בית המדרש

  • מדורים
  • קול צופייך
קול צופייך פרשת ניצבים תשפ"א

תקיעת שופר של גאולה

*התיקון של המים החיים ותקיעת השופר יהיה בהר הזיתים. המקום שמסוגל מאז ומקדם לזכור את הברית שמביאה חיים וטהרה לעולם. המקום שבו ה' זכר את הברית לנח וזכר את הברית לדוד, ועתיד לזכור את הברית שכרת עם האבות.

undefined

הרב שמואל אליהו

כ"ג אלול תשפ"א
15 דק' קריאה 61 דק' צפיה

ראש השנה – שמחה גדולה



וְלַעֲשׂוֹת שִׂמְחָה גְדוֹלָה כִּ֤י הֵבִינוּ בַּדְּבָרִים אֲשֶׁר הוֹדִיעוּ לָהֶם



בספר נחמיה מתואר כי בראש השנה בני ישראל שמחו שמחה גדולה. "וַיֵּלְכ֨וּ כָל־הָעָ֜ם לֶאֱכֹ֤ל וְלִשְׁתּוֹת֙ וּלְשַׁלַּ֣ח מָנ֔וֹת וְלַעֲשׂ֖וֹת שִׂמְחָ֣ה גְדוֹלָ֑ה כִּ֤י הֵבִ֙ינוּ֙ בַּדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הוֹדִ֖יעוּ לָהֶֽם". צירוף המילים "שמחה גדולה" הוא נדיר מאוד בכל התנ"ך וישנו רק שמונה פעמים. 


כעבור שבועיים, בחג הסוכות, הם מגיעים למדרגה שאין כמותה בכל התורה כולה "וַיַּעֲשׂוּ כָל הַקָּהָל הַשָּׁבִים מִן הַשְּׁבִי סֻכּוֹת וַיֵּשְׁבוּ בַסֻּכּוֹת כִּי לֹא עָשׂוּ מִימֵי יֵשׁוּעַ בִּן נוּן כֵּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם הַהוּא וַתְּהִי שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד" (נחמיה ח יז). השמחה הגדולה והשמחה הגדולה מאוד באים מתוך ההבנה של מהות ראש השנה. וגם אנחנו צריכים להשתדל להבין יותר לעומק את המהות של ראש השנה.


כִּי בוֹכִים כָּל־הָעָם כְּשָׁמְעָם אֶת־דִּבְרֵ֥י הַתּוֹרָה



כאשר בני ישראל שומעים את דברי התורה ללא התבוננות עמוקה, הבכי משתלט עליהם "וַֽיִּקְרְא֥וּ בַסֵּ֛פֶר בְּתוֹרַ֥ת הָאֱלֹהִ֖ים מְפֹרָ֑שׁ וְשׂ֣וֹם שֶׂ֔כֶל וַיָּבִ֖ינוּ בַּמִּקְרָֽא". עזרא ונחמיה אומרים להם לא לבכות, כי היום הוא קדוש מאוד. "הַיּ֤וֹם קָדֹֽשׁ־הוּא֙ לַה֣' אֱלֹהֵיכֶ֔ם אַל־תִּֽתְאַבְּל֖וּ וְאַל־תִּבְכּ֑וּ כִּ֤י בוֹכִים֙ כָּל־הָעָ֔ם כְּשָׁמְעָ֖ם אֶת־דִּבְרֵ֥י הַתּוֹרָֽה".


נכון הוא שלכל אחד יש חטאים לתקן, אבל ביום ראש השנה חשוב יותר שתשמחו, כי ביום הזה ה' מאיר לכם פנים בעקבות התרועה. "אַשְׁרֵי הָעָם יֹדְעֵי תְרוּעָה ה' בְּאוֹר פָּנֶיךָ יְהַלֵּכוּן" (תהילים פט). וכשיש הארת פנים של ה' - יש שפע של חיים "בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים" (משלי טז טו).


וְאַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ עַל כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד



ביום הזה ה' אוהב אותנו אהבת עולם. לכן קוראים בהפטרה של ראש השנה "מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי וְאַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ עַל כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד" (ירמיהו לא ב). ביום הזה ה' זוכר את הברית שכרת עם האבות ומעורר את זיכרון הגאולה. ביום זה מתעלה ומתחזקת מלכות ה' על כל העולם ומלכויות הרשע הולכות וכלות. לכן אומרים עזרה ונחמיה לעם ישראל שבכו ביום ראש השנה "וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֡ם לְכוּ֩ אִכְל֨וּ מַשְׁמַנִּ֜ים וּשְׁת֣וּ מַֽמְתַקִּ֗ים וְשִׁלְח֤וּ מָנוֹת֙ לְאֵ֣ין נָכ֣וֹן ל֔וֹ כִּֽי־קָד֥וֹשׁ הַיּ֖וֹם לַאֲדֹנֵ֑ינוּ וְאַל־תֵּ֣עָצֵ֔בוּ כִּֽי־חֶדְוַ֥ת ה֖' הִ֥יא מָֽעֻזְּכֶֽם" (נחמיה ח).


 


נחלק הדבור לשני קולות ונעשה דו פרצופין



קולות הולכות מסוף העולם ועד סופו והבריות ביניהן ואינן שומעות כלום



בראש השנה אנו מזכירים בתפילה תקיעת שופר וחצוצרות שלנו ותקיעת שופר של מעלה. תקיעת השופר של מעלה לא נשמעת באוזן. כך דרשו חכמים על הפסוק "ירעם אל בקולו נפלאות": "אמר רבי לוי שלשה קולות הולכות מסוף העולם ועד סופו והבריות ביניהן ואינן שומעות כלום". ואע"פ שבני האדם אינם שומעים אותה באוזן, הם שומעים את הקול בנשמה, ושומע כל אחד מה שהוא צריך.


תקיעת השופר שמכלה את הרוע



קול ה' מתחלק לכל אחד לפי מה שהוא צריך. כך אומר המדרש (מדרש רבה שמות ה ט): "אמר ר' ראובן בשעה שאמר לו הקב"ה למשה במדין 'לך שוב מצרימה' נחלק הדבור לשני קולות ונעשה דו פרצופין, והיה משה שומע במדין 'לך שוב מצרימה' ואהרן שומע 'לך לקראת משה המדברה' הוי 'ירעם אל בקולו נפלאות'". גם תקיעת שופר של מעלה נחלקת לשני קולות ונעשית דו פרצופין. לעם ישראל היא קול של קיבוץ גלויות ומלכות ה', על הרשעים היא מאיימת ונאמר עליה: "וְעוֹלָתָה תִקְפֹּץ פִּיהָ. וְהָרִשְׁעָה כֻלָּהּ בֶּעָשָׁן תִּכְלֶה. כִּי תַעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָרֶץ".


וְהִכְרַתִּי גְּאוֹן פְּלִשְׁתִּים. וַהֲסִרֹתִי דָמָיו מִפִּיו וְשִׁקֻּצָיו מִבֵּין שִׁנָּיו



כך אנחנו מזכירים בתפילת ראש השנה את הדין שאלוקים עושה בעולם באמצעות השופר "וה' עֲלֵיהֶם יֵרָאֶה וְיָצָא כַבָּרָק חִצּוֹ וה' אלוקים בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע וְהָלַךְ בְּסַעֲרוֹת תֵּימָן" (זכריה ט). הסערות הללו הן סערות של חורבן לרשעה. כך כתיב שם "הִנֵּה אֲ-דֹנָי יוֹרִשֶׁנָּה, וְהִכָּה בַיָּם חֵילָהּ וְהִיא בָּאֵשׁ תֵּאָכֵל". ביחד איתה תוכה עזה "וְאָבַד מֶלֶךְ מֵעַזָּה". "וְהִכְרַתִּי גְּאוֹן פְּלִשְׁתִּים. וַהֲסִרֹתִי דָמָיו מִפִּיו וְשִׁקֻּצָיו מִבֵּין שִׁנָּיו וְנִשְׁאַר גַּם הוּא לֵאלֹהֵינוּ וְהָיָה כְּאַלֻּף בִּיהוּדָה וְעֶקְרוֹן כִּיבוּסִי".


הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ צַדִּיק וְנוֹשָׁע הוּא



במקביל מביא השופר הזה את מלך המשיח. כאמור באותו פרק "גִּילִי מְאֹד בַּת צִיּוֹן הָרִיעִי בַּת יְרוּשָׁלִַם הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ צַדִּיק וְנוֹשָׁע הוּא עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר וְעַל עַיִר בֶּן אֲתֹנוֹת". שופר שמבשר על ישע לעם ישראל – "וְהוֹשִׁיעָם ה' אֱלֹהֵיהֶם בַּיּוֹם הַהוּא כְּצֹאן עַמּוֹ כִּי אַבְנֵי נֵזֶר מִתְנוֹסְסוֹת עַל אַדְמָתוֹ", וגם שפע כלכלי של דגן ותירוש "כִּי מַה טּוּבוֹ וּמַה יָפְיוֹ דָּגָן בַּחוּרִים וְתִירוֹשׁ יְנוֹבֵב בְּתֻלוֹת".


מלכויות הרשע שנופלות בימינו



בדורנו אנו זוכים לראות את תקיעת השופר של מעלה פועלת. מצד אחד יש קיבוץ גלויות מ-102 מדינות. במקביל קרסה מלכות הרשע של גרמניה הנאצית לפני 80 שנה, של מדינות רוסיה הקומוניסטית לפני 30 שנה, וכעת של העולם הערבי. מתקיים בכולם "המה כרעו ונפלו ואנחנו קמנו ונתעודד". אין לחם לאכול ובגד ללבוש. יד איש באחיו, שפיכות דמים יום יומית, משטרים קורסים ותושביהם בורחים לאירופה ולאמריקה. העוול, הרוע והזדון כלים והולכים.


כילוי הרוע העולמי - על ידי המים החיים



הנביא יחזקאל מנבא ואומר כי טיהור העולם מתבצע על ידי המים החיים שיוצאים מירושלים מקודש הקדשים דרך הר הזיתים. "וְהָיָ֣ה בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יֵצְא֤וּ מַֽיִם־חַיִּים֙ מִיר֣וּשָׁלִַ֔ם חֶצְיָ֗ם אֶל־הַיָּם֙ הַקַּדְמוֹנִ֔י וְחֶצְיָ֖ם אֶל־הַיָּ֣ם הָאַחֲר֑וֹן בַּקַּ֥יִץ וּבָחֹ֖רֶף יִֽהְיֶֽה". ופירש"י, כשיבקע הר הזיתים מן המזרח למערב. והנה המקור הנפתח הוא המעיין היוצא מבית קדשי הקדשים, "וַיְשִׁבֵנִי֘ אֶל־פֶּ֣תַח הַבַּיִת֒ וְהִנֵּה־מַ֣יִם יֹצְאִ֗ים מִתַּ֨חַת מִפְתַּ֤ן הַבַּ֙יִת֙ קָדִ֔ימָה כִּֽי־פְנֵ֥י הַבַּ֖יִת קָדִ֑ים וְהַמַּ֣יִם יֹרְדִ֗ים מִתַּ֜חַת מִכֶּ֤תֶף הַבַּ֙יִת֙ הַיְמָנִ֔ית מִנֶּ֖גֶב לַמִּזְבֵּֽחַ" (יחזקאל פרק מז, א).


עליו נאמר בגמרא (יומא עז ע"ב): "אָמַר רַבִּי פִּנְחָס מִשּׁוּם רַב הוּנָא צִפּוֹרָאָה, מַעְיָן הַיּוֹצֵא מִבֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים - בִּתְחִלָּה דוֹמֶה כְּמִין קַרְנֵי חֲגָבִים, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְפֶתַח הַהֵיכָל, נַעֲשֶׂה כְּחוּט שֶׁל שְׁתִי, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְפֶתַח הָאוּלָם, נַעֲשֶׂה כְּחוּט שֶׁל עֵרֶב, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְפֶתַח הָעֲזָרָה, נַעֲשֶׂה כְּפִי פַךְ קָטָן, וְהַיְינוּ דִתְנָן, רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, מַיִם מְפַכִּין עֲתִידִין לִהְיוֹת יוֹצְאִין מִתַּחַת מִפְתַּן הַבַּיִת. מִכָּאן וְאֵילָךְ - מִתְגַּבֵּר וְעוֹלֶה, עַד שֶׁמַגִּיעַ לְפֶתַח בֵּית דָּוִד. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְפֶתַח בֵּית דָּוִד, נַעֲשֶׂה כְּנַחַל שׁוֹטֵף, שֶׁבּוֹ רוֹחֲצִין זָבִין וְזָבוֹת, נִדּוֹת וְיוֹלְדוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר, (זכריה יג) "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה מָקוֹר נִפְתָּח לְבֵית דָּוִד, וּלְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלָם לְחַטַּאת וּלְנִדָּה. וְהָיָה֩ בַיּ֨וֹם הַה֜וּא נְאֻ֣ם׀ ה֣' צְבָא֗וֹת אַכְרִ֞ית אֶת־שְׁמ֤וֹת הָֽעֲצַבִּים֙ מִן־הָאָ֔רֶץ וְלֹ֥א יִזָּכְר֖וּ ע֑וֹד וְגַ֧ם אֶת־הַנְּבִיאִ֛ים וְאֶת־ר֥וּחַ הַטֻּמְאָ֖ה אַעֲבִ֥יר מִן־הָאָֽרֶץ" (זכריה יג, א-ג).


תחיית עם ישראל על ידי המים החיים



המים הללו גם מטהרים וגם מצמיחים "עֵ֖ץ רַ֣ב מְאֹ֑ד מִזֶּ֖ה וּמִזֶּֽה". כל חודש הוא יצמיח פירות חדשים "לֹא־יִבּ֨וֹל עָלֵ֜הוּ וְלֹֽא־יִתֹּ֣ם פִּרְי֗וֹ לָֽחֳדָשָׁיו֙ יְבַכֵּ֔ר". ובמים "תִּהְיֶ֣ה דְגָתָ֔ם כִּדְגַ֛ת הַיָּ֥ם הַגָּד֖וֹל רַבָּ֥ה מְאֹֽד". וכל מה שנוגע במים הללו יחיה, "וְהָיָ֣ה כָל־נֶ֣פֶשׁ חַיָּ֣ה׀ אֲֽשֶׁר־יִשְׁרֹ֡ץ אֶ֣ל כָּל־אֲשֶׁר֩ יָב֨וֹא שָׁ֤ם נַחֲלַ֙יִם֙ יִֽחְיֶ֔ה". וכל החולים שנוגעים במים הללו מתרפאים, "וְהָיָ֤ה פִרְיוֹ֙ לְמַֽאֲכָ֔ל וְעָלֵ֖הוּ לִתְרוּפָֽה". ובתרגום יונתן משמע שזה משל על תחייתו של עם ישראל (שיר השירים ח, ה).



המים החיים מהר הזיתים



וְעָלִיתָ כַּשֹּׁאָה



המים החיים הללו יוצאים מן המקדש ועוברים דרך הר הזיתים. גם המלחמה של ה' באומות העולם נעשית בהר הזיתים. הם נאספים כולם כנגדנו "וְאָסַפְתִּ֨י אֶת־כָּל־הַגּוֹיִ֥ם׀ אֶֽל־יְרוּשָׁלִַם֘ לַמִּלְחָמָה֒" (זכריה יד). זה קורה אחרי תחילת קיבוץ הגלויות. "בְּאַחֲרִ֨ית הַשָּׁנִ֜ים תָּב֣וֹא׀ אֶל־אֶ֣רֶץ׀ מְשׁוֹבֶ֣בֶת מֵחֶ֗רֶב מְקֻבֶּ֙צֶת֙ מֵעַמִּ֣ים רַבִּ֔ים עַ֚ל הָרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁר־הָי֥וּ לְחָרְבָּ֖ה תָּמִ֑יד וְהִיא֙ מֵעַמִּ֣ים הוּצָ֔אָה וְיָשְׁב֥וּ לָבֶ֖טַח כֻּלָּֽם" (יחזקאל לח).


מטרת העמים הרבים הללו היא לעשות שואה לעם ישראל. "וְעָלִ֙יתָ֙ כַּשֹּׁאָ֣ה, תָב֔וֹא כֶּעָנָ֛ן לְכַסּ֥וֹת הָאָ֖רֶץ תִּֽהְיֶ֑ה". והגרמנים לא עושים את המלאכה לבד, יש להם עוזרים מעמים רבים. "אַתָּה֙ וְכָל־אֲגַפֶּ֔יךָ וְעַמִּ֥ים רַבִּ֖ים אוֹתָֽךְ" (יחזקאל שם).


וְיָצָא ה' וְנִלְחַם בַּגּוֹיִם הָהֵם כְּיוֹם הִֽלָּחֲמוֹ בְּיוֹם קְרָב



באותה שעה יצא ה' להילחם למען עמו, "וְיָצָ֣א ה֔' וְנִלְחַ֖ם בַּגּוֹיִ֣ם הָהֵ֑ם כְּי֥וֹם הִֽלָּחֲמ֖וֹ בְּי֥וֹם קְרָֽב: וְעָמְד֣וּ רַגְלָ֣יו בַּיּוֹם־הַ֠הוּא עַל־הַ֨ר הַזֵּתִ֜ים אֲשֶׁ֨ר עַל־פְּנֵ֥י יְרוּשָׁלִַם֘ מִקֶּדֶם֒ וְנִבְקַע֩ הַ֨ר הַזֵּיתִ֤ים מֵֽחֶצְיוֹ֙ מִזְרָ֣חָה וָיָ֔מָּה גֵּ֖יא גְּדוֹלָ֣ה מְאֹ֑ד וּמָ֨שׁ חֲצִ֥י הָהָ֛ר צָפ֖וֹנָה וְחֶצְיוֹ־נֶֽגְבָּה" (זכריה יד). על השעה זאת נאמר "נגילה ונשמחה בך" – אימתי אנו גילים ושמחים, כשיעמדו רגלי השכינה על הר הזיתים (מדרש זוטא - שיר השירים פרשה א).


קוֹל בָּא בְּרִבְבוֹת כִּתִּים. לַעֲמוֹד עַל הַר הַזֵּיתִים



בפיוט שאומרים הספרדים לפני תקיעת שופר נאמר: "ה' בְּקוֹל שׁוֹפָר. בְּהַר הַקֹּדֶשׁ תִּתְקַע. נְוֵה צִיּוֹן תִּרְקַע. וְהַר שֵֹעִיר יִבָּקַע. וְתִנָּתֵק וְתָמוּשׁ הַיָּתֵד הַתְּקוּעָה. עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה. ה' בְּקוֹל שׁוֹפָר". בפיוטים של האשכנזים שאומרים בהושענות של סוכות מפורש שההר שבו נשמע קול השופר הוא הר הזיתים "קוֹל בָּא בְּרִבְבוֹת כִּתִּים. לַעֲמוֹד עַל הַר הַזֵּיתִים. מְבַשֵּר וְאוֹמֵר: קוֹל גִּשְׁתּוֹ בַּשּׁוֹפָר לִתְקַע. תַּחְתָּיו הַר יִבָּקַע. מְבַשֵּר וְאוֹמֵר".


הר הזיתים – סיום הרוע העולמי



התקיעה היא מהר הזיתים דווקא, כי הוא ההר שנועד לתקן את העולם מקלקוליו. כך היה במבול שבאה היונה לקחת את עלה הזית הטרף בפיה מהר הזיתים "הָא טַרְפָא דְזֵיתָא לָקִיט תִּבִיר וּמְחִית בְּפוּמָהּ דִנְסַבְתֵּיהּ מִן טַוָור מִישְׁחָא" (תרגום יהונתן). וכך במדרש "מהיכן הביאה אותו רבי אבא בר כהנא אמר משבשושין שבא"י הביאה אותו, רבי לוי אמר מהר המשחה הביאה אותו דלא טפת ארעא דישראל במבולא" (מדרש רבה בראשית - לג ו). 


באמצעותה ה' זוכר את הברית שהוא כרת עם נח. "וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת נֹחַ וְאֵת כָּל הַחַיָּה וְאֶת כָּל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אִתּוֹ בַּתֵּבָה וַיַּעֲבֵר אֱלֹהִים רוּחַ עַל הָאָרֶץ וַיָּשֹׁכּוּ הַמָּיִם". ומה זכר? את הברית שכרת איתו "וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּךְ וּבָאתָ אֶל הַתֵּבָה אַתָּה וּבָנֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּנְשֵׁי בָנֶיךָ אִתָּךְ" (בראשית ו יח). ומהי הברית? הברית על קיום העולם "כֹּ֚ה אָמַ֣ר ה֔' אִם־לֹ֥א בְרִיתִ֖י יוֹמָ֣ם וָלָ֑יְלָה חֻקּ֛וֹת שָׁמַ֥יִם וָאָ֖רֶץ לֹא־שָֽׂמְתִּי" (ירמיהו פרק לג, כה, העמק דבר). הברית שכעת מתקיימת באמצעות נח. וזה הפסוק שאנחנו מזכירים בתפילת מוסף בתחילת פסוקי הזיכרונות.


מרירות הזית תהפוך לאור שמאיר לעולם



נראה כי היונה הרחיקה לבשר לנח כי קלו המים והביאה לו עלה זית מהר המשחה, לא רק כדי לבשר לו על סיום המבול כעת, אלא על כך שמהמקום הזה יבוא תיקון לעתיד לבוא. המרירות של הזית תהפוך לאור שמאיר את העולם. כך אמרו חכמים במדרש: "אמר ר' יצחק אמר להם הקב"ה: דוגמא שלך דומה ליונה, מי שמבקש ליקח חטים, אומר לחבירו הראיני דוגמא שלהן, אף את דוגמא שלך דומה ליונה. כיצד? כשהיה נח בתיבה מה כתיב, וישלח את היונה וגו', ותבא אליו לעת ערב (בראשית ח, ח וי"א), אמר להן הקב"ה: מה היונה הביאה אורה לעולם, אף אתם שנמשלתם ליונה הביאו שמן זית והדליקו לפני, שנאמר ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית" (תנחומא תצוה א). ונרמזה נבואה זו במילים "מִי אֵלֶּה כָּעָב תְּעוּפֶינָה וְכַיּוֹנִים אֶל אֲרֻבֹּתֵיהֶם" (ישעיה ס, ח).


מהר המשחה מאירים לכל בני הגולה ומחברים אותם לירושלים



כיוון שהר המשחה עתיד להיות מקור האור לעולם, היו משיאים ממנו את המשואות לכל הגולה לכוון את החגים שלהם לפי קידוש החודש של ארץ ישראל. "כיצד היו משיאין משואות? מביאין קולנסאות של ארז, ארוכים וקנים, ועצי שמן, ונעורת ופשתן, וכורך במשיחה ועולה לראש ההר, ומצית בהן את האור. ומוליך ומביא ומעלה ומוריד, עד שהוא רואה את חברו שהוא עושה כן בראש ההר השני וכן בראש ההר השלישי. ומאין היו משיאין משואות? מהר המשחה לסרטבה. ומסרטבה לגרופינה ומגרופינא לחורן ומחורן לבית בלתין, ומבית בלתין לא זזו משם, אלא מוליך ומביא, ומעלה ומוריד – עד שהוא רואה כל הגולה (בארץ בבל) לפניו כמדורת האש" )בבלי סנהדרין מב).


פרה אדומה בהר הזיתים



כיוון שהטהרה של העולם היא בהר הזיתים, גם פרה אדומה שמטהרת נעשית בהר הזיתים. כך כתוב במשנה "וְכֶבֶשׁ הָיוּ עוֹשִׂים מֵהַר הַבַּיִת לְהַר הַמִּשְׁחָה, כִּפִּין עַל גַּבֵּי כִפִּין, וְכִפָּה כְּנֶגֶד הָאֹטֶם, מִפְּנֵי קֶבֶר הַתְּהוֹם (קשתות על גבי קשתות) שֶׁבּוֹ כֹּהֵן הַשּׁוֹרֵף אֶת הַפָּרָה, וּפָרָה וְכָל מְסַעֲדֶיהָ יוֹצְאִין לְהַר הַמִּשְׁחָה" (פרה פרק ג ו). וכתב הכפתור ופרח ש"עוד היום מקובל המקום ההוא והוא צפוני לקבר חולדה כמטחוי קשת - שפל ממנו מעט" (פרק ו מעלת ירושלים).



זיכרון הברית של ה' עם דוד – בהר הזיתים



כְּשָׁמְעֲכֶם אֶת קוֹל הַשֹּׁפָר וַאֲמַרְתֶּם מָלַךְ אַבְשָׁלוֹם בְּחֶבְרוֹן



אחד הרגעים היותר קשים במלכות דוד היה המרד של אבשלום באמצעות שופר "וַיִּשְׁלַח אַבְשָׁלוֹם מְרַגְּלִים בְּכָל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר כְּשָׁמְעֲכֶם אֶת קוֹל הַשֹּׁפָר וַאֲמַרְתֶּם מָלַךְ אַבְשָׁלוֹם בְּחֶבְרוֹן" (שמואל ב פרק טו) ו"הָיָה לֶב אִישׁ יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי אַבְשָׁלוֹם". ולכן דוד בורח מירושלים. "כִּי לֹא תִהְיֶה לָּנוּ פְלֵיטָה מִפְּנֵי אַבְשָׁלֹם" שלא יבוא אבשלום "וְהִדִּיחַ עָלֵינוּ אֶת הָרָעָה וְהִכָּה הָעִיר לְפִי חָרֶב" (שמואל ב טו).


דוד בורח מירושלים בבכי דרך הר הזיתים. "וְדָוִ֡ד עֹלֶה֩ בְמַעֲלֵ֨ה הַזֵּיתִ֜ים עֹלֶ֣ה׀ וּבוֹכֶ֗ה וְרֹ֥אשׁ לוֹ֙ חָפ֔וּי וְה֖וּא הֹלֵ֣ךְ יָחֵ֑ף וְכָל־הָעָ֣ם אֲשֶׁר־אִתּ֗וֹ חָפוּ֙ אִ֣ישׁ רֹאשׁ֔וֹ וְעָל֥וּ עָלֹ֖ה וּבָכֹֽה". תוך כדי מנוסה מירושלים שומע דוד כי אחיתופל יועץ לאבשלום, "וְדָוִד֙ הִגִּ֣יד לֵאמֹ֔ר אֲחִיתֹ֥פֶל בַּקֹּשְׁרִ֖ים עִם־אַבְשָׁל֑וֹם" וזה מסוכן, כי אחיתופל הוא חכם שבחכמים. והוא מתפלל "וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֔ד סַכֶּל־נָ֛א אֶת־עֲצַ֥ת אֲחִיתֹ֖פֶל הֽ'".


תפילת דוד בראש הר הזיתים



מקום התפילה הזו בראש הר הזיתים "וַיְהִ֤י דָוִד֙ בָּ֣א עַד־הָרֹ֔אשׁ" מקום שהיה רגיל להתפלל שם תמיד ולהשתחוות לה' "אֲשֶֽׁר־יִשְׁתַּחֲוֶ֥ה שָׁ֖ם לֵאלֹהִ֑ים" ובמקום שהוא מתפלל - שם מתרחש המהפך "וְהִנֵּ֤ה לִקְרָאתוֹ֙ חוּשַׁ֣י הָאַרְכִּ֔י קָר֙וּעַ֙ כֻּתָּנְתּ֔וֹ וַאֲדָמָ֖ה עַל־רֹאשֽׁוֹ". דוד מבקש מחושי הארכי לא להצטרף אליו בבריחה אלא לחזור לירושלים ולהיות עם אבשלום. התפקיד שלו הוא לסכל את עצת אחיתופל. "וְהֵפַרְתָּה לִי אֵת עֲצַת אֲחִיתֹפֶל".


כי מהר הזיתים יראה אדם מקום בית המקדש



הרד"ק (שמואל ב פרק טו) מסביר למה דוד היה מתפלל שם "כי מהר הזיתים יראה אדם מקום בית המקדש ואעפ"י שלא היה שם אז בית. גם מקום הבית בעצמו לא היה יודע עד שאמר גד הנביא לדוד שיבנה מזבח בגורן ארונה, אעפ"כ גבול המקום היה יודע בקבלה כי בהר המוריה יבנה בית ה', אבל לא היו יודעים באיזה מקום עד שאמר גד לדוד. ויש מפרשים כי מהר הזיתים היה רואה האהל שהיה בו הארון".


ובגמרא (ירושלמי ברכות פרק ד הלכה ד) "ר' אבא רבי חייא בשם רבי יוחנן צריך אדם להתפלל במקום שהוא מיוחד לתפילה ומה טעם 'בכל המקום אשר אזכיר את שמי'. 'אשר תזכיר את שמי' - אין כתב כאן, אלא 'בכל המקום אשר אזכיר'". והפירוש הוא שהמקום המיוחד לתפילה הוא לא כל מקום, אלא המקום שה' בחר לשכן שמו שם בירושלים. כך ממשיכה הגמרא ואומרת: "א"ר תנחום בר חנינא צריך אדם לייחד לו מקום בבית הכנסת להתפלל ומה טעם 'ויהי דוד בא עד הראש אשר השתחוה שם לאלהים' אין כתיב כאן, אלא 'אשר ישתחוה שם לאלהים'". זאת אומרת המקום שבו עתיד לקום בית המקדש, הוא המקום שבו היה מתפלל דוד תמיד מול מקום השכינה.


בהר הזיתים נתבססה מלכות בית דוד



התפילה של דוד מתקבלת במקום המיוחד הזה וחושי מצליח לבצע את ההוראה ולהפר את עצת אחיתופל לרדוף בו ביום אחרי דוד. כך דוד מצליח להתגבר על המרד ולהחזיר את הממלכה למקומה. "ר' יהודה ור' נחמיה ורבנן, חד אמר למה נקרא שמו חושי הארכי, שהיה מארכי דוד, וחד אמר שעל ידו נתבססה מלכות בית דוד, ועל ידו נתקנה מלכות בית דוד" (מדרש תהלים ג). בפעולה הזאת מתקיימת הברית שאלוקים כורת עם דוד המלך כאמור בספר תהילים (פט) "כָּרַתִּי בְרִית לִבְחִירִי נִשְׁבַּעְתִּי לְדָוִד עַבְדִּי: עַד עוֹלָם אָכִין זַרְעֶךָ וּבָנִיתִי לְדֹר וָדוֹר כִּסְאֲךָ סֶלָה".


שם אצמיח קרן לדוד



כמו היונה שמביאה את עלה הזית מהר הזיתים והופכת מר של מבול למתוק ואור, לשמן שמאיר את העולם – כך דוד מתהפך במקום ההוא מבכי לשמחה ולחזור להיות הוא אורו של העולם. כך אנחנו אומרים בתפילת ראש השנה ויום הכיפורים "וּצְמִיחַת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדֶּךָ, וַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחֶךָ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ". בנוי על הפסוק "שם אצמיח קרן לדוד ערכתי נר למשיחי" (תהילים קלב). שהוא רמז לאור שמלך המשיח מביא לעולם שנאמר "שלח אורך ואמתך - מלך המשיח שנדמה לאור שנאמר (תהילים קל"ב) ערכתי נר למשיחי, ואליהו הנביא שהוא אמיתי נביא נאמן" (רש"י על תהילים פרק מג פסוק ג. וראה עוד ירמיהו לג יט).


 


הר הזיתים – שנהפך להר המשחית בעת הפרת הברית



אָז יִבְנֶה שְׁלֹמֹה בָּמָה לִכְמוֹשׁ שִׁקֻּץ מוֹאָב בָּהָר אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי יְרוּשָׁלִָם



ההר הזה הוא לא רק שיא הטוב, הוא גם יכול להיות שיא הקלקול. שיא המרירות. כך מתואר בספר מלכים כי כששלמה נשא את בת פרעה הוא נמשך אחריה ואחרי כל הנשים אשר נשא מכל העמים. "וַיְהִ֗י לְעֵת֙ זִקְנַ֣ת שְׁלֹמֹ֔ה נָשָׁיו֙ הִטּ֣וּ אֶת־לְבָב֔וֹ אַחֲרֵ֖י אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֑ים וְלֹא־הָיָ֨ה לְבָב֤וֹ שָׁלֵם֙ עִם ה֣' אֱלֹהָ֔יו כִּלְבַ֖ב דָּוִ֥יד אָבִֽיו". והוא מאפשר להם לבנות בתי עבודה זרה בהר הזיתים. "אָז֩ יִבְנֶ֨ה שְׁלֹמֹ֜ה בָּמָ֗ה לִכְמוֹשׁ֙ שִׁקֻּ֣ץ מוֹאָ֔ב בָּהָ֕ר אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֣י יְרוּשָׁלִָ֑ם וּלְמֹ֕לֶךְ שִׁקֻּ֖ץ בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן" (מלכים א יא ז). ופירש רש"י הר הזיתים.


שלמה בנה עבודה זרה בהר הזיתים דווקא, כי בראש ההר הזה הייתה עבודה זרה קשה מאוד. כל כך קשה עד שהגמרא אומרת שאפילו דוד כמעט ונכשל בעבודה זרה הזו (סנהדרין קז ע"א). לכן הוא נקרא הר המשחית, שהוא מסוגל להשחית את הכשרים ביותר.


במות מִימִין לְהַר־הַמַּשְׁחִית אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ



הכינוי הנורא הזה להר המשחה מופיע בעת שיאשיהו משמיד את כל המזבחות שבנו נשות שלמה במקום שמשקיף על קודש הקדשים. "וְֽאֶת־הַבָּמ֞וֹת אֲשֶׁ֣ר׀ עַל־פְּנֵ֣י יְרוּשָׁלִַ֗ם אֲשֶׁר֘ מִימִ֣ין לְהַר־הַמַּשְׁחִית֒ אֲשֶׁ֣ר בָּ֠נָה שְׁלֹמֹ֨ה מֶֽלֶךְ־ יִשְׂרָאֵ֜ל לְעַשְׁתֹּ֣רֶת׀ שִׁקֻּ֣ץ צִידֹנִ֗ים וְלִכְמוֹשׁ֙ שִׁקֻּ֣ץ מוֹאָ֔ב וּלְמִלְכֹּ֖ם תּוֹעֲבַ֣ת בְּנֵֽי־עַמּ֑וֹן טִמֵּ֖א הַמֶּֽלֶךְ" (מלכים ב כג). המשמעות היא שהמזבחות שבנו נשות שלמה עמדו מול קודש הקדשים מאות שנים. וצריך לומר כי ההר נקרא בשם הנורא הזה כי הוא היה אבן יסוד בהשחתת עם ישראל ללכת אחרי האלילים והעבודה הזרה בכל השנים שמימי שלמה המלך עד ימי יאשיהו.


פעולת שלמה בהר הזיתים הפרה את הברית



פעולת שלמה נקראת הפרת ברית, "וַיֹּאמֶר ה' לִשְׁלֹמֹה יַעַן אֲשֶׁר הָיְתָה זֹּאת עִמָּךְ וְלֹא שָׁמַרְתָּ בְּרִיתִי וְחֻקֹּתַי אֲשֶׁר צִוִּיתִי עָלֶיךָ קָרֹעַ אֶקְרַע אֶת הַמַּמְלָכָה מֵעָלֶיךָ וּנְתַתִּיהָ לְעַבְדֶּךָ: אַךְ בְּיָמֶיךָ לֹא אֶעֱשֶׂנָּה לְמַעַן דָּוִד אָבִיךָ מִיַּד בִּנְךָ אֶקְרָעֶנָּה: רַק אֶת כָּל הַמַּמְלָכָה לֹא אֶקְרָע שֵׁבֶט אֶחָד אֶתֵּן לִבְנֶךָ לְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי וּלְמַעַן יְרוּשָׁלַם אֲשֶׁר בָּחָרְתִּי" (מלכים א, יא). והיא גוררת את קריעת הממלכה.


ולכן באותו פרק בתהילים שבו מדובר על הברית של ה' עם דוד המלך נאמר "לְעוֹלָם אֶשְׁמָר לוֹ חַסְדִּי וּבְרִיתִי נֶאֱמֶנֶת לוֹ: וְשַׂמְתִּי לָעַד זַרְעוֹ וְכִסְאוֹ כִּימֵי שָׁמָיִם" אבל "אִם יַעַזְבוּ בָנָיו תּוֹרָתִי וּבְמִשְׁפָּטַי לֹא יֵלֵכוּן: אִם חֻקֹּתַי יְחַלֵּלוּ וּמִצְוֹתַי לֹא יִשְׁמֹרוּ" אני לא אפר את הברית אלא איישר אותם ואחזיר אותם לדרך הטוב. "וּפָקַדְתִּי בְשֵׁבֶט פִּשְׁעָם וּבִנְגָעִים עֲוֹנָם: וְחַסְדִּי לֹא אָפִיר מֵעִמּוֹ וְלֹא אֲשַׁקֵּר בֶּאֱמוּנָתִי: לֹא אֲחַלֵּל בְּרִיתִי וּמוֹצָא שְׂפָתַי לֹא אֲשַׁנֶּה" (תהילים פט לה). וזה מה שקורה מימי שלמה המלך עד ימי יאשיהו.


יאשיהו מחדש את הברית שהופרה על ידי שלמה



מי שבפועל מחדש את הברית היה יאשיהו, שאחרי שהוא מבין את גודל הטעות ורואה את העם הולך אחרי העבודה זרה שבנו נשותיו של שלמה המלך, הוא הולך אחריהם, ועל כן מחוזר יאשיהו ומחדש את הברית של ה' עם דוד המלך. "וַיַּעֲמֹ֣ד הַ֠מֶּלֶךְ עַֽל־הָ֨עַמּ֜וּד וַיִּכְרֹ֥ת אֶֽת־הַבְּרִ֣ית׀ לִפְנֵ֣י ה֗' לָלֶ֜כֶת אַחַ֤ר ה֙' וְלִשְׁמֹ֨ר מִצְוֹתָ֜יו וְאֶת־עֵדְוֹתָ֤יו וְאֶת־חֻקֹּתָיו֙ בְּכָל־לֵ֣ב וּבְכָל־נֶ֔פֶשׁ לְהָקִ֗ים אֶת־דִּבְרֵי֙ הַבְּרִ֣ית הַזֹּ֔את הַכְּתֻבִ֖ים עַל־ הַסֵּ֣פֶר הַזֶּ֑ה וַיַּעֲמֹ֥ד כָּל־הָעָ֖ם בַּבְּרִֽית" (מלכים ב פרק כג, ג-ד). לא לחינם נקרא ההר הזה על ידי הערבים ראס אל עמוד – המקום של הראש והמקום של העמוד.


הר הזיתים – מקום ניתוק הברית בחורבן הבית



עשר גלויות גלתה שכינה



בפתיחתו של מדרש איכה כתוב "עשר מסעות נסעה השכינה, מכרוב לכרוב, ומכרוב למפתן הבית, מן מפתן הבית לכרובים, ומן הכרובים לשער הקדמוני, משער הקדמוני לחצר, מן החצר לגג, מן הגג למזבח, מן המזבח לחומה, מן החומה לעיר, מן העיר להר הזיתים. ומנין שהשכינה גלתה להר הזתים דכתיב 'ויעל כבוד ה' מעל תוך העיר ויעמד על ההר אשר מקדם לעיר'. א"ר יונתן שלש שנים ומחצה עשתה השכינה יושבת על הר הזתים סבורה שמא ישראל יעשו תשובה ולא עשו, והיתה בת קול מכרזת ואומרת (ירמיה ג') 'שובו בנים שובבים' (מלאכי ג') 'שובו אלי ואשובה אליכם', וכיון שלא עשו תשובה אמרה (הושע ה') 'אלך אשובה אל מקומי', על אותה שעה הוא אומר (ירמיה י"ג) 'תנו לה' אלהיכם כבוד בטרם יחשיך', בטרם יחשיך לכם מדברי תורה, בטרם יחשיך לכם מדברי נבואה (שם, ירמיהו י"ג) ובטרם יתנגפו רגליכם על הרי נשף".


לכן התיקון של המים החיים ותקיעת השופר יהיה בהר הזיתים. המקום שמסוגל מאז ומקדם לזכור את הברית שמביאה חיים וטהרה לעולם. המקום שבו ה' זכר את הברית לנח וזכר את הברית לדוד, ועתיד לזכור את הברית שכרת עם האבות. "וְזָכַרְתִּי אֲנִי אֶת בְּרִיתִי אוֹתָךְ בִּימֵי נְעוּרָיִךְ, וַהֲקִימוֹתִי לָךְ בְּרִית עוֹלָם". אמן ואמן.


 


סיפור



מתמסרים למסורת



הרה"ג סלמאן אליהו זצ"ל, אביו של מרן הרב מרדכי אליהו זצ"ל, נלקח לבית עולמו ביומו השני של ראש השנה. ומאז, בכל ראש השנה, היה רגיל הרב ללכת ברגל לאחיו הרב נעים זצ"ל ולקרוא שם יחד עם כל המשפחה תהילים לעילוי נשמת אביהם הצדיק. כך עשו שם גם ביום הראשון וגם ביום השני של ראש השנה. מכרים ושכנים רבים, וכן בני משפחה, היו מתאספים  איתם וקוראים תהילים ביחד, החל מתום סעודת הבוקר ועד לתפילת מנחה ותשליך.


משפחה אחת, שבניה כולם תלמידי חכמים שלמדו בישיבת מרכז הרב, גרה בשכנות לבית הרב מרדכי אליהו. בראש השנה אחד, חזר אחד הבנים לביתו וראה את בני משפחתו כולם קוראים תהילים. התפלא ואמר להם: תלמדו גמרא, זה יותר חשוב. התחיל ויכוח הלכתי בינו לבין אביו שטען כי המסורת של המשפחה שלהם היא דווקא כן לקרוא תהילים בראש השנה.


מחלוקת לשם שמיים, מה יעשו בה? החליטו ללכת לשכנם, הרב אליהו זצ"ל ולשאול לדעתו. שאל הבן: כבוד הרב, מה יותר חשוב, גמרא או תהילים? השיב הרב בלא היסוס: גמרא. המשיך הבן: ומה יותר חשוב בראש השנה, ללמוד גמרא או לקרוא תהילים? ללמוד גמרא חשוב יותר, הפתיע הרב.


הסתכל הבן על אביו במבט של מנצח, אבל האב לא נכנע, הוסיף ופנה אל הרב ושאל: ומה הרב עושה בראש השנה? השיב לו הרב: אני קורא תהילים בראש השנה. שאל אותו הבן המופתע מדוע הוא עושה כך, והשיב לו הרב בפשטות: אבא שלי בראש השנה קרא תהילים, לכן גם אני עושה כן.


שמעו כן, חזרו האב והבן לביתם והמשיכו בקריאת התהילים.


 


תשובה כהלכה



חשש לממזרות. אשמח לשמוע מה דעת הרב בנושא פונדקאות. אני נשואה ואימא לתינוק.


אשרייך על הרגישות ועל הרצון לסייע למי שלא זכו. אישה נשואה לא יכולה להיות פונדקאית. זה עלול לגרום לילד בעיה של ממזרות לכל החיים. וזה לא טוב ולא צודק לעשות לו את זה. תבורכי מאוד. ה' איתך.


 


 


להתוודות בסליחות. ספרדים אומרים בסליחות וידוי ונפילת אפיים, ומיד לאחר מכן בשחרית אומרים וידוי ונפילת אפיים. אם הזמן מצומצם, האם כדאי להגיד וידוי בתפילה או בסליחות?


טוב יותר לומר את הווידוי בסליחות.


 


 


אחרי רבים להטות. מה דעת הרב לגבי החיסון השלישי למניעת הקורונה? יש טענות של רבנים שהחיסונים הם קנוניה. האם הרב מכיר את הטענות הנ"ל? הרב בדק אותן לעומק? אחד הרבנים חוקר את הנושא שנה וחצי ומעלה חדשות יומיות בנושא. המון אנשים, ואני בתוכם, נמצאים במבוכה ולא יודעים איך לנהוג.


בוודאי שבדקתי את הדברים. ישבתי עם אחד הרבנים הללו שעה ארוכה וראיתי את הדברים. שמעתי גם את דבריו של רב אחר שחושב שהוא מומחה לעניין, וזה ממש לא רציני. כל הרבנים הגדולים חושבים שהוא טועה טעות גדולה. והם לא טועים. כך גם ההלכה, ללכת אחרי רבים ולא אחרי יחיד.


 


 

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il