ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- נקודה בהלכה
- נקודה בהלכה – הרב עודד מילר
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- הלכות יום הכיפורים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
פתיחה
צום יום הכיפורים מתקרב, ובכל מקרה של מורכבות רפואית חשוב שכל אחד יברר האם הוא צריך לצום או דווקא אסור לו לצום והוא צריך לאכול? חשוב לברר גם מה הדין של אישה בהריון, יולדת או מניקה.
וגם כשההלכה היא שצריך לשתות לשיעורים – חשוב להבין מה זה אומר, ואיך בדיוק עושים זאת?
בירור
החובה לצום ביום הכיפורים היא מהתורה, וגם חולים חייבים בצום זה. אמנם במקרים של סכנה – פיקוח נפש ואפילו ספק לפיקוח נפש – שם התורה מצווה "וחי בהם" ובהם החובה דווקא לאכול ולא לצום.
לכן, בכל מקרה של רקע רפואי חריג, וגם במקרים כמו אדם שמתאושש מניתוח, נוטל תרופות באופן קבוע, ועוד, חשוב מאוד לברר את הדין מראש בנחת לפני ערב יום הכיפורים.
איך מבררים?
ראשית כל יש לברר מבחינה רפואית מה המשמעות של צום לאדם כזה, ויש לברר זאת עם רופא ירא שמיים, או לכל הפחות רופא שמבין ומכבד את חשיבות הצום והלכותיו.
אחרי הבירור הרופאי, יש לגשת לרב עם ההערכה הרפואית, והוא יכריע האם לצום או לאכול, ואיך לאכול. תמיד טוב שיש לכם קשר עם רב שמכיר אתכם, ועדיף לשאול אותו, אבל אם צריך – מוזמנים להיעזר בקבוצות הוואצאפ שלנו באתר ישיבה, ולשאול את הרבנים המשיבים שם שישמחו לעזור.
מה הדין של אשה בהריון או יולדת?
ככלל אשה בהריון, וכן יולדת שעבר עליה שבוע מהלידה – מתענה כרגיל. אכן כדי שהצום יעבור בצורה בריאה, יש במקרים אלו להקפיד עוד יותר על שתייה ב48 השעות שלפני הצום. כמו כן החובה שלהם לצום יותר חשובה מצוות התפילה שלה ואפילו של הבעל, ולכן אם צריך היא תוותר על התפילה בבית הכנסת כדי שתוכל לצום, ולפעמים גם הבעל יצטרך לשמור על הילדים כדי לאפשר את הצום של אשתו.
אמנם אם מדובר על השבוע שמיד אחרי הלידה, וכן בכל מקרה חריג אחר כמו למשל: בתחילת הריון בהפריה חוץ גופית, או הריון שהגיע אחרי הפלה, מניקה שיודעת מהעבר שהצום פגע ביכולת שלה להניק, או אישה שבפועל מרגישה רע תוך כדי הצום – בכל המקרים הללו צריך לברר את העניין עם רופא ואחר כך עם רב, כמו שהסברנו קודם.
פעמים רבות הצום גורם לזירוז הלידה והתחלה של הופעת צירים. ככל ומדובר אחרי שבוע 37 להריון אין בכך כל סכנה, אלא שכאשר הצירים נעשים סדירים על היולדת להתחיל לשתות בכמויות גדולות כדי לחזק את גופה לקראת הלידה.
שיעורים
פעמים רבות ההוראה של הרב היא לאכול "לשיעורים", מה הכוונה?
העיקרון באכילה ושתייה לשיעורים, היא להימנע מאכילה מרובה תוך זמן קצר, אלא שותים או אוכלים כשיש בכך צורך רפואי, אך מקפידים שהיא תתפרס על פני זמן ממושך יותר.
איך עושים זאת בפועל?
אם מדובר על שתייה, יש להקפיד לא לשתות תוך 9 דקות נפח של מים שממלא צד אחד של הפה שלנו, אלא לשתות את הכמות הזו בזמן שנמשך יותר מ-9 דקות. איך נדע כמה מים נכנסים בצד אחד של הפה שלנו? לפני יום כיפור נמלא את כל הפה במים משני הצדדים, נירוק את המים לתוך כוס או בקבוק מדידה, ונחלק לחצי. הכמות שתצא לנו היא הכמות שיש להקפיד שלא לשתות תוך 9 דקות, אלא לחלק ולעצור את השתייה כך שתתפרס על זמן ארוך יותר.
אם אכן ההוראה היא לשתות, כדאי במידת האפשר לבחור לשתות מיץ ענבים ולא מים, שיש לו ערך תזונתי גבוה יותר.
אם ההוראה היא דווקא לאכול לשיעורים, במקום או בנוסף לשתייה, יש להקפיד שלא לאכול נפח של קופסת גפרורים תוך 9 דקות, אלא להאט ולעצור תוך כדי האכילה כדי שתתפרס על פני זמן ממושך יותר.
חשוב לזכור שהאכילה והשתייה לא מצטרפות אחת לשנייה, ולכן יש לחשב את ה-9 דקות לאכילה ולשתייה בצורה נפרדת.
דיני האוכל ביום הכיפורים
לאוכל ביום הכיפורים יש הלכות מיוחדות, האם ואיך נוטלים ידיים, וכן יש דינים מיוחדים לגבי הברכה האחרונה, ועל כך נפרט בכתבה שנמצאת כאן מתחת לסרטון.
[נזכיר בקצרה כמה מהלכות של אדם שאוכל ביום הכיפורים: למעשה לא מקדשים על יין. כשאוכלים לחם נוטלים ידיים על כל היד כרגיל (ואם אוכלים לשיעורים-לא מברכים על נטילת ידיים), ובברכת המזון כן אומרים "יעלה ויבוא" ואם חל בשבת – "רצה". אך אם אדם שכח ולא הזכיר זאת ביום הכיפורים – לא חוזר ומברך.
חשוב לציין שמי ששותה לשיעורים לא מברך ברכה אחרונה, ופעמים רבות גם האוכל לשיעורים מסופק אם אכל כזית בכדי אכילת פרס ומספק לא מברך.
בנוסף כאשר אדם משנה את מקומו לפעמים הוא צריך לברך ברכה ראשונה מחדש. כך קורה כאשר אדם שותה, או אוכל מאכלים שאינם לחם או מזונות, והוא יצא לא רק מחדר לחדר אלא יצא ממש מהמבנה החוצה.]
סיום
לפעמים אדם שנצרך לאכול ביום הכיפורים, מרגיש צער ותחושה של פספוס. אבל באמת ההרגשה הזו לא נכונה. כמו שאדם שמל את בנו בשבת שמח בכך, למרות שפעולת הברית כרוכה בחילול שבת, כי הוא מבין שזו המצווה שמוטלת עליו כעת, כך ממש צריך להרגיש אדם שאוכל ביום הכיפורים, שבזה הוא מקיים את רצון הבורא בצורה המושלמת ביותר, והוא חלילה לא מפסיד שום דבר.
נזכה ביום הכיפורים לעבוד את ה' בשמחה, מי שצם – ישמח במצוות התענית, ומי שצריך לאכול – ישמח במצווה לשמור על בריאות הגוף, ובזכות כך נזכה בעזרת ה' לגמר חתימה טובה, ולשנה טובה בריאה ומבורכת.

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

כאב הגלות ותקוות הגאולה

איך זוכים לראות את אליהו הנביא?

תהיו חמים!

להתיחס בכבוד

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

מה אומרים לנו הסימנים של ראש השנה?

הדלקה וכיבוי ביום טוב

איך מותר להכין קפה בשבת?

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.


















