עבירות שהם "סגולה" לאיבוד הארץ | הרב אריאל פרג'ון | בית המדרש

משפחה חברה ומדינה
קדושת הארץ

קטגוריה משנית

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

ר' יוסף בן יעקב ז"ל

4 דק' קריאה

גילוי עריות

החמיר הכתוב בעריות, בעבור הארץ שתטמא בהן ותקיא הנפשות העושות. והנה העריות חובת הגוף ואינן תלויות בארץ. (רמב"ן שם).

ישנן עבירות מיוחדות, שאף על פי שאינן נראות קשורות לארץ ישראל דוקא, ועם כל זה עבירות אלו הינן "סגולה" להיות מגורש מארץ ישראל. כאשר האדם עושה מעשה גשמי, אין המעשה נעצר במישור הגשמי, מהווה הוא מנוף להרים איתו השפעה רוחנית. לדוגמא, בדור המבול, כאשר פגמו ביותר באיסורי עריות, גרמו להשפעה רוחנית, שבסופו של דבר באה לידי ביטוי בכך שאפילו הארץ השחיתה את דרכה 1 . רבי עזריה בשם רבי יהודה בר סימון אמר: הכל קלקלו מעשיהן בדור המבול, הכלב היה הולך אצל הזאב, והתרנגול היה מהלך אצל הטווס, הדא הוא דכתיב: "כי השחית כל בשר", השחית כל אדם אין כתיב, אלא כי השחית כל בשר.

רבי לוליאני בר טברין בשם רבי יצחק אמר: אף הארץ זינתה, היו זרעין לה חטין והיא מפקא (מוציאה) זונין. אילין זונייא רבה, מן דרא דמבולא אינון (הצמח הזה הנקרא זונין, נשאר ממעשי דור המבול). (בראשית רבה כח, ח)

המשחית זרעו, להשפיע את שפעו וחיותו למקורות נרפשים, גורם "אתערותא דלעילא" שגם הקב"ה, ח"ו, ישפיע את השפעתו לעולם לחיצונים – מערכת הטומאה ואומות העולם, ולא לקדושה ולישראל – על כך מקנאת הארץ/השכינה, על מיעוט שפעה וקבלתה מהקב"ה בעבור חטאי אותו האדם. לא רק בחטאי הזכר הוא כן, מקנאת הארץ גם על חטאי הנקבה. "אַל תְּחַלֵּל אֶת בִּתְּךָ לְהַזְנוֹתָהּ וְלֹא תִזְנֶה הָאָרֶץ וּמָלְאָה הָאָרֶץ זִמָּה" (ויקרא יט, כט). כאשר חוטאת הנקבה, גם הארץ נטמאת כדוגמתה, ונותנת חילה לזרים.

ממילא מובן, כמה חמור הוא פגם הברית בענין ארץ ישראל, וכמה תמוה הוא להאבק מחד על הארץ, ומאידך לא להאבק את המאבק הפנימי יותר, שהוא רוח אפה של הארץ – המאבק על קדושת הברית. ואמרו חז"ל:

"ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך" – רבי יודן אמר...אם מקיימין בניך את המילה הן נכנסים לארץ ואם לאו אין נכנסים לארץ... ר' ברכיה ור' חלבו בשם ר' אבון ב"ר יוסי כתיב (יהושע ה): "וזה הדבר אשר מל יהושע", דבר אמר להם יהושע ומלן. אמר להם: "מה אתם סבורין שאתם נכנסין לארץ ערלים?! כך אמר הקב"ה לאברהם אבינו ונתתי לך ולזרעך אחריך וגו' על מנת ואתה את בריתי תשמור!". (ב"ר מו, ט)

הרי שיסוד הביאה לארץ הוא טהרת הברית, ודוקא אז ישנה משמעות למהלך האלוקי המפרה של הופעת רצון ה' על ידי החיבור לארץ ישראל.
והאריך הב"ח ('בית חדש' יו"ד סי' רס. ריש הלכות מילה) בזה, ומפאת חשיבות הענין נעתיק כאן את לשונו:

אבל נראה בקושטא (=באמת) שגם בדורו (של ה'טור') היו רבים נכשלים בעון זה, כמו שמצינו בדורינו שאין נזהרים בקיום מצות מילה כמאמרה. והוא כי עיקר המצוה להיות עליו אות ברית קודש מאותיות שמו הקדוש יתברך לשמור את כל גופו מכל טומאת עריות. והנה הרבה נכשלו בעון זה לטמאות אות ברית קודש בעריות ובייחוד בבנות הערלים, ומולידין בנים לעבודה זרה. וגם רבים באים אל נשים פנויות בנדתן, ונעשה להם כהיתר כיון שהיא ישראלית פנויה. וע"כ האריך רבנו בדרוש המילה כמה גדולה היא אם מקיים אותה כמאמרה שלא יהא פוגם אותה, כי מלבד שיש בה צד כרת ונכרתו עליה י"ג בריתות ולא נקרא אברהם אבינו שלם עד שנימול, עוד דבר גדול מזה שכריתת ברית על נתינת הארץ אינה אלא אם בניך מקיימין את המילה, ואם לאו אין נכנסין לארץ.
אם כן נשמע שעון זה, והוא כשפוגם אות ברית קודש, דאין מקיים מצות מילה להיות דבוק עם קדושת שמו יתברך, אלא נדבק אל החיצונים, דבר זה הוא מחזיק גלותינו בין האומות שאין נכנסין לארץ... על כן צריך להזהר בה מאוד לקיימה בזמנה ולא יהא פוגם קדושתה בשום ביאת איסור והוצאת זרע לבטלה...

על כן, נתחזק בשמירת הברית, ומכח עוצמה פנימית זו, נוכל בנקל לנצח במישורים החיצוניים של מלחמתנו על הארץ.

עבודה זרה

והנה הארץ שהיא נחלת השם הנכבד תקיא כל מטמא אותה ולא תסבול עובדי ע"ז ומגלים עריות. והפרשה הזאת הזכירה המולך לכלול עבודה זרה עם זכרון העריות. ועל כולם אמר אל תטמאו בכל אלה כי בכל אלה נטמאו הגוים, ותקיא הארץ את יושביה, וכן אמר בפרשה השניה (להלן כ כו) ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי, שהוא חומר איסור עבודה זרה, ולכך אמר כי מפני שהם מיוחדים לשמו בעבור כן נתן להם הארץ, שנאמר (שם פסוק כד) ואומר לכם אתם תירשו את אדמתם ואני אתננה לכם לרשת אותה אני ה' אלהיכם אשר הבדלתי אתכם מן העמים. (רמב"ן שם)

יחד עם דברי התורה על איסור עריות, ותליית התורה איסור זה בירושת הארץ, מוזכר גם איסור עבודה זרה – משמע שגם הוא "סגולה" לאי-ירישת הארץ. עם האמור לעיל מובן הדבר, כיון שכל ענין ארץ ישראל הוא הפך עבודה זרה שהוא עבודה לפקידים ושרים הרוחניים, ואילו ארץ ישראל/השכינה לא ניתן עליה פקיד למשול בה אלא הקב"ה הוא המנהיגה ו"בועלה", אם כן, אין אלא חסר כל הווא אמינא לעבוד לאותם פקידים במקום בו אין להם בכלל ממשלה, בארץ ה'?! נראה שעיקר המקבילה של עבודה זרה כיום היא שיעבוד למנטליות גויית ולתרבויות זרות, המגיעות אלינו דרך הטלויזיה ושאר אמצעי התקשורת החילוניים – גם זה, הוא "סגולה" עצומה לאיבוד הארץ, ח"ו! הצורך תרבויות אלו – "תַּרְבּוּת אֲנָשִׁים חַטָּאִים" (במדבר לב) – עוקר הוא את עצמו במו ידיו מביתו שלו.

^ 1 כמו כן, עונשם של דור המבול שהשחיתו את זרעם בכל מקום (חסד דטומאה), היה על ידי השפעת רוב מים המטביעים (ג"כ בחינת חסד של פורענות), וע"כ אמרו (מסכת שבת מא ע"א): "רבי אליעזר אומר: כל האוחז באמה ומשתין כאילו מביא מבול לעולם!", כיון שהוא ממש אותו הענין.

קדושת הארץ