ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
סיון, תש"ן
שאלה
פעמים רבות אני נוסע לקהילות יהודיות באמריקה הלאטינית וכידוע, ביבשת זו שולטת ההשקפה הדתית-נוצרית. כנסיות מסוגים שונים, מפוזרות על פני כל הארצות.
ברצוני לשאול את כבוד הרב: האם מותר להיכנס לכנסיות? האם יש הבדל בין סוגי כנסיות שונות? האם יש הבדל, מבחינת ההלכה, אם נכנסים לביקור או למטרה אחרת? מה דינה של כנסיה שאין בה פסלים? האם מותר להיכנס למבואה של הכנסיה להסתכל בציורים?
שו"ת "במראה הבזק" (597)
רבנים שונים
461 - קריאת ההפטרה וברכותיה ע"י אדם אחד בשני מנינים
462 - איסור כניסה לכנסיות ומבואותיהן
463 - לימוד נגינה בבית של נוצרים אדוקים
טען עוד
תשובה
א. אסור להיכנס לבית עבודה זרה לביקור או לכל מטרה אחרת 1 .
ב. נחלקו הראשונים, אם הנצרות נחשבת לעבודה זרה. לדעת המאירי, הנוצרים אינם נחשבים כעובדי עבודה זרה 2 , ולדעת הרמב"ם, הנצרות היא עבודה זרה ממש 3 . בתקופתנו, שרוב מאמיני הדת הנוצרית אינם אדוקים בע"ז שלהם, נראה שאף לשיטת הרמב"ם, אין דינם כעובדי עבודה זרה ממש. אלא, כעובדים בשיתוף 4 . לדעת בעלי התוספות, הגויים אינם מצווים על שיתוף. וכך הכרעת הפוסקים 5 . אעפ"כ נראה שאסור להיכנס לכנסיה מכמה טעמים:
1. אע"פ שבן נוח אינו מצווה על השיתוף, אין דבר זה משנה באשר לישראל שמצווה על שיתוף. ולגבי ישראל, נחשב גם השיתוף כעובד עבודה זרה ממש 6 .
2. מה שכתבו הפוסקים, שאין דינם כעובדי עבודה זרה, זה דווקא לגבי האנשים. אך ההולך למקום שבו הם מקטרים, נדבק בטומאה ובסיטרא אחרא 7 .
ג. אסור להיכנס לכנסיה, אפילו שאין בה צלם 8 .
ד. אף למבואה של כנסיה אסור להיכנס 9 . והאיסור חמור יותר כשנכנס בכדי ליהנות מהציורים 10 .
___________________________________________________
רמב"ם בפירוש המשניות, ע"ז (פרק א', משנה ד'), רשב"א (הובא בטור יו"ד, סימן קמ"ט). ריטב"א (ע"ז, דף י"א, ע"ב) ועוד.
2 ב"ק, דף קי"ג, ע"ב. יומא, דף פ"ד. וכ"כ הראי"ה קוק, באיגרת פ"ט: "העיקר כדעת המאירי וכו'".
3 רמב"ם בהלכות ע"ז, פ"ט, ה"ד (יש גורסים כנענים אך זה מאימת הצנזורה). וכן בפירוש המשניות, פ"א, מ"ד, בהוצאת מוסד הרב קוק.
4 עיין תחומין חלק ט', עמוד 74, מאמר של הרה"ג חיים דוד הלוי.
5 סנהדרין, דף ס"ג, ע"ב, תוד"ה אסור, וכ"כ הרא"ש שם. ועיין ר"ן, סוף פ"ק דע"ז. וכ"כ הרמ"א באו"ח, סימן קנ"ו. והש"ך ביו"ד, סימן קנ"א, סק"ז. היעב"ץ במור וקציעה ריש סימן רכ"ד, ועיין פ"ת שו"ע יו"ד, סימן קמ"ז, סק"ב.
6 שו"ת בניין ציון ח"א, סימן ס"ג. ולפי טעם זה אין חילוק בין סוגי הכנסיות. ועיין יחווה דעת, חלק ד', סימן מ"ה, בהגהה.
7 שו"ת חיים ביד, לגר"ח פאלאג'י, סימן כ"ו.
8 שו"ת פרי השדה, ח"ב, סימן ד'. הובא בציץ אליעזר, חי"ד, סימן צ"א.
9 עיין רמ"א יו"ד, סימן קמ"ט, ס"ב. ובציץ אליעזר שהובא לעיל.
10 שו"ע יו"ד, סימן קל"ט, ס"א.
בשם צוות המשיבים ובברכת התורה,
הרב משה ארנרייך הרב יוסף כרמל
ראשי הכולל
גם אני מאשר:
הרב שאול ישראלי
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך ללמוד גמרא?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
למה ללמוד גמרא?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
איך ללמוד אמונה?
מסירות או התמסרות?
חנוכה הכשרת כלי הזוגיות
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך מתחברים לקב"ה דרך התורה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
