להעריך את אבא ואמא | הרב אליעזר מלמד | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

הלכה מחשבה ומוסר
הלכה ומנהג
כיבוד הורים

קטגוריה משנית

מדורים
רביבים

7825

5 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

ר' יוסף בן יעקב ז"ל

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

כיבוד הורים במחשבה
שאלה: האם מצוות כיבוד הורים מחייבת גם להעריך את ההורים? או אולי מספיק לעזור להם במה שיצטרכו, אבל אין חובה לחשוב עליהם דברים טובים?
תשובה: מצוות כיבוד הורים אכן אינה יכול להתקיים במעשה בלבד. כדי לקיים את מצוות כיבוד הורים כראוי יש לכבדם גם בלב, היינו למצוא בהם דברים טובים ולהעריכם.
וכפי שכתב בספר חרדים במצוות עשה התלויות בלב (אות לה), שצריך לכבד את ההורים בלב, ואם הוא מכבדם במעשה אבל הם נבזים ומאוסים בעיניו, הרי שעליו נאמר (דברים כז, טז): "ארור מקלה אביו ואמו", "ופירושו, שאינו לשון קללה אלא לשון ביזיון". ועל זה אמר שלמה (משלי ל, יז): "עין תלעג לאב ותבוז ליקהת אם - יקרוה עורבי נחל ויאכלוה בני נשר". והוסיף בעל ספר חרדים וכתב: "מעשה היה בימינו באיש שהיה זן את אמו, רק שהיתה קלה ובזויה בעיניו, לפי שנישאה לאיש אחר לאחר מות אביו. והאיש הזה הלך דרך ים ונהרג והושלך לים, וחיפשו היהודים לבקשו ומצאוהו על שפת הים ועין אחת מנוקרת, שניקרוה העורבים".

וכן כתב בחיי אדם (סז, ג): "הכיבוד הוא במחשבה ובמעשה ודיבור... היינו שידמה בעיניו שהם גדולים ונכבדי ארץ, אף שבעיני שאר בני אדם אינם חשובים כלל. וזה הוא עיקר כיבוד, שאם לא כן, הרי כתיב: "בפיו ובשפתיו כיבדוני ולבו ריחק ממני" (וכך כתב בבן איש חי שופטים כג, ובילקוט יוסף ח"א עמודים קג-קד. ואמנם מדעת הרמב"ם (הל' ממרים ה, טו) משמע שרק המבזה אותם בדברים או ברמיזה, עובר באיסור "ארור מקלה אביו ואמו". וכך כתב הרדב"ז שם. אולם ברור שגם לדעתם אסור לאדם לבזות את הוריו בלבו, משום שביזוי זה יביאו בעל כורחו לביזויים במעשה).

כיצד לקיים המצווה
שאלה: מי שסבור שהוריו כעסנים ורגזנים, או תאבי ממון במידה מופרזת, או נוטים לשקר ולקפח, כיצד יוכל לכבדם במחשבתו? האם מצווה עליו לעשות שקר בנפשו, להתעלם מתכונותיהם הרעות ולתקוע בדעתו כי באמת הם צדיקים וישרים? ועוד יותר קשה: מי שחושב שחינוכם של הוריו השפיע עליו לרעה, ורק במאמצים גדולים הצליח להשתחרר מהשפעתם החינוכית המזיקה, כיצד יוכל לכבדם?

מצווה לדון כל אדם לכף זכות
תשובה: ראשית צריך להקדים כי מצווה לדון כל אדם לכף זכות. בכל אדם יש צדדים טובים ויש צדדים רעים. בנשמתו, בפנימיותו, הוא טוב, ובחיצוניותו הוא פחות טוב. השאלה היא מה העיקר, הטוב או הרע. והתורה ציוותה לדון כל אדם לכף זכות, שנאמר: (ויקרא יט, טו): "בצדק תשפוט עמיתך" (שבועות ל, א). וכפי שאמרו חכמים (אבות א, ו): "הוי דן את כל האדם לכף זכות". כלומר, התורה ציוותה להדגיש את הטוב על פני הרע. אין בזה התעלמות מהצדדים הרעים, אלא קביעה שעיקר האדם הוא הצד הטוב שבו, הצד שבו הוא מקושר עם הקב"ה, עם הנצח.

כך גם כאשר מדובר במעשה פרטי, שאפשר לפרש אותו לטוב או לרע - המצווה לפרש אותו לטוב. ורק כאשר מדובר באדם רע אין לפרש את מעשיו לטוב, אלא להפך, לרע, כפי רוב מעשיו (רמב"ם ספר המצוות קעז, ובפירוש המשנה אבות א, ו; שערי תשובה ג, ריח, חפץ חיים עשין ג). ואמנם גם כלפיו יש מצווה לראות את הצדדים הפנימיים הטובים שבו, שבכל יהודי יש ניצוץ קדוש וטוב (עיין תניא ח"א לב). אלא שכיוון שהוא רשע, את מעשיו שבפועל צריך לדון לכף חובה.

כלפי ההורים המצווה כפולה
ואם כל יהודי יש לדון לכף זכות, ומצווה זו מצטרפת למצוות "ואהבת לרעך כמוך", על אחת כמה וכמה שצריך אדם לדון את הוריו לכף זכות, שכלפי ההורים מצווה זו מצטרפת גם למצוות כיבוד הורים שנזכרה בעשרת הדברות.

ויש לדעת, שכאשר אדם דן את חברו לכף זכות, בזכות זו המקום ידון אותו לכף זכות (שבת קכז, ב). שהואיל והוא הדגיש את הצדדים החיוביים שבחברו, הרי שמבחינתו הטוב הוא העיקר, ואילו המעשים הרעים הם צדדיים ושוליים, ועל כן גם אצלו כך הוא, שהמעשים הטובים שלו הם העיקר, ואילו מעשיו הרעים נעשו במקרה, ועל כן אין להתחשב בהם כל כך.

ויותר מזה הוא פועל כשמתייחס כך כלפי ההורים, שהוריו של אדם הם שורשיו, וכשהוא רואה בהם דברים טובים, הרי שהוא מתחבר אל שורשיו הטובים, ומכוח זה הוא מעצים את כוחותיו הטובים וממשיך את כל חייו בטוב. ואם יראה בהם את הרע, הרי שהוא גם מעצים את הרע שבקרבו, וממילא ממשיך את חייו ברע.

לא להתעלם מהעוונות
ואמנם כאשר ברור שיש בהורים עוון, אסור לאדם להתעלם ממנו, וכפי שכתב בשערי תשובה (א, מ) שצריך אדם להתוודות גם על עוון אבותיו, שנאמר (ויקרא כו, מ): "והתוודו את עוונם ואת עוון אבותם". שאם לא כן, כשימשיך בדרכי אבותיו ייענש גם עליהם, שהואיל וכבר ידע שחטאו ולא תיקן עצמו בזה, עונשו כפול במה שהמשיך בחטאיהם.

אלא שלמרות זאת עליו לדון אותם לכף זכות, שאולי לא למדו מספיק, ואולי הניסיונות שהם מתמודדים אתם קשים מנשוא.

הטוב המיוחד שבכל אדם
בכל אדם יש מידה מיוחדת שבה אין אדם בעולם כמותו. שאם היה אדם אחר כמותו, לא היה הקב"ה בוראו בחינם, אחר שאין בו שום חידוש. ובאותו דבר שהוא מיוחד בו, אותו אדם נחשב לגדול הדור, שעליו כל העולם עומד. וצריך כל בן לעמוד על הדבר המיוחד שבאביו ובאמו, ועל ידי כך יוכל לכבדם ביותר.

דברי הרב שמואלביץ
בשיחות מוסר מהרב חיים שמואלביץ זצ"ל, ראש ישיבת מיר, סיפר שמנהגו של אביו היה להתבונן ולמצוא מעלה מיוחדת באביו (סבו של הרב שמואלביץ) שהיה מצוין בה יותר מכל אדם, עד שנחשב בעיניו כגדול הדור באותה המעלה.

ובתחילה היה הרב שמואלביץ תמה על הנהגתו של אביו, ואח"כ הבין שהטעם לכך מפני שעיקר מצוות כיבוד אב ואם, וכן כבוד הבריות בכלל, הוא לכבדו כבוד אמיתי. ולכן לא יתכן לכבד את אביו כבוד אמת אם לא יהיה אביו נכבד בעיניו. וכל זמן שאין אביו נכבד בעיניו - אין כל הכבוד שמכבדו אלא מן השפה ולחוץ, ואינו יוצא בזה ידי חובת מצוות כיבוד אב בשלמות. ועל כן חייב הבן לבקש ולחפש ולמצוא באביו איזה מעלות מיוחדות ונכבדות, ועל ידי כן יהיה אביו נכבד בעיניו, ויהא הכבוד שמכבדו כבוד אמת, ויקיים מצוות כיבוד אב בשלמות.

צירוף קונסרבטיבים למניין
לפני זמן הגיעני ספרו של הרב הגאון שלמה גורן זצ"ל "תרומת הגורן", ובו לקט תשובות (רובם קצרות) שהשיב לשואלים שונים בענייני תפילה שבת וחגים. ולכבוד הרב הנני מביא מספר תשובות מספרו.
שאלו האם אפשר לצרף למניין אנשים שנוהגים להתפלל בשבת בבית כנסת קונסרבטיבי (שרובם אינם מקפידים לשמור שבת). והשיב: "אינכם צריכים לבדוק בציציותיהם ובהתנהגותם של כל מי שבא להצטרף למניין שלכם. וכפי שקובע הרמב"ם באגרת השמד במאמר קידוש השם וזה לשונו: "וגם כן אינו ראוי להרחיק מחללי שבתות ולמאוס אותם. אלא מקרבם ומזרזם לעשיית המצוות. וכבר פירשו רבותינו ז"ל שהפושע שפשע ברצונו, כשיבוא לבית הכנסת להתפלל מקבלים אותו ואין נוהגים בו מנהג בזיון, וסמכו על זה מדברי שלמה ע"ה שאמר (משלי ו, ל): 'לא יבוזו לגנב כי יגנוב' - אל יבוזו לפושעי ישראל שהם באם בסתר לגנוב מצוות, עד כאן לשון הרמב"ם. לכן ברור שאין להקפיד על הבאים אליכם להתפלל. ולדעת הרמב"ם גם בידוע שהוא עבריין גם כן אין לדחותו, ואפשר לקרוא אותו לתורה ומצטרף למניין, אלא אם כן ידוע ומפורסם כמחלל שבת בפרהסיא שדינו כמומר, ועליו ישנה מחלוקת בין הפוסקים. אבל (שאר) כל יהודי הוא בחזקת כשר ויש לצרפו לכל דבר שבקדושה" (סימן ח).

יין שנגע בו מחלל שבת בפהרסיא
בתשובה ארוכה יחסית מוכיח, שיין שנגע בו מחלל שבת בפרהסיא מותר בשתייה. וכך דעת החזון איש (סימן פג).

שימוש ברמקול בשבת
כתב לאסור שימוש ברמקול בשבת גם לצורך תפילה. וכל מה שהתיר בכיוצא בזה לחיל הים הוא רק לצורכי הביטחון. עוד נשאל האם מותר להתקין לפני שבת משדר בבית כנסת, כדי שיוכלו זקנים בבית אבות לשמוע את תפילות השבת. והשיב לאיסור (פא-פב).

כיסוי הזרוע לנשים
על השאלה מהו השיעור הקצר ביותר של השרוול המותר על פי ההלכה, השיב: "עד הזרוע תלוי הדבר במנהג המקום, שאם דרכן של בנות ישראל ללכת מגולה מותר, אבל מן הזרוע ולמעלה, אסור לבנות ישראל על פי דין ללכת מגולה. דבר זה מבורר בשולחן ערוך (או"ח עה, א) ובמשנה ברורה (עה, ב)" (סימן כא).

מי שטס במוצאי שבת מסין לכיוון מזרח
הטס לאחר שיצאה השבת בסין לכיוון מזרח, כך שתוך כדי טיסתו עבר את קו התאריך, והגיע למקום שבו הוא עדיין זמן השבת, צריך לשוב ולהיזהר בכל דיני שבת. אמנם קו התאריך המקובל לפי גריניץ' אינו מקובל להלכה, אלא חלק מהאוקיינוס השקט נגרר אחר סין, וחלקו אחר אמריקה, ובאמצעיתו יש ספק.

------
פורסם במדור 'רביבים' בעיתון "בשבע".

הרב אליעזר מלמד

ראש ישיבת הר ברכה ורב הישוב. מחבר סדרת ספרי "פניני הלכה".

רביבים
ביאור דעת המחמירים בגיור
סיון תשפ"ב
רביבים
דברים לזכרו של הרב אליעזר ולדמן זצ"ל
טבת תשפ"ב
רביבים
מנהגי תשעת הימים
אב תשפ"ג
רביבים
יום העצמאות
אייר תש"ע

כיבוד הורים

3 דק'
כיבוד הורים
הורה שציווה לילדיו לפני פטירתו לא לנהוג אבלות
הרב יצחק בן יוסף | אב תשפ"ה
נושאים נוספים
הורה מבוגר
הרב אליקים לבנון | אלול תשס"ח
כיבוד הורים
עוגה לכבוד יום הנישואים
הרב דניאל קירש | סיון תשפ"א
4 דק'
יתרו
מצוה שכלית וא"י
הרב אביחי קצין | י"ט בשבט תשס"ז

כיבוד הורים

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

חקת
מה לומדים מפרה אדומה
הרב מאיר גולדויכט | תמוז תשפ"ד
חקת
מה לומדים מפרה אדומה
הרב מאיר גולדויכט | תמוז תשפ"ד
חקת
רעיונות לפרשת חוקת
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ח-תשס"א
הלכות צומח ובעלי חיים
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב יעקב שפירא
הרה"ג יעקב אריאל
הרב דוד חי הכהן
הרב משה אליה
הרב הגאון שאול ישראלי זצ"ל
הרב יוסף צבי רימון
הגאון הרב שלמה גורן זצ"ל
הרב אליעזר מלמד
הרב אליקים לבנון

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו