ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

רחב הגיורת, האם להרחיב את הפתח ?

בית מדרש פרשת השבוע חומש במדבר שלח לך Bookmark and Share



גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

סיון תשס"ו

רחב הגיורת, האם להרחיב את הפתח ?


מתוך העלון חמדת ימים
www.eretzhemdah.org


מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד ז"ל

בהפטרת השבת נקרא את סיפור שליחותם של מרגלי יהושע.
סיפור עם "הפי אנד" - כיבושה של ארץ ישראל בידי יהושע בן נון. להבדיל מהמרגלים ששלח משה - האנשים שמאסו בארץ חמדה - סיפור שהסתיים בבכייה בלילה, בכייה לדורות. על פי המדרש, סופה של ההפטרה, בחתונתם של יהושע בן נון, תלמידו של משה רבנו עם רחב, מיריחו. וז"ל:
"שמונה נביאים והם כהנים יצאו מרחב הזונה, ואלו הן: נריה, ברוך, ושריה, מחסיה, ירמיה, חלקיה, חנמאל, ושלום. רבי יהודה אומר: אף חולדה הנביאה מבני בניה של רחב הזונה היתה... מיני ומינך תסתיים שמעתא; דאיגיירא ונסבה יהושע" (מגילה דף יד ע"ב). המדרש מגדיל לעשות ומוסיף לרשימה: "ויש אומרין אף יחזקאל ובוזי" (ספרי זוטא פרק י ד"ה וכי).

דברי חז"ל אלה עומדים לכאורה בסתירה לקביעתם המפורסמת:
"דא"ר יצחק, מאי דכתיב: (משלי י"א) רַע יֵרוֹעַ כִּי עָרַב זָר? רעה אחר רעה תבא למקבלי גרים, ... מקבלי גרים - כר' חלבו, דאמר ר' חלבו: קשים גרים לישראל כספחת בעור" (יבמות דף קט ע"ב).

לכאורה, דברי הסוגיא הנ"ל מחייבים אותנו להשתדל שלא לקבל גרים.
אכן כמה מן הראשונים הדגישו את הסכנה הרוחנית לעם ישראל שבפתיחת הדלת לרווחה בפני הגרים. רש"י מסביר:
"שאוחזין מעשיהם הראשונים ולומדים ישראל מהם או סומכין עליהם באיסור והיתר" (יבמות דף מז ע"ב).

במקום אחר מביא רש"י הסבר נוסף בשם יש מי שאומר, ודוחה אותו:
"שכל ישראל ערבים זה בזה, ולאו מילתא היא שלא נתערבו בשביל הגרים" (נדה דף יג ע"ב).

בין אם נקבל את ההסבר ובין אם נקבל את הדחייה, קבלת גרים איננה דבר מומלץ. בעלי התוס' מסבירים את החשש בכיוון שלילי חדש וז"ל:
"לפי שמתערבין בהם ואין שכינה שורה אלא על משפחות המיוחסות שבישראל". (יבמות שם).

חיפוש מעמיק בחז"ל ובראשונים נותן תוצאות מפתיעות. רבי אלעזר מחדש "לא הגלה הקדוש ברוך הוא את ישראל לבין האומות אלא כדי שיתוספו עליהם גרים, שנאמר (הושע ב) " וּזְרַעְתִּיהָ לִּי בָּאָרֶץ" כלום אדם זורע סאה - אלא להכניס כמה כורין" (פסחים דף פז ע"ב). לפי דבריו הצטרפות גרים לעם ישראל היא כל כך חיונית שאפילו סכנת הגלות נדחת מפניה. בעלי התוס' במקום טוענים, אם כך ברור מדוע קשים גרים לישראל, לא הם קשים אלא הגלות שהיא האמצעי להרבותם, קשה. בעלי התוס' (יבמות מז ע"ב), מסיימים את דבריהם בנימה שונה לחלוטין וז"ל:
"וי"מ לפי שביותר הוזהרו ישראל על הגרים ואין יכולין להזהר מאונאתן" (שם).

אם כן, קבלת גרים היא בהחלט תופעה חיובית, אלא שקשה להתמודד עמה. זאת כיוון שהתורה דורשת מאתנו דרישות מאוד גבוהות, בעניין יחסנו לציבור רגיש זה, דרישות שקשה לעמוד בהן. רבי אברהם גר שהיה גם הוא מבעלי התוס' טוען באותו כיוון אוהד, אבל בדרך אחרת וז"ל:
"לפי שהגרין בקיאין במצות ומדקדקין בהם קשים הם לישראל כספחת דמתוך כן הקב"ה מזכיר עונותיהם של ישראל כשאין עושין רצונו" (קידושין דף עא ע"א).

גם ר"י מגדולי בעלי התוס' מפרש את הביטוי "קשין גרים" באופן חיובי. וז"ל :

"רעה אחר רעה תבא למקבלי גרים - אמר ר"י דהיינו היכא שמשיאין אותן להתגייר או שמקבלין אותן מיד אבל אם הן מתאמצין להתגייר יש לנו לקבלם שהרי מצינו שנענשו אברהם יצחק ויעקב שלא קבלו לתמנע שבאתה להתגייר והלכה והיתה פלגש לאליפז בן עשו ונפק מינה עמלק דצערינהו לישראל כדאמרינן בהגדת חלק (סנהדרין צט ע"ב) וגם יהושע קבל רחב הזונה ונעמה ורות המואביה" (יבמות דף קט ע"ב).

לפי הסברו של ר"י מדיניות של נעילת שערים בפני גרים, מסוכנת מבחינה רוחנית לא פחות ממדיניות של פתיחת שערים.

נסיים את דברינו לשבוע זה, במדרש נוסף המטיל את האחריות על כתפינו וטוען שככל שעם ישראל יהיה ברמה רוחנית יותר גבוהה, כך הברכה בקבלת גרים תהיה יותר משמעותית. וז"ל:
"כשישראל עושים רצונו של מקום" רואה הקב"ה איזה צדיק יש באומות העולם ומביאו לדבקו בישראל, שכן אתה מוצא ביתרו שנתגייר על ידי משה, רחב על ידי יהושע, וכתיב בדוד "הגתים שש מאות איש", וכן אתה מוצא בשלמה שהרבה גרים נתגיירו על ידו שנאמר "ויספר שלמה את כל האנשים הגרים", וכן אתה מוצא בימי מרדכי ואסתר שהרבה נתגיירו שנאמר "ורבים מעמי הארץ מתיהדים" " [אוצר המדרשים (אייזנשטיין) עמ' 251].


אם כן, האחריות היא עלינו! חומר למחשבה!


חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il