ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- אחדות ומחלוקות
אני מכיר את המציאות, ויודע שיש רפורמים שתומכים בשונאי מדינת ישראל, ודווקא מפני כך אני יותר מעריך ואוהב את מי שעלה לארץ ואת מי שפוקד את הכותל. ובכל אופן, גם מי שרחקו מאיתנו מאוד - כל עוד הם חפצים באיזו אחווה עימנו, מצווה להושיט להם יד ולקוות שיושיטו לנו יד בחזרה
כתבתי ביחס לוויכוח שהתעורר סביב תפילת אחינו הקונסרבטיבים והרפורמים ליד הכותל: "נכון לקבוע שב'עזרת ישראל' יוכלו לקיים את תפילותיהם בכבוד הראוי. ואם יתרבו הבאים להתפלל תחת הנהגתם, יגדילו וירחיבו למענם את 'עזרת ישראל' ככל הנצרך. ובני הציבור הדתי והחרדי השומרים על ההלכה והמנהג אינם צריכים להצטער מכך שבני התנועות הללו מגיעים לכותל, אלא לשמוח על כך שעוד אחים יהודים קשורים למקום המקדש, ועוד אחים רוצים להתפלל לאבינו שבשמיים. ולהביט בעין טובה על כך, שלמרות שאנו חולקים על מה ששינו מההלכה, אנו יודעים לכבד ולהעריך את כל הדברים הטובים שבהם. גדול קידוש השם מחילול השם". עוד הוספתי שראוי לרב הכותל לקבלם בכבוד ולדאוג שלא יפריעו להם, ואם יצטרכו ספר תורה, לדאוג לכך בהדרת כבוד.
הועלו טענות ושאלות כלפי דבריי. אשתדל לענות עליהן בקצרה.
טענת המינות

רביבים (807)
הרב אליעזר מלמד
659 - פרו ורבו וירושת הארץ
660 - מענה לטענות בעניין היחס לרפורמים
661 - האמונה, האלילות ודור המבול
טען עוד
תשובה: המינים שתיקנו חכמים ברכה לביטולם הם היהודים הנוצרים שרצו לעקור את עם ישראל מהעולם, בטענה שבחירת ישראל בטלה ועל ישראל להתבולל בגויים ולדבוק בדת הנוצרית. יש לדייק - הנוצרים ככלל אינם מינים, המינים הם אלה שפעלו ברשעות להכחיד את עם ישראל מהעולם. לעומתם, הרפורמים, ויותר מהם הקונסרבטיבים, רוצים לשמור על זהותם היהודית. יתר על כן, כתבו האחרונים ובראשם מרן הרב קוק (אגרות הראיה, קיג) שבדורות הללו בטלה המינות החמורה.
טענת רשעים
הטענה השנייה בחומרתה: הרפורמים הם אפיקורסים שרוצים לעקור את יסודות התורה, ולכן הם נחשבים רשעים גדולים, ומצוות אהבת ישראל אינה חלה עליהם.
תשובה: מצוות אהבת ישראל חלה גם על רשעים, וכפי שביאר מו"ר הרצי"ה במאמר 'להלכות אהבת ישראל' (לנתיבות ישראל ח"ב, עמ' תקנ). ויסוד הדבר בדברי ר' מאיר (קידושין לו, א), שגם יהודים שמרשיעים ואף עובדים עבודה זרה נחשבים בנים לה', ועליהם נאמר (הושע ב, א): "והיה מספר בני ישראל כחול הים אשר לא יימד ולא ייספר, והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם - יאמר להם בני א־ל חי". וכן אמרו חכמים (ספרי נשא, מב): "גדול השלום, שאפילו ישראל עובדים עבודה זרה ושלום ביניהם, כביכול אמר המקום אין השטן נוגע בהם, שנאמר: 'חבור עצבים אפרים - הנח לו'. אבל משנחלקו (אף שהם בני תורה) מה נאמר בהם – 'חלק ליבם עתה יאשמו'", והם נופלים לפני אויביהם (ויקרא רבה כו, ב. וראו יומא ט, ב). נמצא שכל מה שנאמר על שנאה לרשעים, אמור לשנאת המעשים הרעים, אבל אותם עצמם מצווה לאהוב (תניא לב). ולכן תפילתנו שייתמו חטאים, ולא חוטאים (ברכות י, א).
כל זה היה מוסכם תמיד, אולם בדורות האחרונים חובה להוסיף את דברי מרן הרב קוק זצ"ל מ'מאמר הדור', שהחטאים של התנועות השונות נובעים מחיפוש אמת ומוסר, ויש בהם צד של צדיקות, וממילא יש לנהל את הוויכוח איתם בכבוד וללמוד מהטוב שבהם.
טענת מקטרגים
יש טוענים שמן הסתם אינני מכיר את המציאות, ולו ידעתי עד כמה הם חוטאים, ושלא מעט מהם תומכים בשונאי מדינת ישראל, לא הייתי מתייחס אליהם כאחים.
תשובה: אני מכיר את המציאות, ויודע שיש רפורמים שתומכים בשונאי מדינת ישראל, ודווקא מפני כך אני יותר מעריך ואוהב את מי שעלה לארץ ואת מי שפוקד את הכותל. ובכל אופן, גם מי שרחקו מאיתנו מאוד - כל עוד הם חפצים באיזו אחווה עימנו, מצווה להושיט להם יד ולקוות שיושיטו לנו יד בחזרה. כולנו אחים, כולנו בנים של ה'. ראוי להוסיף, שכל קטרוג שאינו מועיל לתיקון, שנוא לפני ה', כי "הקב"ה שונא את המקטרגים על בניו" (ר' אברהם אזולאי).
חלוקה בין המנהיגים לציבור
יש טוענים כי אל היהודים החברים בתנועה הרפורמית צריך להתייחס באהבה, אבל בתנועה עצמה צריך להילחם מלחמת חורמה, ואת מנהיגיה ונציגיה צריך להחרים, לכל הפחות באופן פומבי, כדי שלא לתת להם שום מעמד והכרה.
תשובה: האמת הפוכה. המנהיגים והנציגים מחויבים יותר לזהותם היהודית ולבני עמם, וממילא ראוי לכבדם יותר ולא פחות. בנוסף, החילוק הזה אינו מובן לרוב היהודים החברים בתנועה הרפורמית, ואף הקונסרבטיבית, שיותר קרובים אלינו. כשהם שומעים שלוחמים במנהיגיהם ובנציגיהם ואומרים על תנועתם שאינה יהודית, הם מבינים שהדתיים הוציאו אותם מכלל ישראל. לפיכך, הדיבור על החרמת התנועה ומנהיגיה עוקרת בפועל את מצוות אהבת ישראל, שהיא כלל גדול בתורה, ופוגעת כחרב בלב האומה.
החשש מהשפעה
יש טוענים: הואיל והם פועלים לשינוי אופייה היהודי והדתי של המדינה, יש להילחם בהם מלחמת חורמה, שכל מתן מעמד כלשהו יקדם אותם למעמד רשמי ויאפשר להם לשכנע עוד אנשים לחגוג בר מצווה ולהתחתן אצלם במקום במסגרת המקובלת.
תשובה: אכן יש לנו איתם ויכוח גדול, ונצטער מאוד על כל יהודי שהיה יכול לבוא לבית הכנסת שלנו ויעדיף אותם. אולם צריך לנהל את הוויכוח לפי כללי דרך ארץ, ולא בסגנון של חרמות, מלחמה ואלימות, הן מצד שכך נכון ומוסרי, והן מצד שכך מועיל יותר מבחינה ציבורית וחינוכית.
הדרך להביא את המוני בית ישראל להתחזק בשמירת המצוות כהלכה היא על ידי לימוד תורה וחינוך, ולא בריב ובאלימות. ראוי להוסיף כי לעיתים כאשר לא מצליחים לחנך, מן השמיים מאתגרים אותנו בתחרות קשה, כדי שניאלץ להיטיב את דרכנו, והמאור שבתורה יחזור להבהיק ונחזור כולנו בתשובה.
מעודדים התבוללות
טוענים כי הרפורמים מעודדים התבוללות, שהרי הם מוכנים לחתן יהודי עם גוי, ולכן הם האויב הגדול ביותר של העם היהודי.
תשובה: מגמתם של הרפורמים לשמור על הזהות היהודית. לכן בתחילה התנגדו לנישואים עם גויים. כשראו שאין ביכולתם לעצור את סחף ההתבוללות, ובכל מקרה יהודי שרוצה להינשא לגוי יעשה זאת, עמדו בפניהם שתי אפשרויות: להוציאם מהקהילה או להכיר בנישואין המעורבים. הם בחרו להכיל נישואי תערובת ולצרפם לקהילה.
מובן שלהלכה אסור להסכים לנישואי תערובת, ומי שלא עבר גיור כהלכה אינו יהודי. אולם לא ניתן לטעון שהם מעודדים התבוללות.
רובם גויים
טוענים: כיוון שרפורמים מקבלים גויים בלא גיור כהלכה ומחתנים יהודים עם גויים, בפועל רובם כיום גויים, ואין מצווה לאהוב אותם כאחים יהודים.
תשובה: גם אם כך הדבר, חובה לאהוב את כל היהודים שבתנועה הרפורמית, וגם אם בעקבות רוח הזמן הוא נשוי לאינו יהודי, הוא עדיין אחינו ונקרא בנו של ה'. וגם את בני זוגם או ילדיהם שאינם יהודים מצווה לאהוב, שכן הם קשורים בקשר עמוק עם אחינו, ובמיוחד כשהם חשים הזדהות עם העם היהודי. וה' יעזור שנזכה להגדיל את אורה של התורה עד שכולם ירצו להצטרף כהלכה לחזון הגדול של תיקון העולם כהדרכת התורה על כל פרטי הלכותיה.
ציטוט מרבנים
יש מצטטים מגדולי הרבנים בדורות הקודמים שכתבו על הסכנה שברפורמה והתייחסו בחומרה רבה אל מנהיגי הרפורמים וההולכים אחריהם.
תשובה: יסוד מרכזי בלימוד הוא לדעת מתי נאמר או נכתב כל דבר, ובאיזה הקשר. כאשר שוכחים יסוד זה, שוגגים בדברי הלכה.
לדוגמה, מצטטים את הרבנים הראשיים, הרב הרצוג זצ"ל והרב ניסים זצ"ל, שדיברו בחומרה רבה נגד היוזמה להקים בית כנסת רפורמי בירושלים. אולם כתבו כך כאשר חשבו שניתן למנוע זאת, כדי שכולם ימשיכו להיות קשורים לבתי הכנסת המקובלים. אבל ברור שלא התכוונו שיצטטו את דבריהם כאמירה כללית על הרפורמים.
משל למה הדבר דומה, להורים שכעסו על ילדם שהחל להתרחק מהדת, וגערו בו על כך בחומרה בימי נעוריו. למרבה הצער החליט להיות חילוני, והתחתן. האם ראוי לצטט את מה שההורים אמרו לו בעודו נער, כעמדה רשמית שלהם כלפיו גם כשהוא מבוגר ואב לילדים?! ודאי שלא.
כמו כן מצטטים את מרן הרב קוק (מאמרי הראיה, עמ' 511), שכתב בחומרה על הרפורמה. אולם הציטוט הזה לקוח ממכתב לקהילות דתיות בצפון אמריקה שרצו לבטל את המחיצה ולהתפלל בעירוב גברים ונשים, והרב רצה להזהירם מפני הסכנה שמובילה להתפרקות והתבוללות. הוא לא התכוון באותו מכתב להגדיר את הרפורמים באופן מעליב, שיביאו את דבריו כמקור לשנאת הרפורמה.
כדוגמה לכך, אפשר לבחון את דברי הרבנים בתקופה שהחלה עזיבת הדת, כיצד דיברו וכתבו בחומרה גדולה לא פחות ממה שכתבו על הרפורמים. אבל כיום, כשהתברר שהמלחמה לא הצליחה, ולדאבון ליבנו יהודים רבים מחללים שבת, הם לא היו רוצים שנמשיך להזכיר את דבריהם החמורים שנאמרו ונכתבו בעת שחשבו שיצליחו לבלום את בני קהילתם שהחלו לחלל שבת.
ספר תורה
טענו שאסור לתת ספר תורה לרפורמים, הואיל ואין קוראים בו כהלכה, ואינם לבושים בצניעות לידו.
תשובה: כשם שמצווה לכל יהודי, גם אם הוא מחלל שבת, לקיים כל מצווה ומצווה, כך יש לו גם מצווה לכתוב ספר תורה שיהיה לו בביתו (שו"ע יו"ד ער, א). אומנם כיום אנו מקילים לצאת בספרים מודפסים, אבל המצווה לא נעקרה ממקומה. אומנם מחלל שבת פסול מלכתוב ספר תורה (שו"ע יו"ד רפא, ג), אבל מצווה שישכור לו סופר שיכתוב עבורו. אם כן, קל וחומר שמותר ומצווה לתת להם ספר תורה כאשר הם רוצים לקרוא בו.
מתוך העיתון בשבע

שלוש המצוות שנצטוו ישראל בכניסתם לארץ ישראל

"בזאת התורה" - איזו תורה?

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?

תכלת, שושנה, ופרץ שמחה, איך הכל קשור?

פריחת הגאולה!

הלכות קבלת שבת מוקדמת

למה הכל אסור בתשעה באב?!

כאב הגלות ותקוות הגאולה

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.


















