ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- במדבר
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' יוסף בן יעקב ז"ל
"שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת כָּל זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם: מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה כָּל יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל תִּפְקְדוּ אֹתָם לְצִבְאֹתָם אַתָּה וְאַהֲרֹן: וְאִתְּכֶם יִהְיוּ אִישׁ אִישׁ לַמַּטֶּה אִישׁ רֹאשׁ לְבֵית אֲבֹתָיו הוּא: וְאֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים ..." (במדבר א' ב-ה).
תשע פעמים ניתן לדייק לכאורה מפסוקים אלה , "אֲבֹתָם" ולא אמתם, " זָכָר" ולא נקבה, "כָּל יֹצֵא צָבָא" ואשה אין דרכה לכבש, " אִישׁ" ולא אשה.
מה עם כל האמהות שהלכו אחרי השכינה במדבר בארץ לא זרועה, ילדו ילדים וגדלו אותם? עמדו במעמד הר סיני וענו יחד עם הגברים נעשה ונשמע וחינכו לאור זה את הדורות הבאים. מה עם הנשים שנתבעו לתת לעגל וסרבו? מה עם הנשים שדבקו בארץ ישראל ולא השתתפו בחטא המרגלים אלא דרשו להתנחל בה כמו בנות צלפחד?
הזכרנו כמה פעמים, בדברינו בעבר כי הדגש "לְבֵית אֲבֹתָם ", בא ללמדנו את העיקרון היסודי שעליו מבוססת כל משפחה יהודית. הזכות הבסיסית של כל ילד יהודי לגדול במשפחה שידוע בה לא רק מי היא האם אלא גם ברור ומפורסם מי הוא האב. כל מי שיש ספק לגביו בשאלה זו הוא בעקרון "פסול חתון" ואיננו ראוי לבא בקהל ד'. ללא שמירה על עקרון זה אין השכנת שכינה בעם ישראל ואין ח"ו הבדל בין עם ישראל לשאר העמים. או במילים אחרות לא ניתן לומר עליו:
"מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל" (במדבר כ"ד ה).
ננסה הפעם להגדיר בדברינו מדוע התורה מדגישה "לְמִשְׁפְּחֹתָם", עוד לפני "לְבֵית אֲבֹתָם ". התא המשפחת י הבסיסי חייב לכלול בתוכו אמא, בנים ובנות כפי שהוא כולל בתוכו אבא. חסרונו של אחד מהמרכיבים הללו פוגם באידיאליות של המשפחה הישראלית. אין משפחה ללא אבא, אין משפחה ללא אמא, אין משפחה טרם היות להם צאצאים. האמא "מִשְׁפְּחֹתָם" והצאצאים "בְּנֵי" מופיעים לפני האבא, האיש, הזכר ואיש הצבא. ממילא נופלת הקושיה, אי אפשר למעט את מי שמופיע קודם ברשימה.
סדר זה של הדברים מעמיד את האשה כאם הבנים, בראש - כמי שמבטיחה את היווצרותו של התא המשפחתי הבסיסי וממילא את המשך קיומו של העם כעם. סדר זה גם מבטיח את סדר העדיפויות הטבעי של כל אשה, כמציאות רוחנית אידאלית בעם ישראל. קודם כל אמא אחר כך עניני ציבור או התפתחות אישית בתחומים אחרים. להסתכלות זו השפעה על ההחלטות בפניהן נצבות הנערות בהגיען לגיל שמונה עשרה. כמה זמן להקדיש לשירות לאומי ? כמה זמן להקדיש ללימוד תורה לשמה? באיזה גיל לשאוף להתחתן ולהקים משפחה!
ניתן דוגמא אחת גם מעולם ההלכה ליישומו של עקרון זה. כל אדם חייב להפריש מעשר שני מיבולו. תפקידו של מעשר זה הוא להבטיח קיומה של "קרן השתלמות" שכספיה = פירותיה משמשים לעליה רוחנית לירושלים ובירושלים. גבר שאיננו יכול לממש את "קרן ההשתלמות" שלו מיד, עם קבלת היבול, יכול לפדות את הפירות ולחללם על מעות, אותם ישמור לזמן מאוחר יותר. הדחייה גוררת "קנס" הוא חייב להוסיף על ערכם עוד 25% (חומש מלבר). לעומת זאת אשה שיש לה יבול החייב במעשר שני ורוצה לדחות את עליית לירושלים, פטורה מקנס זה (רמב"ם מעשר שני פ"ה ה"ב, ר"ת בתוס' קידושין כד ע"א ד"ה אלא בזוזי). מסביר ה"משך חכמה" (ויקרא כ"ז לא) שהסיבה היא שאנו מניחים שסיבות כמו הריון או טיפול בילדים הן הסיבה לדחיה. לכן אין סיבה וטעם למה לקנוס את האשה, ההיפך, זהו סדר העדיפויות הנכון.
הבה נתפלל כי התופעה המבורכת של אמהות משכילות, לומדות תורה, השותפות גם באחריות לסוגיות לאומיות תשתלב בתפקיד הראשון והנעלה של מי שאחראיות להיות עם ישראל עם של "משפחות"= אמא, אבא וצאצאים
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
