ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת שנת השבע
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- הכנה מעשית לשמיטה
כפי שלמדנו שם, התנאים חולקים אם התנאי לקדושת שביעית של צמח שאינו ראוי לאכילה הוא ששימושו שווה לכל נפש, או שהנאתו בשעת ביעורו. למדנו מחלוקת ראשונים מהי הגדרת הנאתו וביעורו כאחת:
לפי המשנה ראשונה ובעל המאור: אסור לפגוע בצמח עד שנהנים ממנו. אם ההנאה מגיעה לפני הביעור, או בשעת הביעור, הצמח יהיה קדוש.
לפי רש"י ור"ח: ההנאה צריכה להתקבל דווקא בשעת הפגיעה בצמח.
לכאורה ניתן לזהות שתי הנאות מפרחים: עצם ראייתם, וריחם.
לכאורה יש מקום להציע שקדושת פרחים ובשמים תהיה תלויה במחלוקת זו: לפי המשנה ראשונה ובעל המאור הם יהיו קדושים, שהרי נהנים מהם בלא לפגוע בהם. לפי רש"י ור"ח הם לא יהיו קדושים, מאותה הסיבה: הם אינם נפגעים בשעת ההנאה מהם.
חמדת שנת השבע (18)
הרב בצלאל דניאל
3 - קניית פרחים בשמיטה
4 - קניית פרחים בשמיטה
5 - קניית פרחים בשמיטה
טען עוד
בירושלמי (שביעית פרק ז הלכה א) שואלים אם בשמים קדושים בקדושת שביעית. הר"ש סירלאו מפרש שהאמוראים מתלבטים בשאלה אם יש קדושה בצמח שעיקר הנאתו מתקבלת ללא פגיעה בו. לפי פירוש זה מסקנת הירושלמי היא שפרחים אינם קדושים בקדושת שביעית, כדברי רש"י ור"ח.
הרמב"ם אינו פוסק פסיקה מפורשת בנוגע לקדושת פרחים, אך הוא פוסק ביחס לקטף (שרף של עצים או שיחים הראוי לשימוש, בעיקר כבושם). הוא מציע הבחנה: קטף היוצא מאילן מאכל אינו קדוש בקדושת שביעית; קטף היוצא מאילן סרק קדוש בקדושת שביעית.
לאור דבריו, החזון איש מסביר שהתלבטות הירושלמי היא על בשמים הטפלים לשיח. בירושלמי מניחים כמובן מאליו שבשמים קדושים בקדושת שביעית, השאלה היא רק על בשמים ופרחים מעץ מאכל. הרמב"ם פוסק שמסקנת הירושלמי היא שהם אינם קדושים. אך לכאורה עולה מן הדברים שצמח שמגדלים בשביל פרחיו ובשמיו קדוש בקדושת שביעית.
הרב טיקוצ'ינסקי פוסק כדברי החזון איש, אך מוסיף ביאור משמעותי לדבריו. אם מפיקים בושם מעלה או פרח, יש בו קדושה. אך אם עצם ראייתו מסבה הנאה, זה לא מזוהה הלכתית כהנאה, לעניין החלת קדושת שביעית על הצמח. לכן הפרחים שנועדו למראה בלבד אינם קדושים בקדושת שביעית.
ישנה מחלוקת אם כוונתו לפרחים שנועדו למראה בלבד, אך אם הם מיועדים גם לריח תהיה בהם קדושה, או שכוונתו שתהיה בהם קדושה רק אם נועדו בעיקר לריח. כך או כך, קשה לומר שהפרחים שאנו קונים לשבת מיועדים לריח. גם אם יש להם ריח נעים, זה רק בנוסף למראה. נשווה בנפשנו: יתכן מצב בו נבחר פרחים חסרי ריח מפני המראה. אך קשה לדמיין שנבכר פרחים שאינם נראים טוב רק מפני ריחם, נפלא ככל שיהיה. ודאי שבפרחים שאנו קונים, מראה הפרחים הוא העיקר.
הציץ אליעזר מוסיף רובד חשוב נוסף לדיון.
הוא שואל: מדוע בתלמוד הבבלי השאלה הזו כלל לא עלתה? ניתן לענות שלכאורה הדברים תלויים במחלוקת הראשונים שלמדנו בשבוע שעבר. אך הוא מעיר ששכחנו משהו אחר.
רבי יוסי חולק על הקריטריון של הנאתו וביעורו כאחד, ואומר שהקריטריון לחלות קדושת שביעית על צמחים שאינם מיועדים לאכילה הוא היותם שווים לכל נפש. בהלכה אנו נוטים להתעלם מדעתו, מכיוון שאנו דורשים קריטריון מחמיר יותר. אך הציץ אליעזר אומר שאיננו חולקים על הקריטריון שלו, אלא רק מוסיפים עליו!
בהלכות יום טוב אנו למדים שמוגמר, שנועד לריח, אינו שווה לכל נפש. אם כך, מסיק הציץ אליעזר, לפי הבבלי, פרחים ובשמים, שנועדו למראה ולריח, אינם שווים לכל נפש, ואינם קדושים בקדושת שביעית!
לסיכומו של עניין:
ישנה מחלוקת גדולה אם צמחים שנועדו להפקת בשמים קדושים בקדושת שביעית, ונטיית הפוסקים היא להחמיר בזה.
אך לעניין פרחי נוי, הפרחים הרגילים שאנו רגילים לקנות לכבוד שבת וכדו', רוב מוחלט של הפוסקים מסכימים שאינם קדושים בקדושת שביעית (לרוב הדעות, גם אם הם ריחניים).
בשבוע הבא נמשיך את הבירור ההלכתי ביחס לרכישה של הפרחים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
