ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
בעל ספר 'הלקח והלבוב' כותב "ואנכי עפר ואפר" בגימטריה 'שבת' (עם הנקודות).
רוצה לומר שבשבת קודש זוכים לענווה.
השפת אמת זיע"א מדייק מהנאמר בזוהר "שבת נותן ברכה לכל ימות החול על ידי שבשבת כל הברואים מתבטלין לשורשן". היינו, על ידי השביתה ממלאכה בשבת, יש ברכה לכל ימות השבוע.
ומקשה השפת אמת, איך דווקא על ידי שביתה יש ברכה, הרי ברכה מגיעה על ידי עמל ויגיעה?
ומתרץ, שיש לנו הגדרה חדשה למושג ענווה. ענווה, אין הכוונה לחוסר אמון בעצמי שמביא לידי בטלה ולידי שביתה.
אלא ענווה היא הבנה שאני כלי שדרכו מתגלה אלוקותו יתברך בבריאה. ומתוך כך להאמין בעצמי שיש לי את הזכות להיות שליח, להאיר מתוכי טוב ואור לסביבה.
רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב זיע"א אומר, שמקובל לחשוב שמידת ענווה פירושה להיות 'שלומיאל'. ואינו כן, אלא ענווה אמתית משמעותה לקבל את המציאות איך שהיא, ובעיקר לקבל את עצמי איך שאני, להבין שכך הקב"ה החליט להתגלות בבריאה דרכי.
ידיעה זו גורמת לי לאהבה עצמית, שממלאת אותי במוטיבציה ורצון להביא ברכה לעולם עם הכשרונות שנתברכתי בהם, להשתלב בהנהגת הבורא עם הכלים העומדים לרשותי כדי להביא את העולם אל ייעודו.
אכן, בשבת אנו שובתים ממלאכה, אך זהו זמן איכות עבורנו, שנוכל להטעין את עצמנו בעושר רוחני לכל ימות השבוע, וזו הסיבה שששת הימים מתברכים משבת.
מפני שבשבת האדם עוצר ממרוץ השגרה ומתחבר ליוצרו, מזכיר לעצמו שיש בורא עולם שהוא בעל הכוחות כולם, שיש מנחה לעולם בכללותו וגם אותו בהשגחה נפלאה, כדי להשלים את התוכנית האלוקית.
שבת מלשון שביתה ומלשון תשובה, בשבת אני שובת כדי לשוב אל העצמיות שלי. סגולת השבת משפיעה על היהודי ענווה אמתית, והיא- להשלים עם מי שאני.
אני מעיד על הבריאה אבל בעיקר ראוי שאעיד על עצמי שאני קודש קודשים, 'אלוקי נשמה שנתת בי טהורה היא', אני חלק מתזמורת הרמונית שמנגנת ושרה את רצון ה' בעולם.
'ויהי אור' שיש לי כוח להצית מחדש את ניצוץ אור להביות האין סוף שבליבי ולהמליך אותו יתברך לעין כל.
את ההבנה הזו אנו למדים מאברהם אבינו שאמר על עצמו "ואנכי עפר ואפר", שיא הענווה, אבל ענווה שדרכה עשה ופעל- הפיץ דעת האמונה לכל עובר ושב, הקים הכנסת אורחים, התפלל עבור דורו, ולכן אומרים חז"ל(בראשית רבה ב, ג)"'ויהי אור' זה אברהם".
וממנו למדים על שבת, שובתים ממלאכה כדי שיהיה לנו את היכולת להתמלאות בתורה ובתפילה 'לתקן עולם במלכות שדי'.
תכונת הענווה מביאה את האדם לביטחון שבכל מקרה ומאורע שיארע עימו- טוב או חס ושלום להפך, לא ייחס לעצמו, אלא יקשר הכול לאמונה שיש כאן מנהיג לבירה שהחליט להתגלות דרכו באופן הזה ובצורה הזו, וכך להיות שותף במעשה בראשית.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

















