ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- חקת
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
לפי רש"י כאילו שכתוב "זֹאת חֻקַּת שבתורה", זאת החוקה היחידה המופיעה בתורה, שהרי שאר המצוות יש להן הסבר הגיוני. מצווה זו לעומת כל האחרות אין לה טעם והסבר, לכן השטן ואומות העולם:
"מונין את ישראל לומר מה המצוה הזאת ומה טעם יש בה, לפיכך כתב בה חקה, גזירה היא מלפני ואין לך רשות להרהר אחריה".
הנחת יסוד יש בדברי רש"י כי יש בכל מצווה ומצווה טעם הגיוני.
הרשב"ם, נכדו של רש"י מסביר את הכותרת של הפרשיה הראשונה כקשורה ומתייחסת לכותרת של הפרשיה השניה. "זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה"! של איזה תורה "זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל" (שם, שם יד). אין כאן התייחסות לשאלה הכללית של הופעת מצוות שהן חוק, בכל התורה. יש כאן הכרזה: יש חוק מיוחד בענייני טומאה הנובעת מקשר עם מת והדרך להיטהר ממנה.
רבי חיים בן עטר, ה"אור החיים הקדוש" (יום השנה השלוש מאות עשרים ושלשה לפטירתו יחול בט"ו בתמוז. למרות מרחק השנים, המוני בית ישראל עולים לקברו בהר הזיתים ביום זה) מפרש בדרך מיוחדת.
מצד אחד, הוא הולך בעקבותיו של רש"י ורואה במילים אלה עקרון מנחה בכל התורה כולה. מאידך, הוא טוען שיש הגיון פנימי עמוק בהלכות טומאה וטהרה. לשיטתו (המבוססת על תורת הסוד) מעלתם הרוחנית של ישראל הנובעת מהקשר הפנימי שלהם לתורה, היא הגורמת להופעתם של הלכות אלה. דווקא המדרגה הרוחנית הגבוהה היא זו שגורמת לאפשרות של טומאה שממילא מצריכה שימוש באמצעי טהרה כמו פרה אדומה. לפי דבריו מתפרש הפסוק בדרך זו: "זֹאת חֻקַּת", מציאותם של חוקי טהרה הם תוצאה של מעלת "הַתּוֹרָה" המיוחדת לישראל, להבדיל מאומות העולם.
נצרף לדבריו את דברי בעל ה"שפת אמת" בשם סבו בעל "חידושי הרי"מ". לפי פירושו "זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה" בא ללמדנו כי התורה צריכה להיות חקוקה בתוכנו. לא רק מבחינה זו שהיא תהיה קבועה בליבנו אלא גם מהבחינה העמוקה של דברי שמאי הזקן במשנה:
"עשה תורתך קבע" (אבות פרק א משנה טו).
השיקול הקבוע והתמידי בכל מעשינו יהיה השיקול התורני ורק אחר כך כל שיקול אחר. לפי זה, אין זה כי שמאי הזקן ממליץ לנו שלא לעסוק ב"דרך ארץ", אלא שגם בעיסוקינו בענייני העולם הזה, התורה היא שתהא חקוקה בנו ותנחה אותנו.
חז"ל במדרש טוענים כי עם ישראל זכה למצוות פרה בזכות הכנסת האורחים של אברהם אבינו. וז"ל המדרש:
"א"ר יהושע הכהן בי ר' נחמיה הוא הביא לפני המלאכים מים שנאמר יוקח נא מעט מים ורחצו רגליכם (בראשית שם י"ח ד) וכן ואל הבקר רץ אברהם (בראשית י"ח ז) אמר לו הקב"ה כך היא טהרתם של בניך יהיו נותנים מן אפר פרה לתוך המים ומזים ומטהרים" (פסיקתא רבתי פיסקא יד - פרה).
אם כך, מצאנו מקור נפלא לדבריו של ה"רבה מגור". נעיין בכל דברי המשנה שציטטנו חלקית לעיל.
"שמאי אומר עשה תורתך קבע אמור מעט ועשה הרבה והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות".
שמאי הזקן דורש את מעשיו של אברהם אבינו מכניס האורחים בסבר פנים יפות, אומר מעט ועושה הרבה. שהרי בדבריו מציע הוא "יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם" ואחר כך עושה הוא:
"... שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת לוּשִׁי וַעֲשִׂי עֻגוֹת:... וַיִּקַּח חֶמְאָה וְחָלָב וּבֶן הַבָּקָר אֲשֶׁר עָשָׂה" (עיינו ברשב"ם שם).
אם כך, למדנו מצירוף דברי שמאי הזקן עם תורת ה"שפת אמת", כיצד אנו יכולים לקיים את "זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה", לעשות את תורתינו קבע - הלכה למעשה, על ידי הכנסת אורחים בסבר פנים יפות, לדבר מעט ולעשות הרבה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













