ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- ספר תהלים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' יוסף בן יעקב ז"ל
(א) שִׁיר הַמַּעֲלוֹת הַבֹּטְחִים בַּה' כְּהַר צִיּוֹן לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם יֵשֵׁב: (ב) יְרוּשָׁלִַם הָרִים סָבִיב לָהּ וַה' סָבִיב לְעַמּוֹ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם: (ג) כִּי לֹא יָנוּחַ שֵׁבֶט הָרֶשַׁע עַל גּוֹרַל הַצַּדִּיקִים לְמַעַן לֹא יִשְׁלְחוּ הַצַּדִּיקִים בְּעַוְלָתָה יְדֵיהֶם:
(ד) הֵיטִיבָה ה' לַטּוֹבִים וְלִישָׁרִים בְּלִבּוֹתָם: (ה) וְהַמַּטִּים עַקַלְקַלּוֹתָם יוֹלִיכֵם ה' אֶת פֹּעֲלֵי הָאָוֶן שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל:
(ד) הֵיטִיבָה ה' לַטּוֹבִים וְלִישָׁרִים בְּלִבּוֹתָם: (ה) וְהַמַּטִּים עַקַלְקַלּוֹתָם יוֹלִיכֵם ה' אֶת פֹּעֲלֵי הָאָוֶן שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל:
מהו מבנה הפרק?
שלושת הפסוקים הראשונים של פרק זה מתארים מצב עתידי, שבו יש תחושת בטחון. זהו תאור הפוך לתיאור שבפרקים קכג-ד, שם יש תאור של תלות לא נעימה ושל פחד מצרה שעומדת לבוא 1 . אולם שני הפסוקים האחרונים הם תפלה לקב"ה שהטובים יקבלו שכרם והרשעים עונשם, ומכאן נראה שמדובר בהם על מצב שעדיין הטובים לא נגאלו.
את הפסוק האמצעי ניתן לראות גם כתאור העתיד, שבו הרשעים יפסיקו לשלוט על הצדיקים, וגורלם של הצדיקים יהיה מאובטח מפני מגע הרשעים, וגם כתאור שאומר שהרשע לא יוכל באופן תמידי לשלוט בצדיק. לא ינוח באופן קבוע שבט הרשעים על הצדיקים, אולם לפעמים יש לרשע כוח מוגבל לפגוע בצדיק. נעיר כי יש מי שבאר, שפירוש הפסוק "לא ינוח שבט הרשע" הוא, שהרשע זוכה להרבה ברכה וכוח בעולם הזה. דווקא כוח זה מעביר את הרשע על דעתו, וזו הסיבה שגורמת לו לחטוא, ואילו הצדיק לא מקבל שפע טוב זה כדי שלא יבוא לידי חטא. פירוש זה מחבר את הפסוק האמצעי לשני הפסוקים האחרונים.
וכאן נשאל: מהו היחס בין שני חלקי הפרק? ועוד, האם הפרק מתאר את העתיד לבוא, או את ההווה? שאלה זו עולה גם ממיקומו של הפרק. הפרקים הקודמים הינם פרקים המתארים את הגלות, ואילו הפרק הבא הוא תאור של החזרה לארץ. כאמור, פרק זה נראה שייך הן לתקופה של גאולה והן לתקופה שבה עדיין לא נגאלו.
א. ביטחון ותפילה
לפי האבן עזרא והרד"ק, יש כאן פרק שמתאר את העתיד. בעתיד יהיה מצב של בטחון ושלווה סביב ירושלים, ואז נחלת הצדיק שהיא ירושלים תהיה מוגנת מפני הרשעים. לפי דבריהם ניתן לומר, ששני הפסוקים האחרונים הם תפלה שענין זה יבוא במהרה. אנו בטוחים שהגאולה השלמה בוא תבוא, אולם יש בידינו להשפיע על זמנה, על ידי מעשים ותפילות.
ב. גם כשהכל גועש ניתן להיות בשלווה
באופן אחר ניתן לומר, שהפרק כולו עוסק בהווה. הפסוק הראשון מדבר על הבטחון בה', אך אין הדבר מחייב שהטובה נמצאת כבר בהווה באופן גלוי. במבט של עולם, במבט של נצח, יש ודאות בכך שהבטחון בה' יתן פירות. גם אדם שנמצא בגלות יכול להיות עם עולם פנימי המלא נינוחות. הכל מסביב יכול להיות רועש וגועש, אולם הבוטח בה' מלא שלווה פנימית.שלשת הפסוקים האחרונים הינם התפלה שהבטחון הפנימי שיש לבוטח בה' יבוא לידי גילוי גם בעולם הממשי, שבו הטוב יהיה לטובים והרשעים יתפרדו.
ג. הטובה הפרטית נובעת מהטובה הכללית
על כך ניתן להוסיף ולומר, שהחלק הראשון עוסק בכלל ישראל, ואילו החלק השני עוסק בפרט. ניתן לומר שהחלק הראשון מתאר את המצב הלאומי של כל האומה. הוא מתואר כמציאות ודאית, משום שאנו בטוחים שיהיה מצב של בטחון וטובה כללית לאומה. מפסוק ג' אנו עוברים לבקש על הטובה באופן פרטי לצדיקים, וכאן הדברים פחות בטוחים. החידוש בפרק הוא התלות בין הטובה הכללית לבין הטובה הפרטית. הטובה הפרטית שעליה מבקשים בחלק השני של הפרק קשורה לגאולה הכללית שיש לעם ישראל, שכן גם הטובה של היחידים תלויה בשלום על ישראל.
ד. היכולת לעשות טוב תלויה גם בביטחון בה'
ניתן לומר באופן נוסף, שהפרק בא לקשר בין מידת הבטחון לבין היכולת לעשות טוב. מצד אחד, עיקר השכר שיש לאדם תלוי בכך שהוא עושה טוב, ולכן רק מי שעושה טוב יכול לבטוח בה'. הרי כל מי שמתקרב לה' יודע שה' אוהב את הטוב, נותן שכר למטיבים ומעניש את הרשעים, ולכן אדם שעושה רע אינו יכול להרגיש בטוח, שהרי קרבת ה' גורמת דוקא לתחושה של עונש שעומד לבוא. אך זו לא התמונה כולה. היכולת לעשות טוב תלויה במידת הבטחון. קשה לעמוד מול השפעת הרשעים, ורק הבטחון בסיעתא דשמיא שיש לצדיק הוא המחזק אותו לעשות טוב .
זהו התוכן של פסוק ג': "כִּי לֹא יָנוּחַ שֵׁבֶט הָרֶשַׁע עַל גּוֹרַל הַצַּדִּיקִים, לְמַעַן לֹא יִשְׁלְחוּ הַצַּדִּיקִים בְּעַוְלָתָה יְדֵיהֶם". רש"י מפרש את הפסוק כך: "כי לא יתן הקב"ה את ממשלת הרשעים לנוח על הצדיקים, למען כי הצדיקים נזהרין מלשלוח ידיהם בעולה". כלומר, ה' עושה טוב לצדיק משום שהצדיק לא נדבק ברע. אולם ניתן לפרש את המילה 'למען' כפשוטה, לא כסיבה אלא כתכלית: ה' דואג למגננה לצדיק כדי שהצדיק ילך עם ראש מורם בעולם הזה, כדי שהצדק יהיה דבר מכובד. לעומת הבוז והלעג שעליו מדובר בפרק קכ"ג, כאן הקב"ה דואג להסרת הבוז והלעג.
ובספר 'מקדש מעט' מבאר המחבר, שיש שלוש מדרגות בצדיקים. יש צדיק שמושפע מהרשע, וזהו הצדיק שמתואר בפס' ג' "כִּי לֹא יָנוּחַ שֵׁבֶט הָרֶשַׁע עַל גּוֹרַל הַצַּדִּיקִים לְמַעַן לֹא יִשְׁלְחוּ הַצַּדִּיקִים בְּעַוְלָתָה יְדֵיהֶם". מדרגה גבוהה יותר היא מדרגתו של צדיק שעושה את הטוב כערך שלעצמו, ולא צריך את העזרה של ה' בכדי לעשות את הטוב. זהו הצדיק של פסוק ד' "הֵיטִיבָה ה' לַטּוֹבִים וְלִישָׁרִים בְּלִבּוֹתָם". הצדיק של פסוק ה' הוא הצדיק שיכול להלחם כנגד פועלי אוון ולהביא שלום על ישראל: "וְהַמַּטִּים עַקַלְקַלּוֹתָם יוֹלִיכֵם ה' אֶת פֹּעֲלֵי הָאָוֶן שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל". הבטחון בה' נותן כוח לכל צדיק כפי מדרגתו. השיא הוא כאשר כוח הבטחון בה' מביא לתיקון עולם להלחם ברע ולהביא גאולה לעולם.
^ 1 פרק קכג: שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַיּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם: הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ כֵּן עֵינֵינוּ אֶל ה' אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ: חָנֵּנוּ ה' חָנֵּנוּ כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז: רַבַּת שָׂבְעָה לָּהּ נַפְשֵׁנוּ הַלַּעַג הַשַּׁאֲנַנִּים הַבּוּז לִגְאֵי יוֹנִים:
פרק קכד: שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד לוּלֵי ה' שֶׁהָיָה לָנוּ יאמַר נָא יִשְׂרָאֵל: לוּלֵי ה' שֶׁהָיָה לָנוּ בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם: אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ: אֲזַי הַמַּיִם שְׁטָפוּנוּ נַחְלָה עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ: אֲזַי עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים: בָּרוּךְ ה' שֶׁלּא נְתָנָנוּ טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם: נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים הַפַּח נִשְׁבָּר וַאֲנַחְנוּ נִמְלָטְנוּ: עֶזְרֵנוּ בְּשֵׁם ה' עשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ:
פרק קכד: שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד לוּלֵי ה' שֶׁהָיָה לָנוּ יאמַר נָא יִשְׂרָאֵל: לוּלֵי ה' שֶׁהָיָה לָנוּ בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם: אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ: אֲזַי הַמַּיִם שְׁטָפוּנוּ נַחְלָה עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ: אֲזַי עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים: בָּרוּךְ ה' שֶׁלּא נְתָנָנוּ טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם: נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים הַפַּח נִשְׁבָּר וַאֲנַחְנוּ נִמְלָטְנוּ: עֶזְרֵנוּ בְּשֵׁם ה' עשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ:
איך מותר להכין קפה בשבת?
שלושה שותפים באדם
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
הלכלוך הקדוש
הנאה ממעשה שבת
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
