ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

מצות עשה לקרות קריאת שמע שחרית וערבית ;">

בית מדרש הלכה ומנהג מצוה גדולה Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

אב התשס"ו

מצות עשה לקרות קריאת שמע שחרית וערבית

ספר המצוות הקצר - מצווה י"א



נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
ציפורה בת דוד

מצות עשה לקרות קריאת שמע שחרית וערבית שנאמר "ודיברת בם וגו' ובשכבך ובקומך". והינו בזמן שכיבה ובזמן קימה. והם שלש פרשיות: שמע, והיה אם שמוע, ויאמר.

מצוה לספר
על אף גילו הנמוך, תשע בסך הכל, הקפיד מאוד אליעזר הקטן לקרוא קריאת שמע בשעה המוקדמת כמחמירים. (דהיינו על פי שיטת ה'מגן אברהם' שאומרת כי סוף זמן הקריאה הינו יותר מוקדם). אמו שידעה על הקפדתו השתדלה בכל כוחה להעירו בשעה מוקדמת מספיק. בוקר אחד כשבאה להשכימו נכמרו רחמיה עליו, כיוון שידעה שהלך לישון בשעה מאוחרת מאד, וחשבה כי עדיף שיקום מעט יותר מאוחר ויקרא קריאת שמע כשיטות המקחות. (פרטים במדור `מצוה להורות), 'וכך יהיה לו יותר כח ללמוד תורה במהלך היום. אולם כשהתעורר אליעזר משנתו וגילה כי הפסיד את הזמן המוקדם פרץ בבכי קורע לב שלא פסק במשך כל היום!

לימים, כשגדל הרב אליעזר מנחם שך זצ"ל והפך לראש ישיבת פוניבז' בבני ברק, ראה קבוצה של תלמידים שקמה מאוחר, הולכת להתפלל כשברור היה כי לא יספיקו את הזמן המוקדם. הרב ניגש אליהם וסיפר להם את מה שקרה לו בילדותו ,והוסיף ואמר כי לא יתכן כי מצוה דאורייתא חשובה כל כך אנשים לא יקפידו להתפלל בזמן שבו יוצאים ידי חובה לפי כל הדעות. והוסיף הרב שהיה אז בסביבות שנתו המאה(!) ואמר: "דעו לכם כי הפעם ההיא בו קמתי מאוחר בילדותי כל כך זיעזעה אותי, שמאז לא הפסדתי יותר כל ימי את זמן קריאת שמע לפי הדעה המחמירה"!
*
כל מי שנכנס לבקר את המהר"ם שיף בחוליו, הבין מיד מעיניהם של הנוכחים, שמצבו של הרב אינו טוב. איש לא הורשה להכנס לחדר בו שכב הרב למעט בני משפחתו הקרובים. מצבו היה קשה, גופו היה נפוח כולו והוא נשם בקושי רב ותוך מאמץ עצום. לפתע הבחינו הסובבים כי הרב לוחש משהו. הם הטו את אוזנם, כדי שלא יפסידו אף מילה היוצאת מפיו, ומה ששמעו - צמרר את כולם "דעו לכם"אמר הרב, " כי אף אם יגזר עלי לשכב כך כל ימי ביסורים נוראיים אלו, אני מעדיף ורוצה בזה יותר מאשר למות, מפני שכך לפחות אזכה בכל יום לקבל על עצמי עול מלכות שמים בקריאת שמע...".

מצוה להורות
חייב אדם לקרוא בכל יום קריאת שמע פעמיים. קריאת שמע של ערבית- זמנה מצאת הכוכבים עד עלות השחר. אולם חכמים תיקנו שיקרא עד חצות, שמא ישכח האדם ויבטל מצות עשה. ואם נאנס ולא קרא עד חצות יקרא עד הבוקר. זמן קריאת שמע של שחרית מוגבל יותר.משל ערבית חייב אדם לקרוא ק"ש עד ג' שעות (זמניות) של היום, ואם נאנס ולא הספיק יקרא לכל הפחות עד סוף שעה רביעית, שאז יכול עדיין לקרוא קריאת שמע עם ברכותיה, אולם עליו לדעת כי הפסיד את מצוות קריאת שמע, והוא כקורא כל פרשיה אחרת בתורה.

נחלקו הפוסקים- כיצד מודדים את הזמן של השלוש שעות. לדעת בעל ה'מגן אברהם' מודדים את היום החל מהזריחה ועד לצאת הכוכבים, וזמן זה מחלקים ל12 חלקים-שעות. לעומתו, סוברים הגר"א ובעל התניא כי מודדים את היום משעת הנץ החמה ועד השקיעה. נמצא שזמנם נגמר קצת יותר מאוחר מאשר ה'מגן אברהם' כיוון שלא נפסקה ההלכה כאחד, הצדדים ראוי להחמיר לקרוא מוקדם יותר כשיטתו של ה'מגן אברהם'. מי שקם מוקדם לדעת כל השיטות, אבל מתכוון להתפלל בזמן שמתאים דווקא לשיטה המקילה, כדאי לו שיקרא בזמן המוקדם ויתנה תנאי - אם הלכה כדעת המגן אברהם אזי כעת הוא יוצא ידי חובתו. אולם אם ההלכה היא כשיטת הגר"א ובעל התניא, אזי אינו מעוניין לצאת כעת ידי חובה ואז זוכה לקריאת שמע מובחרת שנאמרת עם ברכותיה וכסדר התפילה. המהדרין מן המהדרין הוא לקרוא קריאת שמע דקות ספורות קודם הנץ החמה, (כותיקין) שזה הזמן המובחר לדעת רוב הפוסקים, וכך יזכה להתפלל שמונה עשרה עם הנץ החמה שזו הדרך הטובה ביותר.
----------
מתוך העלון השבועי של תנועת קוממיות.

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il