ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- לב המועדים
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- חודש אדר
בזמן שבית המקדש היה קיים היו נותנים מחצית השקל, והיו קונים בממון זה קרבנות שהיו מקריבים מר"ח ניסן.
הטעם שנקבע שהתשלום הוא חצי שקל ולא שקל שלם.
לפי שמחצית השקל באה לכפר על עוון העגל שהיו ישראל מתעסקים עימו חצי יום. אמר להם הקב"ה, חצי יום אכלתם משלי והייתם עובדים עבודה זרה, תחזירו לי, אמרו חז"ל, כיון שעבדו חצי יום, יתנו חצי שקל (ירושלמי שקלים פרק ב הלכה ג).
זמן הנתינה
לב המועדים (56)
הרב יהודה לב
25 - הלכות והליכות "בענין ברכות הנהנין"
26 - הלכות והליכות בענין "מחצית השקל"
27 - הלכות והליכות בענין "ארבעה פרשיות"
טען עוד
טעם אחר: כדי לקיים מצוות נתינה ברוב עם וי"ג הוא זמן שרוב הציבור מתאסף לבית הכנסת כדי לשמוע מגילה (טעמי המנהגים תתעא).
זמן נתינה בפורים המשולש
בכל שנה ושנה נותנים בירושלים את מחצית השקל ביום י"ד לפני מנחה, בשנה זו נותנים גם בירושלים את מחצית השקל ביום י"ג דהיינו בתענית אסתר לפני מנחה, והטעם: לפי שצריך ליתנם לפי המגילה (סדר פורים המשולש א לגר"ח זוונפלד, ולוח א"י).
זמן הנתינה : לפני מנחה (משנ"ב תרצד ס"ק ד, לוח א"י), והטעם: כדי שתהיה צדקה עם תענית לכפרה (כה"ח תרצד כה).
ויש הנוהגים: לתת אחר מנחה (סידור יעב"ץ, לוח א"י, וכן מנהג החת"ס).
וגם בכרכים המוקפים נותנים בי"ג (לוח א"י) ואף כשחל פורים במוצ"ש, כדי שתהיה צדקה עם תענית לכפרה (כה"ח שם).
ויש הנוהגים: לתת בליל פורים, זמן הנתינה : יש שכתבו לתת קודם קריאת המגילה (קיצור שולחן ערוך קמא ה). והטעם: כדי להסמיך לפורים כמה שאפשר (שו"ת דבר יציב ח"ב רצג).
מנהגו של הגרשז"א לתת את זכר למחצית השקל בליל ט"ו לפני תפילת מעריב (הובא בשלמי מועד, הליכות שלמה פורים יח ט), וכן נהג הגריש"א (אשרי האיש פרק מב ב).
לא נתן מחצית השקל לפני פורים : משלים אפי' לשנה אחרת כדתנן תקלין חדתין ועתיקין (שו"ע תקנ, הגרח"ק, ישמח ישראל פה הערה 8). ויש אומרים: שישלים אחר פורים (הגריש"א, הלכות והליכות פורים).
אמירת "זכר למחצית השקל"
יזהר שלא לומר שהכסף שנותן עבור מחצית השקל אלא "זכר למחצית השקל", והטעם: כיון שאסור להקדיש לבית המקדש בזמן שאינו קיים והמקדיש הקדשו קודש ואסור בהנאה אף לצורך צדקה (שו"ת הגאונים סימן מ, על פי מסכת סופרים פרק כא הלכה ד).
ויש אומרים שאפשר לומר ואין חשש, והטעם: דכיון שדבר ידוע שאין זה לשם כופר אלא לשם צדקה (שו"ת זכר שמחה סימן עו).
שיעור הנתינה
מטבע של חצי שקל, ונותנים שלושה חצאים של מטבע שכל אחת מהם מכונה בשם חצי (רמ"א תרצד א), והטעם: לפי שנאמר בפרשה של שקלים (כי תישא ל יג יד טו) שלוש פעמים "תרומה" ולומדים מזה חיוב לשלוש מטבעות (רמ"א סימן תרצד א, חיי אדם כלל קנה ד).
יש אומרים שאין צריך ג' מטבעות וסגי במטבע אחד שנקרא מחצית (מעשה רב אות רלג).
יש אומרים שא"צ כלל למטבע וסגי כל שיתן איזה סכום לצדקה ואפילו בשטר או בצי'ק דחוי זכר למחצית השקל (מנחת אליעזר ח"א סימן לף בית יהודה למהר"י עייאש ז"ל).
במנהג ליקח ג' חצאי דולרים
יש מקומות בא"י שלקחו ג' חצאי דולר, והטעם: לפי שבזמן מסוים לפני שנים לא היה להם מטבע שהיה רשום עליו ערך נקוב חצי, ועוד דבחצי דולר מעורבב בו כסף ממש [ובשנים אחרונות אינו כן ולכן יש לקחת מטבעות ישנות] ובימינו שיש חצי שקל אין ענין לקחת חצי דולר (עיין הליכות שלמה פורים יח ד"ה ט).
ויש מקומות שבהם הגבאי מכין חצאי דולר שיש בהם צירוף השיעור ומקנה אותם עבור ג' חצאי שקלים (לוח א"י).
בני ספרד: נוהגים לתת כפי ערך מחצית השקל של אז דהינו שהמטבע של זמנם שווה היה כשוי כסף ממש ושמים את שוי של הכסף של היום כפי המשקל של אז.
לתת מכסף מעשר
אין לתת מחצית השקל מכסף מעשר (של"ה מגילה ד"ה כל דבר, הובא בבאר היטב ב), והטעם: שדכל דבר שהוא חובה אינה בא אלא מן החולין ומחצית השקל הוי חיוב מצד המנהג (שערי ימי פורים שער ב פרק י ט) ומה שמוסיף יכול לתת מכסף מעשר (א"ר סימן תרפו).
נשים וקטנים יש אומרים שלנשים וקטנים אפשר לתת מכסף מעשר, והטעם: לפי שהם אינם בכלל החיוב ונותנים רק משום חומרא ולכן יש להקל (נטעי גבריאל פורים).
מאיזה גיל החיוב לתת
יש שאומרים: שחיובו מגיל עשירם שנה (שו"ע תרצד ג, וכן דעת הרע"ב שקלים פרק א משנה ג), ויש אומרים: מגיל י"ג שנים וכן כתבו הפוסקים (מג"א תרצד ס"ק ג, וכן דעת התוי"ט שקלים שם, עיין משנ"ב תרצד ס"ק ה), [ויסוד מחלוקתם באיזה גיל היו נותנים בזמן המקדש] וא"ר כתב דהוי רק לדינא (משנ"ב שם).
בניו הקטנים: והמנהג שהורים נותנים עבור ילדיהם הקטנים (משנ"ב תרצד ס"ק ה). והטעם: לפי שנאמר (שמות ל טו) "לכפר על נפשותיכם" ולכן נותנים אף עבור הילדים כדי לכפר על הנפש (כה"ח תרצד כז). טעם אחר: משום חינוך ויש לעין (נטעי גבריאל פורים תש"ס פרק כז הערה ה, עיין רוקח הלכות פורים אות רלז).
עובר: המנהג לתת אף על עובר במעי אמו (משנ"ב שם). וסימנך (שמות ל יג) "זה יתנו כל העובר על הפקודים" עובר אותיות עובר (סדר מנהגים לר"א טירנא בהגהות ומנהגים, כה"ח תרצד כז).
הפסקת הנתינה: קטן שאביו התחיל לתת בעדו שוב אינו פוסק (שקלים פרק א משנה ג רמב"ם פ"א משקלים ה"ז, משנ"ב תרצד ס"ק ה). ובמקור חיים (כאן) כתב ואין מועיל בזה התרה.
נשים ובנות במחצית השקל : יש שכתבו שיש ליתן אף בעד הנשים והבנות, (הגרשז"א, הליכות שלמה פורים פרק יח אורחות הלכה הערה 30, הגריש"א, הלכות והליכות פורים), והטעם: לפי שנאמר (שמות ל טו) "לכפר על נפשותיכם" ואף הנשים והבנות צריכות כפרה (כה"ח תרצד כז), ויתנו על ידי בעליהם.
טעם אחר: כיון שהקדים שקליהם לשקלי המן ועי"ז היה הנס, והרי אף הנשים והילדות היו באותו נס לכן גם הם חייבות (תורה תמימה פרשת כי תשא).
טעם אחר : דרך חומרא לפי שחוששים לשיטת הדעת תורה שנשים חייבות במחצית השקל בזמן המקדש (שו"ת שבט הלוי ח"ז ס' קפג).
ויש אומרים : שנשים פטורות ממחצית השקל (משנה שקלים ט, ג רמב"ם שקלים א,ז), והטעם: דאף בזמן המקדש פטורות מלתת מחצית השקל (עיין רמב"ם שקלים פרק א הלכה יז).
טעם אחר : לפי שמחצית השקל בא לכפר על חטא העגל ונשים לא חטאו בעגל (אלשיך פרשת כי תשא).
יעוד מעות מחצית השקל
יש אומרים: שאת המעות שנאספו ממחצית השקל יחלקו לענים (לבוש תרצד ב, קיצור שולחן ערוך קמא, לוח א" ) או לתת לנצרכים והם יוציאהו לצורך שמחת פורים (כה"ח תרצד). והטעם: כשם שבבית המקדש היו קונים מהמעות קרבנות הציבור להקריב כל השנה כן יש לתת מחצית השקל לענים לפי שצדקה מכפרת כקרבן (עיין מסכת סופרים כא ב, שערי ימי הפורים שער ב פרק י ז).
ויש אומרים: שאפשר להשתמש אף לצורך בית הכנסת ותשלום עבור הש"ץ והגבאי (ערהו"ש תרצד ח). וכן כתב הגריש"א שאפשר לתת לבדק הבית של בית הכנסת וכן לתומכי תורה ולהפצת היהדות וחינוך וכד' (אשרי האיש פרק מב ד), והטעם: כמו שבמדבר בנו את המשכן וכן בזמן שבית המקדש היה קיים השתמשו במותר המעות שנשארו לצרכי בית המקדש ה"ה בימינו (כה"ח תרצד כב בסופו, שערי ימי הפורים שם).
הטעם שלא היו מברכים על מצות שקלים בזמן המקדש
לפי שאין הממון שלו אלא ממון גבוה [ומאותו טעם אין היו מברכים על נתינת מתנות כהונה כשישראל נותן חלקו לכהן] משא"כ בפדיון הבן או במעשר שמברכים מפני שאין הברכה על הנתינה אלא על ההפרשה ועל הפיקדון שחלים בזה (רשב"א בתשובותיו סימן יח). טעם אחר: כיון שהנתינה אינה אלא הכשר מצווה והכנה למצות ששוקלים שקליהם כדי לקנות בהם קרבנות ציבור, ואין מברכים על הכשר מצווה (שו"ת שב משמעין חלק יור"ד סימן כה).
אנחנו קודש למענך
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך מותר להכין קפה בשבת?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
לאן המריבות בתוך עם ישראל מובילות אותנו?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מתי נכון לומר סליחות ?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
