ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- עבודת הקודש להחיד"א
- מורה באצבע
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- נושאים שונים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חלווה בת פרחה
הגרסה שלפניכם הוקלדה מחדש על פי גרסת הספר מדפוס ליוורנו משנת התקס"ב שהודפסה בחיי החיד"א. השתדלנו שלא לשנות מהאופן בו הודפס הספר במקורו על אף שבימינו מקובל לכתוב באופן שונה כגון המילה כביכול שבספר מופיעה כשתי מילים. בפירוש הון ועושר על המשנה סנהדרין ו' הסביר הרב רפאל עמנואל חי ריקי 1 : כַּבְ יָכוֹל, פירוש בכ"ב אותיות התורה יכול אדם לומר כן.
הערות 'הַמֵּלִי"ץ בֵּינֹתָם'
החיד"א השתמש במליצות רבות המבוססות על פסוקים ודברי חז"ל. במרוצת הקריאה, עלול הקורא להחמיץ אותם ולכן בהערות בשולי הגליון השתדלנו להביא את המקור עליו התבסס החיד"א.
קראנו להערות 'הַמֵּלִי"ץ בֵּינֹתָם' על שם המליץ שתרגם את דברי יוסף לאחיו.
עַל דִּבְרֵי הַסֵּפֶר הַזֶּה 2
י שמחו ה לומדים ו יגילו ה תלמידים בהגלות מהדורה נוספת של הספר עבודת הקֹדש מאת הרב חיד"א זכותו תגן עלינו אמן. לידתה של מהדורה שלפניכם החלה בעת שחיפשתי מקור לכתיבת מזמור ס"ז בתהילים בצורת המנורה. הופתעתי לראות שעל אף שהספר ציפורן שמי"ר מוזכר בסידורים וספרים רבים, בכל זאת התקשיתי למצא אותו בבתי מדרשות או באופן דיגיטאלי, לא בפרוייקט השו"ת (נכון לאותם ימים) ולא במרשתת. בעקבות כך גמלה החלטה בליבי להשתדל להעלותו על הכתב מחדש.
התבססתי על דפוסי ליוורנו הראשונים ובעיקר הגרסה משנת התקס"ב שהודפסה בחיי המחבר אותה ניתן למצא בספריה הלאומית.
כיון שזכיתי לראות השגחה פרטית בעת ההדרת הספר חשבתי להעלות את הדברים על הכתב כדי לספר בשבחו של מקום.
1. בעת כתיבת הספר הבחנתי שבמספר מקומות המילים ש"ם שמי"ם מופיעות בגרשים. סימן הגרשיים מורה בדרך כלל שכוונת הכותב שונה מהמשמעות הפשוטה של המילים, התייגעתי לברר מה המשמעות הנוספת של המילים 'שם שמים' אליה כיון החיד"א. והנה התגלגל לידי ספר 'כסא רחמים' ובו פירוש של החיד"א למשנה. פתחתי אותו באופן אקראי והנה במסכת אבות דרבי נתן פרק טו"ב ראיתי שכתב בזה הלשון: "וכל מעשיך יהיו לשם שמים לשם תורה שנאמר בכל דרכיך דעהו וכו'. יש זמן רב שאני הדל פירשתי שיכוין בכל דבר ליחד קודשא בריך הוא ושכינתיה ולא מבעיא תורה ומִצְוֹת אלא אפילו מעשיך הגופניים יהי בכונה זו כמבואר בשולחן ערוך אורח חיים סימן רל"א דהאכילה והשינה וכיוצא הכל יכוין לעבודתו יתברך עיין שם וזה שכתב "וכל מעשיך" אפילו הגופניים יהיו לשם – מלכות שמים – זעיר אנפין דהיינו ליחד קודשא בריך הוא ושכינתיה. ועתה ראיתי בריתא שלנו דקתני לשם שמים לשם תורה והיא היא כי תורה רומז לזעיר אנפין וזה שכתב לשם – מלכות, תורה - זעיר אנפין. בכל דרכיך דעהו מלשון וידע אדם שיתכוין ליחד קודשא בריך הוא ושכינתיה וזהו דעהו לזווגו ד"ע ה"ו. עד כאן לשונו
וָאֶשְׁתּוֹמֵם עַל הַמַּרְאֶה 3 ושמחתי על התשובה שקבלתי בסיעתא דשמיא שש"ם מורה לספירת 'מלכות' ושמי"ם מורה לספירת זעיר אנפין שהוא שם כולל לשש ספירות – חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד.
2. נותר לי להבין את הסיפא של דבריו שכתב "ד"ע ה"ו" (ומופיעה גם בציפורן שמי"ר בסעיף נ"א). באותו לילה ראיתי בחלומי את הרב יוסף חיים – בעל ה"בן איש חי" זי"ע מתפלל עמנו בבית הכנסת ובהשכמת הבוקר תהיתי מה בא ללמדני. בעקבות החלום, פתחתי את הסידור לתפילת שחרית ומצאתי בתחילתו 'גילוי דעת' מבעל ה'בן איש חי' שם כתב על עשרת הספירות כפי שמיוצגות באותיות שם יקו"ק: "יו"ד דאיהי חכמה. וה"א דאיהי בינה. ווא"ו דכליל שית ספירן חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד. וה"א דאיהי מלכות..."
למעשה בזה קיבלתי תשובה לשאלה השניה: בשם ה' שתי האותיות האחרונות, ה"ו מרמזות גם כן על ספירת זעיר אנפין ומלכות וזה למעשה מה שכתב החיד"א ליחד קודשא בריך הוא ושכינתיה!
3. בהמשך עבודתי, הגעתי לסעיף ק"ס שם מופיע: "אמר רבי טוביה המלבין שיניים לחבירו יותר ממשקהו חלב שנאמר וּלְבֶן שִׁנַּיִם מֵחָלָב". בתלמוד שלפנינו מופיעה מימרא זאת בשם רבי יוחנן (כתובות קיא:) והתייגעתי רבות למצא מקור למימרא זאת בשם רבי טוביה. בכל המקומות שמצאתי זאת היו אלו מהדורות שונות של הספר ציפורן שמי"ר, כחלק מתוך הספר עבודת הקודש של החיד"א.
פתאום קיבלתי בכ"ה אלול התשע"ח מכתב מ'עמותת פרידברג לכתבי יד יהודיים' הממליץ לכבוד השנה החדשה להכנס לאתרם המשודרג ובו כתבי יד שונים של התלמוד הבבלי.
בעקבות כך, נכנסתי לאתר 'הכי גרסינן' (https://bavli.genizah.org/?lan=heb) ושמחתי למצא את מסכת כתובות קי"א: בכתב יד ותיקן 130 שם מופיע נוסח בו הושמט שמו של רבי יוחנן, כדלקמן:
"א"ר טוב המלבין שינים לחבירו יותר ממשקהו חלב שנ' ולבן שינים מחלב"
נראה שזה הנוסח שהיה לפני החיד"א, וכיון שאין רב ששמו "טוב" הגיהו "אמר רבי טוביה".
4. ידידי ר' אהרון טי הי"ו ראה שאני מהדיר את ספרו של החיד"א והציע שישאל את שכנו מהאקדמיה אם ידוע לו על מחקר שנעשה על כתבי החיד"א. למרבה הפליאה התברר שמתוך מאות המרצים שקיימים בישראל, בנו של השכן הוא ד"ר עודד כהן שפרסם מחקרים על החיד"א ובזכות הקשר שנוצר עמו הצלחתי בס"ד להגיע לבירורים רבים בספר.
יהי רצון שנזכה לכוין לאמיתה של תורה וזכות המחבר תעמוד לנו ולזרענו שלא תצא חלילה תקלה תחת ידינו.
הצעיר באלפי ישראל,
יעקב בן לאאמו"ר ר' אברהם זצ"ל סייג
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך אדם יכול לדאוג שיאהבו אותו?
למה ללמוד גמרא?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך ללמוד אמונה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
