ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

"זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה" ;">

בית מדרש פרשת השבוע חומש במדבר חקת Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

תמוז תשס"ו

"זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה"


מתוך העלון חמדת ימים
www.eretzhemdah.org


מוקדש לעלוי נשמת
יעקב בן בכורה

פרשתנו פותחת במילים "זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה" (במדבר י"ט ב).
לפי רש"י כאילו שכתוב "זֹאת חֻקַּת שבתורה", זאת החוקה היחידה המופיעה בתורה, שהרי שאר המצוות יש להן הסבר הגיוני. מצווה זו לעומת כל האחרות אין לה טעם והסבר, לכן השטן ואומות העולם:
"מונין את ישראל לומר מה המצוה הזאת ומה טעם יש בה, לפיכך כתב בה חקה, גזירה היא מלפני ואין לך רשות להרהר אחריה".

הנחת יסוד יש בדברי רש"י כי יש בכל מצווה ומצווה טעם הגיוני.

הרשב"ם, נכדו של רש"י מסביר את הכותרת של הפרשיה הראשונה כקשורה ומתייחסת לכותרת של הפרשיה השניה. "זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה"! של איזה תורה "זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל" (שם, שם יד). אין כאן התייחסות לשאלה הכללית של הופעת מצוות שהן חוק, בכל התורה. יש כאן הכרזה: יש חוק מיוחד בענייני טומאה הנובעת מקשר עם מת והדרך להיטהר ממנה.

רבי חיים בן עטר, ה"אור החיים הקדוש" (יום השנה השלוש מאות עשרים ושלשה לפטירתו יחול בט"ו בתמוז. למרות מרחק השנים, המוני בית ישראל עולים לקברו בהר הזיתים ביום זה) מפרש בדרך מיוחדת.

מצד אחד, הוא הולך בעקבותיו של רש"י ורואה במילים אלה עקרון מנחה בכל התורה כולה. מאידך, הוא טוען שיש הגיון פנימי עמוק בהלכות טומאה וטהרה. לשיטתו (המבוססת על תורת הסוד) מעלתם הרוחנית של ישראל הנובעת מהקשר הפנימי שלהם לתורה, היא הגורמת להופעתם של הלכות אלה. דווקא המדרגה הרוחנית הגבוהה היא זו שגורמת לאפשרות של טומאה שממילא מצריכה שימוש באמצעי טהרה כמו פרה אדומה. לפי דבריו מתפרש הפסוק בדרך זו: "זֹאת חֻקַּת", מציאותם של חוקי טהרה הם תוצאה של מעלת "הַתּוֹרָה" המיוחדת לישראל, להבדיל מאומות העולם.

נצרף לדבריו את דברי בעל ה"שפת אמת" בשם סבו בעל "חידושי הרי"מ". לפי פירושו "זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה" בא ללמדנו כי התורה צריכה להיות חקוקה בתוכנו. לא רק מבחינה זו שהיא תהיה קבועה בליבנו אלא גם מהבחינה העמוקה של דברי שמאי הזקן במשנה:
"עשה תורתך קבע" (אבות פרק א משנה טו).

השיקול הקבוע והתמידי בכל מעשינו יהיה השיקול התורני ורק אחר כך כל שיקול אחר. לפי זה, אין זה כי שמאי הזקן ממליץ לנו שלא לעסוק ב"דרך ארץ", אלא שגם בעיסוקינו בענייני העולם הזה, התורה היא שתהא חקוקה בנו ותנחה אותנו.

חז"ל במדרש טוענים כי עם ישראל זכה למצוות פרה בזכות הכנסת האורחים של אברהם אבינו. וז"ל המדרש:
"א"ר יהושע הכהן בי ר' נחמיה הוא הביא לפני המלאכים מים שנאמר יוקח נא מעט מים ורחצו רגליכם (בראשית שם י"ח ד) וכן ואל הבקר רץ אברהם (בראשית י"ח ז) אמר לו הקב"ה כך היא טהרתם של בניך יהיו נותנים מן אפר פרה לתוך המים ומזים ומטהרים" (פסיקתא רבתי פיסקא יד - פרה).

אם כך, מצאנו מקור נפלא לדבריו של ה"רבה מגור". נעיין בכל דברי המשנה שציטטנו חלקית לעיל.
"שמאי אומר עשה תורתך קבע אמור מעט ועשה הרבה והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות".

שמאי הזקן דורש את מעשיו של אברהם אבינו מכניס האורחים בסבר פנים יפות, אומר מעט ועושה הרבה. שהרי בדבריו מציע הוא "יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם" ואחר כך עושה הוא:
"... שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת לוּשִׁי וַעֲשִׂי עֻגוֹת:... וַיִּקַּח חֶמְאָה וְחָלָב וּבֶן הַבָּקָר אֲשֶׁר עָשָׂה" (עיינו ברשב"ם שם).

אם כך, למדנו מצירוף דברי שמאי הזקן עם תורת ה"שפת אמת", כיצד אנו יכולים לקיים את "זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה", לעשות את תורתינו קבע - הלכה למעשה, על ידי הכנסת אורחים בסבר פנים יפות, לדבר מעט ולעשות הרבה.

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il