ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבועות
- מעמד הר סיני ומתן תורה
כותב הראי"ה קוק זצ"ל: "כל אדם יש לו המסלול שלו שעל ידו הוא בא לאָשְׁרוֹ, לתכלית הֲוָיָתוֹ, שבו הוא מתדבק ליוצרו. ולא יוכל לבֺא לִמגמת חפצו במסלול אחר, אף על פי שהוא מסלול ישר בעד אחרים"(קבצים מכתב יד קדשו א' ירושלים תרצ"ג ד).
ההכרה בערך של עצמי מצד מי שאני בטבע שבו ה' ברא אותי, ממלאת אותי בשמחה עצומה. אני רוצה את עצמי, איני רוצה להיות מישהו אחר או להפוך למשהו אחר. יש בי אהבה עצומה לבריאה הנפלאה והמיוחדת שה' ברא- 'אני', עצם היותי גילוי והופעת רצון ה' בעולם נותנת לי סיפוק ותענוג!
לא שייך לבוא אל עצמי בטענות, למה אני זה לא הוא? ולמה אני נראה ככה? ולמה רק אלו הכישרונות שלי וההצלחות שלי? למה לו יש ולי אין? ועוד כהנה וכהנה מחשבות שאינן נכונות מיסודן. מפני שעליי לחקוק בדעתי שככה ה' רצה לגלות את רצונו בעולם דרכי, וככה ה' רצה לגלות את רצונו בעולם דרך השני, לא אני קבעתי איך להיות צינור לגילוי של ה'.
כמו שבתזמורת החליל לא יקנא בכינור, והפסנתר לא יקנא בתוף, מתוך הבנה שכל אחד מהם הוא כלי לניגון מיוחד להשלמת ההרמוניה ולהצלחת התזמורת. בדיוק כך, אני צריך להפנים שאני מנגן את רצון ה' בנתיב שה' יתברך סלל במיוחד עבורי.
אדם צריך לעבוד את ה' לפי הכוחות והנתונים שנמסרו לו, אם ינסה לעבוד את ה' בדרך שונה הוא מטעה את עצמו. הרי אם הקב"ה ברא אותך איך שאתה, הוא לא רק ידע שככה תעבוד אותו, אלא הוא רצה שככה תעבוד אותו! אז למה לך להתחכם ובמקום ללכת בנתיב שנועד לך אתה מתבלבל מאחרים?
וכדברים אלו ממש מצינו במדרש: "היאך הקול יוצא אצל כל ישראל כל אחד ואחד לפי כוחו, הזקנים לפי כוחן, הבחורים לפי כוחן, והקטנים לפי כוחן, והיונקים לפי כוחן, והנשים לפי כוחן, ואף משה לפי כוחו שנאמר (שמות יט) משה ידבר והאלקים יעננו בקול, בקול שהיה יכול לסובלו וכה"א (תהלים כט) קול ה' בכוח, בכוחו לא נאמר אלא בכוח, בכוחו של כל אחד" (שמות רבה ה, ט).
בכדי לתאר את מעמד קבלת התורה, מביא המדרש את הפסוק "קול ה' בכוח", ומדייק מהפסוק שהקב"ה לא נגלה אל עם ישראל לפי כוחו שלו, אלא לפי הכוח שניחן כל אחד ואחד על פי הבחינה שלו ולפי יכולת הקיבול שלו.
ללמדנו, רצונך לקבל את התורה? רצונך שהקב"ה יתגלה דרכך? עליך לחיות בהשלמה עם הכלי הייחודי שלך, תרצה את עצמך ותשמח במי שאתה, כך תוכל להוות צינור נקי לניגון של ה' שיופיע דרכך בבריאה.
כותב רבי נחמן מברסלב זי"ע "ואין השפעה יכולה לירד, רק על ידי כלי הנקרא- אני"(ליקוטי מוהר"ן תורה ע"ג).
ככל שאדם מתמלא בהכרה שהוא כלי לגילוי הופעת ה' בעולם, כך הקב"ה מוסיף עליו שפע שדרכו יימשך גם לעולם כולו.
קבלת התורה היא בעצם קבלת ה'אני- העצמי', עליי לאהוב את עצמי ולשמוח במי שאני. לאחר שאחיה בהשלמה עם מי שאני, אז אוכל לזהות מה תפקידי וייעודי בעולם.
במקום להשקיע אנרגיות ומחשבה בלהשוות אותי מול אחרים, אוכל להתרכז בנקודה המיוחדת רק לי, לשכלל ולפתח אותה וכך להביא ברכה לי ולהם.
כהמשך לכך, יכולים אנו להבין מהי מטרת המצוות על פי דברי הרמב"ן: "וכוונת כל המצות שנאמין בא-לקינו ונודה אליו שהוא בראנו, והיא כוונת היצירה, שאין לנו טעם אחר ביצירה הראשונה, ואין אל עליון חפץ בתחתונים מלבד שידע האדם ויודה לא-לקיו שבראו" (רמב"ן על התורה, שמות יג, טז).
הרמב"ן מגלה לנו מה תכליתן של המצוות- להודות לה' שברא אותי! לחיות בהשלמה עם הניגון שלי ולהודות לה' על כך, זו כל כוונת היצירה ורצון ה' בעולם.
"ה' יתברך תודה רבה שבראת אותי! תודה רבה על מי שאני ואיך שאני! תודה על החיים היפים שנתת לי! אני שמח מטובך, טוב לי בחיים שאתה מארגן לי, טוב לי כל כך עם מי שאני, אני כל כך אוהב ומקבל את עצמי, שמח אני שזכיתי להיות כלי שדרכי מתגלה ומתקדש מלכות שמיים בעולם על ידי קיום התורה והמצוות".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
