ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- ויקרא
וזה לשונו: "ויש לומר גם כן, כי בשבת אין צורך לבחינת המעשה, שבשבת נאסר כל המלאכות, ולכך הרצון בלבד להיות מוסר נפשו לה' יתברך הוא הקרבן".
פירוש, בגלל שמעלתה של השבת כה גבוהה, אנו סמוכים וקרובים אליו יתברך בעצם הרצון שלנו, עד שאין לנו צורך בביטוי מעשי של הקרבת קרבנות לגילוי רצון זה.
עניין הקרבת הקרבנות אינו מעשה שהיה רק נחלת העבר בזמן בית המקדש. יותר מכך, הוא אינו מעשה חיצוני בלבד של העלאת בהמה על המזבח. אלא, הכוונה הפנימית היא לגלות את המקום הצפון בלב האדם ששם הוא 'בלתי לה' לבדו'.
כך כותב 'השפת אמת': "'צפונה לפני ה'- כי עיקר הקרבן היה הרצון למסור נפשו לה' יתברך, וזה ההסתר שהיה בהקרבן ונקרא צפונה, וזה יוכל להיות גם עתה להיות כל האדם משועבד לה' יתברך".
בתוך כל אחד מישראל גנוזה נקודה עמוקה של רצון להתקרב לאביו שבשמיים. אפילו יהודי שבחיצוניותו נראה רחוק ביותר מקדושת ישראל, אנו מאמינים שגם בתוכו יש רצון למסור נפשו, גופו ומאודו למען כבודו יתברך, ושבוודאי יגיע הזמן שיתגלה הרצון העמוק הזה.
אנו נמצאים בחודש אדר, ומתקרבים לימי חג הפורים. בעל ספר 'הלקח והלבוב' (על פורים) כותב בשם האריז"ל שי"ב חודשי השנה מכוונים כנגד י"ב השבטים. והשבט שמכוון כנגד חודש אדר הוא שבט נפתלי.
על נפתלי נאמר בתורה "נפתלי שבע רצון" (דברים לג, כג), ועוד נאמר (בראשית מט, כא) "נפתלי אילה שלוחה". כותב 'הלקח והלבוב': "מורה על גודל כוח הזריזות שיש בכוח שבט נפתלי, היפך עמלק שהוא מכניס בכלל ישראל שירגיש (דברים, כה, יח) 'ואתה עיף ויגע'. קרירות מביא את האדם לידי עצלות. כאשר בא האדם לידי ייאוש, בא לידי עצלות. עמלק בא ברפידים, אמרו חז"ל (בכורות ה, ע"ב) שהוא לשון רפיון ידים ועצלות".
ומוסיף: "כוח הרצון הוא מה שגורם לאדם לבוא לידי מידת הזריזות, הרצון הוא כוח הדוחף שיש באדם. שורש תיבת 'רצון' הוא 'רץ', האדם רץ כפי מידת הרצון שיש בו, כי הרצון הוא הכוח המתגבר על רפיון".
ואת 'הרצון' הזה אנחנו מקבלים בפורים. בפורים האדם מקבל לב חדש, וגובר החשק לעשות רצון אביו שבשמים, כפי שחז"ל (שבת פח, ע"ב) דורשים שבפורים קיבלנו את התורה ברצון. כלומר, התגלה הרצון הפנימי שלנו לקרבת אלוקים על ידי קבלת התורה.
רבנו נחמן מברסלב זי"ע כותב (שיחות הר"ן יב) שאמנם היום אין קורבנות, אבל האדם שמתאמץ להתפלל תפילה בכוונה, אדם שאחר כל נפילה לא מתייאש אלא אוסף את עצמו להתחיל מחדש, כל זה בחינת קרבן, ועליו נאמר "כי עליך הורגנו כל היום".
קרבן הוא לשון התקרבות. אנו אומרים כל יום בתפילה "וחיי עולם נטע בתוכנו". בתוך כל איש ישראל מונחת תשוקה גדולה לחיות חיי אמת ואמונה. יש פעמים שההרגש רדום, אבל בימים אלו יש יכולת להתחדש ולהצית מחדש את האש היוקדת בתוך לב האדם, כפי שרבנו הקדוש כותב שכל ההתחלות מפורים (ליקוטי מוהר"ן תניינא עד). כי על ידי שמחת פורים יש לאדם את הכוח להתחזק, לעשות התחלה חדשה בדרכי היהדות.
בפזמון שלאחר מגילת אסתר אנו אומרים: "להודיע שכל קויך לא יבושו ולא יכלמו לנצח כל החוסים בך", וזה המסר של המגילה "אין שום ייאוש בעולם כלל"! רק לרצות ולרצות, להמשיך לכסוף להשתוקק לפעול טוב בעולמו של הקב"ה. לא לזלזל במעט טוב שאני כן יכול ומסוגל לעשות, אלא להאמין שכל מעשה אפילו הכי קטן הוא משמעותי כי "והכלל, שהעיקר הוא הרצון והכיסופין, שיהיה כוסף תמיד אליו יתברך" (שיחות הר"ן נא).
כותב 'הלקח והלבוב': "הרבונו של עולם תובע מאיתנו שנעשה שינויים בדרך החיים שלנו, אינו מבקש דברים גדולים. 'נפש כי תקריב'- עני מביא מנחה, דבר קטן, אבל הוא עם הנפש, עם כל הרצון ובאמת. כן בדורות הללו שאנו עניים בדעת, רוצה מאיתנו הקב"ה דברים קטנים, דברים שיש ביד האדם לעשותם, שיעשה אותם באמת".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
