בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • נקודה בהלכה
לחץ להקדשת שיעור זה

הלכות קבלת שבת מוקדמת

איך מקבלים שבת מוקדם ומה הדינים שחשוב לשים לב במניין זה?

undefined

הרב עודד מילר

סיון תשפ"א
3 דק' קריאה 5 דק' צפיה
עיקרי ההלכות מהסרטון:

אם רוצים להתפלל במניין המוקדם ראשית כל עלינו לבדוק בלוח השנה שני זמנים מזמני היום- זמן פלג המנחה וזמן צאת הכוכבים. לפי שני הזמנים הללו נקבע את סדר התפילות והסעודה. לפני זמן פלג המנחה עלינו לסיים את תפילת המנחה של יום שישי. מזמן פלג המנחה זהו הזמן שבו אפשר להתחיל לקבל שבת ולהתפלל תפילת ערבית בבית הכנסת.

בעצם נוצרת כאן סיטואציה מיוחדת שאבי המשפחה הלך לבית הכנסת להתפלל תפילת ערבית של שבת, אבל שאר בני הבית נשארים בבית ומבחינתם התחושה היא שזה עדיין יום שישי. האם הם מותרים להמשיך לעשות מלאכה?נחלקו בכך הפוסקים, ולהלכה אפשר להקל בכך, אבל כיוון שלא ראוי לעשות מלאכת חול בפני אבי המשפחה לאחר שהוא כבר קיבל שבת והתפלל תפילת ערבית של שבת, לכן נשתדל לסיים את כל מלאכות החול והדלקת הנרות של שבת לפני החזרה מבית הכנסת ואין בעיה הלכתית בכך שהבעל לא נוכח בעת הדלקת הנרות.

למרות שאפשר להתפלל ערבית ולקבל שבת כבר מפלג המנחה, את מצוות קריאת שמע וספירת העומר ניתן לקיים רק מזמן צאת הכוכבים. לכן, לא נוכל לקיים אותן במניין המוקדם בבית הכנסת, אלא רק בבית כשהגיע רדת הלילה.

לכתחילה, יש לדאוג שהקידוש יהיה לפני החצי שעה שלפני צאת הכוכבים. אם לא הספקנו לעשות כך, יש לשים סימן- למשל להניח סידור על השולחן שיזכיר לנו לא לשכוח לקיים את מצוות קריאת שמע וספירת העומר בהגיע זמן צאת הכוכבים.

עוד חשוב לדעת שיש הסוברים שסעודת שבת צריכה להיות דווקא בליל שבת עצמו. לכן לכתחילה אנחנו נחשוש גם לשיטות הללו ונוסיף ונהדר ונאכל עוד כזית לחם אחרי צאת הכוכבים.

*האם מניין מוקדם הוא "לכתחילה"?*

באופן פשוט נראה שמניין זה פחות מהודר.

גם משום החשש לשיטות הסוברות שאי אפשר לברך ברכות קריאת שמע במניין המוקדם בבית הכנסת לפני צאת הכוכבים – שיטות שלא נפסקו להלכה, אך בעיקר משום שהמניין המוקדם מסתמך על שיטת ר' יהודה המאפשר להתפלל ערבית כבר מפלג המנחה ולא רק לאחר צאת הכוכבים, אלא שלשיטה זו יש להקפיד להתפלל מנחה קודם פלג המנחה ורוב העולם נוהג להתפלל מנחה גם לאחר הפלג עד לשקיעה, ולכאורה יש כאן התנהגות שאיננה עקבית – "תרתי דסתרי".

אמנם גם בעיה זו "מרוככת" משתי סיבות: א) יש אומרים שהבעיה רק לגבי התנהגות סותרת באותו יום, ולא מיום ליום, ולכן כאשר אכן מקפידים שלפחות ביום ששי יתפללו מנחה לפני פלג המנחה (כמבואר לעיל), הנידון קל יותר. ב) כיוון שמדובר על תפילה בליל שבת, לאחר קבלת תוספת שבת, יש אומרים שכאן לדברי הכל אפשר להתפלל ערבית קודם השקיעה (מג"א רסז, סק"א). אך גם לאחר זאת, אכן מצד הלכות תפילה לבדן נראה שאולי המניין כשר לכתחילה, אך עדיין אין זו הדרך המהודרת ביותר להתפלל.

אלא שלמעשה לעתים דווקא מתאים להתפלל במניין המוקדם, למרות שהוא פחות מהודר. כיוון שחשוב מאוד שבסעודות השבת הילדים לא יהיו רק נוכחים פיזית, אלא גם ערניים באופן המאפשר להם להיות שותפים לשירה ולברכות, וכמובן קשובים ומשתתפים בלימוד פרשת השבוע. כשכך קורה, יש בזה קיום חשוב של מצוות התורה "ושננתם לבניך", וחלק חיוני מאוד בחינוכם לאהבת תורה וקיום המצוות. נוסף על כך, סעודות השבת הן הזדמנות ראשונה במעלה לחיזוק הקשר בין ההורים לילדים, ובינם לבין עצמם, ויש בזה בכלל מצוות כיבוד הורים ומצוות "ואהבת לרעך כמוך" אשר מתייחסת בראש ובראשונה למעגל הקרוב. אכן ישנו מנהג חשוב לנוח בצהרי יום ששי לקראת שבת, אך הדבר לא תמיד מתאפשר לכל ילד בכל גיל, ובנוסף לא תמיד מנוחה זו מספיקה לילדים גם עד שעות הקיץ המאוחרות. אם אלו הסיבות המביאות את ההורים להקדים את הסעודה, הרי שההשתתפות שלהם במניין המוקדם עבור כך היא טובה וראויה.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il