ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- נשא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' יוסף בן יעקב ז"ל
לאדם המערבי השקוע בתרבות אדום, נראית שמרנו זו כדבר הבא מתוך תכונות שפלות של קנאה ואנוכיות, "תלך אישתו כחפצה!". אכן גישה זו אדומית היא וכפרש"י במקום: "ופרומה משני צדדיה - אצל אצילי ידיה כדרך אדומיות שבצרפת שבשרן נראה מצדיהן".
אמרו חכמים (סוטה ג ע"א ): "תנא דבי רבי ישמעאל: אין אדם מקנא לאשתו אא"כ נכנסה בו רוח, שנאמר: ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו. מאי רוח?...רוח טהרה!". מקור הקנאות ליחודה של האשה לבעלה ולאי היות לאחרים חלק בה, ה"ה משורש נכון וטהור.
בתחילת מסכת קידושין, אומרת הגמ' שבלשון התורה נשיאת האישה נקרא "ליקוחין" ואילו בלשון חז"ל נקרא הדבר "קידושין". "ליקוחין" – מלשון קנין; "קידושין" – מלשון מיוחדות, שאסורה על כל שאר הגברים כהקדש. ומה ראו חז"ל לשנות מלשון הכתוב שקראו 'ליקוחין'? התורה פונה לכל יהודי. כל אחד, יכול ונדרש לקיים את כל מה שכתוב בתורה. ע"כ אין התורה מצווה אלא את המינימום המוכרח מכל אדם. כיון שכך הגדירה התורה את הנישואין כגדר קניני, המגדיר את זכות בעליו בזכויות שימושיות ממשיות בלבד. אישה אשר תעבור על איסור תשמיש עם אדם אחר, או שתעבור אפילו על מגע של חיבה - למעשה הפקיעה את תוכן הקידושין, אך בפחות מזה עדיין לא פקעה ההכרה הרשמית בנישואין, ואין היא אסורה על בעלה. לעומת הגדר הבסיסי והמחייב של התורה, הביעו חז"ל את כיון ההתקדמות בנישואין ואת שורשה הגרעיני - היות האשה מיוחדת לבעלה. מיוחדות זו יכולה לבוא לידי ביטוי, לא רק ביחודיות "זכויות השימוש", אלא גם בדברים רוחניים יותר כגון: שיחה, מחשבה או הרגשת קישור פנימי. נמצא שאפשר שאשה תהיה נשואה, מיוחדת, לאדם זה ברובד אחד, ואילו ברובד אחר לא תהיה נשואה לו כלל !
יחודיות זו של הקשר היא היא לב ליבו של הנישואין. הדרישה שלא תהא אשתו פרוצה אינה פגם במידות, אלא אדרבה היזדככות המולידה דרישה פנימית של קשר טהור ואמיתי, ושלילת מצב זנותי של מציאות בה למעשה הנישואין ריקים מתוכנם. וכך פסק בשו"ע (אבה"ע קעח כא): "מצות חכמים על בני ישראל לקנאות לנשותיהם, וכל מי שאינו מקפיד על אשתו ועל בניו ובני ביתו ומזהירן ופוקד דרכיהם תמיד עד שידע שהם שלמים מכל חטא ועון, הרי זה חוטא שנאמר: ופקדת נוך ולא תחטא (איוב ה, כד). וכל המקנא את אשתו נכנסה בו רוח טהרה...".
אמנם ודאי שדבר זה צריך שיהיה בפיקוח ובטוב טעם, היכן לקבוע את הגבולות ומה צריך לבוא מהאדם עצמו ומה יש לעמוד על קיומו (השוה שבת קד ע"ב לגיטין צ ע"א, בענין פפוס בן יהודה). "תֵּן לְחָכָם וְיֶחְכַּם עוֹד הוֹדַע לְצַדִּיק וְיוֹסֶף לֶקַח" (משלי ט ט).
שבת שלום!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
