ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- הקרקע והפירות
בספרא (פרשת בהר) מובאת מחלוקת בין רבי יהודה וחכמים לגבי תלות השמיטה ביובל. המחלוקת נסובה סביב הפסוק בפרשת בהר:
"וספרת לך שבע שבתת שנים, שבע שנים שבע פעמים, והיו לך ימי שבע שבתת השנים תשע וארבעים שנה" (ויקרא פרק כה, ח)
מהפסוק משמע שהיובל רוכב על גבי השמיטה. היובל אינו אירוע של פעם בחמישים שנה, אלא אירוע שמתרחש אחרי שבע שמיטות. לכן חכמים אומרים שלא מקיימים את היובל אם השמיטה איננה מתקיימת. רבי יהודה דוחה את דבריהם, שהרי הפסוק גם כותב "תשע וארבעים שנה". אמנם היובל אמור להיות חלק ממהלך של שנות שמיטה, אך הוא גם אירוע עצמאי. הוא מבוסס גם על מניין השנים, ללא תלות בשמיטה.
מוסכם על התנאים שהשמיטה איננה תלויה ביובל. המקור לכך מעניין. לגבי השביעית נאמר: "שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך ואספת את תבואתה: ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ שבת לה' שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר:" (ויקרא פרק כה, ג-ד). על פניו אין סיבה להניח שמניין השנים הללו תלוי ביובל. אך אי-תלות השמיטה ביובל איננה נלמדת מהפסוק הזה, אלא מהפסוק שהובא לעיל, המתייחס למניין השמיטות עד היובל. הם לומדים מהמילים "והיו לך ימי שבע שבתות השנים" ששנות השמיטה 'יהיו', הן היציבות, שיהיו, בין אם נקיים את היובל ובין אם לאו.
מדוע להסיק את חוסר התלות מתוך הפסוק הזה, ולא מפסוקי השמיטה?
מסתבר שאחרי שהתורה מתארת מערכת בה שנות היובל מורכבות על גבי שנות השמיטה, עולה ההתלבטות אם הציווי הקודם מותנה בכך שכל המערכת עובדת. כאשר מתברר ששנות השמיטה מובילות לשנת היובל, עולה המחשבה שאם השמיטה איננה מובילה ליובל, אין טעם לקיים אותה. על כך הפסוק עונה "והיו לך ימי שבע". שנת השבע תהיה, בכל מקרה.
מה שמוסכם על התנאים הוא שהשמיטה איננה תלויה ביובל. ברם, רבי יהודה הנשיא (דעתו מובאת בירושלמי גיטין פרק ג הלכה ד) דורש פסוק אחר: "וזה דבר השמיטה, שמוט כל בעל משה ידו אשר ישה ברעהו" (דברים פרק טו, ב). מוזכרות כאן שתי שמיטות. אחת היא שמיטת כספים, והשנייה היא היובל. כשהיובל נוהג, גם השמיטה נוהגת. כשהיובל אינו נוהג, השמיטה איננה נוהגת.
אם כך, השיטה הסוברת שהשמיטה תלויה ביובל איננה מבוססת על הפסוקים המחברים את מניין שנות השמיטה עם היובל. מהפסוקים הללו לכל היותר עולה תלות של היובל בשמיטה, לא להיפך. מה שמחבר את השמיטה ליובל הוא גם לא שמיטת הקרקע! מה שמחבר את השמיטה ליובל הוא שמיטת כספים!
המשמעות היא שמבחינת לוח השנים, הגיוני שהיובל יהיה תלוי בשמיטה, אך אין סיבה שהשמיטה תהיה תלויה ביובל, מבחינת לוח השנים. השמיטה עשויה להיות תלויה ביובל מבחינת משמעותה החברתית. בעולם בו משחררים את העבדים, בעולם בו משיבים את הקרקעות שנרכשו, בעולם בו פעם ביובל מבטלים את המעמדות החברתיות (ככל שניתן), סביר שלעתים תכופות יותר יהיה גם ויתור-שמיטה של החובות. הפערים החברתיים באים לידי ביטוי פעמים רבות במצב החובות הכספיים של כל אדם (האיתנות הפיננסית). אם אין ביטול רחב של המעמדות, אין גם ציווי להשמיט את החובות.
מן הדברים לכאורה עולות שלוש שיטות:
רבי יהודה: אין תלות בין שמיטה ויובל.
חכמים: היובל תלוי בשמיטה, השמיטה איננה תלויה ביובל.
רבי: השמיטה תלויה ביובל (אין לנו מקור מה הוא סובר על התלות בכיוון ההפוך).
ברם, בעלי התוספות מסבירים שרבי יהודה וחכמים, האומרים שהשמיטה איננה תלויה ביובל, מסכימים שאם אין חובה לקיים את היובל, גם אין חובה לקיים את השמיטה, כדברי רבי. כוונתם הרבה יותר מצומצמת. אם עם ישראל לא קיימו את היובל, בזמן בו יש חובה לקיים את היובל, חובת השמיטה עדיין קיימת.
ההנחה שברקע היא שאין זה מובן מאליו לקיים את השמיטה אם עם ישראל אינו מקיים את חובות היובל. כלומר, גם בתקופה בה ישנה חובה לקיים את היובל, אם לא עושים זאת, יש מקום למחשבה שלא תהיה חובה לקיים את השמיטה. לכאורה זה נותן את הצד השני לדברי רבי: בעולם בו בפועל אין ביטול של המעמדות (אחת ליובל), בין אם מצווים על כך או לא, אם זה לא מתקיים, האם יש סיבה לנטוש את הקרקע ולהשאיר אותה לכולם? כאשר העם מזלזל באחריות החברתית, האם יש משמעות לכך שכולנו ננטוש את השדות שלנו וכולנו נהנה מהם יחד? למסקנה מוסכם שכל עוד החובה ההלכתית של היובל בעינה, גם חובת שמיטת הקרקע בעינה. אך חכמים התייחסו לאפשרות שהדברים יהיו תלויים זה בזה.
עולה כאן שאלה נוספת. אם עם ישראל אינו מקיים את היובל, האם הם יקיימו את השמיטה? לכאורה התשובה לכך היא שיש הבדל בין השמיטה והיובל. היובל הוא אירוע של מדינה שלמה, ואינו בא לידי ביטוי משמעותי ביחס לאנשים בודדים. השמיטה, לעומת זאת, משפיעה על כולם, אך יש משמעות לקיומה בידי בודדים , גם אם יתר העם אינו מקיים אותה.
בחסדי השם, הרושם הוא שמידי שמיטה, יותר ויותר אנשים מעם ישראל מתעניינים במצווה חשובה זו. יהי רצון שבמהרה, לא רק שנתחייב ביובלות, אלא גם שעמנו יתחזק ואף יבחר לקיים את השמיטות והיובלים כהלכתם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
אור התנ"ך מבוא לספר יהושע: ערכה של ארץ
השיעור עוסק במעבר ההנהגתי והרוחני מחומשי התורה אל ספר יהושע עם הכניסה לארץ ישראל. במהלכו נבחן השינוי ביחסי ה' ועם ישראל – מיחסי עבדים ובנים להדדיות של "איש ואישה" ושותפות מעשית במציאות.
