בית המדרש

  • מדורים
  • חמדת שנת השבע
קטגוריה משנית
  • משפחה חברה ומדינה
  • הכנה מעשית לשמיטה
לחץ להקדשת שיעור זה
undefined
3 דק' קריאה
בשבוע שעבר התחלנו לעסוק בשאלה אם מותר לקנות פרחים בשמיטה. אחת השאלות העומדות בבסיסי השאלה היא אם פרחים קדושים בקדושת שביעית. פתחנו בשאלה הכללית יותר: באילו צמחים שאינם מיועדים למאכל אדם יש קדושה.
כפי שלמדנו שם, התנאים חולקים אם התנאי לקדושת שביעית של צמח שאינו ראוי לאכילה הוא ששימושו שווה לכל נפש, או שהנאתו בשעת ביעורו. למדנו מחלוקת ראשונים מהי הגדרת הנאתו וביעורו כאחת:
לפי המשנה ראשונה ובעל המאור: אסור לפגוע בצמח עד שנהנים ממנו. אם ההנאה מגיעה לפני הביעור, או בשעת הביעור, הצמח יהיה קדוש.
לפי רש"י ור"ח: ההנאה צריכה להתקבל דווקא בשעת הפגיעה בצמח.
לכאורה ניתן לזהות שתי הנאות מפרחים: עצם ראייתם, וריחם.
לכאורה יש מקום להציע שקדושת פרחים ובשמים תהיה תלויה במחלוקת זו: לפי המשנה ראשונה ובעל המאור הם יהיו קדושים, שהרי נהנים מהם בלא לפגוע בהם. לפי רש"י ור"ח הם לא יהיו קדושים, מאותה הסיבה: הם אינם נפגעים בשעת ההנאה מהם.

בירושלמי (שביעית פרק ז הלכה א) שואלים אם בשמים קדושים בקדושת שביעית. הר"ש סירלאו מפרש שהאמוראים מתלבטים בשאלה אם יש קדושה בצמח שעיקר הנאתו מתקבלת ללא פגיעה בו. לפי פירוש זה מסקנת הירושלמי היא שפרחים אינם קדושים בקדושת שביעית, כדברי רש"י ור"ח.

הרמב"ם אינו פוסק פסיקה מפורשת בנוגע לקדושת פרחים, אך הוא פוסק ביחס לקטף (שרף של עצים או שיחים הראוי לשימוש, בעיקר כבושם). הוא מציע הבחנה: קטף היוצא מאילן מאכל אינו קדוש בקדושת שביעית; קטף היוצא מאילן סרק קדוש בקדושת שביעית.
לאור דבריו, החזון איש מסביר שהתלבטות הירושלמי היא על בשמים הטפלים לשיח. בירושלמי מניחים כמובן מאליו שבשמים קדושים בקדושת שביעית, השאלה היא רק על בשמים ופרחים מעץ מאכל. הרמב"ם פוסק שמסקנת הירושלמי היא שהם אינם קדושים. אך לכאורה עולה מן הדברים שצמח שמגדלים בשביל פרחיו ובשמיו קדוש בקדושת שביעית.
הרב טיקוצ'ינסקי פוסק כדברי החזון איש, אך מוסיף ביאור משמעותי לדבריו. אם מפיקים בושם מעלה או פרח, יש בו קדושה. אך אם עצם ראייתו מסבה הנאה, זה לא מזוהה הלכתית כהנאה, לעניין החלת קדושת שביעית על הצמח. לכן הפרחים שנועדו למראה בלבד אינם קדושים בקדושת שביעית.
ישנה מחלוקת אם כוונתו לפרחים שנועדו למראה בלבד, אך אם הם מיועדים גם לריח תהיה בהם קדושה, או שכוונתו שתהיה בהם קדושה רק אם נועדו בעיקר לריח. כך או כך, קשה לומר שהפרחים שאנו קונים לשבת מיועדים לריח. גם אם יש להם ריח נעים, זה רק בנוסף למראה. נשווה בנפשנו: יתכן מצב בו נבחר פרחים חסרי ריח מפני המראה. אך קשה לדמיין שנבכר פרחים שאינם נראים טוב רק מפני ריחם, נפלא ככל שיהיה. ודאי שבפרחים שאנו קונים, מראה הפרחים הוא העיקר.
הציץ אליעזר מוסיף רובד חשוב נוסף לדיון.
הוא שואל: מדוע בתלמוד הבבלי השאלה הזו כלל לא עלתה? ניתן לענות שלכאורה הדברים תלויים במחלוקת הראשונים שלמדנו בשבוע שעבר. אך הוא מעיר ששכחנו משהו אחר.
רבי יוסי חולק על הקריטריון של הנאתו וביעורו כאחד, ואומר שהקריטריון לחלות קדושת שביעית על צמחים שאינם מיועדים לאכילה הוא היותם שווים לכל נפש. בהלכה אנו נוטים להתעלם מדעתו, מכיוון שאנו דורשים קריטריון מחמיר יותר. אך הציץ אליעזר אומר שאיננו חולקים על הקריטריון שלו, אלא רק מוסיפים עליו!
בהלכות יום טוב אנו למדים שמוגמר, שנועד לריח, אינו שווה לכל נפש. אם כך, מסיק הציץ אליעזר, לפי הבבלי, פרחים ובשמים, שנועדו למראה ולריח, אינם שווים לכל נפש, ואינם קדושים בקדושת שביעית!

לסיכומו של עניין:
ישנה מחלוקת גדולה אם צמחים שנועדו להפקת בשמים קדושים בקדושת שביעית, ונטיית הפוסקים היא להחמיר בזה.
אך לעניין פרחי נוי, הפרחים הרגילים שאנו רגילים לקנות לכבוד שבת וכדו', רוב מוחלט של הפוסקים מסכימים שאינם קדושים בקדושת שביעית (לרוב הדעות, גם אם הם ריחניים).

בשבוע הבא נמשיך את הבירור ההלכתי ביחס לרכישה של הפרחים.
ניווט מהיר
שיעורים באתר ישיבה
  • הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
  • הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
    הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
  • הרב חגי לונדין
    הרב חגי לונדין
  • הרב ש. יוסף וייצן
    הרב ש. יוסף וייצן
  • הרב מרדכי שטרנברג זצ"ל
    הרב מרדכי שטרנברג זצ"ל
  • הרב מרדכי גרינברג
    הרב מרדכי גרינברג
  • הרב אורי שרקי
    הרב אורי שרקי
  • הרה"ג שאר ישוב כהן זצ"ל
    הרה"ג שאר ישוב כהן זצ"ל
  • הגאון הרב עובדיה יוסף זצ"ל
    הגאון הרב עובדיה יוסף זצ"ל
  • הרב בני אלון
    הרב בני אלון
    undefined
    4 דק'
    מלחמת "חרבות הברזל"

    הרב זלמן מלמד בפנייה לח'אמנאי שר"י

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ח סיון תשפ"ה
    undefined
    עסקי גוג ומגוג

    הרמב"ם וגוג ומגוג

    במשנה מובא מעשה בגויים שנכנסו לירושלים ובזכריה בן הקצב ואשתו. לרמב"ם זהו מעשה סמלי ,שמבאר את נבואות זכריה בענין הגויים שנכנסים לירושלים במלחמת גוג ומגוג.

    הרב מרדכי הוכמן | תשרי תשפ"ד
    undefined
    כיצד מתפללים?

    זמן ק"ש ותפילת שחרית

    פרק יא

    א - זמני הבוקר. ב - חשבון זמני הבוקר. ג - זמן קריאת שמע. ד - זמן תפילה. ה - תפילת ותיקין בהנץ החמה. ו - זמן ותיקין והנץ המדויק. ז - עד כמה אפשר להקדים את התפילה. ח - עד כמה אפשר להקדים את התפילה בשעת הדחק. ט - ותיקין ביחיד מול תפילה במניין. י - השעות הזמניות ודיניהן. יא - הלכה למעשה בסוף זמן ק"ש ותפילה. יב - תפילה במניין מול שמירת הזמנים.

    הרב אליעזר מלמד | תשס"ד
    undefined
    חבלי משיח

    דוד ובת שבע - הספור שלא שמעתם

    הרמב"ם סבור שאוריה החתי היה גוי; וממילא ה"נשואים" שלו עם בת שבע היו אסורים וחסרי תוקף. צריך להבין את כל השתלשלות העניינים סביב הפרשיה באופן אחר; ויש לכך סימוכין בכתוב ובמדרש.

    הרב מרדכי הוכמן | אב תש"ע
    undefined
    השכמת השחר

    ברכות השחר למי שהיה ער בלילה

    הרב מיכאל יומטוביאן | אלול תשע"ח
    undefined
    נוסחי תפילה

    ברכות השחר - עדות המזרח

    הסידור המהיר | תשרי תשע"ז
    undefined
    ספר תהילים

    תהלים לשעת צרה

    שלושה פרקי תהלים המסוגלים לשעת צרה ע"פ הוראת הרבנות הראשית לישראל ולשכת רב הכותל המערבי

    רבנים שונים
    undefined
    עקב

    מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ

    הרב יוסף כרמל | אב תשע"ה
    undefined
    עסקי גוג ומגוג

    משמעות ייסורי גוג ומגוג

    יחזקאל מנבא שלאחר שישראל יתקבצו לארצם, תתקיים בם הנבואה הקדמונית; וגוג ומגוג ינסו לכבוש אותם, והקב"ה ילחם בהם באש. נבואת יחזקאל מתבססת על נבואת אלדד ומידד שהיתה במדבר - בעת שהשליו חזר והגיע לבני ישראל.

    הרב מרדכי הוכמן | כ"ח אב תשס"ט
    undefined
    נוסחי תפילה

    תפילה לשלום המדינה ולחיילי צה"ל

    הסידור המהיר
    undefined
    הלכות צומח ובעלי חיים

    הלכות שילוח הקן

    גדרי מצוות שילוח הקן; ביאור טעמי המצוות בכלל ומצווה זו בפרט; האם יש חובה לקחת את הביצים? דעת הפוסקים ודעת המקובלים; דברים שחובה לדעת לפני קיום המצווה; כיצד משלחים ודין הברכה.

    הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
    undefined
    21 דק'
    צניעות

    הלכות צניעות א'

    מקורות האיסור; האיסור הכללי; מנהגים; צניעות בנשים; ילדות קטנות; מכנסיים לנשים; בגד אדום

    הרב אליעזר מלמד | סיון תשנ"ד
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il