ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

האור שמעבר לחלון ;">

בית מדרש חגים וזמנים פסח ליל הסדר משעבוד לגאולה Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

ניסן תשס"ו

האור שמעבר לחלון


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
אשר בן חיים

חסידים מספרים כי פעם אחת בפסח, לפני עריכת הסדר, קרא רבי יששכר בר מראדושיץ את נכדו של המגיד מקוז'ניץ שהתארח אצלו, הרבי ממוגילניצה, אל החלון והצביע החוצה. הרואה אתה, הרב ממוגילניצה? הרואה אתה? שאל רבי יששכר בר. לאחר הסעודה רקד הרבי ממוגילניצה מסביב לשולחן ושר בשעת מעשה בקול נמוך: הסבא קדישא מראדושיץ הראה לי בחלון אור, אור גדול הראה לי. אבל מי יודע, מי יודע, כמה שנים נצטרך עוד לישון עד שיבוא אלינו.


שני גדולים מסבים אל סעודת הסדר. עינו של ר' יששכר בר מראדושיץ רואה את שעינו של הרבי ממוגילניצה אינה רואה בהבחנה ראשונה. בדיעבד מתברר לנו כי ר' יששכר בר מראה לרבי ממוגילניצה אור גדול מבעד לחלון.

אמרו חכמים: בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל. המעגל החוזר של לוח השנה מביא עמו גם ימים המסוגלים לגאולה. גאולת מצרים, שהיתה בליל הסדר, יכולה לחזור על עצמה. הפוטנציאל קיים, האור נמצא מעבר לחלון. זהו האור הגדול שמראה ר' יששכר בר לרבי ממוגילניצה. אור גדול של גאולה, המנצנץ מדי שנה כשמסבים ישראל אל שולחן הסדר. האפשרות קיימת.

הרבי מראדושיץ קורא לרבי ממוגילניצה אל החלון כדי לראות את האור הגדול. פעולה זו מזכירה לנו את מאמר הכתוב: "הנה זה עומד אחר כתלנו, משגיח מן החלונות". מהלך הגאולה נמשל בשיר השירים לעמידת הדוד אחר הכותל. הדברים נמצאים בהישג יד, מאחורי הכותל. ההשגחה המכוונת לקראת תהליכי גאולה נראית מן החלון. אל החלון הזה מושך הרבי מראדושיץ את הרבי ממוגילניצה. האור הגדול שאחר החלון הוא אור הדוד העומד אחר הכותל.

כדי לזכות לראות את האור הגדול הזה יש צורך להביט החוצה. ישנם תהליכים רבים המתחוללים בעולם ובמציאות, אך כיוון שהאדם שרוי בתוך עצמו, הוא איננו מסוגל להבחין בקיומם. צרות היומיום והדוחק העכשווי של הגלות אינם מאפשרים לאדם להבחין בתהליכים הגדולים הקורים במציאות. לעתים יש צורך להניח למה שקורה בתוך הבית ולגשת אל החלון. שם מתבררת נקודת המבט כלפי חוץ; שם נוטש האדם את העיסוק בעולמו האישי העכשווי ועובר לעולם הכולל והמקיף. שם הוא רואה את האור הגדול.

רוח של סודיות אופפת את המעמד. הרבי מראדושיץ מראה לרבי ממוגילניצה משהו, אבל הוא אינו מגיב. רק לאחר מכן הוא יוצא בריקוד ומפזם בקול נמוך דווקא את מה שראו עיניו בחלון.

השתיקה מאפיינת את התהליכים הסמויים מעיניהם של מרבית האנשים. לא כל אחד היה רואה את מה שראה הרבי ממוגילניצה, גם לאחר שהרבי מראדושיץ היה מסב את תשומת לבו לכך. לא כל אחד ראוי לגילוי הזה, משום שלא כל אחד מוכן לקבלו ולהאמין בקיומו. דברים שכאלו נאמרים לעת עתה בלחישה.

סיומו של הסיפור משאיר בפינו טעם חמוץ מעט. הרבי מראדושיץ מראה לרבי ממוגילניצה אור גדול, אלא שלא ברור כמה שנים נצטרך עוד לישון עד שיבוא האור הגדול הזה אלינו. הרבי ממוגילניצה מדבר אלינו בסמלים. האור הוא הגאולה והשינה היא הגלות. מערכת סמלים זו נמצאת בדברי חז"ל; על הפסוק "אני ישנה ולבי ער" אומרים חז"ל כי ה"אני ישנה" מתייחס לשינה של עם ישראל בגלות, ואילו ה"לבי ער" מתייחס למהלכים האלוקיים שהקב"ה נוקט בהם כדי להביא את הגאולה.

אכן, האור הוא אור גדול, אלא שהוא מעבר לחלון. עדיין הוא לא נכנס פנימה, אל תוך הבית. בתוך הבית עדיין ישנים. הגלות עדיין במקומה עומדת. זהו ההבדל שבין הרבי מראדושיץ לרבי ממוגילניצה. הרבי מראדושיץ כבר נמצא שם. הוא הרואה את האור, הוא הקורא אל החלון את הרבי ממוגילניצה, הוא המדבר. הרבי ממוגילניצה לא ראה את האור מתחילה. הרבי ממוגילניצה מחריש, ולבסוף מזמר בקול נמוך. הרבי ממוגילניצה רואה גם את השינה שעוד נאלץ לישון עד שיבוא האור הגדול הזה אלינו.

-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il