ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

איפה האמהות?

בית מדרש פרשת השבוע חומש במדבר במדבר Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

אייר תשס"ו

איפה האמהות?


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
ר' יוסף בן יעקב ז"ל

"אבות ובנים" היא כותרת המתאימה לפרשת במדבר. האמהות והבנות אינן נזכרות ולו פעם אחת בפרשה. משה נצטווה:
"שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת כָּל זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם: מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה כָּל יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל תִּפְקְדוּ אֹתָם לְצִבְאֹתָם אַתָּה וְאַהֲרֹן: וְאִתְּכֶם יִהְיוּ אִישׁ אִישׁ לַמַּטֶּה אִישׁ רֹאשׁ לְבֵית אֲבֹתָיו הוּא: וְאֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים ..." (במדבר א' ב-ה).

תשע פעמים ניתן לדייק לכאורה מפסוקים אלה , "אֲבֹתָם" ולא אמתם, " זָכָר" ולא נקבה, "כָּל יֹצֵא צָבָא" ואשה אין דרכה לכבש, " אִישׁ" ולא אשה.
מה עם כל האמהות שהלכו אחרי השכינה במדבר בארץ לא זרועה, ילדו ילדים וגדלו אותם? עמדו במעמד הר סיני וענו יחד עם הגברים נעשה ונשמע וחינכו לאור זה את הדורות הבאים. מה עם הנשים שנתבעו לתת לעגל וסרבו? מה עם הנשים שדבקו בארץ ישראל ולא השתתפו בחטא המרגלים אלא דרשו להתנחל בה כמו בנות צלפחד?
הזכרנו כמה פעמים, בדברינו בעבר כי הדגש "לְבֵית אֲבֹתָם ", בא ללמדנו את העיקרון היסודי שעליו מבוססת כל משפחה יהודית. הזכות הבסיסית של כל ילד יהודי לגדול במשפחה שידוע בה לא רק מי היא האם אלא גם ברור ומפורסם מי הוא האב. כל מי שיש ספק לגביו בשאלה זו הוא בעקרון "פסול חתון" ואיננו ראוי לבא בקהל ד'. ללא שמירה על עקרון זה אין השכנת שכינה בעם ישראל ואין ח"ו הבדל בין עם ישראל לשאר העמים. או במילים אחרות לא ניתן לומר עליו:
"מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל" (במדבר כ"ד ה).
ננסה הפעם להגדיר בדברינו מדוע התורה מדגישה "לְמִשְׁפְּחֹתָם", עוד לפני "לְבֵית אֲבֹתָם ". התא המשפחת י הבסיסי חייב לכלול בתוכו אמא, בנים ובנות כפי שהוא כולל בתוכו אבא. חסרונו של אחד מהמרכיבים הללו פוגם באידיאליות של המשפחה הישראלית. אין משפחה ללא אבא, אין משפחה ללא אמא, אין משפחה טרם היות להם צאצאים. האמא "מִשְׁפְּחֹתָם" והצאצאים "בְּנֵי" מופיעים לפני האבא, האיש, הזכר ואיש הצבא. ממילא נופלת הקושיה, אי אפשר למעט את מי שמופיע קודם ברשימה.
סדר זה של הדברים מעמיד את האשה כאם הבנים, בראש - כמי שמבטיחה את היווצרותו של התא המשפחתי הבסיסי וממילא את המשך קיומו של העם כעם. סדר זה גם מבטיח את סדר העדיפויות הטבעי של כל אשה, כמציאות רוחנית אידאלית בעם ישראל. קודם כל אמא אחר כך עניני ציבור או התפתחות אישית בתחומים אחרים. להסתכלות זו השפעה על ההחלטות בפניהן נצבות הנערות בהגיען לגיל שמונה עשרה. כמה זמן להקדיש לשירות לאומי ? כמה זמן להקדיש ללימוד תורה לשמה? באיזה גיל לשאוף להתחתן ולהקים משפחה!
ניתן דוגמא אחת גם מעולם ההלכה ליישומו של עקרון זה. כל אדם חייב להפריש מעשר שני מיבולו. תפקידו של מעשר זה הוא להבטיח קיומה של "קרן השתלמות" שכספיה = פירותיה משמשים לעליה רוחנית לירושלים ובירושלים. גבר שאיננו יכול לממש את "קרן ההשתלמות" שלו מיד, עם קבלת היבול, יכול לפדות את הפירות ולחללם על מעות, אותם ישמור לזמן מאוחר יותר. הדחייה גוררת "קנס" הוא חייב להוסיף על ערכם עוד 25% (חומש מלבר). לעומת זאת אשה שיש לה יבול החייב במעשר שני ורוצה לדחות את עליית לירושלים, פטורה מקנס זה (רמב"ם מעשר שני פ"ה ה"ב, ר"ת בתוס' קידושין כד ע"א ד"ה אלא בזוזי). מסביר ה"משך חכמה" (ויקרא כ"ז לא) שהסיבה היא שאנו מניחים שסיבות כמו הריון או טיפול בילדים הן הסיבה לדחיה. לכן אין סיבה וטעם למה לקנוס את האשה, ההיפך, זהו סדר העדיפויות הנכון.

הבה נתפלל כי התופעה המבורכת של אמהות משכילות, לומדות תורה, השותפות גם באחריות לסוגיות לאומיות תשתלב בתפקיד הראשון והנעלה של מי שאחראיות להיות עם ישראל עם של "משפחות"= אמא, אבא וצאצאים

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il