ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- משפט אזרחי (ערכאות)
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עינבל בת אלון
המקרה: התובע טופל ע"י רופא. לטענת התובע, הטיפול שהוענק לו ע"י הרופא היה רשלני ביותר. לתובע ברור, שאם יתבע את קופת החולים שבה עבד הרופא, שהיא הנתבעת, בבית משפט אזרחי, יוכל לזכות בפיצויים גדולים על עגמת נפש ונכות שנגרמה לו עקב רשלנותו של הרופא המטפל.
התביעה: התובע מעוניין לקבל מבית הדין רשות לתבוע את הנתבעת בערכאות.
פסק הדין: בית הדין נתן הרשאה לתובע לפנות לערכאות.
הנימוקים: ברור לבית הדין, כי קופת החולים כפופה בהתקשרותה עם לקוחותיה לחוקי המדינה, ולפסיקת בתי המשפט האזרחיים. על כן, הרי זה כאילו התחייבה הנתבעת במפורש לשלם פיצויי נזיקין, כפסיקת בתי המשפט האזרחיים.
הלכה פסוקה (260)
רבנים שונים
1 - אחריות המזמין או הקבלן על הפסקת העבודה?
2 - בעל דירה ששיפץ את דירתו ופגע בשלד של הבניין
3 - תשלום דמי תיווך כשלא נחתם הסכם תיווך
טען עוד
אלא שלכאורה אין להתחייבות זו משמעות שכן פסק השו"ע (חו"מ סימן כו סעיף ג): "המקבל עליו בקניין לידון עם חבירו לפני עובדי כוכבים, אינו כלום ואסור לדון בפניהם". הסמ"ע (סקי"א) כותב, שדברי השו"ע הם כשלא התנו במפורש לדון אך ורק בפני ערכאות, ומשום שאנו מפרשים את התנאי שהתנו ביניהם, שיוכל לתבוע בערכאות רק במקרה שלא ירצה הנתבע להִדיין בבית דין. אבל אם התנו במפורש שידונו אך ורק בערכאות, מועיל התנאי, ובלבד שיש לתובע זכות יתר בערכאות ביחס לדין ישראל. אלא שיש להקשות, שהרי מכל מקום, הרי מתנה על מה שכתוב בתורה, שכן איסור גמור הוא להִדיין בערכאות?! ואכן, נתיבות המשפט (חידושים סק"י) כותב, שבמידה ונעשה תנאי כזה, אין דנים לפני ערכאות, אלא בית הדין ידון על פי חוקי הערכאות, ונראה שכוונתו ליישב דברי הסמ"ע הנ"ל.
מדברי הסמ"ע למדנו, שאדם יכול להתחייב גם דברים שחייב רק בדיני ערכאות. במקום אחר (חו"מ סי' סא סקי"ד) מוסיף הסמ"ע, שאם בית דין של ישראל מנוע מלדון בזכות התובע, כגון שעברה שנת השמיטה, ועל פי דין תורה החוב נשמט, אבל בדיני הגויים אינו נשמט, אז מותר לתבוע בערכאות. על פי דין זה, קבע בית הדין, כי היות שקופת החולים בוודאי לא תסכים להתדיין בפני בית הדין, וגם אם תסכים, חברת הביטוח שעליה מוטל לשלם בפועל את תשלומי הפיצוי לא תסכים לקבל את פסק בית הדין, אין לבית הדין אפשרות לדון בתביעה זו, וממילא מותר להם להרשות לנתבע לפנות לערכאות.
אמנם, בנתיבות המשפט (סי' כו סק"ג) כתב, שאין מתירים לפנות לערכאות, אלא אם כן ברור הדבר שאכן הנתבע חייב, אבל כל עוד לא נתברר חיובו על פי דין, אין מתירים את הפנייה לערכאות. ואם כן, לכאורה בית הדין צריך לקבוע קודם כול את שיעור הנזק שנגרם לתובע. אולם, יש לדחות זאת משתי סיבות: (א) מדברי כל הפוסקים משמע, שהם הבינו שלא כדברי הנתיבות, אלא בית הדין רק מתיר את הפנייה לערכאות, ואינו נזקק לברר את גובה החוב (ב) היות שאין כאן התחייבות על סכום מסוים, ואין מפתח תשלום מוגדר עבור רשלנות, אלא על פי שיקול דעתו של השופט, והיות שבתי הדין אינם עוסקים בתחום זה, משום שאינם עוסקים בדיני חבלות בזמן הזה, בית הדין מנוע מלחוות דעה על גובה הסכום. בנוסף, בית הדין קבע, כי אין להסתמך על שיטת מהרי"ל דיסקין (פסקים ותשובות קצרות סי' יג), הסובר שאין צורך בהיתר פנייה מבית דין, אלא רק בהוראת חכם, כהוראת איסור והיתר.
הרה"ג אשר וייס
ראש בית המדרש 'דרכי תורה' ואב בית דין 'דרכי הוראה'.
שיעורים נוספים ברפואה קדימות בטיפול רפואי
<a rel='nofollow'' target='_blank' href='http://www.medethics.org.il/siteheb/ChinuchForm3.asp'>כנס רפואה והלכה, מכון שלזינגר</a>
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
דיני פלסטר בשבת
איפה מדליקים נרות חנוכה בבניין?
למה ללמוד גמרא?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
אנחנו בצד של החזקים!
איך ללמוד גמרא?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
האם מותר לפנות למקובלים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
