ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
סיון, תש"ן
שאלה
פעמים רבות אני נוסע לקהילות יהודיות באמריקה הלאטינית וכידוע, ביבשת זו שולטת ההשקפה הדתית-נוצרית. כנסיות מסוגים שונים, מפוזרות על פני כל הארצות.
ברצוני לשאול את כבוד הרב: האם מותר להיכנס לכנסיות? האם יש הבדל בין סוגי כנסיות שונות? האם יש הבדל, מבחינת ההלכה, אם נכנסים לביקור או למטרה אחרת? מה דינה של כנסיה שאין בה פסלים? האם מותר להיכנס למבואה של הכנסיה להסתכל בציורים?
שו"ת "במראה הבזק" (607)
רבנים שונים
461 - קריאת ההפטרה וברכותיה ע"י אדם אחד בשני מנינים
462 - איסור כניסה לכנסיות ומבואותיהן
463 - לימוד נגינה בבית של נוצרים אדוקים
טען עוד
תשובה
א. אסור להיכנס לבית עבודה זרה לביקור או לכל מטרה אחרת 1 .
ב. נחלקו הראשונים, אם הנצרות נחשבת לעבודה זרה. לדעת המאירי, הנוצרים אינם נחשבים כעובדי עבודה זרה 2 , ולדעת הרמב"ם, הנצרות היא עבודה זרה ממש 3 . בתקופתנו, שרוב מאמיני הדת הנוצרית אינם אדוקים בע"ז שלהם, נראה שאף לשיטת הרמב"ם, אין דינם כעובדי עבודה זרה ממש. אלא, כעובדים בשיתוף 4 . לדעת בעלי התוספות, הגויים אינם מצווים על שיתוף. וכך הכרעת הפוסקים 5 . אעפ"כ נראה שאסור להיכנס לכנסיה מכמה טעמים:
1. אע"פ שבן נוח אינו מצווה על השיתוף, אין דבר זה משנה באשר לישראל שמצווה על שיתוף. ולגבי ישראל, נחשב גם השיתוף כעובד עבודה זרה ממש 6 .
2. מה שכתבו הפוסקים, שאין דינם כעובדי עבודה זרה, זה דווקא לגבי האנשים. אך ההולך למקום שבו הם מקטרים, נדבק בטומאה ובסיטרא אחרא 7 .
ג. אסור להיכנס לכנסיה, אפילו שאין בה צלם 8 .
ד. אף למבואה של כנסיה אסור להיכנס 9 . והאיסור חמור יותר כשנכנס בכדי ליהנות מהציורים 10 .
___________________________________________________
רמב"ם בפירוש המשניות, ע"ז (פרק א', משנה ד'), רשב"א (הובא בטור יו"ד, סימן קמ"ט). ריטב"א (ע"ז, דף י"א, ע"ב) ועוד.
2 ב"ק, דף קי"ג, ע"ב. יומא, דף פ"ד. וכ"כ הראי"ה קוק, באיגרת פ"ט: "העיקר כדעת המאירי וכו'".
3 רמב"ם בהלכות ע"ז, פ"ט, ה"ד (יש גורסים כנענים אך זה מאימת הצנזורה). וכן בפירוש המשניות, פ"א, מ"ד, בהוצאת מוסד הרב קוק.
4 עיין תחומין חלק ט', עמוד 74, מאמר של הרה"ג חיים דוד הלוי.
5 סנהדרין, דף ס"ג, ע"ב, תוד"ה אסור, וכ"כ הרא"ש שם. ועיין ר"ן, סוף פ"ק דע"ז. וכ"כ הרמ"א באו"ח, סימן קנ"ו. והש"ך ביו"ד, סימן קנ"א, סק"ז. היעב"ץ במור וקציעה ריש סימן רכ"ד, ועיין פ"ת שו"ע יו"ד, סימן קמ"ז, סק"ב.
6 שו"ת בניין ציון ח"א, סימן ס"ג. ולפי טעם זה אין חילוק בין סוגי הכנסיות. ועיין יחווה דעת, חלק ד', סימן מ"ה, בהגהה.
7 שו"ת חיים ביד, לגר"ח פאלאג'י, סימן כ"ו.
8 שו"ת פרי השדה, ח"ב, סימן ד'. הובא בציץ אליעזר, חי"ד, סימן צ"א.
9 עיין רמ"א יו"ד, סימן קמ"ט, ס"ב. ובציץ אליעזר שהובא לעיל.
10 שו"ע יו"ד, סימן קל"ט, ס"א.
בשם צוות המשיבים ובברכת התורה,
הרב משה ארנרייך הרב יוסף כרמל
ראשי הכולל
גם אני מאשר:
הרב שאול ישראלי
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
