ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

ארץ ישראל ועשרת הדברות ;">

בית מדרש פרשת השבוע חומש דברים ואתחנן Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

אב תשס"ו

ארץ ישראל ועשרת הדברות


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
חנה בת חיים

אמר רבי סעדיה גאון כי כל תרי"ג המצוות נכללות בעשרת הדברות (עיין רש"י, שמות כד, יב). עשרת הדברות הם כללים, והשאר הם פרטים. אבל כיון שחונכנו כי ארץ ישראל היא מצווה הכוללת כל התורה כולה (ספרי, פרשת ראה), פלא בעינינו שלכאורה היא אינה נזכרת בעשרת הדברות?

אבל באמת מצות א"י כן מוזכרת! כך כתוב: "כבד את אביך ואת אמך כאשר צווך ה' אלוקיך, למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך על האדמה אשר ה' אלוקיך נותן לך" (דברים ה, טז). הרי א"י מפורשת! וכבר כתב "העמק דבר" לנצי"ב (על שמות כ, יב) כי שכר מצווה זו מיוחד להינתן בא"י יותר מאשר בחו"ל, וכך הוא גם בכל שאר המצוות (רמב"ן על ויקרא יח, כה).

וצריך עיון, מה יש במצוות כבוד אב ואם שהתורה תזכיר דווקא בה עניין ארץ ישראל? ונראה כי בכוונה גדולה יש היקש בין העניינים. כי חז"ל (קידושין ל ע"ב) לימדו שהמכבד אביו ואמו מחשיבים אותו כאילו כיבד להקב"ה. זאת למה? נ"ל כי עיקר הכל הוא שידע האדם שהוא יצור ארעי, ולא נמצא כאן בקביעות ולנצח. הרמב"ם התחיל את ספרו בידיעה הבסיסית כי הקב"ה בלבד הוא המציאות האמתית, המציאות המוחלטת. כל דבר אחר בעולם הוא רק ארעי. הייתה תקופה שלא היה קיים בעולם כלל. ושוב תגיע תקופה אחר כך שכבר איננו בעולם, אלא חלף ועבר ונשכח זכרו. ידיעה זו חשובה ביותר כדי שהאדם יקבל יחס אמתי כמה ענינו הוא בר חלוף וללא חשיבות. האדם ישיג ענוה.

כאשר האדם מכבד את הוריו הוא מבטא בכך את ההכרה שאלמלא הם, הוא לא היה נולד כלל. אלמלא יוזמת אביו ואמו ללדת תינוק, אף בריה לא הייתה מכירה ויודעת על מציאות הוולד הזה. הבן או הבת מכירים כי כל אשר לו, גוף ואבריו, קבל מהם. לכן חשוב ביותר לקיים מצווה זו. ומכאן מגיע האדם למסקנה נוספת, כי אילולא הקב"ה לא היה לאדם לא שכל ולא נשמה, ולא הכרה ולא תודעה, וכו'. כי גם כל אשר העניקו לו הוריו לא יוכלו לעשות אם לא סייעתא דשמיא.

ר' יצחק אברבנאל קבע כי היו שני לוחות הברית אשר משה הביא בידו. חמש דברות ראשונות הם בעניינים שבין אדם למקום; וחמש אחרונות הן בעניינים בין אדם לחברו. ואיפה נמצא "כבוד אב ואם"? בלוח הראשון! כי הוא באמת בעניין בין אדם למקום, מחמת ההיקש הנ"ל.

הלימוד הזה נמצא גם בענייני ארץ הקודש. כך כותב ר' צדוק הכהן מלובלין:
"שכל עיקר קדושת הארץ היא הכרת הנותן 'אשר נתת לי ה'' (דברים כו, י), שמדבק טובות הארץ ופריה בנותנם. אבל כאשר מפריד הארץ מנותן הארץ, אז עושה מהארץ חוץ לארץ" ("ליקוטי מאמרים", עמ' 78).

ועוד:
"שקדושת א"י היינו שלוקח כל עוה"ז עם הנותן [הקב"ה]" (דף 79). "לא אירא רע" ודבר זה הוא עצם עניין קדושת הארץ, לידע 'כי אתה עמדי' (שם, דף 86) עכ"ל. ולכן אמרו "הדר בא"י כאילו יש לו אלוק" (כתובות קי ע"ב). "מבקש אתה לראות פני שכינה בעוה"ז? עסוק בתורה בא"י" (מדרש תהלים, קה).

אחת הסיבות הראשיות מדוע ארצנו נקראת "ארץ ה'" היא מפני ההשגחה הגדולה שהקב"ה משגיח בה תמיד. "ארץ אשר ה' אלוקיך דורש אותה" (דברים יא, יב) עיין דברי רבנו בחיי.

לכן דווקא במצווה זו ראוי והגון הדבר להזכיר את העניין הארצישראלי.

כן בפרשתנו הוזכרה המצווה לקרוא קריאת שמע (דברים ו, ו-ז). חז"ל (ירושלמי, ברכות פ"א ה"ה) אמרו כי כל עשרת הדברות נרמזו בפרשיות שמע, ופרטו כיצד. (והוזכר ע"י "משנה ברורה", תחילת סי' סא ס"ק ב). האם גם בקריאה יסודית זו הוזכר העניין העצום של א"י? בהחלט שכן. לשלילה ולחיוב. לשלילה כי אם נחטא "ואבדתם מהרה מעל הארץ הטובה אשר ה' נותן לכם" (דברים יא, יז). וכן לחיוב, "למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה אשר נשבע ה' לאבותיכם לתת להם" (יא, כא). הרי שהיסוד הגדול הזה בא לביטוי גם בעשרת הדברות וגם בקריאת שמע.

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il