ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- חקת
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
לפי רש"י כאילו שכתוב "זֹאת חֻקַּת שבתורה", זאת החוקה היחידה המופיעה בתורה, שהרי שאר המצוות יש להן הסבר הגיוני. מצווה זו לעומת כל האחרות אין לה טעם והסבר, לכן השטן ואומות העולם:
"מונין את ישראל לומר מה המצוה הזאת ומה טעם יש בה, לפיכך כתב בה חקה, גזירה היא מלפני ואין לך רשות להרהר אחריה".
הנחת יסוד יש בדברי רש"י כי יש בכל מצווה ומצווה טעם הגיוני.
הרשב"ם, נכדו של רש"י מסביר את הכותרת של הפרשיה הראשונה כקשורה ומתייחסת לכותרת של הפרשיה השניה. "זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה"! של איזה תורה "זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל" (שם, שם יד). אין כאן התייחסות לשאלה הכללית של הופעת מצוות שהן חוק, בכל התורה. יש כאן הכרזה: יש חוק מיוחד בענייני טומאה הנובעת מקשר עם מת והדרך להיטהר ממנה.
רבי חיים בן עטר, ה"אור החיים הקדוש" (יום השנה השלוש מאות עשרים ושלשה לפטירתו יחול בט"ו בתמוז. למרות מרחק השנים, המוני בית ישראל עולים לקברו בהר הזיתים ביום זה) מפרש בדרך מיוחדת.
מצד אחד, הוא הולך בעקבותיו של רש"י ורואה במילים אלה עקרון מנחה בכל התורה כולה. מאידך, הוא טוען שיש הגיון פנימי עמוק בהלכות טומאה וטהרה. לשיטתו (המבוססת על תורת הסוד) מעלתם הרוחנית של ישראל הנובעת מהקשר הפנימי שלהם לתורה, היא הגורמת להופעתם של הלכות אלה. דווקא המדרגה הרוחנית הגבוהה היא זו שגורמת לאפשרות של טומאה שממילא מצריכה שימוש באמצעי טהרה כמו פרה אדומה. לפי דבריו מתפרש הפסוק בדרך זו: "זֹאת חֻקַּת", מציאותם של חוקי טהרה הם תוצאה של מעלת "הַתּוֹרָה" המיוחדת לישראל, להבדיל מאומות העולם.
נצרף לדבריו את דברי בעל ה"שפת אמת" בשם סבו בעל "חידושי הרי"מ". לפי פירושו "זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה" בא ללמדנו כי התורה צריכה להיות חקוקה בתוכנו. לא רק מבחינה זו שהיא תהיה קבועה בליבנו אלא גם מהבחינה העמוקה של דברי שמאי הזקן במשנה:
"עשה תורתך קבע" (אבות פרק א משנה טו).
השיקול הקבוע והתמידי בכל מעשינו יהיה השיקול התורני ורק אחר כך כל שיקול אחר. לפי זה, אין זה כי שמאי הזקן ממליץ לנו שלא לעסוק ב"דרך ארץ", אלא שגם בעיסוקינו בענייני העולם הזה, התורה היא שתהא חקוקה בנו ותנחה אותנו.
חז"ל במדרש טוענים כי עם ישראל זכה למצוות פרה בזכות הכנסת האורחים של אברהם אבינו. וז"ל המדרש:
"א"ר יהושע הכהן בי ר' נחמיה הוא הביא לפני המלאכים מים שנאמר יוקח נא מעט מים ורחצו רגליכם (בראשית שם י"ח ד) וכן ואל הבקר רץ אברהם (בראשית י"ח ז) אמר לו הקב"ה כך היא טהרתם של בניך יהיו נותנים מן אפר פרה לתוך המים ומזים ומטהרים" (פסיקתא רבתי פיסקא יד - פרה).
אם כך, מצאנו מקור נפלא לדבריו של ה"רבה מגור". נעיין בכל דברי המשנה שציטטנו חלקית לעיל.
"שמאי אומר עשה תורתך קבע אמור מעט ועשה הרבה והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות".
שמאי הזקן דורש את מעשיו של אברהם אבינו מכניס האורחים בסבר פנים יפות, אומר מעט ועושה הרבה. שהרי בדבריו מציע הוא "יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם" ואחר כך עושה הוא:
"... שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת לוּשִׁי וַעֲשִׂי עֻגוֹת:... וַיִּקַּח חֶמְאָה וְחָלָב וּבֶן הַבָּקָר אֲשֶׁר עָשָׂה" (עיינו ברשב"ם שם).
אם כך, למדנו מצירוף דברי שמאי הזקן עם תורת ה"שפת אמת", כיצד אנו יכולים לקיים את "זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה", לעשות את תורתינו קבע - הלכה למעשה, על ידי הכנסת אורחים בסבר פנים יפות, לדבר מעט ולעשות הרבה.
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
הדלקה וכיבוי ביום טוב
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
האם מותר לפנות למקובלים?
למה ללמוד גמרא?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך להתכונן לחגים?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מה אומרים לנו הסימנים של ראש השנה?
אנחנו קודש למענך
איך מוסרים את הנפש בימינו?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
