בית המדרש

  • שבת ומועדים
  • חיוב ההודאה על נס
לחץ להקדשת שיעור זה

הקשר בין יום העצמאות ליום הזכרון

undefined

אייר תשפ"ב
3 דק' קריאה
פעמים רבות נשאלת השאלה על טיבה של הסמיכות בין יום הזיכרון ליום העצמאות , ואני רוצה לתת תשובה דרך סיפורו של סבא רבה שלי, סבא אברהם חיים הכהן היימן.
סבא היה יהודי ירושלמי שורשי, אשר סבו ר' יוסל הלפרין מינסקר , עלה לארץ עוד במחצית השניה של המאה ה19, יהודי ירא שמים ותלמיד חכם, וגם איש מעשה אשר הביא לירושלים את מכונת המצות והקים את ביה"ח "מצות הלפרין".
כבר לאחר מלחמת העולם הראשונה, היה סבא שותף לרכישת קרקעות באזור "נבי סמואל", לצורך הקמת יישוב חקלאי, הכסף שולם, אולם היישוב לא הוקם.
בשנת תרצ"ב (1932) הצטרפה משפחת היימן לכפר העברי "נווה יעקב " אשר היה יישוב חקלאי דתי מצפון לירושלים, ובמשך שנים שימש כנהג האוטובוס בקו 16 מנווה יעקב לירושלים וחזרה מידי יום. גם בתקופות קשות, בפרעות המרד הערבי הגדול (1936-1939), למרות ההתנכלויות הרבות לתחבורה, המשיך בקביעות בנסיעתו, ושמר על ציר התחבורה ועורק החיים פתוח.
עם פרוץ מלחמת השחרור, היתה משפחת היימן מפוזרת בחזית בכל הארץ. סבא אברהם חיים ומשפחתו היו בנווה יעקב, הבת הגדולה – סבתי – חוה, היתה נשואה וגרה בירושלים על 3 ילדיה, בת נוספת היתה בשכונות הדרום בתל אביב, בת אחת היתה חברת קיבוץ טירת צבי בעמק בית שאן, ובן נוסף – רפאל – היה חבר קיבוץ עין צורים בגוש עציון.
בנר רביעי של חנוכה – כח' כסלו תש"ח, יצאה שיירה מירושלים ליישובי גוש עציון. המלחמה על הדרכים עוד לא הייתה במלוא עוצמתה, ולכן גם ההתארגנות לא היתה בהתאם, וארבעת כלי הרכב של השיירה נתקלו במחסום, ובקרב הקשה נהרגו 10 לוחמים, וביניהם רפאל היימן, אשר כאביו ואחיו למד נהיגה, ושימש כנהג מיכלית המים לגוש.
לאחר נפילתו של רפאל הפסיק סבא אברהם חיים לנהוג את האוטובוס, ובמקומו עלה על ההגה בנו מאיר היימן יבלח"ט. הנסיעה בדרכים נהייתה מסוכנת, ולכן לא פעם כאשר מאיר נסע לירושלים הוא לא יכול היה לחזור לנווה יעקב, ולפעמים "נתקע בירושלים" ימים רבים.
לאחר פסח תש"ח, כאשר הוחלט לפנות את ה"בלתי לוחמים" מנווה יעקב, הגיעה שיירת הפינוי מירושלים, וסבא אברהם חיים וסבתא לאה, מופתעים לראות את מאיר מגיע לכפר , אשר היה הרבה יותר מסוכן מירושלים, אבל הם הבינו שהוא חוזר להגן על הכפר, היה פשוט להם שכך צריך לנהוג, ולא אמרו לו דבר.
בלילה שבין ראשון לשני ז' ח' באייר, פונה הכפר העברי נווה יעקב , ושארית הלוחמים נסוגו לירושלים.
משפחת היימן התארגנה מחדש בירושלים, במעמד של פליטים, וביום כג' באייר תש"ח, כשבועיים וחצי לאחר קום המדינה, הכה האסון בשנית ובכפליים במשפחת היימן , כאשר ישראל דב, הבן הצעיר נהרג בהפגזה, ואחותו חוה שרצה להגיש עזרה נפגעה אף היא מפגז ונהרגה, בהותירה אחריה בעל ו3 יתומים, ביניהם אמא שלי.
טרם הסתיימה השבעה על דב וחוה, והאסון הכה בשלישית, כאשר אחיו של סבא – ישראל משה היימן, נהרג אף הוא בהפגזה בירושלים בהותירו אחריו אשה ו3 ילדים.
סבא אברהם חיים וסבתא לאה שיכלו במלחמת השחרור 3 ילדים ואח!
בהפוגה הראשונה, ירדה המשפחה מירושלים לשפלה, עברה דרך רחובות, והגיע למושבה הגרמנית וילהלמה – מקום מושבו של מושב "בני עטרות".
מאיר אני מתנחם
המכתב של עשירה
לייבל, אבל יש לנו מדינה!!!
סבא התנחם כי הוא בחר להיות מהישרים, עליהם קרא דוד המלך את הפסוק "יראו ישרים וישמחו", הוא בחר להתבונן חסדי ה'!
כשסבא התנחם, עדיין נתקיים ברבים "תעו במדבר בישימון דרך", עדיין פעל מחנה המעצר בקפריסין, ונתקיים בהם "יושבי חושך וצלמוות אסירי עוני וברזל", ומה נאמר אנו כשנתקיים בנו "כי שיבר דלתות נחושת ובריחי ברזל גידע", "וידריכם בדרך ישרה ללכת אל עיר מושב", בעליה חופשית והמונית, של כל יהודי החפץ לשוב לאם הבנים שמחה?
כשסבא התנחם, המצב הכלכלי היה כ"כ חמור ששר העליה משה חיים שפירא, ושר האוצר אליעזר קפלן ועוד, דרשו לעצור את העליה מחשש שיתקיים ביושבי המדינה הצעירה "רעבים גם צמאים, נפשם בהם תתעטף". ומה נאמר אנו היום, שהפכנו למעצה כלכלית, ונתקיים בנו "כי השביע נפש שוקקה, ונפש רעבה מילא טוב"?
כשסבא התנחם, עדיין היו המוני פליטי שכונות ויישובים ללא בית, ויישובים חרבים כ"ארץ פרי למלחה", וביניהם נווה יעקב החרבה. ומה נאמר אנו, כאשר התקיים בנו הפסוק "ויושב שם רעבים ויכוננו עיר מושב", ושכונת "נווה יעקב" בירושלים מונה היום כ25,000 תושבים, ובירושלים רבתי כ600,000 יהודים?
כשסבא התנחם, עדיין היו "נהרות למדבר ומוצאי מים לצמאון" והחקלאות היתה עלובה ולא מפותחת, ומה נאמר אנו,שנתקיימו בנו הפסוקים "ויזרעו שדות ויטעו כרמים ויעשו פרי תבואה, ויברכם וירבו מאד ובהמתם לא ימעיט"?
כשסבא התנחם, היו בארץ כ600,000 איש, ולאחר השואה האיומה התקיים בנו הפסוק "וימעטו וישוחו מעוצר רעה ויגון", ומה נאמר אנו שהתקיים בנו "וישם כצאן משפחות", ואנו מונים היום קרוב ל7,000,000 יהודים בארץ ישראל?
וְאִלוּ פִינוּ מָלֵא שִירָה כַיָּם, וּלְשוֹנֵנוּ רִנָּה כַּהֲמוֹן גַּלָּיו, וְשִׂפְתוֹתֵינוּ שֶׁבַח כְּמֶרְחֲבֵי רָקִיעַ, וְעֵינֵינוּ מְאִירוֹת כַּשֶּׁמֶשׁ וְכַיָּרֵחַ, וְיָדֵינוּ פְרוּשׂוֹת כְּנִשְׁרֵי שָׁמַיִם, וְרַגְלֵינוּ קַלּוֹת כָּאַיָּלוֹת, אֵין אֲנַחְנוּ מַסְפִּיקִים לְהוֹדוֹת לְךָ, ה, אֱלֹקינוּ וֵאלֹקי אֲבוֹתֵינוּ, וּלְבָרֵךְ אֶת שִמְךָ מַלְכֵּנוּ, עַל אַחַת מֵאָלֶף אֶלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת פְּעָמִים, הַטּוֹבוֹת נִסִּים וְנִפְלָאוֹת שֶׁעָשִׂיתָ עִם אֲבוֹתֵינוּ וְעִמָּנוּ.
יום עצמאות שמח, ומועדים לשמחה לגאולה שלימה!
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il