ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- קרח
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- ספר שמואל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
"לֹא חֲמוֹר אֶחָד מֵהֶם נָשָׂאתִי" (במדבר ט"ז טו).
שמואל הכריז:
"אֶת שׁוֹר מִי לָקַחְתִּי וַחֲמוֹר מִי לָקַחְתִּי וְאֶת מִי עָשַׁקְתִּי אֶת מִי רַצּוֹתִי וּמִיַּד מִי לָקַחְתִּי כֹפֶר וְאַעְלִים עֵינַי בּוֹ וְאָשִׁיב לָכֶם" (שמואל"א י"ב ג).
ניקיון כפיים למופת. המשך דבריו של משה רבנו "וְלֹא הֲרֵעֹתִי אֶת אַחַד מֵהֶם" דורש הסבר! וכי יש הווא אמינא אחרת? מה הרבותא ומה החידוש? הפסיקתא מפרשת שזו אכן רק תגובה לטענתם של דתן ואבירם בדבר "השתררותו" של משה עליהם (פסיקתא זוטרתא פרשת קרח דף קטו עמוד א). מדרש זה הביא כנראה את ה"חזקוני" לפרש שאפילו למי שהרע לי ומגיע לו, "מידה כנגד מידה", כמו דתן ואבירם- לא הרעתי. מדרש רבה מסביר בדרך מקורית:
"שלא חייבתי את הזכאי ולא זכיתי את החייב" (פרשה יח ד"ה וישלח משה).
בכך חידש המדרש כי דיין שמזכה את החייב מרע לו. התרגומים מפרשים כפשוטו, וזה קשה. יתכן וזו הסיבה שרש"י איננו מפרש כלל את הביטוי. לעומתו הרמב"ן מפרש:
"וחזר ואמר ולא הרעתי את אחד מהם - לשומו במרכבתי ובמלאכתי כאשר יאות למלך, או להטות דינו ולבזות על כבודו, כי כלל על הרעות כולן".
הרמב"ן שהכיר את מלכי אירופה ככלל ואת מלכי ספרד בפרט, מניח שדרכו של מלך היא להרע לנתיניו כחלק מגינוני טקסו או כחלק מהטלת מוראו. כך גם מבוארת, לשיטת הרמב"ן דרכו של המלך, בידי שמואל הנביא, (השוו זאת לשיטת הרמב"ם פ"ד מהלכות מלכים). לכן מדגיש משה שהוא לא נהג כמנהג המלכים.
נסיים בפירושו המחודש של רבינו מאיר שמחה הכהן מדוינסק בעל ה"משך חכמה". נוהג פסול רווח בעולם, לצערנו. במסגרת התחרות על משרות ההנהגה, משמיצים המועמדים זה את זה, כשהאחד "מתכבד בקלונו של חבירו". נסיונות לנבור בעברו של מועמד, כדי לגלות חרפתו, היו כנראה, נוהג נפוץ. מנהגם של מעמידים עצמם לבחירת הציבור להחניף להמון העם ולשדר התנהגות עממית שמשמעותה כביכול ענווה. טוען ה"משך חכמה", ענווה נמדדת דווקא בהתייחסות לחשוב שעלול להאפיל עליך. האם גם כלפיו אתה מפגין התבטלות? זה מה שמשה מדגיש "וְלֹא הֲרֵעֹתִי אֶת אַחַד מֵהֶם". גם כלפי "אַחַד מֵהֶם", המיוחד שבהם, כמו בביטוי "אחד העם", לא ניסיתי להתכבד בקלונו ובכך להאדיר את שמי. זו ענווה אמיתית. אנחנו צריכים ללמוד ממשה רבנו וללכת בעקבותיו...
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
כשר קצר ולעניין!
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך המזוזה שומרת עלינו?
איך מתחברים לקב"ה דרך התורה?
איך מותר להכין קפה בשבת?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
