, ואם אינך מחשיב אותו, הכל יכול ללכת לאיבוד. כי דווקא בדברים קטנים נבחן האדם. פורענות נבוכדנאצר היתה על דבר פעוט 6 . בשמים מחכים, אולם על האדם להכיר בעצמו בחשיבות הרגע. אם יעקב לא היה "יהיב דעתיה" – לולי דעתו – לא היתה הבטחה, אף על פי שאנו ניזונים ממנה, ואף על פי שכבר הגיע הזמן לקבלה. היתה תביעה על יעקב שלא התפלל. צריך לדעת שעכשיו זוהי ההזדמנות להתפלל, ובלי זה הכל יאבד. "אל תאמר לכשאפנה אשנה" 7 .
(c) כל הזכויות שמורות לרב בנימין רקובר, ירושלים תשס"ו.
^ 1 בראשית כח, י-יא.
^ 2 חולין צא ע"ב: "אמר ר' עקיבא: שאלתי את רבן גמליאל ואת רבי יהושע באיטליז של אימאום, שהלכו ליקח בהמה למשתה בנו של רבן גמליאל, כתיב ויזרח לו השמש, וכי שמש לו לבד זרחה? והלא לכל העולם זרחה! אמר ר' יצחק: שמש הבאה בעבורו, זרחה בעבורו, דכתיב ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה, וכתיב ויפגע במקום, כי מטא לחרן אמר: אפשר עברתי על מקום שהתפללו אבותי, ואני לא התפללתי? כד יהיב דעתיה למיהדר - קפצה ליה ארעא, מיד - ויפגע במקום, כד צלי בעי למיהדר, אמר הקב"ה: צדיק זה בא לבית מלוני ויפטר בלא לינה? מיד בא השמש" וכו'.
^ 3 בראשית כח, טז.
^ 4 על פי ישעיה לג, ו "יראת ה' היא אוצרו".
^ 5 שבת קד ע"א.
^ 6 "ומה בשכר ארבע פסיעות ששלמתי לאותו רשע, שרץ אחר כבודי... הני ארבע פסיעות מאי היא? דכתיב בעת ההיא שלח מראדך בלאדן בן בלאדן מלך בבל ספרים וגו'... כתבו ליה: שלמא למלכא חזקיה, שלם לקרתא דירושלם, שלם לאלהא רבא. נבוכדנאצר ספריה דבלאדן הוה, ההיא שעתא לא הוה התם. כי אתא אמר להו: היכי כתביתו? אמרו ליה: הכי כתבינן. אמר להו: קריתו ליה אלהא רבא וכתביתו ליה לבסוף? אמר: אלא הכי כתובו: שלם לאלהא רבא, שלם לקרתא דירושלם, שלם למלכא חזקיה. אמרי ליה: קריינא דאיגרתא איהו ליהוי פרוונקא. רהט בתריה. כדרהיט ארבע פסיעות אתא גבריאל ואוקמיה" (סנהדרין דף צו ע"א).
^ 7 אבות ב, ד.
^ 2 חולין צא ע"ב: "אמר ר' עקיבא: שאלתי את רבן גמליאל ואת רבי יהושע באיטליז של אימאום, שהלכו ליקח בהמה למשתה בנו של רבן גמליאל, כתיב ויזרח לו השמש, וכי שמש לו לבד זרחה? והלא לכל העולם זרחה! אמר ר' יצחק: שמש הבאה בעבורו, זרחה בעבורו, דכתיב ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה, וכתיב ויפגע במקום, כי מטא לחרן אמר: אפשר עברתי על מקום שהתפללו אבותי, ואני לא התפללתי? כד יהיב דעתיה למיהדר - קפצה ליה ארעא, מיד - ויפגע במקום, כד צלי בעי למיהדר, אמר הקב"ה: צדיק זה בא לבית מלוני ויפטר בלא לינה? מיד בא השמש" וכו'.
^ 3 בראשית כח, טז.
^ 4 על פי ישעיה לג, ו "יראת ה' היא אוצרו".
^ 5 שבת קד ע"א.
^ 6 "ומה בשכר ארבע פסיעות ששלמתי לאותו רשע, שרץ אחר כבודי... הני ארבע פסיעות מאי היא? דכתיב בעת ההיא שלח מראדך בלאדן בן בלאדן מלך בבל ספרים וגו'... כתבו ליה: שלמא למלכא חזקיה, שלם לקרתא דירושלם, שלם לאלהא רבא. נבוכדנאצר ספריה דבלאדן הוה, ההיא שעתא לא הוה התם. כי אתא אמר להו: היכי כתביתו? אמרו ליה: הכי כתבינן. אמר להו: קריתו ליה אלהא רבא וכתביתו ליה לבסוף? אמר: אלא הכי כתובו: שלם לאלהא רבא, שלם לקרתא דירושלם, שלם למלכא חזקיה. אמרי ליה: קריינא דאיגרתא איהו ליהוי פרוונקא. רהט בתריה. כדרהיט ארבע פסיעות אתא גבריאל ואוקמיה" (סנהדרין דף צו ע"א).
^ 7 אבות ב, ד.

רעיונות לפרשת ויצא
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ז - תשס"א
מעלת אחדות ישראל, הספד לרב חרל"פ
שיחת מוצ"ש פרשת ויצא תשפ"ג
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ט' כסלו תשפ"ג
וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי
תענית ותפילות על הפסקת גשמים - קול צופייך ויצא תשפ"ב
הרב שמואל אליהו | כ"ז חשוון תשפ"ב
יעקב אבינו - מעשה אבות סימן לבנים
שיחה לפרשת ויצא תשע"ג
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | יא' כסליו תשע"ג

הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
ראש ישיבת מרכז הרב, הרב הראשי לישראל לשעבר. ממנהיגי הציונות הדתית.

תורה ומידות
אייר תשס"ז

האם יש נבואה בימינו?
יא בניסן תשס"ז

חטא המרגלים וברית אבות
סיוון תשס"ו

ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם
סוכת עראי דיגיטלית
המסר לחינוך הילדים שכולנו חייבים לקחת ממצוות "הקהל"
קילוף פירות וירקות בשבת
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
למה עובדים כל כך קשה לפני פסח?
איך ללמוד אמונה?
למה ללמוד גמרא?
נס חנוכה בעולם שכלי ?
מה ההבדל בין עם ישראל לשאר העמים?
על מה בכלל שמחים בט"ו בשבט?
למה תוקעים בשופר בראש השנה?

הלכות ט"ו בשבט
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | תשס"ב

הלכות ברכות ומנהגי ט"ו בשבט
מתוך "קול צופייך" גיליון 391
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל

בנפול אויבך אל תשמח!?
הרב אביעד שטטמן | ו' ניסן, התשס"ד
הַמַּבִּיט לָאָרֶץ – וַתִּרְעָד
פרשת מטות מסעי תשע"ח
הרב שמואל אליהו | כ"ו תמוז תשע"ח
על מה בכלל שמחים בט"ו בשבט?
הרב עודד מילר | שבט תשפ"ג
שתי גישות ביחס לכפירה בדורנו
אורות ישראל - פרק ג' פסקה ב' - ג'
הרב ש. יוסף וייצן | י"ד שבט תשפ"ג
