מן השמים לא רוצים | הרב חיים ירוחם סמוטריץ | בית המדרש

ספריה
ט - שנה לגירוש

קטגוריה משנית

משפחה חברה ומדינה
סירוב פקודה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

חנה בת חיים

3320

5 דק' קריאה

עבירות לא עושים
נבוא אל העיון, בעז"ה, בדברי מרן הרב שפירא שליט"א בהכרזתו המפורסמת שלא ליטול שום חלק, שלא להשתתף כלל וכלל, בשום דרך שהיא במעשה העבירה של עקירת היישובים ז"ל בגוש-קטיף ובצפון השומרון.

לו זכינו ולא היו קמים "חולקים" על דברי מרן אלו ודבריו היו נר לרגלי כל חיילינו ושוטרינו, ומהם לכל צה"ל והמשטרה ומקבלי ההחלטות כולם, לו זכינו והיתה אמירתו הבהירה והברורה "אנחנו אומרים שבשמים לא רוצים" לחומת פלדה שאותה כל יראי ה' אינם חוצים בשום דרך שהיא, לו זכינו וחוכמת מרן שליט"א מתוך עומק תורתו, היתה מדריכת הדור להלכה ולמעשה - היינו זוכים בעזרת ה' שמחשבות הרשע היו נמוגות אל מול דבר ה', וציבורנו הקדוש אשר "דבר ה' זו הלכה ודבר ה' זו הקץ" הם נר לרגליו, היה עולה מדרגה מתוך שהעמיד בעם ישראל אמת מוצקה והציל את כלל ישראל ומדינתו מייסורים קשים של חבלי משיח.

ועכשיו, שלא זכינו, לא נותר לנו אלא לעסוק בדברי תורה, להבין עומק דברי מרן שליט"א. מתוך תפילה שלהבא, על כל פנים, יהיו הם נר לרגלינו ואור לנתיבותינו.

נבקש לבאר בעיקר שתי נקודות בדבריו:
א. הדגשתו החוזרת ונשנית בדבריו"צריך לפרסם", "וצריכים להודיע זאת מראש" .
ב. שימושו החוזר ונשנה בביטוי"מן השמים לא רוצים" ,"אנחנו אומרים שבשמים לא רוצים" .

וזהו מה שהבנו בעניותינו בביאור הדברים:
הרב נשאל "יש לי תלמידים בצבא... האם מותר להם לגרש יהודים מביתם?" תשובת הרב"זו עבירה, זה אסור. והם חייבים להודיע למפקדים שאסור... עבירות לא עושים, וצריכים להודיע" .

הרב נשאל שאלה ברמה הפרטית: מותר או אסור להשתתף? תשובת הרב ברורה: אסור! והנה הרב מוסיף מה שבעצם לא נשאל"צריכים להודיע" , "וצריכים להודיע זאת מראש" והדגשה זו הופכת להיות הנקודה העיקרית בדבריו שליט"א.

זה ברור, הרב אינו מתייחס רק לחייל הפרטי ואוסר עליו את ההשתתפות, אלא מחייב אותו להיות שותף במשימה הרבה יותר רחבה - הרב רואה עצמו מחויב מעל לכל לה, לאותה משימה - למנוע את העבירה הזאת מכל וכל, שלא יעשנה איש, שלא תתבצע כלל וכלל.

אין הרב עוסק ביראת שמים הפרטית שלנו בלבד - שאנו לא נשתתף, שלא נתלכלך ח"ו במעשה רע, אסור - אלא, מתוך אחריות, מטיל על כל אחד ואחד את האחריות להתמלאות רצון ה' ומניעת היפוכו, אנו מצווים שהעבירה לא תיעשה. המטרה ברורה, מניעת העבירה - הדבר שבשמים לא רוצים - שלא תיעשה ח"ו.

אי העשייה ברמה האישית, שהוא פשוט, אינו המטרה "זה פשוט. החידוש שלנו הוא להודיע קודם, כדי שכל מי שרוצה לעשות זאת ידע שיהיו לו בעיות ואז לא יעשה את זה".

אין אנו מדברים במעשה עבירה (בלבד) אלא בתוצאתה, במציאות "שבשמים לא רוצים" ולכן חייבים להודיע.

עקירה מביאה להמעטת שכינה
מתוך כך נבין את השימוש החוזר ונשנה בביטוי"מן השמים לא רוצים" . הרב עובר מהמושג הרגיל "עבירה", "איסור" - לביטוי רחב הרבה יותר"מן השמים לא רוצים" . לענ"ד ביטוי זה מביא אותנו לשלול את התוצאה, את המציאות שהיא עוברת על רצון השמים.

מעין אבחנה זו מצאנו בתורתו של הגרש"ז אויערבך זצ"ל, במאמר הנדפס בסוף הספר "הליכות שלמה", הלכות תפילה, מילואים סימן י"ב.

הגרש"ז דן בשאלה האם להעיר אדם ישן כשהשעה קרובה לסוף זמן ק"ש או תפילה, שהרי אדם ישן, דן הגרש"ז מסברא, הריהו אז כשוטה גמור שאין עליו חיובים. ומעין זה הוא מתיר להוציא אדם בעודו ישן מתוך סוכה מאותו הטעם. או לחילופין מי שנרדם לאונסו מחוץ לסוכה, שלא יהא חיוב להעירו, משום דלא קעביד שום עבירה.

ואולם, הרי יש דין מפורש בשו"ע שישנה חובה להעיר כהן הישן באוהל המת, ומהו החילוק? ומבאר שם הגרש"ז זצ"ל (מובא שם בהערה 9) וז"ל "והן אמנם דלא קעבר על לאו דטומאת כהן בשעה שישן, וממילא בזה שאין מקיצין אותו ליכא משום לפני עיוור, אך אפ"ה כיוון דסוף סוף עצם טומאתו היא נגד רצון ה'... לכן מצריכינן להקיצו [וכן מצינו לעניין כהן קטן... אע"פ שאינו מוזהר על הטומאה, מ"מ כיון שעכ"פ מציאות הטומאה נמשכת גם על הקטן משו"ה אסרה תורה לטמא אותו]".

נחזור לסוגייתנו, ומה שנראה לעניות דעתנו, שבביטוי זה שבדברי מרן שליט"א, נמצא עומק עיון הלכתי, בנוסף למה שהוא מעמיק לנו את הציור במושג עבירה.

נעורר מה שלכאורה צריך עיון: כיצד נגדיר את חומר מעשהו של הכופה אדם מישראל לבטל מצוות עשה? דרך משל, המוציא אדם בעל כורחו מתוך סוכה ומבטלו על-ידי כך באונס ממצות ישיבת סוכה, או התולש תפילין מראש אדם, איך נגדיר את חומרת מעשיו? שהרי הנאנס שביטל ה"עשה" מאונס - אין בו כלל חומר "מבטל עשה" שהרי הוא אנוס, ונמצא לכאורה, שהכופהו גם הוא אינו פועל מעשה עבירה! האם יעלה על הדעת להמעיט בחומרת המעשה?! איך נגדיר חומר מעשיו?

נוסיף על כך, הרי ידוע שאדרבה, כל מעשה הנעשה בכפייה "לעבור על דת" עוד מחריף את ההתייחסות אליו עד כדי חובת מסירות נפש (לפי כל גדרי הלכות קידוש ה'), לאמור: מציאות זו חמורה עוד יותר מן המושגים ההלכתיים הרגילים שאנו מכירים "לפני עיוור" או "מסייע ידי עוברי עבירה".

ובירור העניין, לענ"ד, שעבירה ברצון היא חמורה, אך גידרה "עבירה במעשה", וכלפיה מוכוונים האיסורים של "לפני עיוור" והמשתלשל ממנו "מסייע לדבר עבירה", וכדו'. אך "להעביר בכפייה" נגדר אל מול התוצאה - שהיא מציאות של נגד רצון השמים , וזהו מה שמחריף את חומרת העניין.

נתבאר ש"מן השמים לא רוצים" זהו דין בתוצאה, במציאות, ומתוך כך אין נ"מ בין עשייה ממש - מעגל ראשון, לבין סיוע - מעגל "רחוק" יותר, הכול הוא נגד רצון השמים שתהיה התוצאה. וזהו שפסק הרב שליט"א בפשיטות"וגם לסייע אסור", "צריך לומר את זה?" .

וק"ו כאשר הדברים נוגעים לכלל ישראל, לכפייה למציאות של נגד רצון שמים ביחס למצבם של ישראל. הרי רצון שמים לקידוש ה' בישיבת ישראל על אדמת קודשו, שהיא החזרת שכינה לציון, וכל עקירה ח"ו היא מציאות של חילול ה', של המעטת שכינה. וזהו שזעק הרב שליט"א "מן השמים לא רוצים, אז איך יכול להיות שעושים?"

ומתוך כל הנ"ל ברור שאין כל מקום להוריד את הנטל מן היחיד, בטענה ש"זו עבירה על המדינה ולא על החייל" והרב משיב "אין חילוק כזה. מן השמים לא רוצים. מן השמים לא רוצים, אז לאף אחד אסור". אדרבה, כל יחיד מחויב, מלבד הדאגה ליראת שמים הפרטית שלו, שלא ללכלך עצמו ח"ו בניגוד לרצון ה', גם, ובעיקר, לדאוג לכל הרבים שלא יעשו, שהרי עיקר העניין הוא שלא ייעשה הדבר, שלא תהיה מציאות כזאת שמן השמים לא רוצים אותה . והוא פשוט.

"ולכן צריך להודיע מראש למפקדים" ולנצל גם את העובדה ש"גם המפקדים לא רוצים" .
הרב שליט"א בפסיקתו, יחד עם כל אחד ואחד מן החיילים והשוטרים, שדווקא ע"י שהם נמצאים במקום שהם נמצאים, דווקא ע"י ש"הפקודה" "מוטלת" עליהם ובידם לדחותה – לא רק שלא לעשותה אלא גם ובעיקר להודיע על כך למפקדים - מוליכים אל המטרה הברורה - מניעת העבירה - הדבר שמן השמים לא רוצים - שלא תיעשה ח"ו.

"החידוש שלנו הוא להודיע קודם, כדי שכל מי שרוצה לעשות זאת ידע שיהיו לו בעיות ואז לא יעשה את זה", וכן "צריך שראש הממשלה ידע זאת קודם". "כן, אני אומר לך - אז תפרסם זאת!".

----------
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות: [email protected]
טלפון: 02-9974424

סירוב פקודה

ט - שנה לגירוש