ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
השניים היו אנשים מחושבים מאוד וצנועים מאוד, והם ידעו את הסוד שעדיף "פת חריבה ושלווה בה", מבית מלא כל טוב, שבו לחוצים כל העת מדאגות כלכליות ליום מחר. וכך בחרו השניים להסתפק במועט, לאכול מאכלים פשוטים מאוד, לוותר על רכישת בגדים חדשים, ואף ללבוש בגדים חמים בבית הקר כדי לחסוך את הוצאות החשמל על חימום הבית.
השמחה שררה בביתם, מפני שהאהבה ביניהם ולהט המסירות ללימוד התורה הקדושה, חיממה והאירה את ליבותיהם. ובכל זאת, הייתה גם צביטה קטנה בלב. המחסור העיק מעט ויצר קצת מחנק. כדי להפיג את הקושי, נטלה האישה כמה מצרכים יוקרתיים יותר, שאותם הם לא יכלו לרכוש ולאכול בקביעות, ושמה אותם במקפיא. בכל פעם שהיה קצת קשה, הם הסתכלו על המוצרים שבמקפיא, והרגישו טוב בלב- הנה, יש פת בסלם! הם ממש עשירים! (ולמרות שבשביל כולם, אלו מאכלים רגילים מאוד, הרי שבשבילם זה היה יקר, והם חשו שמי שאוכל מאותם מאכלים, הוא ממש עשיר).
בהמשך, מצבם הכלכלי הוטב, והיה בכוחם לקנות בקביעות את אותם מוצרים שנשמרו במקפיא, ואפילו לאכול אותם.
לימים, כשהם שוחחו על מצבם הכלכלי באותה שנה ראשונה, אמרה האישה – האמת, שזה היה קשה, אך הרווחנו מכך רווח גדול לכל החיים. מאז, אנחנו תמיד עשירים! כל פעם שאני רואה את אותם מאכלים יוקרתיים, אני מרגישה עשירה. מי שמתחיל ישר ממקום גבוה, לא יודע להעריך את מה שיש לו, אך מי שהתחיל ממקום נמוך, וטיפס למעלה, הוא תמיד עשיר!
ובאמת, ספור זה שיכול לקרות לכל אחד מאיתנו, הוא גם משל על תולדות עם ישראל, ויכול לשפוך אור על אחד מיסודות היהדות. כידוע, אנו מזכירים תדיר את יציאת מצריים. ואף הקדוש ברוך הוא, כשמתגלה אלינו וצווה לנו את תורתו הקדושה, מציג, כביכול, את עצמו – "אנוכי ה'... אשר הוצאתיך מארץ מצריים".
כלומר, ה' מדגיש כלפינו את יציאת מצריים ולא את בריאת העולם. יש כאן הדגשה שעבודת ה' נובעת כביכול מכוח יציאת מצריים יותר מאשר מכוח בריאת העולם. וודאי, עומקים רבים יש בדבר, וביניהם ההסבר שנתן ספר הכוזרי, על כך שביציאת מצריים ה' התגלה אלינו, ועינינו ראו ולא זר, לעומת בריאת העולם שלא ראינו בעינינו.
אך מצאנו עומק נוסף בדבר, לפי דברים שכותב בעל התניא (ליקוטי אמרים חלק שני - חינוך קטן) שיש דרך להגיע לאהבת ה', "כשיבין וישכיל בגדולתו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא... כאשר יוכל שאת בשכלו ומה שלמעלה משכלו, ואחר כך יתבונן באהבת ה' הגדולה ונפלאה אלינו לירד למצרים ערות הארץ להוציא נשמותינו מכור הברזל שהוא הסטרא אחרא, רצה לומר לקרבנו אליו ולדבקנו בשמו ממש... דהיינו שרוממנו מתכלית השפלות והטומאה לתכלית הקדושה... אזי כמים הפנים אל פנים, תתעורר האהבה בלב כל משכיל ומתבונן בענין זה בעומקא דלבא, לאהוב את ה' אהבה עזה ולדבקה בו בלב ונפש".
כלומר, כשאדם יתבונן באהבת ה' אלינו בכך שהוציאנו ממצריים, ממצב של תכלית השפלות מבחינה רוחנית (וגשמית) למצב גבוה מאוד, הרי האדם יאהב את ה' בחזרה, שהרי כמים הפנים לפנים. כשהאדם מרגיש שאוהבים אותו, הוא אוהב בחזרה.
וכאן אפשר לשאול – למה התניא מדבר על יציאת מצריים ולא על בריאת העולם? הרי אפשר גם להתבונן בכך שה' ברא את העולם והיטיב לנו?
ואפשר לענות, לאור דברינו, אדם מתפעל יותר מדברים שלא היו לו בהתחלה, מאשר מדברים שהיו לו תמיד. בבריאת העולם קיבלנו את הכל בהתחלה, לעומת זאת ביציאת מצריים, הרי שבתחילה היינו עניים ועבדים הן בגשמיות והן ברוחניות, ואחר כך נושענו והפכנו לעשירים, ועל כך אנו מודים לה' יותר, ומרגישים באהבתו אלינו.
וכך אנו עם ישראל בכל הדורות. אנו עם מיוחד. לכל העמים פשוטה העובדה שיש להם ארץ וביטחון וכן הלאה, אבל אנו עם ישראל, עם שגלה כל כך הרבה שנים, יודעים להעריך ולהודות על כל דבר, כי אצלנו שום דבר לא מובן מאליו.
שנזכה תמיד להודות לה' ולהיות עשירים!
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
איך עושים קידוש?
מתנות בחינם
חנוכה הכשרת כלי הזוגיות
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
הלכות שטיפת כלים בשבת
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך נראית נקמה יהודית?
איך ללמוד אמונה?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
אנחנו קודש למענך
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
