ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ואתחנן
- משפחה חברה ומדינה
- התבוננות אמונית
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
אבל באמת מצות א"י כן מוזכרת! כך כתוב: "כבד את אביך ואת אמך כאשר צווך ה' אלוקיך, למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך על האדמה אשר ה' אלוקיך נותן לך" (דברים ה, טז). הרי א"י מפורשת! וכבר כתב "העמק דבר" לנצי"ב (על שמות כ, יב) כי שכר מצווה זו מיוחד להינתן בא"י יותר מאשר בחו"ל, וכך הוא גם בכל שאר המצוות (רמב"ן על ויקרא יח, כה).
וצריך עיון, מה יש במצוות כבוד אב ואם שהתורה תזכיר דווקא בה עניין ארץ ישראל? ונראה כי בכוונה גדולה יש היקש בין העניינים. כי חז"ל (קידושין ל ע"ב) לימדו שהמכבד אביו ואמו מחשיבים אותו כאילו כיבד להקב"ה. זאת למה? נ"ל כי עיקר הכל הוא שידע האדם שהוא יצור ארעי, ולא נמצא כאן בקביעות ולנצח. הרמב"ם התחיל את ספרו בידיעה הבסיסית כי הקב"ה בלבד הוא המציאות האמתית, המציאות המוחלטת. כל דבר אחר בעולם הוא רק ארעי. הייתה תקופה שלא היה קיים בעולם כלל. ושוב תגיע תקופה אחר כך שכבר איננו בעולם, אלא חלף ועבר ונשכח זכרו. ידיעה זו חשובה ביותר כדי שהאדם יקבל יחס אמתי כמה ענינו הוא בר חלוף וללא חשיבות. האדם ישיג ענוה.
כאשר האדם מכבד את הוריו הוא מבטא בכך את ההכרה שאלמלא הם, הוא לא היה נולד כלל. אלמלא יוזמת אביו ואמו ללדת תינוק, אף בריה לא הייתה מכירה ויודעת על מציאות הוולד הזה. הבן או הבת מכירים כי כל אשר לו, גוף ואבריו, קבל מהם. לכן חשוב ביותר לקיים מצווה זו. ומכאן מגיע האדם למסקנה נוספת, כי אילולא הקב"ה לא היה לאדם לא שכל ולא נשמה, ולא הכרה ולא תודעה, וכו'. כי גם כל אשר העניקו לו הוריו לא יוכלו לעשות אם לא סייעתא דשמיא.
ר' יצחק אברבנאל קבע כי היו שני לוחות הברית אשר משה הביא בידו. חמש דברות ראשונות הם בעניינים שבין אדם למקום; וחמש אחרונות הן בעניינים בין אדם לחברו. ואיפה נמצא "כבוד אב ואם"? בלוח הראשון! כי הוא באמת בעניין בין אדם למקום, מחמת ההיקש הנ"ל.
הלימוד הזה נמצא גם בענייני ארץ הקודש. כך כותב ר' צדוק הכהן מלובלין:
"שכל עיקר קדושת הארץ היא הכרת הנותן 'אשר נתת לי ה'' (דברים כו, י), שמדבק טובות הארץ ופריה בנותנם. אבל כאשר מפריד הארץ מנותן הארץ, אז עושה מהארץ חוץ לארץ" ("ליקוטי מאמרים", עמ' 78).
ועוד:
"שקדושת א"י היינו שלוקח כל עוה"ז עם הנותן [הקב"ה]" (דף 79). "לא אירא רע" ודבר זה הוא עצם עניין קדושת הארץ, לידע 'כי אתה עמדי' (שם, דף 86) עכ"ל. ולכן אמרו "הדר בא"י כאילו יש לו אלוק" (כתובות קי ע"ב). "מבקש אתה לראות פני שכינה בעוה"ז? עסוק בתורה בא"י" (מדרש תהלים, קה).
אחת הסיבות הראשיות מדוע ארצנו נקראת "ארץ ה'" היא מפני ההשגחה הגדולה שהקב"ה משגיח בה תמיד. "ארץ אשר ה' אלוקיך דורש אותה" (דברים יא, יב) עיין דברי רבנו בחיי.
לכן דווקא במצווה זו ראוי והגון הדבר להזכיר את העניין הארצישראלי.
כן בפרשתנו הוזכרה המצווה לקרוא קריאת שמע (דברים ו, ו-ז). חז"ל (ירושלמי, ברכות פ"א ה"ה) אמרו כי כל עשרת הדברות נרמזו בפרשיות שמע, ופרטו כיצד. (והוזכר ע"י "משנה ברורה", תחילת סי' סא ס"ק ב). האם גם בקריאה יסודית זו הוזכר העניין העצום של א"י? בהחלט שכן. לשלילה ולחיוב. לשלילה כי אם נחטא "ואבדתם מהרה מעל הארץ הטובה אשר ה' נותן לכם" (דברים יא, יז). וכן לחיוב, "למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה אשר נשבע ה' לאבותיכם לתת להם" (יא, כא). הרי שהיסוד הגדול הזה בא לביטוי גם בעשרת הדברות וגם בקריאת שמע.
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך לקשור את הסכך?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
בצלאל ואהליאב - חיבור של קצוות
איך ללמוד גמרא?
איך עושים קידוש?
איך הסדר המוכתב מהווה חירות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
