ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

"אֲנִי אָמַרְתִּי אלוקים אַתֶּם... אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן" ;">

בית מדרש פרשת השבוע חומש דברים ואתחנן Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

אב תשס"ו

"אֲנִי אָמַרְתִּי אלוקים אַתֶּם... אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן"


מתוך העלון חמדת ימים
www.eretzhemdah.org


מוקדש לעלוי נשמת
רויטל בת לאה

בפתיחה לפרשתנו מספר משה רבנו לבני ישראל עד כמה השתוקק להגיע אל ארץ ישראל. מיד אחר כך משה מסביר את הסיבה מדוע בקשתו לא התקבלה:
"וַיִּתְעַבֵּר ה' בִּי לְמַעַנְכֶם וְלֹא שָׁמַע אֵלָי וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי רַב לָךְ אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה" (דברים ג' כו).

נשאלת השאלה מה פשר הביטוי "לְמַעַנְכֶם"?

רש"י בעקבות התרגום מסביר בגללכם - "אתם גרמתם לי" ומביא ראיה מדברי המשורר: "ויקציפו על מי מריבה וירע למשה בעבורם" (תהלים ק"ו לב).

גם הרמב"ן מסביר כך:
"והנה השלים התוכחות בזה שהודיע אותם שגרמו אבותיהם רעה על עצמם וגם עליו גרמו עונש שלא יעברו לארץ".

המדרש מתרץ בדרך מקורית וז"ל:
"באותה שעה נתקררה רוח הקדש וא"ל הקב"ה למשה, משה שתי שבועות נשבעתי אחת שתמות ואחת שלא לאבד את ישראל, לבטל את שתיהן אי אפשר אם תרצה לחיות ויאבדו ישראל מוטב, אמר לפניו רבוני בעלילה אתה בא עלי אתה תופש החבל בשני ראשים יאבד משה ואלף כמוהו ואל יאבד אחד מישראל" (מדרש תנחומא ואתחנן סימן ו).

המדרש אומנם מצליח להסביר למענכם = בשבילכם, אבל אין בו הסבר מדוע שתי השבועות תלויות זו בזו.

בפסיקתא מנסים להסביר בכיוון חדש:
"בשבילכם, כדי שאעמוד בראש כלכם בתחיית המתים" (פסיקתא זוטרתא דברים פרשת וזאת הברכה).

גם מדרש זה איננו מעוגן בפשט הכתובים, ואין בו הסבר מהו הריווח הגדול שגם משה יעמוד בתחיית המתים. לכן הילקוט מסביר:
"לא שחטאתי לפניו, אלא למענכם בשביל שהכעסתם אותי ואמרתי כנגדכם, כך עשה לי בשביל שילמדו הכל ממשה, ומה אם משה על ידי שאמר דבר קל כנגד ישראל לא נכנס לארץ, מי שיאמר כנגד ישראל דבר קשה על אחת כמה וכמה" (ילקוט שמעוני תורה פרשת ואתחנן רמז תתכ).

הסבר זה של הילקוט מצליח להסביר גם את הביטוי וגם את ההקשר.

לפני כמאה שנה הצליח ה"משך חכמה" להסביר גם הוא את הפסוק כפשוטו. הוא מעיר כי בעצם משה חוזר לעניין זה של אי כניסתו לארץ, גם כמה פסוקים מאוחר יותר בפרשה. וז"ל הכתוב:
"וַה' הִתְאַנַּף בִּי עַל דִּבְרֵיכֶם וַיִּשָּׁבַע לְבִלְתִּי עָבְרִי אֶת הַיַּרְדֵּן וּלְבִלְתִּי בֹא אֶל הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר ה' אלוקיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה: כִּי אָנֹכִי מֵת בָּאָרֶץ הַזֹּאת אֵינֶנִּי עֹבֵר אֶת הַיַּרְדֵּן וְאַתֶּם עֹבְרִים וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה הַזֹּאת: הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן תִּשְׁכְּחוּ אֶת בְּרִית ה' אלוקיכֶם אֲשֶׁר כָּרַת עִמָּכֶם וַעֲשִׂיתֶם לָכֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כֹּל אֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אלוקיךָ" (דברים ד' כא-כג).

ההקשר לאיסור עבודה זרה מאוד בולט.

גם בתרבות המערבית וגם במזרחית ייחסה האנושות תכונות אלהיות לבשר ודם, מה שמנוגד תכלית ניגוד ליסודות אמונת היחוד. יחוס זה גרם להגדרת המאמינים הנ"ל כעובדי עבודה זרה. הדור הראשון של יוצאי מצרים הכיר את משה רבנו כילוד אישה, עוד מימיו כבן נוער ולא חששו להטיל דופי במנהיגותו ובמעמדו. לעומתם בני הדור שנולדו במדבר הכירו את משה רבנו שאחרי מתן תורה. אותו איש פלאי שפרש מאשתו, לא אכל ולא שתה ימים מרובים וד' דיבר בו פנים אל פנים "קורא בשמו ומדבר אליו תמיד". לכן היה חשש כי -
"פן בבואו לארץ ישראל ייחסו אליו כי הוא אלוהה...ולו יעבדו וישתחוו...זאת היא הסיבה למיתת משה! לכן כאשר צוה על עבודה זרה אמר "וד' התאנף בי על דבריכם וישבע לבלתי עברי את הירדן ולבלתי בוא אל הארץ...כי רק על דבריכם שלא תחטאו ולא תקדישו אותי נשבע לבלתי עברי... התבונן איך חשש המקום שלא יעבדו עבודה זרה! כן נראה תוכן כוונת הכתוב למעיין" (משך חכמה שם).

איזו השקפה מרחיקת לכת יש בכתוב, על פי חידושו של ה"משך חכמה".

הבה נתפלל כי השקפות עולם מוטעות יעברו בקרוב מן העולם ונוכל להכריז בראש השנה הקרוב
"ויאמר כל אשר נשמה באפו ד' אלקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה".

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il