ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- עבודת הקודש להחיד"א
- מורה באצבע
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- נושאים שונים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חלווה בת פרחה
הגרסה שלפניכם הוקלדה מחדש על פי גרסת הספר מדפוס ליוורנו משנת התקס"ב שהודפסה בחיי החיד"א. השתדלנו שלא לשנות מהאופן בו הודפס הספר במקורו על אף שבימינו מקובל לכתוב באופן שונה כגון המילה כביכול שבספר מופיעה כשתי מילים. בפירוש הון ועושר על המשנה סנהדרין ו' הסביר הרב רפאל עמנואל חי ריקי 1 : כַּבְ יָכוֹל, פירוש בכ"ב אותיות התורה יכול אדם לומר כן.
הערות 'הַמֵּלִי"ץ בֵּינֹתָם'
החיד"א השתמש במליצות רבות המבוססות על פסוקים ודברי חז"ל. במרוצת הקריאה, עלול הקורא להחמיץ אותם ולכן בהערות בשולי הגליון השתדלנו להביא את המקור עליו התבסס החיד"א.
קראנו להערות 'הַמֵּלִי"ץ בֵּינֹתָם' על שם המליץ שתרגם את דברי יוסף לאחיו.
עַל דִּבְרֵי הַסֵּפֶר הַזֶּה 2
י שמחו ה לומדים ו יגילו ה תלמידים בהגלות מהדורה נוספת של הספר עבודת הקֹדש מאת הרב חיד"א זכותו תגן עלינו אמן. לידתה של מהדורה שלפניכם החלה בעת שחיפשתי מקור לכתיבת מזמור ס"ז בתהילים בצורת המנורה. הופתעתי לראות שעל אף שהספר ציפורן שמי"ר מוזכר בסידורים וספרים רבים, בכל זאת התקשיתי למצא אותו בבתי מדרשות או באופן דיגיטאלי, לא בפרוייקט השו"ת (נכון לאותם ימים) ולא במרשתת. בעקבות כך גמלה החלטה בליבי להשתדל להעלותו על הכתב מחדש.
התבססתי על דפוסי ליוורנו הראשונים ובעיקר הגרסה משנת התקס"ב שהודפסה בחיי המחבר אותה ניתן למצא בספריה הלאומית.
כיון שזכיתי לראות השגחה פרטית בעת ההדרת הספר חשבתי להעלות את הדברים על הכתב כדי לספר בשבחו של מקום.
1. בעת כתיבת הספר הבחנתי שבמספר מקומות המילים ש"ם שמי"ם מופיעות בגרשים. סימן הגרשיים מורה בדרך כלל שכוונת הכותב שונה מהמשמעות הפשוטה של המילים, התייגעתי לברר מה המשמעות הנוספת של המילים 'שם שמים' אליה כיון החיד"א. והנה התגלגל לידי ספר 'כסא רחמים' ובו פירוש של החיד"א למשנה. פתחתי אותו באופן אקראי והנה במסכת אבות דרבי נתן פרק טו"ב ראיתי שכתב בזה הלשון: "וכל מעשיך יהיו לשם שמים לשם תורה שנאמר בכל דרכיך דעהו וכו'. יש זמן רב שאני הדל פירשתי שיכוין בכל דבר ליחד קודשא בריך הוא ושכינתיה ולא מבעיא תורה ומִצְוֹת אלא אפילו מעשיך הגופניים יהי בכונה זו כמבואר בשולחן ערוך אורח חיים סימן רל"א דהאכילה והשינה וכיוצא הכל יכוין לעבודתו יתברך עיין שם וזה שכתב "וכל מעשיך" אפילו הגופניים יהיו לשם – מלכות שמים – זעיר אנפין דהיינו ליחד קודשא בריך הוא ושכינתיה. ועתה ראיתי בריתא שלנו דקתני לשם שמים לשם תורה והיא היא כי תורה רומז לזעיר אנפין וזה שכתב לשם – מלכות, תורה - זעיר אנפין. בכל דרכיך דעהו מלשון וידע אדם שיתכוין ליחד קודשא בריך הוא ושכינתיה וזהו דעהו לזווגו ד"ע ה"ו. עד כאן לשונו
וָאֶשְׁתּוֹמֵם עַל הַמַּרְאֶה 3 ושמחתי על התשובה שקבלתי בסיעתא דשמיא שש"ם מורה לספירת 'מלכות' ושמי"ם מורה לספירת זעיר אנפין שהוא שם כולל לשש ספירות – חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד.
2. נותר לי להבין את הסיפא של דבריו שכתב "ד"ע ה"ו" (ומופיעה גם בציפורן שמי"ר בסעיף נ"א). באותו לילה ראיתי בחלומי את הרב יוסף חיים – בעל ה"בן איש חי" זי"ע מתפלל עמנו בבית הכנסת ובהשכמת הבוקר תהיתי מה בא ללמדני. בעקבות החלום, פתחתי את הסידור לתפילת שחרית ומצאתי בתחילתו 'גילוי דעת' מבעל ה'בן איש חי' שם כתב על עשרת הספירות כפי שמיוצגות באותיות שם יקו"ק: "יו"ד דאיהי חכמה. וה"א דאיהי בינה. ווא"ו דכליל שית ספירן חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד. וה"א דאיהי מלכות..."
למעשה בזה קיבלתי תשובה לשאלה השניה: בשם ה' שתי האותיות האחרונות, ה"ו מרמזות גם כן על ספירת זעיר אנפין ומלכות וזה למעשה מה שכתב החיד"א ליחד קודשא בריך הוא ושכינתיה!
3. בהמשך עבודתי, הגעתי לסעיף ק"ס שם מופיע: "אמר רבי טוביה המלבין שיניים לחבירו יותר ממשקהו חלב שנאמר וּלְבֶן שִׁנַּיִם מֵחָלָב". בתלמוד שלפנינו מופיעה מימרא זאת בשם רבי יוחנן (כתובות קיא:) והתייגעתי רבות למצא מקור למימרא זאת בשם רבי טוביה. בכל המקומות שמצאתי זאת היו אלו מהדורות שונות של הספר ציפורן שמי"ר, כחלק מתוך הספר עבודת הקודש של החיד"א.
פתאום קיבלתי בכ"ה אלול התשע"ח מכתב מ'עמותת פרידברג לכתבי יד יהודיים' הממליץ לכבוד השנה החדשה להכנס לאתרם המשודרג ובו כתבי יד שונים של התלמוד הבבלי.
בעקבות כך, נכנסתי לאתר 'הכי גרסינן' (https://bavli.genizah.org/?lan=heb) ושמחתי למצא את מסכת כתובות קי"א: בכתב יד ותיקן 130 שם מופיע נוסח בו הושמט שמו של רבי יוחנן, כדלקמן:
"א"ר טוב המלבין שינים לחבירו יותר ממשקהו חלב שנ' ולבן שינים מחלב"
נראה שזה הנוסח שהיה לפני החיד"א, וכיון שאין רב ששמו "טוב" הגיהו "אמר רבי טוביה".
4. ידידי ר' אהרון טי הי"ו ראה שאני מהדיר את ספרו של החיד"א והציע שישאל את שכנו מהאקדמיה אם ידוע לו על מחקר שנעשה על כתבי החיד"א. למרבה הפליאה התברר שמתוך מאות המרצים שקיימים בישראל, בנו של השכן הוא ד"ר עודד כהן שפרסם מחקרים על החיד"א ובזכות הקשר שנוצר עמו הצלחתי בס"ד להגיע לבירורים רבים בספר.
יהי רצון שנזכה לכוין לאמיתה של תורה וזכות המחבר תעמוד לנו ולזרענו שלא תצא חלילה תקלה תחת ידינו.
הצעיר באלפי ישראל,
יעקב בן לאאמו"ר ר' אברהם זצ"ל סייג
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.











