ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- אהבת ה'
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
מצות עשה לאהוב השם יתברך בכל ליבו ובכל נפשו ובכל מאודו שנאמר "ואהבת את ה' אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך".
מצוה לספר
הבגדים שלא כובסו
"אני לא יכול להתאפק יותר", סח ר' לוי יצחק מברדיטשב למשמשו, "אני חייב כבר לשהות שבת אצל ר' ברוך ממז'בוז', נכד הבעל שם טוב הקדוש". השמש הסתכל במבט מלא תמיהה ברבו, זה הרי לא סוד בין החסידים כי רבם רוצה מזה זמן רב לשהות אצל ר' ברוך בשבת, אולם נמנע מכך בגלל ההבדלים הגדולים בהנהגות האישיות שלהם. בעוד ר' ברוך היה אדם מסודר המקפיד על לבושו והתנהגותו השמרנית, היה ר' לוי יצחק אחוז התלהבות ושמחה ולא שם את ליבו על לבושו המסודר וכן הלאה. ר' לוי יצחק ידע שיתקשה מאוד לשמור על כל כללי ההתנהגות בביתו של ר' ברוך ולכן נמנע מלהתארח אצלו בשבת. אולם כעת כבר לא יכול היה לכבוש את תשוקתו, והחליט, כי הוא מוכן להתחייב בפני ר' ברוך לשמור על כל כללי הנימוס והסדר בתמורה לכך שר' ברוך יארח אותו.
ליל שבת, החזן מתחיל "לכו נרננה", ור' לוי יצחק כבר מרגיש צורך עז לצעוק "שבת קודש" אבל נאמן להבטחתו - שתק. ב"לכה דודי" התאפק קשות ולא פצח בריקוד סוער וכך גם ב"שלום עליכם". כשהתחיל ר' ברוך את הקידוש, כמעט לא יכול ר' לוי יצחק להתאפק, הוא נשך את שפתו התחתונה בניסיון להחניק את הניגון שכמעט ופרץ בקולי קולות. את ליבו של ר' לוי יצחק מילאה שמחה עצומה על כך שזכה לשבות עם הצדיק הנפלא, נכדו של הבעש"ט. לאחר מספר דקות ניגש אחד החסידים לאורח החשוב כשבידו מגש גדול עמוס בסוגי בשר שונים. "האם אפשר להציע לכבוד הרב מנת בשר לכבוד שבת?", שאל החסיד, "יש לנו פה מספר סוגים, מה הרב אוהב עוף או שניצל?" התלהב ר' לוי יצחק, תוך ששוכח את הבטחתו, "אני, אני אוהב את ה'!" ומרוב התלהבות נטל את המגש מידי החסיד וזרקו כלפי מעלה. בגדי הנוכחים כמובן התלכלכו כולל בגדיו של ר' ברוך. ר' ברוך שראה את אהבת ה' העצומה היוקדת בליבו של ר' לוי יצחק, החליט באותו רגע כי את הבגדים האלו ישמור עם הלכלוך ולא יכבסם לעולם...
מצוה להורות
אהבת ה'
מצוה זו נמנית על המצוות הניתנות לקיום בכל רגע ורגע . שהרי כך דרכו של חולה אהבה, שאין דעתו פנויה מאהבה זו אף רגע בכל אשר יעשה. (עיין הלכות תשובה לרמב"ם פרק י).
שאלת השאלות היא כיצד מגיעים למדרגה של אהבת ה' . עונה על כך החפץ חיים, כי לפי מידת הלימוד, ההתבוננות וההשקעה כך באה האהבה. אולם לימוד והתבוננות במה? הספרי (על פרשת שמע) עונה על כך: "איני יודע כיצד אוהב את המקום. תלמוד לומר 'והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך', שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם". כלומר על ידי לימוד תורה. הרמב"ם הוסיף דרך נוספת וזה לשונו: "והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו, בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים ויראה מהן חכמתו שאין לה ערך ולא קץ מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאווה תאווה גדולה לידע השם הגדול". אדם האוהב את חברו יעשה הכל על מנת שכולם יאהבו אף הם את חברו, וכך גם במצווה זו נכללת החובה לקרב את הבריות אל אהבת ה' , כפי שעשה אברהם אבינו, והרי על כך קראו הקב"
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
1 - מצות עשה להאמין שיש אלוה
2 - מצות עשה לאהוב השם יתברך
3 - מצות עשה לירא את ה'
טען עוד

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

למה לשמור על הקדושה?

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?

גאולת מצרים מאז ועד היום

שימוש בתנור אחד לחלב ובשר

האם מותר לפנות למקובלים?

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

מה המשמעות הנחת תפילין?

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
















