ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- שלח לך
צריך ביאור, למה הם התכוונו?
בדברינו לפרשות בראשית תשס"ד ונח תשע"ד, עסקנו בביאור המושגים צל, צלם, הצלה וצלע (עי"ש).
נמשיך לבאר את הדברים.
בפסיקתא מצאנו את הפירוש הבא: "הצלם הוא על תואר מראית הדבר, ... ודומה להם "סָר צִלָּם, כלומר סר תואר פניהם ... מן היראה והאימה" (פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) פרשת בראשית פרק א פסוק כו).
אבן עזרא הופך את הדרש לפשט: "סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם" – "כי הגבור אם אין לו מגן שיגן עליו ויהיה צל לו לבו ירא", והסבירו הספורנו: "וראינו שהסכימו לעזוב כל מגן וצנה כדי שימהרו לנוס מפנינו". כלומר הצבא הכנעני אחזו רעד , הוא השליך את כלי נשקו בניסיון להקל על מנוסתו.
תיאור דומה נמצא גם בשירת הים (שמות ט"ו יד-טו) וגם בדברי רחב אל מרגלי יהושע (יהושע ב' יא).
אחרי בקשת המחילה, נעיר כי פירוש זה קשה, שהרי אין לו כל רמז בדברי המרגלים עד כה.
נפנה לכיוון שונה לחלוטין.
צלם שווה בגימטריה גם לעץ = 160 (השל"ה הק'). כשמשה מגדיר את השליחות הוא מטיל על המרגלים לברר "הֲיֵשׁ בָּהּ עֵץ אִם אַיִן" (שם י"ג כ), יש בשפה העברית חפיפה מסוימת בין עץ וצל.
רש"י בשני המקורות (י"ג כ וי"ד ט) מקשר ביניהם ומפרש כי שני הביטויים רומזים לאנשים צדיקים וכשרים, אנשים שמהותם "צלם אלקים" והם חוסים ב"צל השכינה". אנשים המגנים על אנשי מקומם.
לכן, רש"י מביא פירוש נוסף שמצטרף מכיוון אחר: "סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם" - צלו של המקום (הקב"ה) סר מעליהם".
לפי פירוש זה, יושבי כנען איבדו את הגנתם המוסרית והרוחנית. לכן, כל עד עם ישראל שומר על רמה רוחנית מוסרית גבוהה = שומר על צלם אנוש (וגם מקפיד על "הקשה בגג") הוא איננו צריך לפחד ולחשוש מהם.
שיר השירים עוסק בנושא האביב – זמן הגאולה ושם מצאנו: "עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם וְנָסוּ הַצְּלָלִים אֵלֶךְ לִי אֶל הַר הַמּוֹר וְאֶל גִּבְעַת הַלְּבוֹנָה" (ד' ו). המדרש שואל: " בזכות מי?" ועונה: "בזכות שאמר אלך לי אל הר המור, זה אברהם. ...ואל גבעת הלבנה זה יצחק". הצל סר ונס בזכות העקידה.
אבות האומה לימדו אותנו כי הקב"ה איננו חפץ בהקרבת ילדים. מי שמקריב את ילדיו נוהג בשפלות נוראה!!!
(מי שגורם במודע להרג ילדים על ידי הפיכתם ל"מגן אנושי", בתואנה צינית של הגנת "הר המוריה", וגם מי שמפרסם, כגינוי לישראל, תמונות של ילדים אלה, מצטרף אל הצד השפל של האנושות, שאיננו ראוי לעלות בהר. שניהם - סָר צִלָּם).
הבה נתפלל כי נזכה למנהיגים כמו יהושע בן נון וכלב בן יפונה, שיהוו דוגמא מוסרית לכל עם ישראל ובמיוחד ליושבי ארץ קדשנו.
נאחל לנשיא המדינה הנבחר, מר יצחק הרצוג, הנושא את שם איש המעלה - העץ הגדול - הרב הראשי הראשון לישראל, הרב ד"ר יצחק איזיק הלוי הרצוג זצ"ל, שיזכה לכהן בצילו של זקנו וללכת בדרכיו.
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
במה נעבוד כשהבינה המלאכותית תחליף את כולנו?
מתנות בחינם
האם מותר לפנות למקובלים?
כשר קצר ולעניין!
מהדורות החדשות במצרים שדיברו על ישראל
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך מתחברים לקב"ה דרך התורה?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
למה ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
