- מדורים
- הלכה פסוקה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' יוסף בן יעקב ז"ל
הוצאות משפט
נערך ע"י הרב יואב שטרנברג
פסק הדין אותו אנו מביאים השבוע, עוסק בנושא של חיוב הוצאות משפט. נושא זה כבר להתייחסות רחבה במסגרת 'משפטי שאול' בעבר, וכעת אנו מביאים דוגמא לפסק דין של מו"ר הרב שאול ישראלי זצ"ל בעניין.
המקרה: הבעל הגיש בבית הדין תביעה לשלום בית נגד אשתו, לאחר שזו עזבה בטענה שהוא התנהג באלימות כלפיה, וכן אין לו כח גברא. האישה נאלצה להוציא הוצאות כדי להשיב על טענותיו. כעת תובעת האישה מהבעל את הוצאות המשפט.
התביעה: האישה טוענת שתביעת הבעל לשלום בית היתה טרדנית ולא נעשתה בתום לב. על כן, על בית הדין לחייבו בהוצאותיה. סימוכין לכך היא מביאה מהעובדה שהוא פנה לשדכנית במקביל לתביעתו לשלום בית.

תשובת הנתבע: הבעל טוען שתביעתו היתה כנה. בתחילה הכחיש הבעל את עובדת הפנייה לשדכנית. לאחר שהוכח הדבר, הוא טען להגנתו, שהפנייה אליה נעשתה שמונה חדשים לאחר שאשתו עזבה את הבית ולכן רצה למצוא אשה חדשה.
פסק הדין : על הבעל לשלם לאשתו את כל הוצאות המשפט.
הנימוקים: בשו"ע, (חו"מ סימן יד סעיף ה) פסק הרמ"א: "מי שאמר לחבירו שילכו לדון במקום אחר, ואמר לו: לך ואני אבוא אחריך, והלך, והשני לא הלך אחריו - צריך לשלם לזה שהלך כל יציאותיו".
מבואר בדבריו,שכאשר גרם התובע הוצאות לנתבע על ידי כך שגרם לו ללכת למקום מסוים – הוא חייב לפצות אותו מדינא דגרמי.
הישועות ישראל (סימן יד ס"ק יד) לומד מדין זה של הרמ"א, שגם במקרה בו התובע הגיש תביעת סרק ובכך גרם לנתבע להוציא הוצאות עבור הגנתו – הוא חייב לשלם לו אותם מדינא דגרמי: "…במקום שכפה המלוה את הלוה ונמצא שהמלוה שיקר בתביעתו, שנתברר שלא היה חייב לו - בזה וודאי חייב המלוה להחזיר לו ההוצאות, שהרי ע"י כפייה שלו הוצרך להוציא הוצאות, והרי אבד מעותיו של זה ע"י גרמתו, ודמי ממש ל"לך ואני אבוא אחריך".
כלומר, נקודת המוצא שבמצב רגיל אין הצד המפסיד חייב בהוצאותיו של הצד המנצח, תקפה רק אשר התביעה נעשתה בתום לב. אמנם, כאשר התביעה נעשתה שלא בתום לב – התובע נחשב לגורם היזק לחבירו וחייב לשלם לו את הוצאותיו. הרב ישראלי פסק למעשה בפשטות כדעת הישועות ישראל שאין לחלק בין "לך ואני אבוא אחריך" לתובע שבא במרמה.
פסק הדין אותו אנו מביאים השבוע, עוסק בנושא של חיוב הוצאות משפט. נושא זה כבר להתייחסות רחבה במסגרת 'משפטי שאול' בעבר, וכעת אנו מביאים דוגמא לפסק דין של מו"ר הרב שאול ישראלי זצ"ל בעניין.
המקרה: הבעל הגיש בבית הדין תביעה לשלום בית נגד אשתו, לאחר שזו עזבה בטענה שהוא התנהג באלימות כלפיה, וכן אין לו כח גברא. האישה נאלצה להוציא הוצאות כדי להשיב על טענותיו. כעת תובעת האישה מהבעל את הוצאות המשפט.
התביעה: האישה טוענת שתביעת הבעל לשלום בית היתה טרדנית ולא נעשתה בתום לב. על כן, על בית הדין לחייבו בהוצאותיה. סימוכין לכך היא מביאה מהעובדה שהוא פנה לשדכנית במקביל לתביעתו לשלום בית.

הלכה פסוקה (259)
הרה"ג דוב ליאור
15 - חיובי שמירה של גוי
16 - הוצאות משפט
17 - הסכמה לדון על פי חוקי המדינה
טען עוד
פסק הדין : על הבעל לשלם לאשתו את כל הוצאות המשפט.
הנימוקים: בשו"ע, (חו"מ סימן יד סעיף ה) פסק הרמ"א: "מי שאמר לחבירו שילכו לדון במקום אחר, ואמר לו: לך ואני אבוא אחריך, והלך, והשני לא הלך אחריו - צריך לשלם לזה שהלך כל יציאותיו".
מבואר בדבריו,שכאשר גרם התובע הוצאות לנתבע על ידי כך שגרם לו ללכת למקום מסוים – הוא חייב לפצות אותו מדינא דגרמי.
הישועות ישראל (סימן יד ס"ק יד) לומד מדין זה של הרמ"א, שגם במקרה בו התובע הגיש תביעת סרק ובכך גרם לנתבע להוציא הוצאות עבור הגנתו – הוא חייב לשלם לו אותם מדינא דגרמי: "…במקום שכפה המלוה את הלוה ונמצא שהמלוה שיקר בתביעתו, שנתברר שלא היה חייב לו - בזה וודאי חייב המלוה להחזיר לו ההוצאות, שהרי ע"י כפייה שלו הוצרך להוציא הוצאות, והרי אבד מעותיו של זה ע"י גרמתו, ודמי ממש ל"לך ואני אבוא אחריך".
כלומר, נקודת המוצא שבמצב רגיל אין הצד המפסיד חייב בהוצאותיו של הצד המנצח, תקפה רק אשר התביעה נעשתה בתום לב. אמנם, כאשר התביעה נעשתה שלא בתום לב – התובע נחשב לגורם היזק לחבירו וחייב לשלם לו את הוצאותיו. הרב ישראלי פסק למעשה בפשטות כדעת הישועות ישראל שאין לחלק בין "לך ואני אבוא אחריך" לתובע שבא במרמה.

פסק דין: טענת בר מצרא בזוג שקנה דירה
בית הדין משפט והלכה בישראל
הרב יואב שטרנברג | י באב תשס"ז

טענות שוכרי דירה כנגד בעלי הדירה בגין ליקויים
הרב עקיבא כהנא | סיון תשפ"ב

תשלום על מפות שאבדו במכבסה
הרב עקיבא כהנא | שבט תשפ

קביעת שיעור התשלומים עבור שמירה בגין שטחים חקלאיים
הרב עקיבא כהנא | תשרי תשפ"ג

הרב הגאון שאול ישראלי זצ"ל
ראש ישיבת "מרכז - הרב", ראש כולל "ארץ-חמדה" וחבר ביה"ד הגדול בירושלים.

לתוכן הימים
תשרי תשכ"א

"התיצבו וראו"

בשביל מה צריך עצמאות?
הצופה, אלול תשמ"ו

שיר השירים
לשבת חול המועד פסח, תשי"ז
מה מברכים על פיצה?
הקשבה בזמן של פילוג
איך לא להישאר בין המצרים?
האם מותר לטייל במקום בלי מניין?
דיני קדימה בברכות
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
שופר
הלכות שטיפת כלים בשבת
שבועות מעין עולם הבא!
למה תוקעים בשופר בראש השנה?
איך לומדים גמרא?

תפילות חג סוכות
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | התשס"ב
שינה בסוכה ודין מצטער
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשע"ב

נטילת לולב
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | התשס"ב
