התחדשות

בעוד שעות אחדות הננו נכנסים לליל התקדש חג, ראש-השנה, יום הדין. בראש-השנה כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון (ראש-השנה טז, א), שנאמר: "היֹצֵר יחד לִבם המבין אל כל מעשיהם" (תהלים לג, טו); כל באי עולם עוברים לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה אחד אחד, ככבשים שמונים אותם כדי לעשר, ויוצאים זה אחר זה בפתח קטן, שאין יכולים לצאת כאחד. וריש לקיש אמר, כי כשם שהגמלים העולים במעלות בית חורון, עולים בשביל צר ואין יכולים ללכת זה בצד זה, שהעמק עמוק בשני צידי הדרך, ולכן עולים זה אחר זה, כך עולים בני-האדם לפניו יתברך ביום הדין, אחד אחד, וכל אחד נידון לעצמו.

מדוע נבחר יום האחד בתשרי ליום הדין? כי יום זה הוא יום בריאתו של אדם הראשון. רבי אליעזר אומר: העולם נברא בעשרים וחמישה באלול, והאדם שנברא ביום השישי לבריאה, שהוא יום האחד בתשרי, נמשכה בריאתו של אדם כל היום: בראש-השנה נברא אדם הראשון. בשעה ראשונה עלה במחשבה, בשנייה נמלך במלאכי-השרת, בשלישית כינס עפרו, ברביעית גיבלו, בחמישית ריקמו, בשישית העמידו גולם על רגליו, בשביעית זרק בו נשמה, בשמינית הכניסו לגן-עדן, בתשיעית ציוהו, בעשירית עבר על ציויו, באחת עשרה נידון, בשתים עשרה יצא בדימוס [-קיבל חנינה] מלפני הקב"ה. אמר לו הקב"ה: אדם, זה סימן לבניך כשם שנכנסת לפני בדין ביום הזה ויצאת בדימוס, כך עתידין בניך להיות נכנסין לפני בדין ביום הזה ויוצאין בדימוס. אימתי? "בחֹדש השביעי באחד לחֹדש" (ויקרא כג, כד). ואף בשמים יש אות, שמזל החודש הזה מאזניים, כי בו פלס ומאזני משפט לד'. כך דברי הר"ן (דפי הרי"ף ג.) על-פי הפסיקתא (כג, א).

לאמור: כל שלבי בריאתו של אדם היו ביום הזה, ביום הזה עלה במחשבה לברוא אותו ואחר-כך כל שלבי בריאתו. אחר-כך נצטווה במצוות ונכשל ועמד בדין וניחון. הכל היה באותו היום, גם הכישלון והתיקון, כי התשובה והתיקון הם חלק מבריאתו של האדם; אילולא האפשרות של התיקון, לא היתה יצירתו מושלמת. האדם היה חסר, שכן הוא עלול להיכשל ולא יוכל להתקיים לולא האפשרות של התשובה והתיקון. התשובה, שמונחת ביסוד היצירה של האדם, קדמה לעולם, ועל-ידי קביעת האפשרות של התיקון נעשתה בריאת האדם שלמה, בת קיום.

ביסוד בריאתו כבר ניתן לו חיסון מפני נפילות, ניתן לו כח הישרדות והתחדשות, ניתן בו הכח לקום ולהתאושש ולהתגבר אחרי כל משבר שאליו הוא נקלע. זהו ייחודו של ראש-השנה. בכל שנה בראש-השנה העולם והאדם מתחדשים. העולם נידון והאדם נידון. זה הביאור לדעתו של רבי אליעזר, שאמר: בתשרי נברא העולם, ואשרי העם יודעי תרועה. אשרי העם, שיודעים את מעלתו של היום הזה, יום תרועה, יום המלכת הקב"ה. ואמרו בברייתא (ראש-השנה טז, א) שאמר הקב"ה: "אִמרו לפני בראש-השנה מלכֻיות זכרונות ושופרות. מלכֻיות - כדי שתמליכוני עליכם, זכרונות - כדי שיעלה זכרוניכם לפני לטובה, ובמה - בשופר". אם בכל שנה מתחדש העולם בראש-השנה, בשנה זו, שמסתיימת שנת השמיטה, השנה השביעית, ומתחיל מחזור חדש, החידוש כפול. והננו מתפללים - תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה, ומכל מה שעברנו השנה, ממנו ניוָשע תשועת עולמים. כתיבה וחתימה טובה לכל בית ישראל.