ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תורה ולימודה
- מצוות לימוד תורה
בתחילת מסכת שביעית מקשה הירושלמי כיצד יתכן שבית דין מאוחר יבטל את דברי בית הדין הקודם לו. רבי יונתן אומר שבית הדין הראשון סמך למקרא אחד, ובית הדין השני סמך למקרא אחר. בית הדין הראשון דרש את הפסוק "בחריש ובקציר תשבות", ופירש שכוונת הכתוב היא לאסור את החריש המכין לשביעית ואת הקציר של יבול השביעית. בית הדין המאוחר דרש את הפסוק "שש שנים תזרע שדך": כשם שנאמר "ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך", ובששת הימים אין איסור להכין את היום השביעי (לדוגמא: אין איסור שהמכשירים שלנו ימשיכו לעבוד בשבת), כך אין איסור להכין את חקלאות השנה השביעית בשש השנים.
אם כך, בית הדין הראשון התבסס על פסוק אחד לאסור את תוספת השביעית, ובית הדין השני התבסס על פסוק אחר להתיר.
לכאורה כל המהלך הזה אינו עונה על שאלת הגמרא. הגמרא שאלה כיצד יתכן שבית הדין המאוחר מבטל את דברי בית הדין הקודם לו. תשובת הגמרא היא: בית הדין הראשון דרש פסוק אחד, בית הדין המאוחר דרש פסוק אחר וביטל את דבריו. לכאורה הקושיה במקומה עומדת: כיצד יתכן שבית הדין המאוחר מבטל את דברי בית הדין המוקדם?
העלי-תמר (הרב ישכר ברבי צבי תמר, שחיבר את אחד מספרי הלמדנות החשובים ביותר על הירושלמי) מפנה אותנו לביאורו של הריטב"א למושג "אסמכתא".
אנו רגילים להבין את המושג "אסמכתא" כפירוש הרמב"ם. הווה אומר: דרך להציג את ההלכות מתוך הפסוקים, למרות שהפסוקים אינם מכוונים לכך. כוונת הפסוק לא הייתה מה שנאמר באסמכתא, והאסמכתא איננה מתיימרת לפרש את הפסוק כלל. האסמכתא היא דרך להסמיך, לחבר, את ההלכה לפסוקים, גם אם אין זו כוונת המחבר (הקב"ה).
לא כך מפרש הריטב"א את המושג אסמכתא. הריטב"א (על ראש השנה דף ט"ז) אומר דברים מפתיעים כל כך, שנצטט אותם בלשונו: "כל מה שיש לו אסמכתא מן הפסוק, העיר הקב"ה שראוי לעשות כך, אלא שלא קבעו חובה, ומסרו לחכמים ... לקבעו אם ירצו". נבאר את המשפט הקשה הזה.
חותמו של הקב"ה אמת. הוא כולו אמת, והוא מכיל אמיתות רבות, והוא כל האמיתות כולן. דא עקא, שהעולם המוגבל שלנו אינו יכול להכיל את כל האמת כולה. יש אמת בכך שייאוש שלא מדעת הוא ייאוש, ויש אמת בכך שהוא אינו ייאוש. העולם שלנו אינו יכול להכיל את שני הדברים, ולכן בהלכה יש כללי הכרעה. אבל אין זה אומר שהאפשרות השנייה איננה אמת. זה בסך הכל אומר שהעולם המוגבל שלנו נאלץ לוותר על יישום אחת האמיתות במקרה מסויים.
העולם שהקב"ה ברא אינו יכול להכיל את כל האמיתות כולן. הוא נתן תורה, המגישה לנו את כל האמת הגדולה והאינסופית שלו. אך העולם שלנו סופי. היכולת שלנו ליישם את האמיתות היא סופית, ובהכרח חלק מהאמיתות הא-לוקיות לא יוכלו לבוא לידי ביטוי בעולם המעשה. רבות מהאמיתות הללו הקב"ה טבע בפסוקים בדרך רמז. כאשר חז"ל דורשים חסרות ויתרות, ודרשות דומות, הם אומרים: הקב"ה בחר לנסח את התורה באופן המאפשר לקרוא את התורה גם כך, לזהות ייתור או מיעוט, בעזרתו ניתן לדלות את האמיתות. לכן הקב"ה טבע אותן בתורה.
האם העולם מסוגל להכיל את האמיתות הללו? לא תמיד, ולא בהכרח. אך אין זה אומר שאין כאן אמת שנכון ליישם. את ההחלטה מה ליישם, וכיצד, הקב"ה השאיר להחלטתם של חז"ל. זה מה שאומר הריטב"א: "כל מה שיש לו אסמכתא מן הפסוק, העיר הקב"ה שראוי לעשות כך, אלא שלא קבעו חובה, ומסרו לחכמים ... לקבעו אם ירצו".
אם כך, בית הדין השני אינו חולק על בית הדין הראשון. שניהם התבססו על אסמכתא. כלומר: שניהם מודים שהלימוד של בית הדין האחר הוא לימוד לגיטימי, וביד כל בית דין להחליט איזה לימוד ליישם.
חשיבה זו מסייעת לנו להבין את משמעות לימוד התורה בכלל. כאמור, העולם ההלכתי, של יישום ההלכה, אינו מסוגל להכיל את כל האמיתות. בסופו של דבר אדם מסוגל לבצע ברגע נתון ובסיטואציה נתונה פעולה אחת, ולא את הפכה. גם אם יש אמת אלוקית בפעולה הנגדית. אך האם האמת השנייה נמחקת מן העולם? חלילה. בית שמאי מביאים הרבה אמת לעולם, והאמת הזו נשארת חלק מהעולם בעזרת בית המדרש. בכל פעם שאנו לומדים מחלוקת תנאים, אמוראים, ראשונים או אחרונים, מטרתנו היא להחיות את האמיתות האלוקיות, ולהפוך אותם לחלק מהמציאות. רק כך, רק בעזרת הלימוד העיוני, אנו זוכים להאיר את האמיתות האלוקיות כולן ולהפוך אותן לחלק מחיינו.
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך ללמוד אמונה?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
