ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ואתחנן
סיפר החסיד לרבי על כוונותיו, ועל הסיבה שבגינה ברצונו לרדת מארצנו הקדושה. נאנח הצדיק מעומק ליבו ואמר לו:
'אני מרחם עליך מאוד. כפי הנראה לא מצאת חן בעיני ירושלים, שאילו מצאת חן בעיני ירושלים, היתה היא, ירושלים, מוצאת חן בעיניך...'
נכנסו הדברים בלב החסיד, והוא חזר בו מהחלטתו לעזוב את הארץ, ונשאר בירושלים. (סיפורי חסידים, מועדים, מס' 443).
בימים אלה, זוכים רבים מישראל עם קדושים, לטייל ולראות את זיו ארצנו הקדושה. וכאן המקום להתעורר מסיפור זה, שלא ללכת לטייל בחוץ לארץ, שהרי אשרי חלקו של מי שארצנו הקדושה מוצאת חן בעיניו, והוא מוצא חן בעיניה, ומתוך כך הוא נמצא בה תדיר, מטייל בה ומחבב אותה.
אך יש לדעת, שעל ארץ ישראל צריך להסתכל בעיניים רוחניות, המביטות לעומקה וקדושתה, ואז זוכים ורואים את יופייה וטובה. וכך מצאנו בפרשתנו, ששני דברים מבקש משה רבנו – "אעברה נא ואראה את הארץ הטובה". לעבור ולראות. זכות גדולה היא לחיות בארצנו, וזכות נוספת היא לראות את מעלותיה הגדולות. משה זכה לראות – "ויראהו ה' את כל הארץ...", אך לא זכה לעבור. אנו שזוכים לחיות בארץ, תובע הדבר מאיתנו לפקוח את עינינו ולראות את טובה ויופיה.
וכאן, צפה ועולה שאלה גדולה מאד – בוודאי צמאה וגם כלתה נפשו של משה לראות ולהיפגש עם ה' בשלמות, וכבר בעבר ביקש משה מה' – "הראני נא את כבודך", אלא שאז ענה לו ה', שלא יוכל לראות פניו, "כי לא יראני האדם וחי", נמצא שרק לאחר מותו יוכל משה לראות פני ה'. ואם כן - מדוע גם לאחר שנגזר על משה למות, הוא מתחנן ומבקש להישאר בחיים כדי להיכנס לארץ ישראל, וכי לא רצה להידבק באלוקים בשלמות?
התשובה גנוזה בכך, שמשה ממיר ראיה בראיה. את בקשת "הראני נא את כבודך", הוא ממיר בתחינת "אעברה נא ואראה את הארץ הטובה" (דברים ג, כה), כי ראיית פני הארץ היא ראיית פני כבוד ה' בחיים. הכיצד?
הראיה העמוקה ביותר, שיוצרת מפגש עמוק ופנימי בין אנשים, מתרחשת בעת שהאנשים מביטים זה בעיני זה. מחקרים מדברים על כך שראייה זו מעירה באדם כוחות פנימיים ויסודיים ביותר.
הקדוש ברוך הוא מביט כל השנה בעיניו על ארץ ישראל, "ארץ אשר... עיני ה' אלוקיך בה מרשית השנה עד אחרית שנה" (דברים יא, יב). נמצא שבשעה שאדם מישראל רואה בעיניו את הארץ, הרי הוא מביט לאותו מקום שה' מביט בו, וכביכול עיני שניהם מביטות זה בעיני זה, ומתרחשת אותה ראיה ומפגש עמוק ופנימי. וזה עומק נוסף בדברי הנבואה לעתיד לבוא, "קול צופיך נשאו קול, יחדיו ירננו, כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון" (ישעיהו נב, ח), כי לעתיד לבוא כשתחזינה ותצפינה עינינו בשוב ה' ציון, הרי נראהו עין בעין.
ואמנם, לא זכה משה להיכנס לארצנו הקדושה, אך בקשתו לראותה ניתנה לו. ביומו האחרון, הצטווה משה בשתי המצוות האחרונות של חייו - "עלה אל הר העברים...וראה את ארץ כנען אשר אני נותן לבני ישראל לאחוזה, ומות.." (דברים לב, מט-נ). לראות את הארץ ולמות, שתי מצוות שהן אחת, כי מתוך ראיית פני הארץ הקדושה, מת ופרח לו איש האלוקים השמיימה, לראות פני ה', והתקיימה בקשתו הקדומה לראות כבוד ה'.
ויהי רצון, שנזכה תמיד לראות את יופייה וטובה של ארצנו הקדושה, ומתוך כך נזכה שתחזינה עינינו בשוב השכינה לציון ברחמים!
שיחות ליום ירושלים "שמחתי באומרים לי בית ה' נלך"
הדברים נאמרו במסיבת יום ירושלים התשס"ג, בישיבת מרכז הרב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
מידות הראי"ה רוממות האמונה מעבר לגבולות השכל
אמונה ל"ב - ל"ד
השיעור עוסק בתפקידם של גדולי ישראל לזכק ולרומם את האמונה הטבעית משפלותה ומסורגיה, כך שתאיר בכל רבדי המציאות והחיים. מודגש כי שורש האמונה הוא עצם הקשר הפנימי והאינסופי של הנשמה עם בורא עולם, הנעלה ורחב בהרבה מגבולותיו המצומצמים של השכל האנושי.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
משיח בן יוסף התפילות על משיח בן יוסף
המשורר אסף מזהה בתהילים את חיילי ישראל שיוצאים למלחמה בתור חייליו של 'משיח בן יוסף' וגם של 'משיח בן דויד', לפי הבנה זו התפילה על 'משיח בן יוסף' היא בקשה להגעה להכרה שהוא בעצם 'כסא דויד עבדך'.
