ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום העצמאות
- חיוב ההודאה על נס
סבא היה יהודי ירושלמי שורשי, אשר סבו ר' יוסל הלפרין מינסקר , עלה לארץ עוד במחצית השניה של המאה ה19, יהודי ירא שמים ותלמיד חכם, וגם איש מעשה אשר הביא לירושלים את מכונת המצות והקים את ביה"ח "מצות הלפרין".
כבר לאחר מלחמת העולם הראשונה, היה סבא שותף לרכישת קרקעות באזור "נבי סמואל", לצורך הקמת יישוב חקלאי, הכסף שולם, אולם היישוב לא הוקם.
בשנת תרצ"ב (1932) הצטרפה משפחת היימן לכפר העברי "נווה יעקב " אשר היה יישוב חקלאי דתי מצפון לירושלים, ובמשך שנים שימש כנהג האוטובוס בקו 16 מנווה יעקב לירושלים וחזרה מידי יום. גם בתקופות קשות, בפרעות המרד הערבי הגדול (1936-1939), למרות ההתנכלויות הרבות לתחבורה, המשיך בקביעות בנסיעתו, ושמר על ציר התחבורה ועורק החיים פתוח.
עם פרוץ מלחמת השחרור, היתה משפחת היימן מפוזרת בחזית בכל הארץ. סבא אברהם חיים ומשפחתו היו בנווה יעקב, הבת הגדולה – סבתי – חוה, היתה נשואה וגרה בירושלים על 3 ילדיה, בת נוספת היתה בשכונות הדרום בתל אביב, בת אחת היתה חברת קיבוץ טירת צבי בעמק בית שאן, ובן נוסף – רפאל – היה חבר קיבוץ עין צורים בגוש עציון.
בנר רביעי של חנוכה – כח' כסלו תש"ח, יצאה שיירה מירושלים ליישובי גוש עציון. המלחמה על הדרכים עוד לא הייתה במלוא עוצמתה, ולכן גם ההתארגנות לא היתה בהתאם, וארבעת כלי הרכב של השיירה נתקלו במחסום, ובקרב הקשה נהרגו 10 לוחמים, וביניהם רפאל היימן, אשר כאביו ואחיו למד נהיגה, ושימש כנהג מיכלית המים לגוש.
לאחר נפילתו של רפאל הפסיק סבא אברהם חיים לנהוג את האוטובוס, ובמקומו עלה על ההגה בנו מאיר היימן יבלח"ט. הנסיעה בדרכים נהייתה מסוכנת, ולכן לא פעם כאשר מאיר נסע לירושלים הוא לא יכול היה לחזור לנווה יעקב, ולפעמים "נתקע בירושלים" ימים רבים.
לאחר פסח תש"ח, כאשר הוחלט לפנות את ה"בלתי לוחמים" מנווה יעקב, הגיעה שיירת הפינוי מירושלים, וסבא אברהם חיים וסבתא לאה, מופתעים לראות את מאיר מגיע לכפר , אשר היה הרבה יותר מסוכן מירושלים, אבל הם הבינו שהוא חוזר להגן על הכפר, היה פשוט להם שכך צריך לנהוג, ולא אמרו לו דבר.
בלילה שבין ראשון לשני ז' ח' באייר, פונה הכפר העברי נווה יעקב , ושארית הלוחמים נסוגו לירושלים.
משפחת היימן התארגנה מחדש בירושלים, במעמד של פליטים, וביום כג' באייר תש"ח, כשבועיים וחצי לאחר קום המדינה, הכה האסון בשנית ובכפליים במשפחת היימן , כאשר ישראל דב, הבן הצעיר נהרג בהפגזה, ואחותו חוה שרצה להגיש עזרה נפגעה אף היא מפגז ונהרגה, בהותירה אחריה בעל ו3 יתומים, ביניהם אמא שלי.
טרם הסתיימה השבעה על דב וחוה, והאסון הכה בשלישית, כאשר אחיו של סבא – ישראל משה היימן, נהרג אף הוא בהפגזה בירושלים בהותירו אחריו אשה ו3 ילדים.
סבא אברהם חיים וסבתא לאה שיכלו במלחמת השחרור 3 ילדים ואח!
בהפוגה הראשונה, ירדה המשפחה מירושלים לשפלה, עברה דרך רחובות, והגיע למושבה הגרמנית וילהלמה – מקום מושבו של מושב "בני עטרות".
מאיר אני מתנחם
המכתב של עשירה
לייבל, אבל יש לנו מדינה!!!
סבא התנחם כי הוא בחר להיות מהישרים, עליהם קרא דוד המלך את הפסוק "יראו ישרים וישמחו", הוא בחר להתבונן חסדי ה'!
כשסבא התנחם, עדיין נתקיים ברבים "תעו במדבר בישימון דרך", עדיין פעל מחנה המעצר בקפריסין, ונתקיים בהם "יושבי חושך וצלמוות אסירי עוני וברזל", ומה נאמר אנו כשנתקיים בנו "כי שיבר דלתות נחושת ובריחי ברזל גידע", "וידריכם בדרך ישרה ללכת אל עיר מושב", בעליה חופשית והמונית, של כל יהודי החפץ לשוב לאם הבנים שמחה?
כשסבא התנחם, המצב הכלכלי היה כ"כ חמור ששר העליה משה חיים שפירא, ושר האוצר אליעזר קפלן ועוד, דרשו לעצור את העליה מחשש שיתקיים ביושבי המדינה הצעירה "רעבים גם צמאים, נפשם בהם תתעטף". ומה נאמר אנו היום, שהפכנו למעצה כלכלית, ונתקיים בנו "כי השביע נפש שוקקה, ונפש רעבה מילא טוב"?
כשסבא התנחם, עדיין היו המוני פליטי שכונות ויישובים ללא בית, ויישובים חרבים כ"ארץ פרי למלחה", וביניהם נווה יעקב החרבה. ומה נאמר אנו, כאשר התקיים בנו הפסוק "ויושב שם רעבים ויכוננו עיר מושב", ושכונת "נווה יעקב" בירושלים מונה היום כ25,000 תושבים, ובירושלים רבתי כ600,000 יהודים?
כשסבא התנחם, עדיין היו "נהרות למדבר ומוצאי מים לצמאון" והחקלאות היתה עלובה ולא מפותחת, ומה נאמר אנו,שנתקיימו בנו הפסוקים "ויזרעו שדות ויטעו כרמים ויעשו פרי תבואה, ויברכם וירבו מאד ובהמתם לא ימעיט"?
כשסבא התנחם, היו בארץ כ600,000 איש, ולאחר השואה האיומה התקיים בנו הפסוק "וימעטו וישוחו מעוצר רעה ויגון", ומה נאמר אנו שהתקיים בנו "וישם כצאן משפחות", ואנו מונים היום קרוב ל7,000,000 יהודים בארץ ישראל?
וְאִלוּ פִינוּ מָלֵא שִירָה כַיָּם, וּלְשוֹנֵנוּ רִנָּה כַּהֲמוֹן גַּלָּיו, וְשִׂפְתוֹתֵינוּ שֶׁבַח כְּמֶרְחֲבֵי רָקִיעַ, וְעֵינֵינוּ מְאִירוֹת כַּשֶּׁמֶשׁ וְכַיָּרֵחַ, וְיָדֵינוּ פְרוּשׂוֹת כְּנִשְׁרֵי שָׁמַיִם, וְרַגְלֵינוּ קַלּוֹת כָּאַיָּלוֹת, אֵין אֲנַחְנוּ מַסְפִּיקִים לְהוֹדוֹת לְךָ, ה, אֱלֹקינוּ וֵאלֹקי אֲבוֹתֵינוּ, וּלְבָרֵךְ אֶת שִמְךָ מַלְכֵּנוּ, עַל אַחַת מֵאָלֶף אֶלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת פְּעָמִים, הַטּוֹבוֹת נִסִּים וְנִפְלָאוֹת שֶׁעָשִׂיתָ עִם אֲבוֹתֵינוּ וְעִמָּנוּ.
יום עצמאות שמח, ומועדים לשמחה לגאולה שלימה!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.

ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.

שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.

יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.

ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".












