ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- התבוננות אמונית
- קדושת הארץ
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' יוסף בן יעקב ז"ל
מאז חורבנו, משך דורות רבים נאחז היישוב היהודי בארץ ישראל בשארית כוחותיו. עבר כיבושים שונים ומשונים, תלאות והתעללויות. יחידי הסגולה, דרי ארץ-הקודש, נחשבו לשלוחי התפוצה להאיר את הגחלת עד לשיבת העם לארצו.
יהודי בגלות, עת המצאותו בסכנה גדולה, נודר היה לעיתים קרובות לעלות לארץ ישראל, באם ינצל. קדושי האומה היו עולים לארץ להתעלות באוירה. וזקנים רבים היו באים להטמן בעפרה. באים היו לארץ, נושקים את עפרה, ודומעים משמחת הביאה, ומדאיבת חורבנה.
עם תחילת 'שיבת-ציון' בדורות המאוחרים, החלה רוח גדולה לפעם בעם ולהסיעו לארץ חמדתו. שוב רבים רבים מבני עמנו מסרו נפשם רוחנית ופיזית לבנין הארץ. השליכו נפשם מנגד למיתה במלאריה, אחרים נטבחו על ידי הערבים, ורובם ככולם סבלו עוני ומחסור.
גם כיום נאבקים אנו על הארץ בעשר אצבעותינו. לרבים מאיתנו הארץ היא המרכז האידאולוגי, מקום אליו מפנים הם את רוב מרצם הציבורי. מוכנים הם למסור נפשם עליה, נוסעים בנתיבים מסוכנים, גרים ביישובי ספר, ומתנדבים בשמירתה ובמלחמה עליה. גם בשדה הנהגה המדינית תפסה הארץ מקום מרכזי ביותר בשיוך הפוליטי. קדושה היא הארץ – על כן נאבקים אנו עליה!
אך מהי קדושה זו? מה ראה ה' בזאת הארץ? מדוע ארץ ישראל היא כל כך יסודית בעבודת ה'? מדוע קושר הקב"ה את יציאת מצריים בביאה לארץ? מדוע תולה הוא את אלוקותו עלינו, בביאתנו לארץ ישראל? מדוע רואה התורה את מקום קיום המצוות בארץ ישראל דוקא?
בסדרה זו, נשתדל לענות על השאלות הנ"ל, ולהאיר את סוגיית ארץ ישראל מן ההיבט הרעיוני-פנימי.
דרך ההסבר המבואר, יחד עם מסקנותיו הפנימיים של המאמר זה, על פי רוב, אין הם מצויים לכל דורש, וזאת מסיבות מובנות. הלך זר, המשתעשע בתרבויות בנות אל נכר, לא יבוא הוא אל הקודש פנימה, ישתעשע במחמדיה של התורה, ישחק באהבתה, וישוב לדרכו שעירה - "וְכָל זָר לֹא יֹאכַל קֹדֶשׁ" (ויקרא כב, י). עם כל זאת, לאור נחיצות הענין, ולאור הדרישה הגוברת והולכת לאורה הפנימי של התורה, לתורה עוצמתית ומחיה, השתדלנו להביא את הדברים כאן בשפה השווה לכל נפש.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
