ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- שלח לך
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- גרים
סיפור עם "הפי אנד" - כיבושה של ארץ ישראל בידי יהושע בן נון. להבדיל מהמרגלים ששלח משה - האנשים שמאסו בארץ חמדה - סיפור שהסתיים בבכייה בלילה, בכייה לדורות. על פי המדרש, סופה של ההפטרה, בחתונתם של יהושע בן נון, תלמידו של משה רבנו עם רחב, מיריחו. וז"ל:
"שמונה נביאים והם כהנים יצאו מרחב הזונה, ואלו הן: נריה, ברוך, ושריה, מחסיה, ירמיה, חלקיה, חנמאל, ושלום. רבי יהודה אומר: אף חולדה הנביאה מבני בניה של רחב הזונה היתה... מיני ומינך תסתיים שמעתא; דאיגיירא ונסבה יהושע" (מגילה דף יד ע"ב). המדרש מגדיל לעשות ומוסיף לרשימה: "ויש אומרין אף יחזקאל ובוזי" (ספרי זוטא פרק י ד"ה וכי).
דברי חז"ל אלה עומדים לכאורה בסתירה לקביעתם המפורסמת:
"דא"ר יצחק, מאי דכתיב: (משלי י"א) רַע יֵרוֹעַ כִּי עָרַב זָר? רעה אחר רעה תבא למקבלי גרים, ... מקבלי גרים - כר' חלבו, דאמר ר' חלבו: קשים גרים לישראל כספחת בעור" (יבמות דף קט ע"ב).
לכאורה, דברי הסוגיא הנ"ל מחייבים אותנו להשתדל שלא לקבל גרים.
אכן כמה מן הראשונים הדגישו את הסכנה הרוחנית לעם ישראל שבפתיחת הדלת לרווחה בפני הגרים. רש"י מסביר:
"שאוחזין מעשיהם הראשונים ולומדים ישראל מהם או סומכין עליהם באיסור והיתר" (יבמות דף מז ע"ב).
במקום אחר מביא רש"י הסבר נוסף בשם יש מי שאומר, ודוחה אותו:
"שכל ישראל ערבים זה בזה, ולאו מילתא היא שלא נתערבו בשביל הגרים" (נדה דף יג ע"ב).
בין אם נקבל את ההסבר ובין אם נקבל את הדחייה, קבלת גרים איננה דבר מומלץ. בעלי התוס' מסבירים את החשש בכיוון שלילי חדש וז"ל:
"לפי שמתערבין בהם ואין שכינה שורה אלא על משפחות המיוחסות שבישראל". (יבמות שם).
חיפוש מעמיק בחז"ל ובראשונים נותן תוצאות מפתיעות. רבי אלעזר מחדש "לא הגלה הקדוש ברוך הוא את ישראל לבין האומות אלא כדי שיתוספו עליהם גרים, שנאמר (הושע ב) " וּזְרַעְתִּיהָ לִּי בָּאָרֶץ" כלום אדם זורע סאה - אלא להכניס כמה כורין" (פסחים דף פז ע"ב). לפי דבריו הצטרפות גרים לעם ישראל היא כל כך חיונית שאפילו סכנת הגלות נדחת מפניה. בעלי התוס' במקום טוענים, אם כך ברור מדוע קשים גרים לישראל, לא הם קשים אלא הגלות שהיא האמצעי להרבותם, קשה. בעלי התוס' (יבמות מז ע"ב), מסיימים את דבריהם בנימה שונה לחלוטין וז"ל:
"וי"מ לפי שביותר הוזהרו ישראל על הגרים ואין יכולין להזהר מאונאתן" (שם).
אם כן, קבלת גרים היא בהחלט תופעה חיובית, אלא שקשה להתמודד עמה. זאת כיוון שהתורה דורשת מאתנו דרישות מאוד גבוהות, בעניין יחסנו לציבור רגיש זה, דרישות שקשה לעמוד בהן. רבי אברהם גר שהיה גם הוא מבעלי התוס' טוען באותו כיוון אוהד, אבל בדרך אחרת וז"ל:
"לפי שהגרין בקיאין במצות ומדקדקין בהם קשים הם לישראל כספחת דמתוך כן הקב"ה מזכיר עונותיהם של ישראל כשאין עושין רצונו" (קידושין דף עא ע"א).
גם ר"י מגדולי בעלי התוס' מפרש את הביטוי "קשין גרים" באופן חיובי. וז"ל :
"רעה אחר רעה תבא למקבלי גרים - אמר ר"י דהיינו היכא שמשיאין אותן להתגייר או שמקבלין אותן מיד אבל אם הן מתאמצין להתגייר יש לנו לקבלם שהרי מצינו שנענשו אברהם יצחק ויעקב שלא קבלו לתמנע שבאתה להתגייר והלכה והיתה פלגש לאליפז בן עשו ונפק מינה עמלק דצערינהו לישראל כדאמרינן בהגדת חלק (סנהדרין צט ע"ב) וגם יהושע קבל רחב הזונה ונעמה ורות המואביה" (יבמות דף קט ע"ב).
לפי הסברו של ר"י מדיניות של נעילת שערים בפני גרים, מסוכנת מבחינה רוחנית לא פחות ממדיניות של פתיחת שערים.
נסיים את דברינו לשבוע זה, במדרש נוסף המטיל את האחריות על כתפינו וטוען שככל שעם ישראל יהיה ברמה רוחנית יותר גבוהה, כך הברכה בקבלת גרים תהיה יותר משמעותית. וז"ל:
"כשישראל עושים רצונו של מקום" רואה הקב"ה איזה צדיק יש באומות העולם ומביאו לדבקו בישראל, שכן אתה מוצא ביתרו שנתגייר על ידי משה, רחב על ידי יהושע, וכתיב בדוד "הגתים שש מאות איש", וכן אתה מוצא בשלמה שהרבה גרים נתגיירו על ידו שנאמר "ויספר שלמה את כל האנשים הגרים", וכן אתה מוצא בימי מרדכי ואסתר שהרבה נתגיירו שנאמר "ורבים מעמי הארץ מתיהדים" " [אוצר המדרשים (אייזנשטיין) עמ' 251].
אם כן, האחריות היא עלינו! חומר למחשבה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
