בית המדרש

  • מדורים
  • קול צופייך

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב חיים בן הרב בנימין

קול צופייך שביעי של פסח תשפ"ב

גאולת העתיד

ארבע הגאולות מארבעת הגלויות של ארבעת המלכויות הן הדבר הכי מוצק ויציב ותקיף. אנחנו בטוחים כי כמו שה' גאל אותנו בעבר ממצרים כך הוא יגאל אותנו בעתיד משיעבוד האומות.

undefined

הרב שמואל אליהו

י"ח ניסן תשפ"ב
14 דק' קריאה 59 דק' צפיה
הכי קרוב למלך
אוהבו של מלך שדופק על דלתו
המתפלל תפילת שחרית הוא כמו אדם שמתקרב לבית המלך, ונכנס לדבר אל המלך בתפילת י"ח. על ברכת "אמת ויציב" כתוב בגמרא שהוא כמו אוהבו של המלך שדופק על דלתו, והמלך שיודע כי אוהבו מתדפק על דלתו פותח את הדלת. ולכן אסור אחרי ברכת "אמת ויציב" להפסיק בדיבור או בשתיקה בדברים אחרים. אלא מיד מתחילים בתפילת י"ח שהיא כמו קבלת פני המלך ושיחה איתו.
וכך היא לשון הגמרא: "אָמַר רַבִּי אָמִי כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ תּוֹכֵף לִגְאֻלָּה תְּפִלָּה לָמָּה הוּא דּוֹמֶה, לְאוֹהֲבוֹ שֶׁל מֶלֶךְ שֶׁבָּא וְהִרְתִּיק עַל פִּתְחוֹ שֶׁל מֶלֶךְ" דופק על דלת המלך וממתין. "יָצָא לֵדַע מָה הוּא מְבַקֵּשׁ וּמָצְאוּ שֶׁהִפְלִיג, עוֹד הוּא הִפְלִיג". ראה המלך שהאדם שדפק על דלתו הלך בטרם נפתחה הדלת, גם המלך סגר את הדלת בלי לשמוע את בקשת אוהבו (ירושלמי ברכות פרק א הלכה א). ובאמת יש לשאול מה יש בברכת "אמת ויציב" שהיא כמו אוהבו של מלך שדופק על פתח בית המלך?
עיקר ברכה אחרונה – שירת הים
סיום ברכת "אמת ויציב" הוא שירת הים. בברכת "אמת ויציב" אנו מזכירים פסוק אחד על יציאת מצרים: "אֱמֶת מִמִּצְרַיִם גְּאַלְתָּנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ. מִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָנוּ. כָּל בְּכוֹרֵיהֶם הָרַגְתָּ וּבְכוֹרְךָ יִשְֹרָאֵל גָּאַלְתָּ". ואחר כך 104 מילים על קריעת ים סוף: "וְיַם סוּף לָהֶם בָּקַעְתָּ. וְזֵדִים טִבַּעְתָּ. וִידִידִים עָבְרוּ יָם" וכו'.
גם בתפילת ערבית בברכת "אמת ואמונה" עיקר ההדגשה בברכה היא על שירת הים. שבברכת "אמת ואמונה" אנו סופרים 12 מילים על מכת בכורות "הַמַּכֶּה בְעֶבְרָתוֹ כָּל בְּכוֹרֵי מִצְרָיִם. וַיּוֹצִיא אֶת עַמּוֹ יִשְֹרָאֵל מִתּוֹכָם לְחֵרוּת עוֹלָם", ועל קריעת ים סוף אנחנו אומרים 61 מילים: "הַמַּעֲבִיר בָּנָיו בֵּין גִּזְרֵי יַם סוּף. וְאֶת רוֹדְפֵיהֶם וְאֶת שֹוֹנְאֵיהֶם בִּתְהוֹמוֹת טִבַּע. רָאוּ בָנִים אֶת גְּבוּרָתוֹ שִׁבְּחוּ וְהוֹדוּ לִשְׁמוֹ. וּמַלְכוּתוֹ בְרָצוֹן קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם. מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְֹרָאֵל לְךָ עָנוּ שִׁירָה בְּשִֹמְחָה רַבָּה וְאָמְרוּ כֻלָּם. מִי כָמֹכָה בָּאֵלִים ה' מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ. נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵֹה פֶלֶא: מַלְכוּתְךָ ה' אֱלֹהֵינוּ רָאוּ בָנֶיךָ עַל הַיָּם יַחַד כֻּלָּם הוֹדוּ וְהִמְלִיכוּ וְאָמְרוּ ה' יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד".
אהובים, ידידים, בנים
הטעם הוא שבשירת הים התגלה לנו שאנחנו אהובים, ידידים, בנים בכורים של ה', שאלו המילים השכיחות מאוד בברכות "אמת ויציב" ו"אמת ואמונה". לכן בברכות הללו מופיעות המילים: שבח, זמירות, תשבחות, ברכות, הודאות, שירה בשמחה רבה, שירה חדשה וכד'. כי אנחנו מרגישים מקורבים למלך, ומרוב שמחה שרים לו.
וחשוב לזכור כי ההבדל בין הניסים ביציאת מצרים לניסים בקריעת ים סוף אינם שונים מאוד אלו מאלו. בשניהם השתנו סדרי בראשית. בשניהם נפגעו המצרים. לא מספר הנפגעים המצרים הוא זה שיצר את השינוי. השינוי נובע מכך שביציאת מצרים לא שמנו לב לניסים ולא שרנו עליהם. לא שמנו לך להתגלות ה' ולא אמרנו "זה אלי ואנווהו".
רָאוּ בָנִים אֶת גְּבוּרָתוֹ - רָאוּ בָנֶיךָ עַל הַיָּם
כאשר שמנו לב לגודל האהבה האלוקית הרגשנו כמו בנים. לכן אנחנו מדגישים את ראיית הנס בברכת "אמת ואמונה" ואומרים פעמיים רָאוּ: "רָאוּ בָנִים אֶת גְּבוּרָתוֹ שִׁבְּחוּ וְהוֹדוּ לִשְׁמוֹ". וכן "מַלְכוּתְךָ ה' אֱלֹהֵינוּ רָאוּ בָנֶיךָ עַל הַיָּם". כי כאן נפקחו עיניהם לראות את נוכחות ה', והרגישו את אהבתו שמתייחס אליהם כמו בנים.
הכנה לתפילת י"ח
רק כשאדם מרגיש כל כך קרוב לה' שיכול להצביע עליו ביד ולומר "זה אלי ואנווהו"; רק כשאנו מרגישים בנים או ידידים ואהובים, אנחנו יכולים להתפלל תפילת י"ח. כשאנחנו מרגישים כך אנחנו דומים לידידיו הקרובים ביותר של המלך שבאים לבקש ממנו בקשה. שבוודאי המלך ייענה לבקשת ידידו הקרוב.
תפילה מתוך שמחה רבה
המילים הנוספות שנמצאות גם בברכת "אמת ויציב" וגם בברכת "אמת ואמונה" הן "מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְֹרָאֵל לְךָ עָנוּ שִׁירָה בְּשִֹמְחָה רַבָּה וְאָמְרוּ כֻלָּם". כי אין השכינה שורה אלא מתוך שמחה של מצווה. וכשאנחנו משחזרים בליבנו את השירה שאחרי קריעת ים סוף, אנחנו בשמחה של מצווה ואפשר להתחיל להתפלל תפילת י"ח.
רואים את העתיד
הדבר הנוסף שאנחנו חווים בשירה שאחרי קריעת ים סוף הוא ראיית העתיד. שכך ראו בני ישראל כמו נביאים ואמרו: "ה' יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד". שה' עתיד למלוך על כל העולם כולו. על הנבואה הזו אנחנו חוזרים 10 פעמים בתפילת שחרית כששתיים מהן בתרגום. ראיית העתיד הזו הכרחית לתפילת י"ח שבה אנחנו מתפללים לדברים שאנחנו יודעים מהנבואה שהם רצון ה'.
חוויות הכרחיות לפני התפילה
החוויות הללו הן החוויות שאדם חייב לחוות לפני תפילת י"ח. הוא צריך לחוש את ה' חזק כל כך, כמו ראייה, עד שיאמר "זה אלי ואנווהו" ולכן "מִי כָמֹכָה בָּאֵלִים ה' מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ". הוא צריך להרגיש את הידידות והקרבה לה' לפני התפילה. צריך להרגיש כמו בן אהוב שמכיר את טובות אביו ומרוב שמחה רבה הוא רוצה לשיר ולהודות לו. אלה התכונות שחשוב לאדם להרגיש לפני שהוא עומד לפני ה' להתפלל.
משחזרים את התחושה שהייתה בשירת הים
שֶׁיִּשְׂרָאֵל אוֹמְרִים שִׁירָה בְּכָל עֵת שֶׁיִּרְצוּ
הגמרא בחולין (צא ע"א) אומרת שאדם יכול לשחזר את התחושה והחוויה שהייתה בעת שקרו הניסים שהיו לו או לאבותיו, ולומר שירה בכל עת שירצה. "חֲבִיבִין יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי ה' בָּרוּךְ הוּא יוֹתֵר מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, שֶׁיִּשְׂרָאֵל אוֹמְרִים שִׁירָה בְּכָל עֵת שֶׁיִּרְצוּ וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אֵין אוֹמְרִים אוֹתָהּ אֶלָּא פַּעַם אַחַת בְּיוֹם, וְאָמְרֵי לָהּ פַּעַם אַחַת בְּשַׁבָּת, וְאָמְרֵי לָהּ פַּעַם אַחַת בְּחֹדֶשׁ, וְאָמְרֵי לָהּ פַּעַם אַחַת בַּשְּׁמִטָּה, וְאָמְרֵי לַהּ פַּעַם אַחַת בְּיוֹבֵל". מה שמלאכים כנראה לא מסוגלים לעשות.
וִידַמֶּה בְּדַעְתּוֹ כְּאִלּוּ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם עָבַר בַּיָּם
זה מה שצריך אדם לעשות בכל עת שהוא אומר את ברכת "אמת ואמונה" או "אמת ויציב" ממש כמו שאומר המשנה ברורה: "וַיֹּאמֶר שִׁירַת הַיָּם בְּשִׂמְחָה וִידַמֶּה בְּדַעְתּוֹ כְּאִלּוּ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם עָבַר בַּיָּם וְהָאוֹמֵר בְּשִׂמְחָה מוֹחֲלִין לוֹ עוֹנוֹתָיו". וכן כתב הבן איש חי: "שִׁירַת הַיָּם, יֹאמַר בְּשִׂמְחָה וּבִנְעִימָה, כְּאִלּוּ עוֹמֵד בְּתוֹךְ הַיָּם בִּשְׁעַת הַנֵּס, וּבָזֶה תִּהְיֶה מְסֻגֶּלֶת לְכַפָּרַת עוֹנוֹתָיו".
כָּל בַּר נָשׁ דַּאֲמַר שירתא דָּא בְּכָל יוֹמָא וּמְכַוֵּן בָּהּ זַכִּי לְמֵימְרָא לְזִמְנָא דָּאָתִי
וכן כתב בזוהר הקדוש (בשלח): "תַּנִּינָן כָּל בַּר נָשׁ דַּאֲמַר שירתא דָּא בְּכָל יוֹמָא וּמְכַוֵּן בָּהּ זַכִּי לְמֵימְרָא לְזִמְנָא דָּאָתִי דְּהָא אִית בָּהּ עָלְמָא דְּעָבַר, וְאִית בָּהּ עָלְמָא דְאָתֵי וְאִית בָּהּ קִשְׁרֵי מֵהִימְנוּתָא, וְאִית בָּהּ יוֹמִי דְּמַלְכָּא מְשִׁיחָא, וְתַלִּי עָלָה כָּל אִנּוֹן תּוֹשְׁבָחָאן אַחַרְנִין דְּקָאמֶרִי עִלָּאִי וְתַתְאִי, וְכוּ'. דִּכְתִיב 'לֵאמֹר', לֵאמֹר בְּהָהוּא זִמְנָא, לֵאמֹר בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא בְּזִמְנָא דְּשָׂרוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַרְעָא, לֵאמֹר בְּגָלוּתָא, לֵאמֹר בְּפֻרְקָנָא דִּלְהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר לְעָלְמָא דְאָתֵי".
כל אדם שאומר שירה זו בכל יום ומכוון בה זוכה לאומרה לעתיד לבוא, כי יש בה עולם העבר, ויש בה עולם הבא וימות המשיח. ונתלים עליה כל התשבחות האחרות שאומרים העליונים והתחתונים. כתוב, "השירה הזאת לאמר" שפירושו הוא לאמור באותו הזמן. לאמור בארץ הקדושה בזמן שישבו ישראל בארץ. לאמור בגלות. לאמור לעולם הבא. ובמקום אחר בזוהר הקדוש (חלק ב' קלא:) כתוב כי בשעה שנאמרת שירת הים מתעטרת כנסת ישראל בכתר ההוא שעתיד הקב"ה לעטר את מלך המשיח וכו'.


שמונה פעמים אמת - על העבר ועל העתיד
ארבע גאולות עתידות להיות
הזוהר הקדוש (חלק ב דף רטז/ב) אומר עוד כי בברכת "אמת ויציב" כתוב 8 פעמים "אמת" שהיא חותמו של הקב"ה. "וְעַל דָּא אִית לְאַדְכְּרָא בְּהַהִיא גְּאוּלָה, ד' זִמְנִין אֱמֶת. אֱמֶת. אֱמֶת. אֱמֶת. עַד עֶזְרַת אֲבוֹתֵינוּ. דְּדָא הוּא עֶזְרָה וְסֶמֶךְ לְיִשְׂרָאֵל כֻּלְּהוּ. וּמִתַּמָּן וּלְהָלְאָה אַרְבַּע זִמְנִין אַחֲרָנִין, אֱמֶת, אֱמֶת, אֱמֶת, אֱמֶת. לְמֶהֱוֵי אַרְבַּע גְאוּלוֹת אִלֵּין בְּקִיּוּמָא תַּקִּיף, בְּחוֹתָמָא תַּקִּיף דְּגוּשְׁפַּנְקָא דְּמַלְכָּא. ד' גְאוּלוֹת כְּפוּלִין בְּקִיּוּמָא".
גאולה משיעבוד מלכויות - הדבר הכי מוצק שיש
ועל זה צריך להזכיר בתפילת הגאולה של ברכת "אמת ויציב" 4 פעמים את המילה "אמת" עד "עזרת אבותינו אתה הוא מעולם". משמעותה היא שה' עוזר וסומך לישראל תמיד. אחרי "עזרת" המילה אמת מופיעה בברכה 4 פעמים. כל זה בשביל שנדע כי ארבע הגאולות מארבעת הגלויות של ארבעת המלכויות הן הדבר הכי מוצק ויציב ותקיף. אנחנו בטוחים כי כמו שה' גאל אותנו בעבר ממצרים כך הוא יגאל אותנו בעתיד משיעבוד האומות.
שמונה פעמים המילה "אמת" בברכת "אמת ויציב"
המילה "אמת" מופיעה 4 פעמים לפני שהחזן מתחיל לומר "עזרת". וכתוב בהן "אמת אלהי עולם מלכנו"; "בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה חֹק וְלֹא יַעֲבוֹר"; "אֱמֶת שֶׁאַתָּה הוּא ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ. מַלְכֵּנוּ מֶלֶךְ אֲבוֹתֵינוּ. גּוֹאֲלֵנוּ גּוֹאֵל אֲבוֹתֵינוּ". 4 פעמים אחרי "עזרת" – "אֱמֶת אַשְׁרֵי אִישׁ"; "אֱמֶת שֶׁאַתָּה הוּא אָדוֹן לְעַמֶּךָ. וּמֶלֶךְ גִּבּוֹר לָרִיב רִיבָם לְאָבוֹת וּבָנִים"; "אֱמֶת אַתָּה הוּא רִאשׁוֹן וְאַתָּה הוּא אַחֲרוֹן"; "אֱמֶת מִמִּצְרַיִם גְּאַלְתָּנוּ". כולם אומרים כי כשם שה' גאל אותנו בעבר הוא יגאל אותנו בעתיד. שזה עניינה של שירת הים.
ביציאת מצרים שורש כל הגאולות - אהיה אשר אהיה
הידיעה ששורש הגאולות העתידיות נמצא ביציאה ממצרים מובא גם במדרש שהביא רש"י על הדיבור שהיה בין משה לה' בסנה. שבתחילה ה' אומר למשה "כִּי אֶהְיֶה עִמָּךְ" (שמות ג יב) ואחר כך ה' עונה למשה "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל משֶׁה אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה. וַיֹּאמֶר כֹּה תֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶהְיֶה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם".
מביא רש"י את המדרש שמסביר כי ה' אמר למשה "אהיה עמם בצרה זאת אשר אהיה עמם בשעבוד שאר מלכיות (ברכות ט). אמר (משה) לפניו: רבש"ע מה אני מזכיר להם צרה אחרת דיים בצרה זו. אמר לו: יפה אמרת כה תאמר לבני ישראל אהיה שלחני אליכם". אל תזכיר להם את הגאולה משאר הגלויות. רק לך אמרתי שבלשונות הגאולה של מצרים רמוזות גם גאולות העתיד.
ארבע לשונות גאולה על העבר ועל העתיד
כן כתוב בגמרא ירושלמי (פרק י) שארבע כוסות ששותים בליל הסדר הן כנגד ארבע לשונות הגאולה שהיו ביציאת מצרים. כנגד הגאולה מארבע מלכויות בבל, פרס, יוון ואדום. וכנגד ארבע כוסות התרעלה שישתו אומות העולם הרעות בעת הגאולה. לכן בגאולת העתיד מדגישים את המספר ארבע, במספר קצוות הארץ שמהם יעלו יהודים לציון.
כך בנבואה של ישעיהו "וְנָשָׂ֥א נֵס֙ לַגּוֹיִ֔ם וְאָסַ֖ף נִדְחֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּנְפֻצ֤וֹת יְהוּדָה֙ יְקַבֵּ֔ץ מֵאַרְבַּ֖ע כַּנְפ֥וֹת הָאָֽרֶץ" (יא, יא-יב). על פי הנבואה הזו אנו מתפללים בתפילת עמידה "וְשָֹא נֵס לְקַבֵּץ גָּלֻיּוֹתֵינוּ. וְקַבְּצֵנוּ יַחַד מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ לְאַרְצֵנוּ". וכן הוא בקרבנות: "קַבֵּץ נְפוּצוֹת קֹוֶיךָ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ". וכן בברכת אהבת עולם ובתחנון של שני וחמישי.

גאולה בארבע כי שם ה' נכתב בארבע
ד' גְאוּלוֹת - לְאִתְיַיחֲדָא שְׁמָא קַדִּישָׁא
עוד מסביר הזוהר כי הטעם למספר ארבע זה הוא בגלל שתכלית יציאת מצרים היא להודיע בעולם את שם ה', ושם ה' נכתב בארבע אותיות כי כל אות מסמלת שלב בהיכרות ה' בעולם. כל שלב בהכנעת מצרים ובגאולת ישראל הוא שלב בכתיבת אות נוספת משם ה'. כל יהודי שעולה לארץ – כותב את שם ה' בעולם. כל יהודי שבונה בית בארץ ישראל. כל מי שנוטע עץ. כל מי שבונה את הקדושה בארץ ישראל. כך גם בהכנעת מלכות הרשעה בימינו, כל שלב בהכנעת הרוע הוא כתיבת אות בשם ה' המורכב מארבע אותיות.
גאולה – גילוי שם ה'
כשפרעה משעבד את עם ישראל הוא מוחק את שם ה' מהעולם. הקשר הזה נמצא במילים שפרעה אומר "לא ידעתי את ה' ואת ישראל לא אשלח". לעומת זאת בעת היציאה ממצרים נאמר כי כל מכה היא שלב בכתיבת שם ה'. שכך נאמר על המכות יותר מ-10 פעמים "למען תדע כי אני ה' בקרב הארץ".
וכך כותב הזוהר: "וְכֻלְּהוּ בְּהַהִיא יְצִיאַת מִצְרַיִם, דְּאִילּוּ לָא אִשְׁתְּכָחוּ אִינּוּן ד' גְאוּלוֹת בְּהַהִיא יְצִיאַת מִצְרַיִם, כָּל זִמְנָא דְּלִהוֵי גָּלוּתָא, לָא אִתְחַבְּרַת בְּתִקּוּנָהָא לְאִתְיַיחֲדָא שְׁמָא קַדִּישָׁא". שאם לא הייתה הגאולה בארבעה שלבים, לא הייתה כנסת ישראל מתחברת בשם ה' הקדוש. ומהו ההסבר?
יציאת מצרים – קידוש שמו
בדרך כלל אנו רואים את הגאולה כפתרון לבעיות של עם ישראל עם הגויים שמציקים לנו. אבל באמת מטרת הגאולה היא קידוש ה'. שהאומות ידעו כי ה' ברא את העולם והוא מנהל אותו, וכדאי להם להכיר במלכותו. כך היה כשאמרנו אחרי שירת הים "ה' ימלוך לעולם ועד" שפירושו ה' ימלוך על כל העולם. ולכן מיד אחרי שירת הים אנחנו אומרים בתפילה "כִּי לה' הַמְּלוּכָה. וּמוֹשֵׁל בַּגּוֹיִם: וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָֹו. וְהָיְתָה לה' הַמְּלוּכָה: וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ. בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד".
קיבוץ גלויות – קידוש ה' בעולם
גם קיבוץ הגלויות הוא קידוש ה'. ולכן אחרי שאמרנו "ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד" אנו מזכירים כי לעתיד זה יקרה "וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ. בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד". והפסוק אומר כי קידוש השם הזה יתרחש בעת קיבוץ גלויות. "הוֹשִׁיעֵנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ וְקַבְּצֵנוּ מִן הַגּוֹיִם לְהוֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ. לְהִשְׁתַּבֵּחַ בִּתְהִלָּתֶךָ". בשעה שהגויים רואים שה' מקיים את כל דבריו שאמר ביד נביאיו הם מבינים שהוא באמת מנהל את העולם ומולך על כל הארץ. ואין מי שיאמר לו מה תעשה ומה תפעל.
וּמֵבִיא גּוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם לְמַעַן שְׁמוֹ בְּאַהֲבָה
לכן אנחנו אומרים בתפילה פעמים רבות כי הגאולה היא למען שמו. בברכת "מגן אברהם", "וּמֵבִיא גּוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם לְמַעַן שְׁמוֹ בְּאַהֲבָה". בברכת "ראה נא בעונינו" אומרים "וּמַהֵר לְגָאֳלֵנוּ גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה לְמַעַן שְׁמֶךָ" (ובסוגריים כתוב: יכוין יו"ד ה"א וא"ו ה"א שעולה מספר גאולה). כן אנחנו מזכירים בברכת "אהבת עולם" כמה פעמים את המילה "שמך" בהקשר של גאולה וקיבוץ גלויות באהבה. 5 פעמים מוזכרת המילה "שמך". 6 פעמים מוזכרת המילה "אהבה" – והכול בהקשר של התורה ושל קיבוץ גלויות שנעשות למען שמו באהבה.

ארבע מדרגות בתשובה
סור מרע ועשה טוב בקש שלום ורדפהו
הרבי מחב"ד כותב כי בתשובה יש ארבע מדרגות, כי התשובה היא מקבילה לשלבי הגאולה. לכן גם התשובה תהיה בארבעה שלבים. וכיוון שמטרת התשובה היא גילוי שם ה', גם בתשובה יש ארבע מדרגות: "סור מרע ועשה טוב בקש שלום ורדפהו".
סור מרע – לסור מהעוונות שמבדילים ביננו לבין ה' כאמור "כִּ֤י אִם־עֲוֹנֹֽתֵיכֶם֙ הָי֣וּ מַבְדִּלִ֔ים בֵּינֵכֶ֕ם לְבֵ֖ין אֱלֹהֵיכֶ֑ם וְחַטֹּֽאותֵיכֶ֗ם הִסְתִּ֧ירוּ פָנִ֛ים מִכֶּ֖ם מִשְּׁמֽוֹעַ" (ישעיהו נט ב) השלב הבא הוא "עשה טוב" שהוא העושה מצוות ושניהם נקראים "תשובה תתאה". אחר כך בא "בקש שלום" שהוא לימוד תורה כמארז"ל "כל העוסק בתורה משים שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה" (סנהדרין צט ע"א). ויש גם מדרגה ד' בתשובה "ורדפהו" כאשר אדם אוהב את ה' ודבק בה' ורודף אחרי המצוות והתורה "שזוהי מדריגת בעל תשובה בתשובה עילאה".
כנגדם התגלות שם ה'
תשובה זו היא כנגד ארבע אותיות שם ה'. השלב הראשון של התשובה הוא כנגד גילוי אות ה' אחרונה של שם ה' במציאות. השלב השני מגלה את האות ו' של שם ה'. השלב השלישי מגלה את אות ה' ראשונה והשלב הרביעי את האות י'. וכשאדם עושה את כל השלבים מתקיים בו "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". וכן העניין בעם ישראל שכשהוא עושה תשובה מתקיים בו הפסוק הזה (שיחה ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"ה).
ארבע מדרגות בפרשת התשובה
את ארבע המדרגות הללו אפשר לראות בצורה ברורה בפרשת התשובה בספר דברים, שם התורה מראה איך ארבעה שלבי התשובה מקדמים את הגאולה. השלב הראשון של התשובה הוא "וְהָיָה כִי יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לְפָנֶיךָ וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ בְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה: וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם אַתָּה וּבָנֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ". כנגדו מתקיים שלב בגאולה "וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה: אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ: וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ".
השלב השני של התשובה הוא "וּמָל ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ". ומיד אחריו בא שלב בגאולה "וְנָתַן ה' אֱלֹהֶיךָ אֵת כָּל הָאָלוֹת הָאֵלֶּה עַל אֹיְבֶיךָ וְעַל שׂנְאֶיךָ אֲשֶׁר רְדָפוּךָ". השלב השלישי בתשובה הוא "וְאַתָּה תָשׁוּב וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה' וְעָשִׂיתָ אֶת כָּל מִצְוֹתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם". ואחריו בא השלב הנוסף בגאולה "וְהוֹתִירְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ בִּפְרִי בִטְנְךָ וּבִפְרִי בְהֶמְתְּךָ וּבִפְרִי אַדְמָתְךָ לְטֹבָה כִּי יָשׁוּב ה' לָשׂוּשׂ עָלֶיךָ לְטוֹב כַּאֲשֶׁר שָׂשׂ עַל אֲבֹתֶיךָ". השלב הרביעי של התשובה הוא "כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה כִּי תָשׁוּב אֶל ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ".
התשובה הראשונה – זהות יהודית וארץ ישראל
התשובה הראשונה לא יכולה להיות בקיום מצוות, כי היא מופיעה בשלב השלישי והרביעי. מהו השלב הראשון של התשובה? אומר הרב אלקלעי זצוק"ל כי זאת תשובה לזהות יהודית, תשובה לארץ ישראל. אדם שב אל ארצו ולא מתבולל בין אומות העולם. הוכחה גדולה לדבריו נמצאת בכתוב שאומר "כְּכֹל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם".
ומה ציווה ה' אותם באותו יום בפרשת ניצבים? להיכנס בברית של עם ישראל ולהיכנס לארץ ישראל, ולא להיות כאחד מגויי הארץ שהולכים בשרירות ליבם. שאם ייכנסו בברית וייקרא עליהם שם ישראל – גם אם יחטאו יש להם תשובה. אבל אם לא ייכנסו בברית – לא יאבה ה' סלוח לו. וכמו שמובא בגמרא שכאשר יש לאדם ברית עומד אברהם בשער גיהנום ולא נותן להכניסו לשם. אבל כאשר הוא נשוי לגויה או משקר בבריתו – אברהם לא מצילו מנפילה לתהום (עירובין יט ע"א).
התשובה השנייה – אהבת ה'
התשובה השנייה היא מילת הלב שמסירה את הרוע ומביאה אהבת ה'. "וּמָל ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ". כנגד הסרת הרע מליבנו ה' מסיר את הרוע בעולם. "וְנָתַן ה' אֱלֹהֶיךָ אֵת כָּל הָאָלוֹת הָאֵלֶּה עַל אֹיְבֶיךָ וְעַל שׂנְאֶיךָ אֲשֶׁר רְדָפוּךָ" (וכמו שאנו רואים היום בעינינו ממש איך ה' מביא על אויבינו בסוריה ובלבנון מכות איומות. וכדוגמתן יש כמעט בכל מדינה ומדינה בעולם הערבי).
התשובה השלישית – מצוות
בתשובה השלישית יש גם קיום מצוות, כאמור: "וְאַתָּה תָשׁוּב וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה' וְעָשִׂיתָ אֶת כָּל מִצְוֹתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם". כנגדן ה' מביא שפע גדול של גשמיות "וְהוֹתִירְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ בִּפְרִי בִטְנְךָ וּבִפְרִי בְהֶמְתְּךָ וּבִפְרִי אַדְמָתְךָ לְטֹבָה" שהוא מבטא שפע גדול של אהבה כמו שה' אהב את האבות "כִּי יָשׁוּב ה' לָשׂוּשׂ עָלֶיךָ לְטוֹב כַּאֲשֶׁר שָׂשׂ עַל אֲבֹתֶיךָ".
התשובה הרביעית – תשובה מאהבה
אחר כך מגיע השלב הרביעי של התשובה: "כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה כִּי תָשׁוּב אֶל ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ". הגמרא מחלקת בין תשובה מאהבה לתשובה מיראה ואומרת שהתשובה מאהבה היא תשובה אל ה' ותשובה מיראה היא תשובה עד ה', כמו שכתוב בשלב הראשון. כאן מדובר בתשובה מאהבה, וזה השלב הרביעי של התשובה.

חמץ באסרו-חג פסח שחל בשבת
לקחת מהחמץ של נוכרי
כיוון שהשנה שביעי של פסח יחול ביום שישי, הרי שאסרו-חג של פסח יחול בשבת, ובדרך כלל באסרו-חג מותר לאכול חמץ. השאלה היא האם מותר לאכול חמץ באסרו-חג של פסח השנה – דהיינו בשבת שצמודה לחג. בדרך כלל בפסח אין חמץ בבית של יהודי, ואם יש לו חמץ – הרי זה מכור לגוי. לכן לקחת קמח כשר לפסח ולעשותו חמץ – הרי זה בוודאי אסור בשבת. ואולם יש אומרים שיכול לקחת מהחמץ שנמכר לגוי, בהנחה שהנוכרי מסכים שייקחו מהחמץ שלו בשבת.
לדעת מרן הרב אליהו זצ"ל זה איסור מכמה סיבות. הסיבה הראשונה היא שהחמץ הזה הוא מוקצה. שבערב שבת לא היינו יכולים להשתמש בו מחמת היותו מוקצה. הסיבה השנייה, שלקיחת חמץ מהנוכרי היא או גזל או הפקעת המכירה. אם הנוכרי מתיר לכל רבבות המוכרים היהודים להשתמש בחמץ, הרי זה מוכיח שהמכירה היא לא אמיתית. שהרי מי יסכים שישתמשו בחמץ שלו בלי לשלם לו כלום? ואם יאמר אדם שהמכירה פקעה בליל שבת, אין מכירה שפוקעת אלא בקניין שעושים עם הגוי במוצאי שבת (עיין מאמר מרדכי אורח חיים סימן י"ט).
האם מי שלא אוכל קטניות בפסח יכול לאוכלן בשבת זו?
כל האמור לעיל הוא בחמץ ממש. אבל קטניות או שרויה מותר לבשל בשביעי של פסח ולאכול בפסח. כך כתב בשו"ת "מנחת שלמה" (תנינא ב - ג סימן יז ד"ה ויש לדון) להרה"ג שלמה זלמן אוירבך זצוק"ל, וכן הוא ב"שדי חמד" מע' חמץ ומצה (סי' ו' אות ו'). כן הדין לנזהרים כל שבעת ימי הפסח לאכול רק מצה שמורה שיכולים לאכול בשבת זו מצה רגילה.
ויהי רצון שיתקיים בנו כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות. אמן.

סיפורים
ציפייה לגאולה
סיפר הרב אריאל לוי מחברון: הרב זצ"ל ציפה לישועה בכל מאודו. הרב חינך אותנו בהנהגתו הנעימה, להיות דרוכים לגאולה. בשיעורים שלפני פסח, כשהיה הרב מדבר על קרבן פסח, היה אומר: "יש הלכות של קרבן פסח ואנו מחכים ומצפים לביאת הגואל ולזכות להקריב קרבן פסח. אם חלילה עד אז לא יבוא המשיח, אז ההלכות הן כאלה וכאלה". בשיעוריו לפני התעניות בימי בין המצרים, היה אומר: "ביום פלוני יחול תשעה באב, אנחנו מקווים שעד אז יבוא המשיח. אם עד אז, חלילה, לא יבוא המשיח, אז ההלכות הן כאלה וכאלה".
הרב בציפייתו הגדולה נסך בנו הרגשה חזקה שהנה הנה משיח בא. גם בשיחתו הידועה עם האדמו"ר מחב"ד ע"ה דיברו יחד בהשתוקקות על התקווה לגאולה שלמה. כעת שלצערנו עוד לא נגאלנו גאולה שלמה, והתקיימו בנו דברי הנביא "ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר", אין לנו אלא לאחוז בדברי קדשו כמה שיותר. עלינו לשמוע שוב ושוב את הקלטות שיעוריו ודרשותיו, להתרפק על גודל הקדושה שנשזרה במילותיו. כדאי לחזור על כל מילה שיצאה מפי קדשו ולעשות את הנהגותיו ודיבוריו עטרה לראשינו. נסיים כפי שהיה רגיל מורנו ורבנו לסיים את שיעוריו בתפילה שיתקיים בנו "כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון", ונזכה לביאת הגואל ולבניין אריאל במהרה בימינו אמן.




תשובה כהלכה
מוזר אך מהודר. ליל הסדר. אני נמצא במארב ליד גדר כדי למנוע חדירה של מחבלים לשטח ישראל. איך אני צריך לערוך את ליל הסדר בסיטואציה המוזרה הזאת?
הסדר שלך הוא הסדר הכי מעולה בעולם. התורה אומרת על הלילה הזה שהוא "ליל שימורים". הלילה שה' שומר בו על עם ישראל. לכן לא אומרים פסוקי שמירה בקריאת שמע על המיטה (שו"ע תפא ב). אתה זוכה להיות שותף עם ה' לשמור על עם ישראל. כמה ה' אוהב אותך ברגע זה.
עוד תדע שהמצווה הגדולה ביותר בלילה הזה היא "שאדם יראה את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים", בגלל זה אנחנו יושבים בהסבה ושותים ארבע כוסות, אוכלים מצה ומרור והכול על שולחן נאה וכדומה, הכול כדי להרגיש בני חורין. השמירה שלך ושל חבריך מזכה את כל עם ישראל להיות בן חורין. אם לא היה לנו חיילים ששומרים עלינו היו הערבים והדעא"ש וכל הרוצחים מנסים לשלוט עלינו כמו ששלטו אלפיים שנה. אין לי ספק שבעיני הקב"ה הסדר שלך הוא הסדר הכי אהוב שבעולם.
אתה לא צריך לומר את ההגדה אם זה מחליש את העירנות שלך. אם זה לא מפריע - תאמר בעל פה את מה שאתה זוכר, ובעיקר את השירים. אם לא מפריע לך בשמירה - תשתה מיץ ענבים ותאכל מצה. לפי מה שמותר במארב.
אחי, תנצור את הרגעים הללו של השמירה על עם ישראל בליל פסח בזיכרונך ותספר עליהם לבניך ולבני בניך עד עולם. כמה ה' יאהב אותך ואת חבריך בלילה הזה. פסח כשר ושמח.


מכירה בכי-רע. חמותי מכרה את החמץ דרך הרבנות וחמי אוכל מהחמץ בפסח. האם זה מפקיע את המכירה? יש לזה נפקא מינה לחמץ שעבר עליו הפסח.
החמץ הוא גם שלו, ואם הוא אוכל זה לא מכור. אכן יש בעיה במכירה כזאת.





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il