בית המדרש

  • מדורים
  • פרשת שבוע
לחץ להקדשת שיעור זה

סָר צִלָּם? מה פירוש? או למה זה כל כך מהותי?

undefined

הרב יוסף כרמל

סיון תשפ"א
2 דק' קריאה
לאחר לילה של בכי, שנקבע לצערנו ככזה לדורות, מנסים יהושע בן נון וכלב בן יפונה לשכנע את עם ישראל ללכת אחריהם, ולא אחרי עדת המרגלים שהוגדרו "תַּרְבּוּת אֲנָשִׁים חַטָּאִים" (במדבר ל"ב יד). בפיהם של שני המנהיגים הדגולים הנימוק: "סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם" (שם, י"ד ט).
צריך ביאור, למה הם התכוונו?
בדברינו לפרשות בראשית תשס"ד ונח תשע"ד, עסקנו בביאור המושגים צל, צלם, הצלה וצלע (עי"ש).
נמשיך לבאר את הדברים.
בפסיקתא מצאנו את הפירוש הבא: "הצלם הוא על תואר מראית הדבר, ... ודומה להם "סָר צִלָּם, כלומר סר תואר פניהם ... מן היראה והאימה" (פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) פרשת בראשית פרק א פסוק כו).
אבן עזרא הופך את הדרש לפשט: "סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם" – "כי הגבור אם אין לו מגן שיגן עליו ויהיה צל לו לבו ירא", והסבירו הספורנו: "וראינו שהסכימו לעזוב כל מגן וצנה כדי שימהרו לנוס מפנינו". כלומר הצבא הכנעני אחזו רעד , הוא השליך את כלי נשקו בניסיון להקל על מנוסתו.
תיאור דומה נמצא גם בשירת הים (שמות ט"ו יד-טו) וגם בדברי רחב אל מרגלי יהושע (יהושע ב' יא).
אחרי בקשת המחילה, נעיר כי פירוש זה קשה, שהרי אין לו כל רמז בדברי המרגלים עד כה.
נפנה לכיוון שונה לחלוטין.
צלם שווה בגימטריה גם לעץ = 160 (השל"ה הק'). כשמשה מגדיר את השליחות הוא מטיל על המרגלים לברר "הֲיֵשׁ בָּהּ עֵץ אִם אַיִן" (שם י"ג כ), יש בשפה העברית חפיפה מסוימת בין עץ וצל.
רש"י בשני המקורות (י"ג כ וי"ד ט) מקשר ביניהם ומפרש כי שני הביטויים רומזים לאנשים צדיקים וכשרים, אנשים שמהותם "צלם אלקים" והם חוסים ב"צל השכינה". אנשים המגנים על אנשי מקומם.
לכן, רש"י מביא פירוש נוסף שמצטרף מכיוון אחר: "סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם" - צלו של המקום (הקב"ה) סר מעליהם".
לפי פירוש זה, יושבי כנען איבדו את הגנתם המוסרית והרוחנית. לכן, כל עד עם ישראל שומר על רמה רוחנית מוסרית גבוהה = שומר על צלם אנוש (וגם מקפיד על "הקשה בגג") הוא איננו צריך לפחד ולחשוש מהם.

שיר השירים עוסק בנושא האביב – זמן הגאולה ושם מצאנו: "עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם וְנָסוּ הַצְּלָלִים אֵלֶךְ לִי אֶל הַר הַמּוֹר וְאֶל גִּבְעַת הַלְּבוֹנָה" (ד' ו). המדרש שואל: " בזכות מי?" ועונה: "בזכות שאמר אלך לי אל הר המור, זה אברהם. ...ואל גבעת הלבנה זה יצחק". הצל סר ונס בזכות העקידה.

אבות האומה לימדו אותנו כי הקב"ה איננו חפץ בהקרבת ילדים. מי שמקריב את ילדיו נוהג בשפלות נוראה!!!
(מי שגורם במודע להרג ילדים על ידי הפיכתם ל"מגן אנושי", בתואנה צינית של הגנת "הר המוריה", וגם מי שמפרסם, כגינוי לישראל, תמונות של ילדים אלה, מצטרף אל הצד השפל של האנושות, שאיננו ראוי לעלות בהר. שניהם - סָר צִלָּם).

הבה נתפלל כי נזכה למנהיגים כמו יהושע בן נון וכלב בן יפונה, שיהוו דוגמא מוסרית לכל עם ישראל ובמיוחד ליושבי ארץ קדשנו.
נאחל לנשיא המדינה הנבחר, מר יצחק הרצוג, הנושא את שם איש המעלה - העץ הגדול - הרב הראשי הראשון לישראל, הרב ד"ר יצחק איזיק הלוי הרצוג זצ"ל, שיזכה לכהן בצילו של זקנו וללכת בדרכיו.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il