קבלת התורה - קבלת ה'אני העצמי' | הרב יוסף נווה | בית המדרש

שבת ומועדים
מעמד הר סיני ומתן תורה

קטגוריה משנית

3 דק' קריאה

אנחנו נכנסים לחג שבועות, חג שבו אנו מקבלים את התורה והמצוות, ובספרי "לפתוח שערי רצונך" מובא פרק שמגלה ברובד פנימי, שעצם קבלת התורה היא קבלת ה'אני-העצמי'.
כותב הראי"ה קוק זצ"ל: "כל אדם יש לו המסלול שלו שעל ידו הוא בא לאָשְׁרוֹ, לתכלית הֲוָיָתוֹ, שבו הוא מתדבק ליוצרו. ולא יוכל לבֺא לִמגמת חפצו במסלול אחר, אף על פי שהוא מסלול ישר בעד אחרים"(קבצים מכתב יד קדשו א' ירושלים תרצ"ג ד).
ההכרה בערך של עצמי מצד מי שאני בטבע שבו ה' ברא אותי, ממלאת אותי בשמחה עצומה. אני רוצה את עצמי, איני רוצה להיות מישהו אחר או להפוך למשהו אחר. יש בי אהבה עצומה לבריאה הנפלאה והמיוחדת שה' ברא- 'אני', עצם היותי גילוי והופעת רצון ה' בעולם נותנת לי סיפוק ותענוג!
לא שייך לבוא אל עצמי בטענות, למה אני זה לא הוא? ולמה אני נראה ככה? ולמה רק אלו הכישרונות שלי וההצלחות שלי? למה לו יש ולי אין? ועוד כהנה וכהנה מחשבות שאינן נכונות מיסודן. מפני שעליי לחקוק בדעתי שככה ה' רצה לגלות את רצונו בעולם דרכי, וככה ה' רצה לגלות את רצונו בעולם דרך השני, לא אני קבעתי איך להיות צינור לגילוי של ה'.
כמו שבתזמורת החליל לא יקנא בכינור, והפסנתר לא יקנא בתוף, מתוך הבנה שכל אחד מהם הוא כלי לניגון מיוחד להשלמת ההרמוניה ולהצלחת התזמורת. בדיוק כך, אני צריך להפנים שאני מנגן את רצון ה' בנתיב שה' יתברך סלל במיוחד עבורי.
אדם צריך לעבוד את ה' לפי הכוחות והנתונים שנמסרו לו, אם ינסה לעבוד את ה' בדרך שונה הוא מטעה את עצמו. הרי אם הקב"ה ברא אותך איך שאתה, הוא לא רק ידע שככה תעבוד אותו, אלא הוא רצה שככה תעבוד אותו! אז למה לך להתחכם ובמקום ללכת בנתיב שנועד לך אתה מתבלבל מאחרים?
וכדברים אלו ממש מצינו במדרש: "היאך הקול יוצא אצל כל ישראל כל אחד ואחד לפי כוחו, הזקנים לפי כוחן, הבחורים לפי כוחן, והקטנים לפי כוחן, והיונקים לפי כוחן, והנשים לפי כוחן, ואף משה לפי כוחו שנאמר (שמות יט) משה ידבר והאלקים יעננו בקול, בקול שהיה יכול לסובלו וכה"א (תהלים כט) קול ה' בכוח, בכוחו לא נאמר אלא בכוח, בכוחו של כל אחד" (שמות רבה ה, ט).
בכדי לתאר את מעמד קבלת התורה, מביא המדרש את הפסוק "קול ה' בכוח", ומדייק מהפסוק שהקב"ה לא נגלה אל עם ישראל לפי כוחו שלו, אלא לפי הכוח שניחן כל אחד ואחד על פי הבחינה שלו ולפי יכולת הקיבול שלו.
ללמדנו, רצונך לקבל את התורה? רצונך שהקב"ה יתגלה דרכך? עליך לחיות בהשלמה עם הכלי הייחודי שלך, תרצה את עצמך ותשמח במי שאתה, כך תוכל להוות צינור נקי לניגון של ה' שיופיע דרכך בבריאה.

כותב רבי נחמן מברסלב זי"ע "ואין השפעה יכולה לירד, רק על ידי כלי הנקרא- אני"(ליקוטי מוהר"ן תורה ע"ג).
ככל שאדם מתמלא בהכרה שהוא כלי לגילוי הופעת ה' בעולם, כך הקב"ה מוסיף עליו שפע שדרכו יימשך גם לעולם כולו.
קבלת התורה היא בעצם קבלת ה'אני- העצמי', עליי לאהוב את עצמי ולשמוח במי שאני. לאחר שאחיה בהשלמה עם מי שאני, אז אוכל לזהות מה תפקידי וייעודי בעולם.
במקום להשקיע אנרגיות ומחשבה בלהשוות אותי מול אחרים, אוכל להתרכז בנקודה המיוחדת רק לי, לשכלל ולפתח אותה וכך להביא ברכה לי ולהם.
כהמשך לכך, יכולים אנו להבין מהי מטרת המצוות על פי דברי הרמב"ן: "וכוונת כל המצות שנאמין בא-לקינו ונודה אליו שהוא בראנו, והיא כוונת היצירה, שאין לנו טעם אחר ביצירה הראשונה, ואין אל עליון חפץ בתחתונים מלבד שידע האדם ויודה לא-לקיו שבראו" (רמב"ן על התורה, שמות יג, טז).
הרמב"ן מגלה לנו מה תכליתן של המצוות- להודות לה' שברא אותי! לחיות בהשלמה עם הניגון שלי ולהודות לה' על כך, זו כל כוונת היצירה ורצון ה' בעולם.
"ה' יתברך תודה רבה שבראת אותי! תודה רבה על מי שאני ואיך שאני! תודה על החיים היפים שנתת לי! אני שמח מטובך, טוב לי בחיים שאתה מארגן לי, טוב לי כל כך עם מי שאני, אני כל כך אוהב ומקבל את עצמי, שמח אני שזכיתי להיות כלי שדרכי מתגלה ומתקדש מלכות שמיים בעולם על ידי קיום התורה והמצוות".

מעמד הר סיני ומתן תורה