ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בלק
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
ננסה השבוע להבין את משמעותו ואולי נזכה גם להבין נבואה נוספת המופיעה בספר ישעיה.
התרגום ורש"י בעקבותיו, מפרשים - לבד, בשקט בשתיקה. נצטט את לשונו הנפלאה של "אבן עזרא" בהביאו את פירושם:
"דברי המתרגם ארמית ידועים שהוא לבדו. והנה שפי - לבדו, גם הוא בלי אח". האבן עזרא רומז שהביטוי "שֶׁפִי" הוא יחידאי במקרא וגם עובדה זו רומזת למשמעותו. בשם אחרים מביא הוא פירוש אחר "כי הוא כמו נכאה לב (תה' קט, טז), מגזרת ושפו עצמותיו (איוב לג, כא)".
יתכן ויש קשר בין הפירושים וניתן לומר כי הלך בודד ושותק בגלל רוח הנכאים ששרתה עליו.
הרשב"ם, מנסה פשט אחר והוא מציע שהביטוי מסביר את מצבו הגופני של בלעם. לאחר שנלחצה רגלו אל הקיר, הפך בלעם לחיגר. הביטוי "שֶׁפִי" יתפרש כשורש מגזרת "חטופי פעל של ה"א", כמו "וְשֻׁפּוּ עַצְמוֹתָיו לֹא רֻאוּ" (איוב ל"ג כא) המתאר את מכאוביו וחוליו של איוב. מקורו של פירוש זה בדעת רבי יוחנן במסכת סוטה:
"בלעם חיגר ברגלו אחת היה, שנאמר: וילך שפי" (י ע"א).
גם פירוש זה יכול להתחבר לפירושים הקודמים, שהרי מצב הרוח בוודאי מושפע גם ממצב הגוף ולהיפך.
מעניין שבמדרש מובא גם כיוון הפוך, וז"ל: "דעתו היה לקלל, שעד אותה שעה היה שפוי ומן אותה שעה נטרד" (במדבר רבה פרשה כ ד"ה ויהי בבוקר).
מדרשי אגדה אחרים מושכים אותנו לכיוון חדש. נביא שניים מהם ואחר כך ננסה להסבירם. וז"ל:
"שפי מלמד שפשפש השעה שהקב"ה כועס בה" (מדרש אגדה במדבר פרק כג [ג]) "דבר אחר שפי כמו (שם מט) שפיפון עלי אורח שהיה קוסם ומנחש והיה נמשך על גחונו כנחש" (פסיקתא זוטרתא פרשת בלק דף קכז ע"ב).
יתכן ולכיוון זה רומזים "אבן עזרא" ורמב"ן הטוענים לסוד שמסתתר מאחורי הביטוי. צריך לומר כי הביטוי רומז לדרכי הכישוף והקסם שבלעם נקט בהם כדי למצוא את הדרך לפגע בעם ישראל.
"בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הַקּוֹסֵם" (יהושע י"ג כב) ההולך "לִקְרַאת נְחָשִׁים" (במדבר כ"ד א).
נחזור לדרך הפשט.
הרמב"ן במקום והרד"ק על ישעיה (י"ג ב, מ"א יח) מסבירים כאילו שכתוב "וַיֵּלֶךְ אל שֶׁפִי" ומשמעות הכתוב היא שבלעם הלך אל המקום הגבוה ביותר. משם היה יכול לראות את כל העם ו"לברכו" על פי הנחיית בלק. פירוש זה המקשר בין פסוקנו לפסוק בישעיה מביא אותנו לדון בדברי נביא האמת מישראל.
ישעיה הנביא מנבא:
"מַשָּׂא בָּבֶל אֲשֶׁר חָזָה יְשַׁעְיָהוּ בֶּן אָמוֹץ: עַל הַר נִשְׁפֶּה שְׂאוּ נֵס הָרִימוּ קוֹל לָהֶם הָנִיפוּ יָד וְיָבֹאוּ פִּתְחֵי נְדִיבִים"
אם המשא עוסק בבבל והר נשפה פירושו הר גבוה, קשה מאוד היכן יש הרים בבבל? והרי בבל שוכנת בבקעת שנער. היא מישורית כמעט לחלוטין וחלק ניכר משטחה נמצא בין הנהרות הפרת והחידקל. לכן יש הטוענים שמשא בבל הוא בעצם משא אשור.
יש לכך הוכחות רבות מפשט הכתובים אנו נציין רק אחת. הרים גבוהים יש בממלכת אשור, אחד מהם הוא אותו "הַר נִשְׁפֶּה" שמקבילתו היא אותה פסגה בארץ מואב "וַיֵּלֶךְ שֶׁפִי" עליה עלו בלעם ובלק כדי לצפות על העם שעליו נאמר:
"כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב וְלֹא קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵל"
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
למה ללמוד גמרא?
מהו הכח שמוציא את עם ישראל ממשבר?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
משמעות המילים והדיבור שלנו
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך ללמוד אמונה?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
