ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- קרח
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- ספר שמואל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
"לֹא חֲמוֹר אֶחָד מֵהֶם נָשָׂאתִי" (במדבר ט"ז טו).
שמואל הכריז:
"אֶת שׁוֹר מִי לָקַחְתִּי וַחֲמוֹר מִי לָקַחְתִּי וְאֶת מִי עָשַׁקְתִּי אֶת מִי רַצּוֹתִי וּמִיַּד מִי לָקַחְתִּי כֹפֶר וְאַעְלִים עֵינַי בּוֹ וְאָשִׁיב לָכֶם" (שמואל"א י"ב ג).
ניקיון כפיים למופת. המשך דבריו של משה רבנו "וְלֹא הֲרֵעֹתִי אֶת אַחַד מֵהֶם" דורש הסבר! וכי יש הווא אמינא אחרת? מה הרבותא ומה החידוש? הפסיקתא מפרשת שזו אכן רק תגובה לטענתם של דתן ואבירם בדבר "השתררותו" של משה עליהם (פסיקתא זוטרתא פרשת קרח דף קטו עמוד א). מדרש זה הביא כנראה את ה"חזקוני" לפרש שאפילו למי שהרע לי ומגיע לו, "מידה כנגד מידה", כמו דתן ואבירם- לא הרעתי. מדרש רבה מסביר בדרך מקורית:
"שלא חייבתי את הזכאי ולא זכיתי את החייב" (פרשה יח ד"ה וישלח משה).
בכך חידש המדרש כי דיין שמזכה את החייב מרע לו. התרגומים מפרשים כפשוטו, וזה קשה. יתכן וזו הסיבה שרש"י איננו מפרש כלל את הביטוי. לעומתו הרמב"ן מפרש:
"וחזר ואמר ולא הרעתי את אחד מהם - לשומו במרכבתי ובמלאכתי כאשר יאות למלך, או להטות דינו ולבזות על כבודו, כי כלל על הרעות כולן".
הרמב"ן שהכיר את מלכי אירופה ככלל ואת מלכי ספרד בפרט, מניח שדרכו של מלך היא להרע לנתיניו כחלק מגינוני טקסו או כחלק מהטלת מוראו. כך גם מבוארת, לשיטת הרמב"ן דרכו של המלך, בידי שמואל הנביא, (השוו זאת לשיטת הרמב"ם פ"ד מהלכות מלכים). לכן מדגיש משה שהוא לא נהג כמנהג המלכים.
נסיים בפירושו המחודש של רבינו מאיר שמחה הכהן מדוינסק בעל ה"משך חכמה". נוהג פסול רווח בעולם, לצערנו. במסגרת התחרות על משרות ההנהגה, משמיצים המועמדים זה את זה, כשהאחד "מתכבד בקלונו של חבירו". נסיונות לנבור בעברו של מועמד, כדי לגלות חרפתו, היו כנראה, נוהג נפוץ. מנהגם של מעמידים עצמם לבחירת הציבור להחניף להמון העם ולשדר התנהגות עממית שמשמעותה כביכול ענווה. טוען ה"משך חכמה", ענווה נמדדת דווקא בהתייחסות לחשוב שעלול להאפיל עליך. האם גם כלפיו אתה מפגין התבטלות? זה מה שמשה מדגיש "וְלֹא הֲרֵעֹתִי אֶת אַחַד מֵהֶם". גם כלפי "אַחַד מֵהֶם", המיוחד שבהם, כמו בביטוי "אחד העם", לא ניסיתי להתכבד בקלונו ובכך להאדיר את שמי. זו ענווה אמיתית. אנחנו צריכים ללמוד ממשה רבנו וללכת בעקבותיו...
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
