ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מאמרים נוספים
- ספריה
- קומי אורי
- ח - המאבק על התודעה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
קראתי פעם ופעמיים את "אגרת לנוער" של הרב אלי סדן, אשר הופצה ברבבות עותקים, תחת הכותרת "להוסיף אור", ובה שטח את משנתו "לעת הזאת". למען האמת, שולחני - כשולחנם של רבים מעמיתיי - משמש זירה לשפע חוברות וקונטרסים המייצגים כמה וכמה בתי-מדרש בציונות הדתית, ואם באנו להעיר ולהגיב "אין אנו מספיקין". ואולם משנתגלגלה לידי מחברתו של ידידי הרב סדן, עתיר זכויות ובעל מניות יסוד בחינוך הנוער לממלכתיות, ומשחשתי כי כתיבתו יוצאת היישר מלבו היהודי-ציוני הרוטט, שינסתי עטי ומקלדתי, ולמרות ש"אין לי כוח לכתוב יותר אין בי כוח לידום", כלשון משפט הפתיחה של הרב אלי סדן.
אכן, כל משפט לכאורה משכנע וכל פסקה בודדת בנויה לתפארה. אלא מאי? הקונספציה הכללית שגויה בעיני, ובגדול! ואומר במשפט מסכם אחד: תמימות רבתי, ואפילו שגיאה חינוכית קשה לטעמי, כאילו אנחנו חיים ומחנכים את עצמנו לאור תורת הראי"ה קוק זצ"ל, ומתעלמים לחלוטין מ"הצד השני" בתוך העם, זה הנלחם בחירוף נפש ממש, ובדרכי הונאה ורמייה, נגד הציונות והלאומיות. מחנה-שכנגד זה מוכן להקריב את כל ערכי הדמוקרטיה והקיומיות הלאומית לטובת "דת ההתנתקות וההתכנסות". האם כלפיו צריך להפטיר: "הבה נתחַבֵּרָה"? והלא כל גישתו הסניגורית של הרב זצ"ל היתה דווקא בשל הניצוצות הלאומיים המפעמים ב"כופרים"!
בריחה מתשובות
וביתר פירוט; הרב אלי סדן מטיף מוסר כלפי היריבות הפנימית במחנה הציונות הדתית, ומתריע בתוקף, בחום ובצדק כנגד ההווא אמינא של מלחמת אחים. הרב סדן יוצא חוצץ כנגד אווירת פירודין המנשבת במחנה, ונסמך על התורה הכלל-ישראלית שהתחנכנו לאורה. הוא מזהיר כהוגן מפני בריחה מאתגרי המדינה, ובמיוחד מן השירות הצבאי, שאינה אלא עצימת עיניים ונטישת כל משנתנו הציונית-דתית.
עד כאן טוב ויפה ושריר ובריר. אך כאשר הוא מעלה את השאלות הנוקבות באמת - זניחת הדרך הציונית בידי הממשלה, תקשורת מגויסת לטובת מדינת אויב פלסטינית, כיפוף הדמוקרטיה בדרכי הונאה, נטישת המגורשים ויחס מחפיר כלפיהם - לכל אלו לא מצאתי בדבריו שום תשובה של ממש, פרט לסיסמאות הלקוחות מאוצר הרוח והאמונה: לרומם את הרוח, לכבוש את היצר, להתחבר ו"באהבת חינם ננצח". מסרים אלו מורחבים בגיבוי ציטטות מתורת הרב, שקירב והאהיב את חלוצי הציונות בת-זמנו כנושאי חזון הגאולה בדרגתה דלתתא. האם הדברים רלבנטיים גם כלפי משחיתי הציונות והלאומיות? אתמהה. האם עלינו "להתחבר" למנאצי תורת ישראל, עם ישראל ("כל אזרחיה") וגם ארץ-ישראל?
ה"אהבה מקלקלת את השורה"; אהבת העם "בכל מחיר" מסיטה את הכותב הנכבד מדיון בקשר להתייחסות המעשית כאן ועכשיו אל "סיטרא דשמאלא", ומושכת את הקורא לעולם שכולו טוב ואור. הפתרון שמציע הרב סדן לכל השאלות המעשיות הבוערות הוא "להוסיף אור". סיסמה זו מתעלמת לחלוטין מן העובדה שיש הקמים עלינו, על אמונתנו ועל מפעלנו. נכון! נוסיף אור! אך מה יקרה בפועל בשטח מחר-מחרתיים?
כאמור, אין עיני ולבי להתפלמס עם משפטים ופסקאות בדברי הרב סדן, אלא עם המגמה הכללית. האומנם לב הוויכוח במחננו הוא מה משמעות דברי רב פלוני, והאם קציני "מעגל הגירוש 5-2" נועצו ברבותיהם? הפולמוס בקרב הציבור התורני-לאומי על-אודות היחס לצה"ל ולמדינה אינו מתבטא באמירה זאת או אחרת שיצאה מפי דובר מתלהם. אנו שרויים בוויכוח פנימי עמוק האם להחיל את יחסנו האנטי לממשלה גם כלפי יחסנו למדינה. האם חינוכנו הממלכתי מחייב נאמנות צייתנית לכל החלטה פסבדו-דמוקרטית, או שמא יש גבול לדמוקרטיה שטופת-מוח תקשורתית?
הדרך השלישית
הרב סדן יוצא חוצץ כנגד המנתקים עצמם ממדינת ישראל ומאתגריה, כנגד המסתגרים ומפנים עורף לצה"ל ולכל שליחות לאומית. עצתו היא "להתחבר", "להגביר אמונה", "להוסיף אור". ואני הקטן מציע דרך שלישית, שכבר הושמעה מעל במות שונות: לא להתנתק! לא להתחבר! לכבוש!
נוכיח כי אנחנו - כן, אנחנו - יכולים לכבוש את כותל המזרח של התפקידים הלאומיים, כולל בצה"ל ובמכלול כוחות הביטחון. נוכיח כי אנחנו ראשונים בכל האתגרים הציוניים כמו התיישבות, קליטת עלייה ובניית חברה יהודית צודקת. נוכיח כי אנחנו, חניכי הציונות התורנית, רואים את עצמנו שליחים של חזון "המדינה היהודית" גם בתחומי החינוך, המדע, הרפואה, הכלכלה, הרווחה, המשפט וכל מגזרי החיים. את ה"התחברות" המלאכותית לשונאי עמנו ודתנו נשאיר לעידן מאוחר יותר, רק לאחר שממשלת ישראל תבקש סליחה על התנהלותה המחפירה כלפי טובי הבנים, אשר גורשו בצעד חסר תקדים בין-לאומי, ללא הכנת תשתית לאומית של ממש לקליטתם, וללא כל תועלת הנראית באופק לאירוע אנטי-לאומי זה.
באחת, לא נושיט את הלחי השנייה למען ה"אור" וה"אהבה". נתנהל לדרכנו בשליחות "המדינה היהודית", משאת נפשנו, שתהיה "אור לגויים", אך גם "אור ליהודים"...
----------
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות:[email protected]
טלפון: 02-9974424
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
