ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

מקח טעות בקניית רכב

דף הבית בית מדרש מדורים חמדת ימים הלכה פסוקה Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר


מקח טעות בקניית רכב


מתוך העלון חמדת ימים
www.eretzhemdah.org


מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד ז"ל

עורך: הרב יואב שטרנברג
פסק הדין נכתב בבית הדין לממונות שע"י הרבנות ירושלים.

המקרה: התובע קנה מהנתבע מכונית. בשעת סיכום העסקה שילם התובע לנתבע דמי קדימה, וכתבו זכרון דברים שבו אישר התובע שבדק את המכונית והיא מתאימה לו. לאחר כמה ימים העביר התובע לנתבע את מלא סכום הקניה של הרכב, והרכב הועבר על שמו במשרד הרישוי. לאחר מכן קרעו את זכרון הדברים.
לאחר מכן נעשתה בדיקת קניה לרכב, ובמהלכה התגלה, כי לרכב ישנה פגיעה בשילדה ליד קופסת ההגה. התובע טען, כי היות והרכב לא תקין, הוא מעוניין בביטול המקח. הנתבע הסכים לביטול המקח, בתנאי שהתובע ישלם דמי שכירות בעד הזמן שהתובע השתמש במכונית. התובע טוען כי לא השתמש ברכב מאז שקנה אותו.
לאחר מכן מכר התובע את הרכב במחיר נמוך ממה ששילם.

התביעה: התובע רוצה בביטול המקח, דהיינו שהוא יקבל מהנתבע את ההפרש בין המחיר ששילם על הרכב, למחיר שקיבל כשמכר אותו.
תשובת הנתבע: ראשית, הנתבע טוען שכיוון שהתובע אינו יכול להחזיר את המכונית, הוא אינו מוכן לשלם את ההפרש. שנית, הנתבע טוען שהוא עצמו לא ידע מהפגיעה בשילדה, והוא לא רימה את התובע. כמו כן, במידה ויבוטל המקח, תובע הנתבע להפחית מהסכום שהוא חייב לתובע, דמי שכירות עבור הזמן שהתובע החזיק ברשותו את הרכב.

פסק הדין : התביעה נדחית
הנימוקים: השו"ע (חו"מ סימן רלב סעיף ד) כותב: "אין מחשבין פחת המום, אפילו מכר לו כלי שוה עשרה דינרים ונמצא בו מום המפחיתו מדמיו איסר, מחזיר את הכלי ואינו יכול לומר לו: הילך איסר פחת המום, שהלוקח אומר: בחפץ שלם אני רוצה. וכן אם רוצה הלוקח ליקח פחת המום, הרשות ביד המוכר לומר: או קח אותו כמו שהוא או תקח מעותיך והחזיר לי מקחי". ואם כן, זכותו של הנתבע לדרוש את החזרת המקח, שבמקרה זה, כמובן, איננה אפשרית.
גם טענתו של הנתבע כי לא ידע מהמום אינה רלוונטית, שכן השו"ע (שם סעיף יא) פוסק, שבהמה שנמכרה, ואחרי שנשחטה התברר שהיה בה נקב בבית הכוסות, הרי המקח בטל. זהו מום שוודאי שהמוכר לא ידע ממנו, ואעפ"כ, המקח בטל.
מאידך, צודקים דבריו של הנתבע, שעל התובע לשלם לו עבור השימוש ברכב. גם זה מפורש בשו"ע (שם סעיף טו): "המוכר קרקע לחבירו ואכל פירותיה, ולאחר זמן נראה לו בה מום, אם רצה להחזיר הקרקע לבעלים מחזיר כל הפירות שאכל. ואם היה חצר ודר בו, צריך להעלות לו שכר". ולכן אף אם היה המקח בטל, צריך התובע לשלם לנתבע עבור השימוש ברכב עד שהוחזר.


חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il