בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • שלח לך
קטגוריה משנית
  • משפחה חברה ומדינה
  • גרים
לחץ להקדשת שיעור זה
undefined
3 דק' קריאה
בהפטרת השבת נקרא את סיפור שליחותם של מרגלי יהושע.
סיפור עם "הפי אנד" - כיבושה של ארץ ישראל בידי יהושע בן נון. להבדיל מהמרגלים ששלח משה - האנשים שמאסו בארץ חמדה - סיפור שהסתיים בבכייה בלילה, בכייה לדורות. על פי המדרש, סופה של ההפטרה, בחתונתם של יהושע בן נון, תלמידו של משה רבנו עם רחב, מיריחו. וז"ל:
"שמונה נביאים והם כהנים יצאו מרחב הזונה, ואלו הן: נריה, ברוך, ושריה, מחסיה, ירמיה, חלקיה, חנמאל, ושלום. רבי יהודה אומר: אף חולדה הנביאה מבני בניה של רחב הזונה היתה... מיני ומינך תסתיים שמעתא; דאיגיירא ונסבה יהושע" (מגילה דף יד ע"ב). המדרש מגדיל לעשות ומוסיף לרשימה: "ויש אומרין אף יחזקאל ובוזי" (ספרי זוטא פרק י ד"ה וכי).

דברי חז"ל אלה עומדים לכאורה בסתירה לקביעתם המפורסמת:
"דא"ר יצחק, מאי דכתיב: (משלי י"א) רַע יֵרוֹעַ כִּי עָרַב זָר? רעה אחר רעה תבא למקבלי גרים, ... מקבלי גרים - כר' חלבו, דאמר ר' חלבו: קשים גרים לישראל כספחת בעור" (יבמות דף קט ע"ב).

לכאורה, דברי הסוגיא הנ"ל מחייבים אותנו להשתדל שלא לקבל גרים.
אכן כמה מן הראשונים הדגישו את הסכנה הרוחנית לעם ישראל שבפתיחת הדלת לרווחה בפני הגרים. רש"י מסביר:
"שאוחזין מעשיהם הראשונים ולומדים ישראל מהם או סומכין עליהם באיסור והיתר" (יבמות דף מז ע"ב).

במקום אחר מביא רש"י הסבר נוסף בשם יש מי שאומר, ודוחה אותו:
"שכל ישראל ערבים זה בזה, ולאו מילתא היא שלא נתערבו בשביל הגרים" (נדה דף יג ע"ב).

בין אם נקבל את ההסבר ובין אם נקבל את הדחייה, קבלת גרים איננה דבר מומלץ. בעלי התוס' מסבירים את החשש בכיוון שלילי חדש וז"ל:
"לפי שמתערבין בהם ואין שכינה שורה אלא על משפחות המיוחסות שבישראל". (יבמות שם).

חיפוש מעמיק בחז"ל ובראשונים נותן תוצאות מפתיעות. רבי אלעזר מחדש "לא הגלה הקדוש ברוך הוא את ישראל לבין האומות אלא כדי שיתוספו עליהם גרים, שנאמר (הושע ב) " וּזְרַעְתִּיהָ לִּי בָּאָרֶץ" כלום אדם זורע סאה - אלא להכניס כמה כורין" (פסחים דף פז ע"ב). לפי דבריו הצטרפות גרים לעם ישראל היא כל כך חיונית שאפילו סכנת הגלות נדחת מפניה. בעלי התוס' במקום טוענים, אם כך ברור מדוע קשים גרים לישראל, לא הם קשים אלא הגלות שהיא האמצעי להרבותם, קשה. בעלי התוס' (יבמות מז ע"ב), מסיימים את דבריהם בנימה שונה לחלוטין וז"ל:
"וי"מ לפי שביותר הוזהרו ישראל על הגרים ואין יכולין להזהר מאונאתן" (שם).

אם כן, קבלת גרים היא בהחלט תופעה חיובית, אלא שקשה להתמודד עמה. זאת כיוון שהתורה דורשת מאתנו דרישות מאוד גבוהות, בעניין יחסנו לציבור רגיש זה, דרישות שקשה לעמוד בהן. רבי אברהם גר שהיה גם הוא מבעלי התוס' טוען באותו כיוון אוהד, אבל בדרך אחרת וז"ל:
"לפי שהגרין בקיאין במצות ומדקדקין בהם קשים הם לישראל כספחת דמתוך כן הקב"ה מזכיר עונותיהם של ישראל כשאין עושין רצונו" (קידושין דף עא ע"א).

גם ר"י מגדולי בעלי התוס' מפרש את הביטוי "קשין גרים" באופן חיובי. וז"ל :

"רעה אחר רעה תבא למקבלי גרים - אמר ר"י דהיינו היכא שמשיאין אותן להתגייר או שמקבלין אותן מיד אבל אם הן מתאמצין להתגייר יש לנו לקבלם שהרי מצינו שנענשו אברהם יצחק ויעקב שלא קבלו לתמנע שבאתה להתגייר והלכה והיתה פלגש לאליפז בן עשו ונפק מינה עמלק דצערינהו לישראל כדאמרינן בהגדת חלק (סנהדרין צט ע"ב) וגם יהושע קבל רחב הזונה ונעמה ורות המואביה" (יבמות דף קט ע"ב).

לפי הסברו של ר"י מדיניות של נעילת שערים בפני גרים, מסוכנת מבחינה רוחנית לא פחות ממדיניות של פתיחת שערים.

נסיים את דברינו לשבוע זה, במדרש נוסף המטיל את האחריות על כתפינו וטוען שככל שעם ישראל יהיה ברמה רוחנית יותר גבוהה, כך הברכה בקבלת גרים תהיה יותר משמעותית. וז"ל:
"כשישראל עושים רצונו של מקום" רואה הקב"ה איזה צדיק יש באומות העולם ומביאו לדבקו בישראל, שכן אתה מוצא ביתרו שנתגייר על ידי משה, רחב על ידי יהושע, וכתיב בדוד "הגתים שש מאות איש", וכן אתה מוצא בשלמה שהרבה גרים נתגיירו על ידו שנאמר "ויספר שלמה את כל האנשים הגרים", וכן אתה מוצא בימי מרדכי ואסתר שהרבה נתגיירו שנאמר "ורבים מעמי הארץ מתיהדים" " [אוצר המדרשים (אייזנשטיין) עמ' 251].


אם כן, האחריות היא עלינו! חומר למחשבה!


ניווט מהיר
שיעורים באתר ישיבה
  • הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
  • הרב דוד דודקביץ'
    הרב דוד דודקביץ'
  • הרב אורי שרקי
    הרב אורי שרקי
  • הרב ש. יוסף וייצן
    הרב ש. יוסף וייצן
  • הרב דב בערל וויין
    הרב דב בערל וויין
  • הרב יעקב שפירא
    הרב יעקב שפירא
  • הרה"ג שמחה קוק זצ"ל
    הרה"ג שמחה קוק זצ"ל
  • הרב מרדכי שטרנברג זצ"ל
    הרב מרדכי שטרנברג זצ"ל
  • הרב מרדכי גרינברג
    הרב מרדכי גרינברג
  • הרב שמעון קליין
    הרב שמעון קליין
    undefined
    4 דק'
    מלחמת "חרבות הברזל"

    הרב זלמן מלמד בפנייה לח'אמנאי שר"י

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ח סיון תשפ"ה
    undefined
    אחרי לידה

    אחרי לידה

    חוברת הכנה לקראת לידה

    א) הלכות שבת הנוגעות לימים שלאחר הלידה, ב) דיני אישה מיניקת, ג) היטהרות לאחר לידה, ד) דיכאון אחרי לידה , ה) ברית מילה, ו) ברכת הגומל, ז) המתנה בין לידות, ח) תפילה במניין בימים שאחר הלידה, ט) תורה ותפילה עם גידול הילדים,

    הרב עודד מילר | תמוז תשפ
    undefined
    יבמות

    מקום שהאמינה התורה עד אחד

    יבמות דף פח ע"ב

    יבמות דף פח ע"ב

    הרב יאיר וסרטיל | אדר א תשע"ט
    undefined
    נוסחי תפילה

    ברכות השחר - עדות המזרח

    הסידור המהיר | תשרי תשע"ז
    undefined
    ספר תהילים

    תהלים לשעת צרה

    שלושה פרקי תהלים המסוגלים לשעת צרה ע"פ הוראת הרבנות הראשית לישראל ולשכת רב הכותל המערבי

    רבנים שונים
    undefined
    עקב

    מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ

    הרב יוסף כרמל | אב תשע"ה
    undefined
    אמונת עיתך

    מצבים מיוחדים בטבילה – חלק א

    באדיבות מכון התורה והארץ

    הלכות טבילה מאת מכון פוע"ה. כותבי המאמר הרב גבריאל גולדמן והרב מנחם בורשטין.

    רבנים שונים | תשע"ד
    undefined
    נוסחי תפילה

    תפילה לשלום המדינה ולחיילי צה"ל

    הסידור המהיר
    undefined
    נושאים שונים

    הלכות ייחוד

    מהו ייחוד? , מקור האיסור, טעם האיסור, טעם האיסור, מה דעתכם? האם יש בעיה בקשר שכזה?, חומרת המעשה, גיל המתייחדים, מקום הייחוד ,מספר המתייחדים, מצבים מצויים: במקום העבודה, בתנועת נוער, מאורסים.

    הרב יוני לביא | אלול תשס"ח
    undefined
    בלק

    ברכת בלעם - ברכה או קללה?

    כל כך חשובה נבואתו של בלעם על עם ישראל עד שרצו חכמים לקבוע אותה בקראית שמע; מדוע הפכו כל הברכות לקללות חוץ מ"מה טובו אהלך יעקב משכנותיך ישראל"? כיצד השפיעה הנבואה על בלעם? מדוע ייחדו את נושא ברכת בלעם בתורת משה?

    הרב דוד דב לבנון | תשס"ג
    undefined
    תורה בכותרות

    בנפול אויבך אל תשמח!?

    מאז יציאת מצרים ועד ימינו אנו נאבקים אנו עם אויבנו. החשיבות בעצם המלחמה ברורה ואין כאן המקום להרחיב על כך. אך מה דין השמחה בעת הנצחון? האם אנו אמורים לשמוח כאשר אנו משמידים את אויבנו? האם אפשר שלא לשמוח? מקורות ללימוד עצמי.

    הרב אביעד שטטמן | ו' ניסן, התשס"ד
    undefined
    הלכות צומח ובעלי חיים

    הלכות שילוח הקן

    גדרי מצוות שילוח הקן; ביאור טעמי המצוות בכלל ומצווה זו בפרט; האם יש חובה לקחת את הביצים? דעת הפוסקים ודעת המקובלים; דברים שחובה לדעת לפני קיום המצווה; כיצד משלחים ודין הברכה.

    הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il