ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
אמנם, עת שסיפר אליעזר לבתואל ומשפחתו כיצד מצא את רבקה, הוא אמר כי אברהם אמר לו במפורש "אם לא אל בית אבי תלך ואל משפחתי, ולקחת אשה לבני" (בראשית כד, לח) אבל לא מצאנו זאת מפורש בדברי אברהם לעבדו (שם כד, ד) אלא אמר "כי אל ארצי ואל מולדתי תלך, ולקחת אשה לבני ליצחק". ויש מפרשים שאליעזר בְּדַּבְּרוֹ לבתואל הוסיף פרט זה על דעת עצמו, כדי לסייע לו להצליח במשימתו.
אבל בחפשי במפרשים, מצאתי כמה גדולי עולם המפרשים מלה זו שאמר אברהם "מולדתי", שהיא "משפחתי", כדלהלן:
[א] תרגום יונתן, כד, ד - אלהין לארעי ולבית גניסתי תיזיל ותסב אתתא לברי יצחק.
[ב] רשב"ם: [פסוק ד] כי אל ארצי - ולא לאותם שאינם קרובי אלא למולדתי שבארצי תלך:
[ג] רבי אברהם בן הרמב"ם בפירושו לתורה: "'ואל מולדתי', אין הכוונה בו למקום לידתו, אלא למשפחתו אשר היחס [שהיא הלידה] ממנה כמו שביאר אליעזר כאשר סיפר את מה שאמר (אברהם) ופירש את טעמו (ואמר) 'וישבעני אדני [וג'] אם לא אל בית אבי תלך ואל משפחתי'":
אמנם לעומתם יש רבים מהמפרשים הכותבים כי "מולדתי" היא העיר שם נולד אברהם, ולאו דוקא ממשפחתו. אבל בבדיקה בקונקורדנציה מצאנו סימוכין רבים שמדובר בבני משפחה.
[א] וַיֹּאמְרוּ, שָׁאוֹל שָׁאַל הָאִישׁ לָנוּ וּלְמוֹלַדְתֵּנוּ לֵאמֹר הַעוֹד אֲבִיכֶם חַי? הֲיֵשׁ לָכֶם אָח? וַנַּגֶּד לוֹ עַל פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. הֲיָדוֹעַ נֵדַע כִּי יֹאמַר הוֹרִידוּ אֶת אֲחִיכֶם?: (בראשית מג, ז).
[ב] לֹא הִגִּידָה אֶסְתֵּר אֶת עַמָּהּ וְאֶת מוֹלַדְתָּהּ כִּי מָרְדֳּכַי צִוָּה עָלֶיהָ אֲשֶׁר לֹא תַגִּיד: (אסתר ב, י)
[ג] כִּי אֵיכָכָה אוּכַל וְרָאִיתִי בָּרָעָה אֲשֶׁר יִמְצָא אֶת עַמִּי וְאֵיכָכָה אוּכַל וְרָאִיתִי בְּאָבְדַן מוֹלַדְתִּי?: (אסתר ח, ו).
[ד] וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר אֲדֹנָ-י יֱהֹוִ-ה לִירוּשָׁלִַם, מְכֹרֹתַיִךְ וּמֹלְדֹתַיִךְ מֵאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי אָבִיךְ הָאֱמֹרִי וְאִמֵּךְ חִתִּית: (יחזקאל טז, ג).
אמנם יש גם כמה מקראות ששם מלת "מולדת" היא הארץ ששם נולד האדם, אבל בכל הפסוקים ההם מלה זו באה בצירוף מלת "ארץ"!
[א] וַיָּמָת הָרָן עַל פְּנֵי תֶּרַח אָבִיו בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ בְּאוּר כַּשְׂדִּים: (בראשית יא, כח)
[ב] יְהֹוָ-ה אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר לְקָחַנִי מִבֵּית אָבִי וּמֵאֶרֶץ מוֹלַדְתִּי וַאֲשֶׁר דִּבֶּר לִי..." (בראשית כד, ז).
[ג] אָנֹכִי הָאֵל בֵּית אֵל אֲשֶׁר מָשַׁחְתָּ שָּׁם מַצֵּבָה אֲשֶׁר נָדַרְתָּ לִּי שָׁם נֶדֶר עַתָּה קוּם צֵא מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת וְשׁוּב אֶל אֶרֶץ מוֹלַדְתֶּךָ: (בראשית לא, יג).
[ד] וַיַּעַן בֹּעַז וַיֹּאמֶר לָהּ הֻגֵּד הֻגַּד לִי כֹּל אֲשֶׁר עָשִׂית אֶת חֲמוֹתֵךְ אַחֲרֵי מוֹת אִישֵׁךְ, וַתַּעַזְבִי אָבִיךְ וְאִמֵּךְ וְאֶרֶץ מוֹלַדְתֵּךְ וַתֵּלְכִי אֶל עַם אֲשֶׁר לֹא יָדַעַתְּ תְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם: (רות ב, יא).
[ה] אַל תִּבְכּוּ לְמֵת וְאַל תָּנֻדוּ לוֹ, בְּכוּ בָכוֹ לַהֹלֵךְ כִּי לֹא יָשׁוּב עוֹד וְרָאָה אֶת אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ: (ירמיה כב, י).
[ו] הִרְבָּה כּוֹשֵׁל, גַּם נָפַל אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, וַיֹּאמְרוּ קוּמָה וְנָשֻׁבָה אֶל עַמֵּנוּ וְאֶל אֶרֶץ מֹולַדְתֵּנוּ מִפְּנֵי חֶרֶב הַיּוֹנָה: (ירמיה מו, טז).
[ז] חֲגוֹרֵי אֵזוֹר בְּמָתְנֵיהֶם סְרוּחֵי טְבוּלִים בְּרָאשֵׁיהֶם, מַרְאֵה שָׁלִשִׁים כֻּלָּם, דְּמוּת בְּנֵי בָבֶל כַּשְׂדִּים אֶרֶץ מוֹלַדְתָּם: (יחזקאל כג, טו).
הרי ברור כשמש שרק בצירוף מלת "ארץ" מדובר על כלל מקום לידת האדם. אבל כאשר חסרה מלת "ארץ" מדובר בבני משפחתו בלבד.
וככה באמת אמר אברהם לעבדו "כי אל ארצי ואל מולדתי תלך, ולקחת אשה לבני ליצחק" (בראשית כד, ד).
ואם תשאל משום מה עשה אליעזר כל הניחוש הזה, לעמוד ליד באר המים ולבקש מאיזו נערה להשקות את צאנו? אלא לא ידע מי מבנותיו של בתואל היא הראויה, כי שמא היו בבית ההוא כמה בנות, ושמא מדובר גם באחת מבנותיהם של י"ב הבנים שהיו לנחור (בראשית כא, כד). ובקש מהקב"ה שיורה לו באיזו בת מדובר. ולכן לא נתן את הנזם והצמידים עד ששאל "בת מי את", כמפורש בסיפור הדברים אחר כך לבתואל ולבן (בראשית כד, מח).
ואם תשאל, בכל זאת, בסיפור של עצם המעשה נאמר שנתן התכשיטים עוד לפני ששאל "בת מי את?" (בראשית כד, כב-כג). אפשר לומר שרצה לגמול לה על טוב לבה, על חסדה אתו ועם הגמלים, אע"פ ששמא יתברר שאינה המיועדת להיות אשתו של יצחק.
אישור לכל הנ"ל יש לנו מדברי אליעזר עצמו בדברי הודיה להקב"ה, אחרי ששאל את הנערה "בת מי את?" והיא ענתה:
(כג) וַיֹּאמֶר בַּת מִי אַתְּ? הַגִּידִי נָא לִי הֲיֵשׁ בֵּית אָבִיךְ מָקוֹם לָנוּ לָלִין?:
(כד) וַתֹּאמֶר אֵלָיו בַּת בְּתוּאֵל אָנֹכִי בֶּן מִלְכָּה אֲשֶׁר יָלְדָה לְנָחוֹר:
(כה) וַתֹּאמֶר אֵלָיו גַּם תֶּבֶן גַּם מִסְפּוֹא רַב עִמָּנוּ גַּם מָקוֹם לָלוּן:
(כו) וַיִּקֹּד הָאִישׁ וַיִּשְׁתַּחוּ לַיהֹוָ-ה:
(כז) וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ יְהֹוָ-ה אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם אֲשֶׁר לֹא עָזַב חַסְדּוֹ וַאֲמִתּוֹ מֵעִם אֲדֹנִי; אָנֹכִי בַּדֶּרֶךְ נָחַנִי יְהֹוָ-ה בֵּית אֲחֵי אֲדֹנִי:
ובזה מענה לשאלה שנשאלה בתחילת מאמר זה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
