ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
לטענת הנתבעת מדובר בתביעת כספים ללא ביסוס הלכתי או משפטי או עובדתי וזאת משום שהנתבעת עמדה בהתחייבות שלה בנוגע לתיקונים בדירה, וכן בגלל שאין בהלכה פיצוי על עגמת נפש ועל הוצאות משפט.
הנתבעת הגישה תביעה נגדית כנגד התובעים, עבור תיקון רצפת הפרקט ב-600 ₪, ועבור הוצאות משפטיות שנדרשו להוציא בגלל שהתובעים הגישו את התביעה בבית המשפט למרות שבחוזה יש תניית בוררות הקובעת שכל מחלוקת תוכרע בבית דין של תורה. בנוסף, הם ביקשו פיצוי על כך שהתובעים לא סיידו את הדירה אף שהתחייבו לכך בחוזה. התובעים השיבו כי הם צבעו את הדירה, למעט מקומות מסוימים.
הלכה פסוקה (260)
הרב עקיבא כהנא
263 - מחלוקת בנוגע לליקויים בחבילת נופש
264 - טענות שוכרי דירה כנגד בעלי הדירה בגין ליקויים
265 - קביעת שיעור התשלומים עבור שמירה בגין שטחים חקלאיים
טען עוד
פסק הדין: על התובעים לשלם לנתבעים 7,090 ₪.
נימוקים בקצרה:
1. אחריות המשכיר לתיקון ליקויים בדירה מושכרת
לפי ההלכה (רמב"ם שכירות ו, ג ושו"ע חו"מ שיד, א) המשכירים חייבים לתקן ליקויים המונעים מהשוכר לגור בבית בצורה תקינה, וכן כל ליקוי שתיקונו מחייב בעל מקצוע (ראו עוד – חוקי התורה: שכירות מקרקעין סעיף 14 (2) ). ערוך השלחן (חו"מ שיד, ד) כתב שהמנהג הוא שאם הליקויים לא נוצרו בפשיעת השוכר, המשכיר חייב לתקנם. כך גם נקבע בסעיף 24 להסכם שבין הצדדים. מבין הליקויים שנמנו על ידי התובעים, ישנם ליקוים שבאחריות המשכיר לתקן אותם, והוא אכן ביצע אותם. התובעים טענו כי התיקון לא היה על ידי איש מקצוע. אולם, מעיון בחוזה עולה כי נכתב שהמשכירים יכולים לבצע תיקונים בעצמם, ולכן אין בכך הפרה של ההסכם.
2. האם שוכרים זכאים לפיצוי על עיכוב בתיקון ליקויים במושכר?
התובעים טענו שהם המתינו זמן רב עד לתיקון הליקוים, והם ביקשו פיצוי על כך. לפי ההלכה יש זכות לשוכר להפחית מדמי השכירות כאשר ליקוי משמעותי לא תוקן בזמן סביר (חוקי התורה: מקח טעות עקב אי התאמה, סעיף 14; חוקי התורה: שכירות מקרקעין סעיף 16). ובלבד שליקוי כזה היה גורם לכך להפחתה של שכר הדירה אילו השוכר היה יודע על כך מראש. בית הדין סבר שהתנאים להפחתה בתשלום לא מתקיימים במקרה הנדון, כיוון שלא מדובר בליקויים שמפריעים לתובע לעשות שימוש בדירה וכך גם עלה מדבריו בבית הדין. זאת, למעט, השיהוי בצביעת חדר השינה, שגרם הפרעה בשימוש לבן החולה באסטמה, ובתורת פשרה בית הדין חייב את הנתבעים בפיצוי על השיהוי בתיקון. בנוסף בית הדין חייב את הנתבעת בבפיצוי על תיקון תריס שארך זמן רב מהרגיל (כארבע שעות) ללא שהנתבעים עדכנו את התובעים.
3. האם השוכר רשאי לתקן בעצמו ליקוי ולקזז מדמי השכירות
המאירי (בבא מציעא קא ע"ב) כתב ששוכר יכול לתקן בעצמו ולהטיל את העלות על המשכיר, כסף הקדשים (שיד, א) כתב גם שהשוכר צריך להישבע שהוא אכן תיקן. בספר פתחי חושן (שכירות ו, הערה לז) כותב שבמקרה דחוף יכול השוכר לבצע תיקון לאחר זמן קצר.
במקרה זה, התובעים הציגו חשבונית על תיקונים, אולם, חלק מהתיקונים הם תיקונים שבאחריותם ולא באחריות הנתבעת. בנוסף הנתבעת כלל לא ידעה על התיקונים הללו בזמן אמת. בנוסף, התובעים לא תיעדו את התקלות שלטענתם תוקנו. זאת ועוד, במקרה הנדון לא מדובר בתיקונים דחופים ממש, ולכן הנתבעת יכולה לטעון שאילו היתה יודעת על הליקויים היתה מתקנת אותם בעצמה, לפיכך, אליה לשלם תשלום חלקי על הטרחה שנחסכה ממנה (עפ"י פתחי חושן גניבה ואונאה ח, סעיף כ).
4. התקלה בביוב
תביעת התובע לפיצוי בגין התקלות בביוב נדחית, משום שזו תקלה הקשורה לבניין כולו ולא לנתבעת, כך גם תביעת פיצוי בגין שם רע, שלא נבעה ממעשי הנתבעת. ואכן, גם בית המשפט פטר את הנתבעת מתשלום הקנס על התקלה.
5. הכרעה בתביעות הנגדיות
לגבי התביעה לתיקון הפרקט, בית הדין פוטר את התובעים משום שיתכן והדבר נבע משימוש סביר של התובעים.
לגבי סיוד הדירה, הנתבעים תבעו את התובעים על עלות הצביעה בסך 4,771 ₪. בתחילה התובעים טענו שצבעו את כל הדירה אולם לאחר מכן הודו שחלק מהדירה לא היתה סוידה. בית הדין הכריע כי היתה חובה על התובעים לסייד את הדירה בתום השכירות, ולמרות שהנתבעת לא דרשה זאת במשך זמן רב היא לא איבדה את זכותה לתבוע פיצוי על כך. בפועל, בית הדין חייב את התובעים רק בשליש מעלות סיוד מקצועי, משום שבדרך כלל המחויבות החוזית היא לצביעה לא מקצועית.
6. הוצאות משפט
הנתבעים ביקשו להטיל על התובע הוצאות משפט בגין ההליך שהתנהל בבית המשפט. בית הדין קבע כי הוא אינו מתערב בהחלטות של ערכאות קודמות. אך לגבי ההליך הזה, בית הדין סבר שיש להטיל על התובעים חיוב בהוצאות בסך 7,000 ₪, בגין התביעות המנופחות, והוצאות על דיונים מיותרים.
דיינים: הרב אהרן פלדמן, הרב ישועה רטבי, הרב אבישי קולין
הלכה פסוקה חיובי שוכר שעזב לפני שפעילות העסק שלו נאסרה בשל הקורונה
תקצירים מתוך פסקי דין - רשת בתי הדין 'ארץ חמדה גזית'
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה הייעוד של תורת הבנים?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
ריסוק קרח בשבת- סוחט או מוליד?
האם מותר לאכול לפני התקיעות?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הלכות פורים משולש: מה עושים בכל יום?
איך ללמוד אמונה?
כיצד הצפירה מובילה לאחדות בעם?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
