ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מטות
- משפחה חברה ומדינה
- צבא ומלחמה
- שיעורים נוספים בענין מלחמה
לכן ציוה ה' למשה "נקום נקמת בני ישראל מאת המדיינים" (פסוק ב'). אבל חז"ל, בעינם הביקורתית והמבחנת, שמו לב כי בפסוק הבא מנסח משה את דבריו "לתת נקמת ה' במדין" (פסוק ג). מפני מה יש כאן שינוי? עונה רש"י: "שהעומד כנגד ישראל, כאילו עומד כנגד הקב"ה". ובכן יש לנקום נקמתו של הקב"ה!
מפני מה יש להקיש בין הנושאים? הסבירו זאת במדרש תנחומא (פרשת מטות, פסקא ג)
"אמר משה: רבון העולם, אם היינו ערלים או עובדי ע"ז או כופרים במצוות, לא היו שונאים אותנו, ולא רודפים (אחרינו) [אותנו]. אלא בשביל תורה שנתת לנו. לכך הנקמה [היא] שלך!"
גם הפסיכיאטר הדגול זיגמונד פרויד פרסם דברים דומים בתחילת ספרו "משה והמונו-תיאיסטיות". אחרי שאבחן אצל פציינטים רבים (בארצו ובדורו) רצונות כמוסים של שנאת עם ישראל, תָהָה על שרש הדברים. הוא מצא כי רובם של הפציינטים סבלו תסכול מתאוות שלא יכלו לבוא על סיפוקם, או מפני החק, או מפני נורמות ציבוריות. מפני מצוקת נפשם ומלחמת היצר הבלתי פוסקת, האשימו את מי שהביא לעולם את הקוד המוסרי, כלומר בני ישראל בהר סיני. תסבוך התמודדותם הכושלת מול תאוות יצרם הביא אותם לשנוא את הקב"ה אשר לפי דעתם יש להאשים אותו על מצב קשה זה. וכיון שלא יוכלו "להגיע אליו" פגעו בנושאי דברו, אלה שלימדו לאנושות איפוק ומשמעת עצמית. [ולפי הסברו של פרויד שם, גם העובדא כי יש"ו הנוצרי היה יהודי, תרם לאנטי-שמיות שלהם. כי כיון שמפני דתם לא יוכלו לשנוא אותו בגלוי על הטפותיו, העבירו את השנאה לבני עמו].
רעיון זה חזרו ושננו חז"ל בכמה מקומות. כלשונם אצל דברים אחרים: "מן המקרא, מן הנביאים, ומהכתובים". מן התורה כיצד? בשירת ים סוף שרו ישראל "וברב גאונך תהרוס קמיך" (שמות טו, ז). הקשה רש"י: "ומי הם הקמים נגדו? [נגד הקב"ה]. וענה "הם הקמים על ישראל" עכ"ל. כי זו היתה סיבה לזו.
וכן בשירת דבורה [בספרי נביאים] מצאנו כי היא קִללה את יושבי מרוז שלא באו לעזור לאחיהם מישראל נגד הפולשים הנכרים, בימי סיסרא. "אורו מרוז וכו' אורו ארור יושביה, כי לא באו לעזרת ה', לעזרת ה' בגיבורים" (שופטים ה, כג). בשביל מה להזכיר כאן שהקב"ה זקוק כביכול לעזרה? עונה שם רש"י: "כביכול, שמי שהוא עוזר את ישראל, כעוזר את השכינה".
וכן בכתובים, בספר תהלים (פג, ב-ג) שר דוד "אלוהים אל דמי לך וכו' כי הנה אויביך יהמיון ומשנאיך נשאו ראש". וצ"ע הרי ידענו ההבדל בין "אויב" ל"שונא". הראשון הוא מפני מעשי איבה בפועל, ושנאה היא רק בלב ("לא תשנא את אחיך בלבבך"). הא כיצד אפשר לעשות מעשי איבה להקב"ה? עונה רש"י (על שמות טו, ז) "ומה היא ההמיה? [המשך הפסוק] "על עמך יערימו סוד". ועל זה קורא אותם אויביו של ה'". כי כאשר מכים את ישראל, מתכוונים להכות באביהם שבשמים ובציוויָו המוסריים. [כל הרעיון הנ"ל נמצא גם בספרי, במדבר י', פסוק "וינוסו משנאיך מפניך". עיי"ש].
על ידי זה נבין מאמר חז"ל: "הסוטר לועו של ישראל, כאילו סוטר לועו של שכינה" (סנהדרין נח ע"ב). כי מדוע לא קצרו לומר "הסוטר לועו של חברו" (כסגנונו של ריש לקיש בשורה הבאה)? אלא מדובר בגוי המכה את ישראל. ולכן אותו מצרי שהכה לישראל היה חייב מיתה, ומשה קיים בו מדת הדין.
על ידי זה גם מוסבר מדוע כל יהודי הנהרג ע"י גוי, מפני שהוא יהודי, נקרא "קדוש" (כך משמע מהחתם סופר, בשו"ת יו"ד סי' של"ג). כי הרי הוא מיצג את ה', וסבל על גבו את השנאה התהומית והנוראה אשר חלק גדול מאוה"ע שונאים את ה' (מהסיבות שהזכרנו לעיל). וזה גם מסביר הא כיצד כל שאר אומות העולם, אפילו אלו שאינו לוחמים נגדנו בפועל, בכל זאת הם תומכים בפעולותיהם של הפלשתינאים, וגם מוכרים להם נשק, וגם מצביעים תמיד נגדנו בהחלטות האו"ם. כי מפני צביעותם, אינם מעוניינים לגלות שנאתם, אלא פועלים מתוך "הומאניות" ועוד תירוצי סרק. אבל אצל כמעט כולם יש התסביך הנ"ל.
בכל תופעה כלל ציבורית, אפשר לנו ללמוד רבות מרבותינו הקדמונים. ר' אלעזר אזכרי (בן דורו של אריז"ל) כותב בספר "חרדים" (עמ' 183) כי כמו בפעם ראשונה אשר בא ישראל לארצו, יצא נגדנו עמלק להתקיפנו ללא שום סיבה, ללא שום גירוי מצדנו, כן בכל דור ודור "בקיבוץ גליות כשרוצים ישראל לבוא לא"י, עמלק מזדמן להם בדרך, כאשר עינינו רואות היום תמיד" עד כאן לשונו (לפני למעלה מארבע מאות שנה!). לכן אין לנו מה לקוות שהערבים בדורנו (וכן הנוצרים בזמננו) ישלימו עם תקומת מדינתנו העצמאית. ואין מה לקוות שיחדלו מרדיפת היהודים בכל מקום בעולם, כמו שאנו עדים היום מהמצב בכל מדינות אירופה. "שנאת עולם לעם עולם". אי אפשר לפייס אותם. אי אפשר להרגיע אותם. אי אפשר לשנות אותם.
ואם נדע כי המלחמה היא לא לנו בלבד, אלא "מלחמה לה' בעמלק מדור דור", ונשכיל להבין כי אנו נושאים דגל התורה, כך מהר נתאושש ונתרומם מכל רגש תסכול ועצבות. עלינו להתרומם אל המחשבה כי אנו בני א-ל חי. כמו שאין הבדל בין שנאתם [נגדנו] של ערבים אדוקים בדת לשנאת טרוריסטים שאינם דתיים כלל; כך אין הפרש בין שנאתם ליהודי שהוא שומר מצוות לבין שנאתם ליהודי שאינו שומר שום מצווה. הענין הוא "מה הוא מייצג". עצם הדבר מה שאנו הבאנו לעולם את התורה והתודעה כי יש אלוקים, הם מטביעים בגזע שלנו חותם בל יימחק. במקום להעלים עין מתפקידנו, טוב נעשה ונדבק במשימתנו יותר ויותר.
ה' יכול לומר כי זו היא "נקמת ישראל". אבל עלינו לשנן לעצמנו ואחרים כי מלחמתנו היא "נקמת ה'!".
ואסיים כאן בסיפור יפה שחז"ל ספרו על קושי ערפו של פרעה שסירב לשמוע בקולו של משה ולשחרר את ישראל מארצו. מעשה ואדון אחד בקש מעבדו להביא לו דג מהשוק. עבד זה התעצל והתמהמה ועד שהגיע לבית האדון התחיל הדג לבאוש. כעס עליו האדון ואמר לו לבחור אחד משלש אופציות. [א] לשלם מאה שקל קנס [ב] לקבל חמשים מלקיות בשוט [ג] שהוא עצמו יאכל את הדג המסריח. אותו עבד היה טפש וגם קמצן. לפי מחשבתו, להפסיד ממון "לא בא בחשבון"! ולאכול יזיק לבריאותו. כדאי לקבל מכות, כי כעבור זמן יחלוף הכאב, ובמיוחד אם ימרח משחות מרגיעות. הוא בחר בהלקאה. אבל כעבור עשרים מכות, הכיר שהוא על סף המוות. ניסה להתאפק ונשך שפתותיו, וסבל עוד עשר מכות. בסוף נכנע ובקש להפסיק ההלקאה. הוא מוכן לאכול את הדג. התחיל מהזנב, ובכל נגיסה הרגיש כי מעיו מתהפכים עליו. כמה פעמים בא לו להקיא. כאשר כבר לעס חצי מהדג, עצר אכילתו וניאות לשלם כל הקנס. צחק ממנו אדונו, אם היית חכם וחושב על מצבך, היית נותן הקנס בתחילה, ונמנע מהמכות ומאכילת דג מסריח. כך אמר הקב"ה לפרעה. הרי סוף כל סוף תזדקק לשחרר את בני ישראל. אבל מפני טפשותך ועקשנותך, גם סבלת מכות, וגם הפסדת "שלל רב" ממצרים. [הסיפור נמצא בשינויים במכילתא, תחילת פרשת בשלח].
כן הדבר במלחמת ישראל נגד אויביו מסביב. בסופו של דבר נצטרך לקיים את הפסוק "לא ישבו בארצך" (שמות כג, לג). כל נסיונותינו לפשרנות ולאמצעי פיוס לא יביאו לשום פתרון. חלילה, גם נקבל מכות, גם נאכל את הדג, וגם נשלם ביוקר. האם לא כדאי לנו להיות "איזהו חכם? הרואה את הנולד". מלחמת הטרוריסטים נגדנו אינה טבעית. היא מפני מניעים נפשיים עמוקים שאין בכח אנוש לווסת או להרפות. הם תמיד ינסו בכל יכולתם להכחיד אותנו. ותהיה נגדם מלחמת ה' ונקמת ה'. אשרי אדם המבין את הענין.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים ייעודו של מעשר כספים
מעשר כספים הוא התחליף לתרומות ומעשרות ומתנות כהונה ומתנות עניים שניתנו מיבול השדה ומהמקנה | מידה טובה לתת חומש | מגמתה העיקרית של מצוות מעשר כספים להחזיק את מלמדי התורה בישראל | עוד מגמה למעשר כספים: להחזיק עניים | כאשר יש צורך לתרום גם לעניים דחוקים וגם ללומדי תורה, יש להקדים את העניים | הרמב"ם יצא בחריפות רבה נגד לומדי תורה שמתפרנסים מהציבור | יש להקפיד לתרום למוסדות שמלמדים בהם תורת אמת
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת כי תבוא
אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי - מדוע אינו אומר את שמו אלא רק את מקומו. מה הטעם שהקדים הכתוב להזכיר את הַמָּקוֹם הַזֶּה זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, ורק אח"כ הזכיר אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת – היא ארץ ישראל. מה הטעם שבברכות נאמר וְהִשִּׂיגֻךָ בכתיב חסר ו', ואילו בקללות נאמר וְהִשִּׂיגוּךָ בכתיב מלא. בשלמא אָרוּר אַתָּה בְּצֵאתֶךָ בצאתו מן העולם ניחא שהרי הוא רשע. אלא אָרוּר אַתָּה בְּבֹאֶךָ בביאתו לעולם אמאי הרי עדיין לא חטא, שהרי תינוק הוא. שִׁפְעַת גְּמַלִּים תְּכַסֵּךְ בִּכְרֵי מִדְיָן וְעֵיפָה כֻּלָּם מִשְּׁבָא יָבֹאוּ - למה כֻּלָּם יבואו דווקא מִשְּׁבָא.
אורות התשובה - התעוררות תדייק את הכוחות שלך!
אורות התשובה ט', ז'
מה אם התשובה לא נועדה להחליש אותך-אלא להחזיר לך את הכוחות? הרב קוק מלמד אותנו נקודה עמוקה: לפעמים אדם מצמצם את עצמו ואת הכוחות הגדולים שקיימים בו. אבל התשובה אינה ויתור על העוצמה שלנו-אלא היכולת לכוון אותה מחדש אל הקדוש ברוך הוא. לקראת ראש השנה, זה הזמן לעצור ולשאול: עם אילו כוחות אני מגיע? ולאן אני בוחר להפנות אותם? 🎬 צפו במסר המיוחד וקחו איתכם נקודה למחשבה לקראת ראש השנה.
אורות התשובה - התעוררות מה ה' מצפה ממך?
אורות התשובה - י"ד, ד
לפעמים אנחנו בטוחים שאנחנו צריכים להשתנות לגמרי כדי להתחיל מחדש. אבל אולי דווקא הצעד הראשון הוא לעצור לרגע ולהבין מה באמת קורה בתוכנו. בסרטון הרב בועז חדד נוגע בנקודה עמוקה שמזמינה אותנו להסתכל אחרת על הדרך שלנו, על המקומות שבהם אנחנו נמצאים ועל האפשרות לבחור מחדש. מה הקב"ה באמת דורש מאיתנו? מושלמות או השתלמות? מסר קצר, אבל כזה שיכול לגרום לכם להסתכל על עצמכם קצת אחרת. ❤️
אורות התשובה - התעוררות מה אם תשובה היא לא מה שחשבת?
אורות התשובה - א' , א'
תשובה היא לא רק על עבירות. היא הרבה יותר עמוקה מזה. מה אנחנו באמת עושים כשאנחנו חוזרים בתשובה? הרב קוק מלמד ב״אורות התשובה״ שהתשובה שייכת לכולנו-להורים, לילדים, ולכל אדם שרוצה לחזור למקום האמיתי והעמוק שבתוכו. לפעמים אנחנו חושבים שתשובה היא רק לתקן את מה שלא היה בסדר. אבל אולי תשובה היא גם הדרך שלנו לחזור לעצמנו, לנשמה שלנו ולכוחות שהקב״ה נתן לנו. ❤️
אורות התשובה - התעוררות מרגיש רחוק? סימן שאתה מחובר
אורות התשובה - ט"ז, ז'
מרגיש רחוק? סימן שאתה מחובר🤍 לפעמים אנחנו מרגישים רחוקים, כואבים ומתוסכלים-וחושבים שאולי התרחקנו יותר מדי. הרב יובל מיטלמן מחדש לנו מתוך הספר אורות התשובה שדווקא הכאב הזה יכול לגלות משהו עמוק: אם כואב לך, כנראה שעדיין אכפת לך. כמו איבר שמחובר לגוף- כשהוא מחובר, מרגישים. והתחושה שאנחנו רוצים להתקרב, להשתנות ולחזור-היא בעצמה סימן שיש בתוכנו חיבור. אז אם בתקופה הזו אתה מרגיש רחוק-אל תתייאש. יכול להיות שהתחושה הזאת היא בדיוק ההוכחה שאתה עדיין מחובר.
אורות התשובה - התעוררות מיואש? אתה בדרך הנכונה!
מה קורה לנו כשאנחנו מתייאשים מעצמנו? האם הייאוש אומר שנכשלנו-או שאולי דווקא הוא מגלה לנו כמה אנחנו באמת רוצים להיות טובים יותר? בסרטון הרב טל שאוליאן מדבר על מקומו של הייאוש בתהליך התשובה, ועל נקודה עמוקה שמאיר הרב קוק ב״אורות התשובה״: גם כשהאדם מרגיש רחוק, שבור או מלא חרטה- הטוב שבו לא נעלם.✨ אולי לכן הייאוש הוא לא הסוף- אולי הוא דווקא הזמנה לעצור, להסתכל פנימה ולגלות מחדש את הטוב שתמיד היה שם. אל תוותר על עצמך בגלל הנפילות שלך. הטוב שבך עדיין שם. ❤️
אורות התשובה - התעוררות מה עוצר אותך מלעשות תשובה?
מה באמת מונע מאיתנו לעשות תשובה ולהשתנות? אנחנו יכולים לרצות להתקדם, להשתפר ולהתחיל מחדש- אבל פעמים רבות דווקא היצר גורם לנו להיחלש, לדחות ולהישאר במקום. הרב יהודה חמו מדבר על המאבק הפנימי הזה ועל הכוח שיש להתעוררות אמיתית בחיים שלנו. אם גם אתם מרגישים שהגיע הזמן להתעורר ולעשות שינוי-הסרטון הזה בשבילכם!
מאמר שלישי עבודת החסיד וההשגחה האלוקית
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגת החסיד, השואף לחיות בתודעה מתמדת של נוכחות אלוקית, אמונה והשגחה פרטית בכל פרט בגוף ובבריאה. מתוך כך מודגש כי המוסר והטוב האמיתיים נגזרים אך ורק מהציווי האלוקי ומהתורה, ולא משיקולים אנושיים סובייקטיביים.
יומא אכילה שאינה ראויה ביום הכיפורים
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
אורות התשובה - הרב הראל כהן כוחה היצרני של הרהור תשובה
אורות התשובה פרק ו,ז-ז,א
ההירהור הוא יוצר מציאות והוא גרעין התשובה שממנה מתחיל הכל, ומצד שני צריך להוציא אותה מן הכח אל הפועל כדי להשלימה
שיעורים בספר יהושע ספר יהושע כהמשך התורה
יהושע פרק א'
השיעור עוסק במדרגות הנבואה השונות על פי הגר"א, מנבואת משה רבנו ועד לנביאים הראשונים והאחרונים. דרך פתיחת ספר יהושע, מודגש מקומו הייחודי של הספר כהמשך ישיר לתורה וכשלב המעשי של כניסת עם ישראל לארצו.
אורות המלחמה בניין האומה וייעודה בתיקון העולם
פסקה ט'
השיעור עוסק במשנת הראי״ה קוק על הקשר העמוק שבין זעזועי העולם והמלחמות לבין חובת ההתעוררות, ההתחזקות והבניין הרוחני של כנסת ישראל. מתוך ראיית האומה כגוף אחד השואב את כוחו מאמונתו, מודגש תפקידו הבלעדי של עם ישראל לגלות את שם השם במציאות ולהביא לתיקונו השלם של העולם כולו.
מידות הראי"ה עבודת האמונה: פנימיות מול מעשה
אמונה י"ח - כ"א
השיעור עוסק במתח שבין הממד הפנימי והשכלי של האמונה לבין ביטוייה המעשיים והחיצוניים, שלעיתים נראים מצומצמים או נלעגים. הרב מסביר כי חיים חסרי אידיאל אלוקי מרוקנים את האדם מתוכן פנימי, ומדגיש את החשיבות שבחיבור עמוק, אותנטי ומבורר לעבודת השם.
כי תצא עבודת השלמות: הלכה, מידות והזולת
שיחת מוצ"ש פרשת כי תצא
השיעור עוסק בפרשת כי תצא ומדגיש את תפקידה של התורה בהגנה, תיקון המידות ומניעת קלקול מוסרי ורוחני עוד מראשיתו. דרך שלל נושאי הפרשה מודגש כי עבודת ה' אמיתית דורשת צמיחה הדרגתית וזהירות יתרה בין אדם לחברו, מתוך הבנה שהידור מצווה אינו יכול לבוא על חשבון הזולת.
