בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • מצוה גדולה
קטגוריה משנית
  • הלכה מחשבה ומוסר
  • ציצית ותפילין
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

אשר בן חיים

undefined
3 דק' קריאה
מצוה י:
מצות עשה לעשות ציצית על כנפי בגדיהם שנאמר "ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם".

מצוה לספר
השמועה פשטה במהירות. האדמו"ר מצאנז הגיע לבקר את פליטי השואה השוהים בעיר גוטניק שבגרמניה. היהודים כולם החלו לרוץ לכיוון בתקוה לפגוש את האדמו"ר ולהתברך ממנו. גם ר' מנדל פשיטיק זצ"ל מחסיד גור ששהה במקום בבית החולים הגיע מדדה לכיוונו של האדמו"ר. לפתע קלטו עיניו של ר' מנדל שהאדמו"ר אוחז בידיו משהו מוכר. ליבו החל פועם בהתרגשות וצעק: "האם האדמו"ר הביא לנו גדילים לעשות מהם ציצית?" שאל כשכולו תקווה. האדמו"ר שהתמלא התרגשות לראות יהודי שלאחר שנות האימה הנוראות עדיין כל כך שמח לקיום מצות ציצית, הנהן בראשו בשמחה. "אולם", אמר האדמו"ר, "לצערי יש עימי רק סט אחד של חוטים ורק אחד מהנוכחים יוכל לזכות במצוה". בכוונתו היה לערוך הגרלה בין הנוכחים ולתת לזוכה את הציצית.

ר' מנדל שהבין כי רק אחד יזכה במצוה, החליט לעשות מעשה. הוא קרע את חולצתו כך שהייתה בעלת ארבע כנפות, ואז אמר לרבי שהיות והוא כעת חייב מדאורייתא בהטלת ציצית בבגדו אזי מן הראוי שיקבל הוא את הציצית. דמעות עלו בעיני הרבי, דמעות של התרגשות, בראותו עד כמה המצוה חביבה ליהודי. אולם אז פנה הרבי לר' מנדל ואמר :"עוד קודם שבאתי לכאן היה בכוונתי לערוך הגרלה בין הנוכחים, ולכן כולם קנו את הזכות להשתתף בהגרלה עוד לפני החיוב שלך במצוה. לכן נערוך את ההגרלה בכל זאת". הסתכל הרבי במבט אוהב בפני הנוכחים וכשנח מבטו על פני ר' מנדל המשיך ואמר: "אולם אין לי ספק שאם כוונתך אכן לשם שמים, אזי תזכה אתה בהגרלה והציצית תעבור לידיך". המתח ששרר בין מאות משתתפי ההגרלה היה רב, ואז נשמעה קריאת התפעלות גדולה, כשהתברר שאכן ר' מנדל זכה בהגרלה.

"בשום פנים ואופן לא אתן לך לעבור את הטיפול הכימותרפי כשאתה לבוש בציצית" אמרה בתקיפות האחות לחולה, "אתה חייב ללבוש רק בגדים סטריליים שבית החולים מספק לחולים". החולה ניסה להסביר: "אבל הבאתי במיוחד ציצית מכובסת ומגוהצת על פי כללי ההיגיינה של בית החולים, וכפי ההוראות שקיבלתי", וסיים "ללא הציצית אינני מוכן לעבור את הטיפול!".

רופא שעבד באזור ששם לב כי הבחור יושב מחוץ לחדרי הטיפולים למעלה משלוש שעות, ניגש ושאלו למה אינו נכנס לקבל את הטיפול. הבחור סיפר לרופא את הסיפור על הציצית. הרופא לאחר ששמע את הסיפור נכנס פנימה לדבר עם האחות. לאחר מספר דקות יצא כשכולו אחוז התרגשות וצעק: "נס! נס!" ואז חיבק את הבחור ואמר לו: "נכנסתי לראות איזה טיפול אתה מקבל ואז לתדהמתי שמתי לב שהאחות בטעות מילאה במזרק חומר אחר ממה שאתה אמו לקבל, וחומר זה היה יכול ח"ו לדרדר את מצבך עד כדי מות. והנה בזכות ההתעקשות שלך על המצוה זכית וחייך ניצלו!"

זמן מה לאחר שפרסם הגאון הרב יצחק זילברשטיין שליט"א סיפור זה, התקשר אליו הבחור בעל המעשה ואמר לו בהתרגשות שלהפתעת הרופאים, זכה ונרפא לחלוטין תוך זמן קצר ואף זכה להתחתן ולהקים בית...

מצוה להורות
הגמרא במסכת מנחות (מ"א.) דנה בשאלה האם אדם חייב ללבוש בגד של ארבע כנפות וממילא להתחייב בהטלת ציצית בכנפותיו. ומספרת הגמרא על מלאך שפגש את רב קטינא ובא בטענה כלפיו על כך שאינו לובש בגד החייב בציצית, ומשום כך נמנע מלקיים את המצווה. וכשרב קטינא שאל את המלאך וכי מענישים אדם על כך שלא הכניס את עצמו לידי חיוב במצוה? ענה לו המלאך שבזמן כעס אכן מענישים על כך. מסיפור זה שמענו כי יש לאדם להשתדל בכל כוחו ללבוש ציצית, ובכך זוכה לקיים מצות עשה דאורייתא.

נחלקו הראשונים איזה בגד חייב בציצית מהתורה. יש אומרים כי רק בגד העשוי מצמר רחלים או פשתים והשאר חיובם רק מדרבנן, וכך פסק השו"ע. ויש אומרים כי כל בגד חייב בציצית מדאורייתא, וכן פסק הרמ"א. ואמרו האחרונים שראוי לכל ירא שמים ללבוש דווקא בגד של צמר רחלים כדי להתחייב ולקיים מצוה דאורייתא לדעת כל השיטות.

לעיתים נקרעים חוטי הציצית ויש ספק האם הציצית כשרה. לכן בכל מקרה ספק יש לשאול מורה הוראה ולהמנע מללבוש את הציצית בינתיים, היות ואם ח"ו הציצית פסולה, אזי נמצא הולך עם בגד של ארבע כנפות ללא חוטי הציצית ומבטל מצות עשה זו.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il