ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- נקודה בהלכה
- נקודה בהלכה – הרב עודד מילר
- שבת ומועדים
- הלכות שבת
- הכנות לשבת, כניסתה ויציאתה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
אם רוצים להתפלל במניין המוקדם ראשית כל עלינו לבדוק בלוח השנה שני זמנים מזמני היום- זמן פלג המנחה וזמן צאת הכוכבים. לפי שני הזמנים הללו נקבע את סדר התפילות והסעודה. לפני זמן פלג המנחה עלינו לסיים את תפילת המנחה של יום שישי. מזמן פלג המנחה זהו הזמן שבו אפשר להתחיל לקבל שבת ולהתפלל תפילת ערבית בבית הכנסת.
בעצם נוצרת כאן סיטואציה מיוחדת שאבי המשפחה הלך לבית הכנסת להתפלל תפילת ערבית של שבת, אבל שאר בני הבית נשארים בבית ומבחינתם התחושה היא שזה עדיין יום שישי. האם הם מותרים להמשיך לעשות מלאכה?נחלקו בכך הפוסקים, ולהלכה אפשר להקל בכך, אבל כיוון שלא ראוי לעשות מלאכת חול בפני אבי המשפחה לאחר שהוא כבר קיבל שבת והתפלל תפילת ערבית של שבת, לכן נשתדל לסיים את כל מלאכות החול והדלקת הנרות של שבת לפני החזרה מבית הכנסת ואין בעיה הלכתית בכך שהבעל לא נוכח בעת הדלקת הנרות.
נקודה בהלכה – הרב עודד מילר (30)
הרב עודד מילר
1 - איך לקשור את הסכך?
2 - האם מותר לטייל במקום בלי מניין?
3 - מה זה אומר בחזקת בשרי?
טען עוד
לכתחילה, יש לדאוג שהקידוש יהיה לפני החצי שעה שלפני צאת הכוכבים. אם לא הספקנו לעשות כך, יש לשים סימן- למשל להניח סידור על השולחן שיזכיר לנו לא לשכוח לקיים את מצוות קריאת שמע וספירת העומר בהגיע זמן צאת הכוכבים.
עוד חשוב לדעת שיש הסוברים שסעודת שבת צריכה להיות דווקא בליל שבת עצמו. לכן לכתחילה אנחנו נחשוש גם לשיטות הללו ונוסיף ונהדר ונאכל עוד כזית לחם אחרי צאת הכוכבים.
*האם מניין מוקדם הוא "לכתחילה"?*
באופן פשוט נראה שמניין זה פחות מהודר.
גם משום החשש לשיטות הסוברות שאי אפשר לברך ברכות קריאת שמע במניין המוקדם בבית הכנסת לפני צאת הכוכבים – שיטות שלא נפסקו להלכה, אך בעיקר משום שהמניין המוקדם מסתמך על שיטת ר' יהודה המאפשר להתפלל ערבית כבר מפלג המנחה ולא רק לאחר צאת הכוכבים, אלא שלשיטה זו יש להקפיד להתפלל מנחה קודם פלג המנחה ורוב העולם נוהג להתפלל מנחה גם לאחר הפלג עד לשקיעה, ולכאורה יש כאן התנהגות שאיננה עקבית – "תרתי דסתרי".
אמנם גם בעיה זו "מרוככת" משתי סיבות: א) יש אומרים שהבעיה רק לגבי התנהגות סותרת באותו יום, ולא מיום ליום, ולכן כאשר אכן מקפידים שלפחות ביום ששי יתפללו מנחה לפני פלג המנחה (כמבואר לעיל), הנידון קל יותר. ב) כיוון שמדובר על תפילה בליל שבת, לאחר קבלת תוספת שבת, יש אומרים שכאן לדברי הכל אפשר להתפלל ערבית קודם השקיעה (מג"א רסז, סק"א). אך גם לאחר זאת, אכן מצד הלכות תפילה לבדן נראה שאולי המניין כשר לכתחילה, אך עדיין אין זו הדרך המהודרת ביותר להתפלל.
אלא שלמעשה לעתים דווקא מתאים להתפלל במניין המוקדם, למרות שהוא פחות מהודר. כיוון שחשוב מאוד שבסעודות השבת הילדים לא יהיו רק נוכחים פיזית, אלא גם ערניים באופן המאפשר להם להיות שותפים לשירה ולברכות, וכמובן קשובים ומשתתפים בלימוד פרשת השבוע. כשכך קורה, יש בזה קיום חשוב של מצוות התורה "ושננתם לבניך", וחלק חיוני מאוד בחינוכם לאהבת תורה וקיום המצוות. נוסף על כך, סעודות השבת הן הזדמנות ראשונה במעלה לחיזוק הקשר בין ההורים לילדים, ובינם לבין עצמם, ויש בזה בכלל מצוות כיבוד הורים ומצוות "ואהבת לרעך כמוך" אשר מתייחסת בראש ובראשונה למעגל הקרוב. אכן ישנו מנהג חשוב לנוח בצהרי יום ששי לקראת שבת, אך הדבר לא תמיד מתאפשר לכל ילד בכל גיל, ובנוסף לא תמיד מנוחה זו מספיקה לילדים גם עד שעות הקיץ המאוחרות. אם אלו הסיבות המביאות את ההורים להקדים את הסעודה, הרי שההשתתפות שלהם במניין המוקדם עבור כך היא טובה וראויה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה עבודת האמונה: פנימיות מול מעשה
אמונה י"ח - כ"א
השיעור עוסק במתח שבין הממד הפנימי והשכלי של האמונה לבין ביטוייה המעשיים והחיצוניים, שלעיתים נראים מצומצמים או נלעגים. הרב מסביר כי חיים חסרי אידיאל אלוקי מרוקנים את האדם מתוכן פנימי, ומדגיש את החשיבות שבחיבור עמוק, אותנטי ומבורר לעבודת השם.

כי תצא עבודת השלמות: הלכה, מידות והזולת
שיחת מוצ"ש פרשת כי תצא
השיעור עוסק בפרשת כי תצא ומדגיש את תפקידה של התורה בהגנה, תיקון המידות ומניעת קלקול מוסרי ורוחני עוד מראשיתו. דרך שלל נושאי הפרשה מודגש כי עבודת ה' אמיתית דורשת צמיחה הדרגתית וזהירות יתרה בין אדם לחברו, מתוך הבנה שהידור מצווה אינו יכול לבוא על חשבון הזולת.

שמונה פרקים לרמב"ם שמע האמת ממי שאמרה
שיעור 1
השיעור עוסק בגישתו הייחודית של הרמב"ם, המחברת בין עולמות ההלכה והמוסר הפשוטים לבין עמקי השכל והפילוסופיה הכלל-אנושית. דרך דברי חז"ל וההקדמות לחיבוריו, מובהר כיצד קבלת האמת מכל מקור משרתת את עבודת ה' השלמה ומביאה לאחדות עמוקה בין התורה למושכל.

לנתיבות ישראל עוצמת התשובה כהתחדשות הבריאה
לנתיבות ישראל א' , המשך מאמר ז'
השיעור עוסק בתפיסת התשובה על פי הרב קוק כמעשה של התחדשות והתעלות תמידית, השוזרת יחד את הממד הפרטי והממד הכללי של עם ישראל. מתוך כך מוסבר כיצד תהליך הגאולה ושיבת ציון קשורים קשר בל יינתק בהתעוררות הרוחנית הפנימית ובהופעת האור האלוקי במציאות.

אור החיים על הפרשה מלחמת היצר
אור החיים על פרשת כי תצא חלק ב'
השיעור דן בבחינות השונות של "אשת יפת תואר", החל מההליך המעשי הנדרש במלחמה כגון גילוח ראשה והמתנה של 30 יום, ועד לאפשרות שחרורה במידה והשובה אינו חפץ בה. בנוסף, מוצג פירושו של ה"אור החיים" לפיו הפסוקים מהווים משל למלחמתו הרוחנית של האדם ביצר הרע, במטרה לשחרר את נשמתו הטהורה משביה.

יסודות הש"ס פתיחה למסכת יומא
מרכזיותו של סדר העבודה ביוה"כ, ומשמעותו כדרך ההקרבה לה' או כדרך הקירבה אליו. הכפרה ביום הכיפורים, על החטאים ועל מקדש וקודשיו, ובמה נתייחד חטא זה. התענית ביוה"כ כהקרבה עצמית לעומת הקרבת קרבנות. מעלתו של הפרק השמיני במסכת העוסק בתענית ביחס לשאר הפרקים העוסקים במקדש וקודשיו.

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א הציבור, היחיד ומקור האנטישמיות
אורות התחיה -פסקה ב'
הרב עוסק בהבדל בין היחיד הפועל מבחירה ושכל לבין הציבור המונע מאינסטינקטים וחושים טבעיים, ומסביר כיצד שורשי האנטישמיות נובעים מתחושה פנימית ולא משיקול דעת. במקביל, מובהר הצורך הייחודי של עם ישראל ב"מזון רוחני" מקורי לצד היכולת לשלב תרבות ומדע כלליים מתוך עוצמה תורנית.

רביבים השליחות הגדולה של מורי ישראל
לימוד התורה שעל ידו עולם הרוח מתקיים נעשה על ידי תלמידי החכמים וכל ישראל שקובעים עיתים לתורה | מעלת המורות שמלמדות בנות ובנים תורה ודרך ארץ, כמעלת המורים שמלמדים את הבנים | לימוד הילדים הוא התשתית של קיום התורה בעולם | אין מבטלים תינוקות של בית רבן אפילו לבניין בית המקדש | מצווה לבחור מורים יראי שמיים, מוכשרים בלימודם שיודעים ללמד תורה באיזון ובדייקנות | על כולנו מוטלת האחריות להעלות את החינוך והלימוד לראש סדר היום

אור החיים על הפרשה סוד יפת התואר במלחמה
אור החיים על פרשת כי תצא חלק א'
השיעור מבאר את תנאי ההיתר המיוחד של פרשת "אשת יפת תואר" על פי פירוש האור החיים הקדוש. דרך פנימיות התורה מוסבר כי הלוחם הדבוק בשכינה אינו נמשך ליופי הגשמי, אלא מזהה ומחלץ ניצוץ של נשמה קדושה שנשבתה בין האומות.

סליחות ימי הסליחות
השיעור עוסק בשורשם של ימי הרחמים והסליחות, מבריאת העולם וארבעים הימים של משה רבנו ועד למנהגי העדות השונות. כמו כן, מובהר מעמדם הייחודי של סדרי הסליחות ו-י"ג מידות כדבר שבקדושה וכעבודת ציבור המעוררת את רחמי הבורא.

מאמר שלישי עבודת השם מתוך שמחה וחיבור
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור מדגיש את חשיבות קיום המצוות מתוך שמחה, כוונה והכרת הטוב, ולא רק מתוך כניעה, יראה או חובה. דרך מקורות שונים מובהר כי השמחה במצווה יוצרת חיבור ודבקות ישירה בבורא, ומעלה את האדם לדרגות רוחניות גבוהות אפילו יותר מסיגופים ותעניות.

אורות התשובה - הרב הראל כהן קדושת האמצעים
אורות התשובה פרק ו פסקה ו' -ז'
מה היחס בין הנשמה לפעולות שלנו? כיצד זדונות נהפכות לזכויות? ומה הכוונה שלעתיד לבוא יהיה טעם העץ כטעם הפרי?

כי תצא פרשת כי תצא – סבלנות אחי
משה ומרים דוד המלך וגם אור החיים הקדוש ניסו להאיץ תהליכי גאולה וגילו לכולנו את עקרון היסוד של שילוב חריצות עם סבלנות

יומא חמשת העינויים ביום הכיפורים
הרב מביא את מקורם ההלכתי של חמשת העינויים ביום הכיפורים ודן במחלוקת הראשונים האם תוקפם הוא מדאורייתא או מדרבנן. דרך ניתוח הסוגיות מתבאר כי מהות העינוי אינה גרימת סבל פיזי, אלא שביתה מתענוגות הגוף והתעלות רוחנית.














