ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- פנחס
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
אם נכון הדבר בסתם מקרה, על אחת כמה וכמה שכן הוא כאשר אותו החייכן אינו כופה אחרים לעשות רצונו, אלא מותיר בידם את הבחירה האם ליפול ברשתו או לא.
בפרשתנו מצווה הקב"ה את בני ישראל, לראות בבני מדין צרים ואויבים, ולהכות בהם. וכי מה עשו בני מדין רעה לישראל? והלא אפילו האדומים שאיימו לצאת בחרב לקראת בני ישראל, נא' בהם: "לא תתעב אדומי" - ומה עשו בני מדין יותר מהם? כל פשעם של המדיינים היה להציע לבני ישראל לזנות אחר בנותיהם וללכת בדרכם, ומה בכך? הבחירה הרי נותרה ביד בני ישראל אם לחטוא או לא.
מסתבר, שלא כך רואה הקב"ה את פני הדברים: "אמר רבי נתן: מנין שלא יושיט אדם כוס של יין לנזיר, ואבר מן החי לבני נח? תלמוד לומר (ויקרא יט): ולפני עור לא תתן מכשול" (עבודה זרה דף ו ע"ב).
על אף התדמית המאצ'ואית משהו, בו רואה האדם את עצמו כשליט-על לבחור כרצונו ולא להיות מושפע מסביבתו - האדם הוא דוקא יצור נוח להתפתות. יתרה מזאת, אסור לאדם להכניס עצמו, ללא צורך, למקום בו הוא עלול להכשל. אמרו בגמ', שהעובר ללא צורך במקום של פריצות, אע"פ שמסב ראשו ואינו מסתכל, הרי הוא רשע בדבר הזה (עי' בב"ב נז ע"ב. ועיין ברכות נה ע"א גבי קיר נטוי).
משל היצר הרע למה הוא דומה לליסטים חיגר היושב על פרשת דרכים, אך ידיו חזקות מאד. חכם הולך מסביב וכלל אינו מגיע אליו. וטיפש הרי הוא הולך בדרך זו ומשחק בחיגר. פעם ופעמיים מצליח עד שלבסוף תופסו השודד. וכיון שתפסו, לא בנקל יצא ממנו (עי' אבות דר"נ).
הכשלת חבירו בכל דבר שיגרום לו נזק - הרי זה דבר חמור, אך ביותר חמור הוא כאשר גורם לחבירו נזק רוחני: "'וידבר ה' אל משה לאמר, צרור את המדינים' (במדבר כ"ה, טז יז). למה? 'כי צוררים הם לכם' (במדבר כ"ה יח), מכאן אמרו חכמים בא להורגך השכם להרגו, ר' שמעון אומר: שכל המחטיא את האדם יותר (חמור) מן ההורגו, שההורגו הורגו בעולם הזה, ויש לו חלק לעולם הבא, והמחטיאו הורגו בעולם הזה ולעולם הבא" (תנחומא פינחס ד) - המחטיא את האדם טורדו מן העולמות הרוחניים שאמור האדם לקנות, ומשבש את דרכיו בעולם הזה. אין זה דבר של מה בכך!
המצופה מאיתנו כיום הוא להתרחק מכל הבא להחטיאנו, בזדון או בשגגה. יש להתרחק מכל הבא לשתול בדעתנו עקמימות המחשבה, ורגשות זלזול בקודש. רק מי שטחו עיניו מראות, לא יתן ליבו למגמתיות התקשורתית, שהיא שופר האידיאולוגיה החילונית. רק עיוורון רוחני ידחיק את מלחמת התרבות הסוערת המתנהלת במדינת ישראל.
מאידך עלינו להרבות בהצעת הטוב בפני אותם תינוקות שנשבו. כשם שאסור לזמן את הרע בפני חברו, כך יש לזמן את הטוב בפניו, לפתוח פתח ואור בפני כל מי שרק ירצה לשוב.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













