ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- נשא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' יוסף בן יעקב ז"ל
"איש איש כי תשטה אשתו. שנו רבותינו אין המנאפים נואפים עד שתכנס בהם רוח שטות שכן כתיב: כי תשטה אשתו (דורש מלשון שטות – עי' סוטה ג ע"א). הרי למדנו לאשה, לאיש מנין? שנאמר (משלי ו) נואף אשה חסר לב" (תנחומא נשא ה).
שונה הוא יצר העריות מכל שאר העבירות. יצר זה, הרי הוא יצר חימום ותאוה חיצוניים הבאים ו"תופסים" את האדם פתאום. רגע אחד לא יחוש כל תאוה מינית, ופתאום עלול הוא "להדלק" במפגש עם גירוי מיני. כל כך חזק יכול גירוי זה להיות, עד שעלול האדם להשליך כבוד או מעלה, בשביל תאוה חולפת ורגעית, ובחטא אחד לאבד טובה הרבה.
אם נתבונן לדוגמא בתאוות האכילה: בכל רגע נתון שיתן האדם מאכל על בלוטות הטעם, ירגיש הוא את ערבות המאכל. וכן בתאוות הממון: בכל רגע יכולה תאוה זו להיות באדם, וכאשר ישיג מנה ירצה מאתיים (עי' קהלת רבה א, א, אות יג). אך בתאות המין, שונה הדבר, אחר שגמר חפצו "זה הופך פניו לכאן וזה הופך פניו לכאן" (ויקרא רבה יד, ה). כאשר יסור מן האדם רוח התאוה, יהא לו הקירוב המיני לזרא, ויתהה וישתומם האדם על השטות שהיתה בו.
מצד האמת, לא היה אדם נמשך למין השני. כל כך לא טבעי הוא הקשר המיני לאדם, עד שכאשר פגעו אנשי כנסת הגדולה ביצר זה (יומא סט ע"ב), לא נמצאה אפילו ביצת תרנגולת בשוק (התרנגולים הם סמל תאות המשגל – עי' ברכות כב ע"א).
על כן, דוקא בגלל חשיבותו הגדולה של יצר זה לקיום העולם, נברא הוא כיצר תקיף וחזק. וכך אמרו חכמים (קהלת רבה ג, ג): "וכי יצר הרע טוב מאד?! אלא ללמדך שאילולי יצר הרע לא בנה אדם בית ולא נשא אשה ולא הוליד בנים".
בפרשתנו מדגים המדרש את אופי מסוים של שטות זו, שביצר המין:
(במ"ר ט, ג): "...מעשה באשה אחת שנזדקק לה אדם אחד (שרצה לזנות עמה) ואמרה ליה (האשה) לאיזה מקום תלך (פירוש: היכן אתה רוצה לקבוע מקום שתזנה עימי שם?). מה עשתה האשה הלכה ואמרה לאשתו (של אותו האיש שתלך במקומה לשם) והלכה אשתו לאותו מקום ונזקק לה (זינה עימה אותו האיש בחושבו שהיא אותה האישה שדיבר עימה). אח"כ תוהה בו (התחרט ונתבלבל מרוב צער על מה שעשה) ובקש למות. אמרה לו אשתו מפתך אכלת ובכוסך שתית (פירוש שהיתה זו היא ולה נזקק) אלא מי (=מה) גרם לך (את הצער הזה) שאת גס רוח (מתגאה ברוחך, ורוצה לענג עצמך בתאוות) הוי שוה לבני אדם (אלא היה שווה לשאר אנשים ואל תבקש יותר ממדתך)".
הרי אדם זה, שמילא סיפוק תאוותו, לא היה לו אלא שטות בדבר, שהרי "אכל" מ"פתו" המצוי לו תמיד, אותו מעשה ואותה הביאה, ומה הניאו לרצות לחטוא – שטות בעלמא.
נמצא, שיצר המין חיוני הוא לעולם. אך על האדם תמיד לזכור שרוח שטות הוא, ולנתב "צחוק" זה (מְצַחֵק אֵת רִבְקָה אִשְׁתּוֹ) לאפיקים אליהם מיועד, בלבד.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
